טקטיקות דיכוי ועינויים נגד מתרגלי פאלון גונג בכלא מס' 4 בפרובינציית ג'ה-ג'יאנג, סין

(Minghui.org)

כלא מס' 4 בעיירת לין-פינג בעיר יו-האנג בג'ה-ג'יאנג עצר ורדף יותר מ-100 מתרגלי פאלון גונג מאז החלה הרדיפה ב-1999. כשזה נוגע לרדיפה נגד מתרגלי הפאלון גונג. הכלא הזה מבצע את הוראות המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) בצורה עיוורת.

חוקי הכלא, תקנות, "שינוי" מחשבה והטרדות

נדרש מהמתרגלים ללבוש מדי אסירים בדיוק כמו אסירים פליליים, לשבת, לעמוד ולהסתדר בשורה כפי שמורים להם, לשנן את חוקי ותקנות הכלא, לשיר שירים (קומוניסטים), לכתוב "דוחות מחשבה", לעבור שטיפת מוח ועוד.

אלה שעברו "שינוי" מועברים ליחידות עבודה. מי שאינו עומד במכסת העבודה שהוקצתה לו מוענש. מתרגלי פאלון גונג מאולצים לעבור "שיעורי" שטיפת מוח. הם חייבים לכתוב "דוחות מחשבה" המפרטים כיצד הם דבקים בסטנדרטים שמכתיבים הסוהרים.

מתרגלים שמסרבים לעבור "שינוי" מועברים לאגף הרביעי, בו משתמשים בטקטיקות עינוי מוגברות. בכלא יש צוות מנהיגות לנושא "שינוי" שאליו מצורפים גם כמה סייעי "חינוך" מבין הסוהרים.

האגף הרביעי אירגן מתרגלים לשעבר שעברו "שינוי". אחראי עליהם פנג יון, מתרגל שעבר בעצמו "שינוי". פנג מינה סוהרים המתמקדים בזיהוי חולשות של כל מתרגל, ולאחר מכן משתמשים בהן על המתרגל. הם גם מינו כמה פרופסורים מהאוניברסיטה שתקפו את אמונתם של המתרגלים באמצעות תיאוריות אקדמיות.

כל מתרגל מנוטר סביב השעון על ידי שניים או יותר אסירים (שיטה נפוצה בקרב סוהרי המק"ס). הם מקליטים ומדווחים כל דבר שמתרגל אומר או עושה.

המטרה האולטימטיבית היא "לשנות" מתרגלים. ההוכחה הסופית שמתרגל עבר "שינוי", היא כשהוא כותב 4 הצהרות: התחייבות לוותר על פאלון גונג, הבטחה בשבועה שלא יתרגל שוב פאלון גונג, ערבות להפסיק כל קשר רוחני לפאלון גונג, ומסמך המכפיש את הפאלון גונג שנכתב על-פי הוראות הכלא.

המסמך המכפיש את הפאלון גונג צריך להיקרא על ידי המתרגל בציבור בתת האגף, באגף ובכלא. לאחר מכן הסוהרים מדרגים את האדם, וסגן מנהל הכלא, הואנג ג'יאן-יינג, מתגמל בציבור את אלה עם הדירוגים הטובים.

מתרגלים המסרבים לעבור שינוי מעונים בעינויים בהם דוחפים את ראשם לתוך כיור מלא מים, מאלצים אותם לעמוד לתקופות זמן ארוכות, קושרים אותם למיטת המוות, מונעים מהם שינה, מאלצים אותם לשבת על "ספסל זעיר" ועוד.

שיטות עינויים

הדגמת עינויים: קשירה למיטת המוות

מיטת המוות: לדוגמה מתרגלים המסרבים למלא את הדו"ח היומי, נקשרים למיטת המוות. זרועותיו ורגליו של הקורבן נקשרים ל-4 פינות המיטה שהן פרושות כמו כנפי נשר ללא תזוזה. ייתכן שהקורבן ישוחרר לארוחות או לשירותים ואולי גם למשך הלילה.

הדגמת עינויים: ישיבה על ספסל זעיר

ישיבה על ספסל זעיר: על האדם לשבת זקוף לחלוטין עם הידיים על הברכיים והאצבעות סגורות. מכסים לו את העיניים. אם הדרישות האלה לא נענות, מכים את האדם או כופים עליו לשבת רק על חצי הספסל. תוך 3 ימים הבשר על האחוריים הופך לכיב מלא מוגלה. מתרגלים רבים שעונו בשיטה הזאת הגיעו למצב של ספירת כדוריות דם לבנות נמוכה ולא היו מסוגלים ללכת ללא סיוע.

מכות: האסיר הממונה על ניטור המתרגל ובמיוחד אסירים שהוקצו למשימה, מכים בו באגרופים וסוטרים על פניו, זוהי אחת משיטות העינויים הנפוצה ביותר. אחד המתרגלים הוכה חמורות בבת אחת על ידי 4 אסירים הממונים עליו. אחרי אגרופים שהמטירו על גבו, המתרגל לא יכול היה לעמוד ישר. הסוהרים התעלמו מכך. למעשה הם מתעלמים או נותנים רשות שבשתיקה לאסירים האחראיים להכות אנשים. בסוף השנה הם יתוגמלו בבונוס. יש אסירים המכים כה חזק שהם פוגעים בידיהם שלהם עצמם.

ציור להדגמת עינויים –מכות

הסוהרים מוציאים לפועל את הוראות הממונים עליהם כלשונן. מתרגלים נלקחים לעתים קרובות לתאים מבודדים קטנים ושם מכים אותם.

מניעת שינה: בשיטת עינוי זו משתמשים כשמישהו מסרב לעבור "שינוי". למתרגלים האלה אסור לעצום עיניים במהלך היום. אחרי ארוחת הערב הם נלקחים למשרד הסוהרים, שם הסוהר הממונה על כך סוטר לפעמים על פניהם. יש מקומות בכלא שאין בהם מצלמות. הסוהרים מנצלים את "הנקודות העיוורות" האלה לענות שם מתרגלים ששומרים עליהם ערים כל הלילה.

הגבלת שימוש בשירותים: זוהי טקטיקה נפוצה מאוד. למתרגלים מותר ללכת לשירותים רק אחת ל-24 שעות ולחרבן אחת ל-3 ימים.

כשמתרגל רוצה להתפנות, האסירים הממונים עליו, זורקים את תמונת המאסטר לתוך האסלה ומתגרים במתרגל: "האם אתה מתרגל פאלון גונג? אם תעשה את צרכיך על ראשו של המאסטר, האם המאסטר יכיר בך עדיין?"

הם זורקים את תמונתו של המאסטר על הרצפה ומנסים לאלץ את המתרגל לדרוך עליה ולרמוס אותה. אם הוא מסרב לדרוך עליה, הם מרימים את רגליו ובועטים בצילום תחתן.

לשנן את חוקי הכלא: אם מתרגל איננו יכול לשנן ולזכור את חוקי הכלא, לא מרשים לו לעשות את צרכיו. לאחד המתרגלים לא התירו לעשות את צרכיו במשך 11 ימים עד שלבסוף עשה את צרכיו במכנסיים. בתחילה הרשו לו לכבס את המכנסיים, אבל כשזה קרה פעם נוספת, אסרו עליו לנקות אותן והיה עליו לישון בהן.

רעב: אם מתרגל מסרב להזדהות כ"פושע" הוא לא מקבל אוכל. אם מישהו רוצה להתלונן נדרש אישור מהאסיר המנטר אותו. לפעמים אין אפילו הזדמנות להיפגש עם הסוהרים. למתרגלים מכווני מטרה ניתן מזון מועט או בכלל לא, הכול תלוי ביחס של הסוהרים. יכול להיות שמונעים ארוחת בוקר מאדם במשך 7 ימים, או אפילו במשך 15 ימים או בכלל לא.

כיסוי הפנים: הסוהרים או האסירים קושרים את המתרגל למעלה, מתיזים מים על פניו ואז מכסים את פניו בסדין פלסטיק כדי לאטום את אפו ופיו.

מנוסים ב"שינוי"

אחרי יותר מעשור שנים של "שינוי" מתרגלים, רשויות הכלא השיגו ניסיון רב, שכולו בלתי חוקי. אבל הם אינם פוחדים, מפני שיש להם כל מיני דרכים להימנע מהשארת עקבות או ראיות לעינויים.

לדוגמה, כשכפו על מתרגל לעמוד לזמן ארוך, כמו למשל יותר מ-12 שעות, הם פשוט רושמים זאת כ- "[שם המתרגל] עמד בשקט". עם הזמן הם חשו שזה עדיין עלול לעורר ספק, כך שהם השתמשו בספר רשומות אחר, ושינו את כל התיעוד ל"אימוני התנהגות".

מה שהכלא מיישם ואוכף הוא לא החוק, אלא הרצון והשאיפה של המפלגה. הם אינם מהססים להשתמש בכל טקטיקה שהיא כדי לנסות "לשנות" את מתרגלי הפאלון גונג. הם גם אינם נדרשים להראות כבוד לחוק מאחר שהם אף פעם לא נתבעים לדין על מעשיהם.

אסירים רבים מאמינים שבתי הכלא הם בבעלות המפלגה, שהמפלגה היא שקובעת את החוקים, ושסין והמפלגה הם אחד ואותו הדבר. עובדים רבים של סוכנויות אכיפת החוק שצריכים להיות מגני ושומרי החוק, משתמשים לרעה בחוק משום שהמפלגה שטפה את מוחם.