ההתנסות להלן נכתבה על ידי אישה בת 66 מאזור כפרי בסין. לפני 27 שנה היו לה מחלות לב ובעיות בריאות נוספות כמו כיב תריסרי, דלקת כליות ובעיות בקיבה. המחלות שלה נבעו מכעס ממושך וטינה כנגד חמותה בעקבות יחס לא הוגן. בריאותה הדרדרה היא היתה מרותקת למיטתה וכולם ניבאו שימיה ספורים.

איש לא יכול היה לשער שאדם על סף המוות יוכל להשיב לעצמו כך את בריאותו ולהפוך לעמוד התווך של משפחתו. הנה סיפורה.

מחלות לב כתוצאה מכעס

התחתנתי עם בעלי הנוכחי כשהייתי בת 39. משפחתו הייתה ענייה מאוד, וזמן קצר אחרי הנישואין שלנו, משפחתה של חמותי גירשה אותנו מהבית. קיבלנו 130 קילו חיטה ובית רעוע בן ארבעה חדרים לגור בו. הבית עלה לנו 3,500 יואן והיה עלינו להחזיר חוב של 11,000 יואן.

הנטל היה כבד מנשוא למשפחה כפרית וענייה כשלנו. לעתים קרובות הייתי בוכה בלבי, וכעסתי מאוד על משפחת חמותי.

פיתחתי בעיית לב חמורה והתעלפתי פעמים רבות ברחוב. שכניי האמינו שימיי ספורים.

מכרנו את החפצים הדלים שהיו לנו ולווינו כספים לטיפולים שנדרשתי להם. הרופאים אמרו לי שאם לא אנוח, מצבי אף יחמיר.

משפחתה של חמותי לא גילתה כל אהדה, ולעתים קרובות גרמה לצרות. החיים נעשו בלתי נסבלים עד שחשבתי אפילו לשים קץ לחיי. לא הגעתי לידי מעשה למען ילדיי הצעירים, שהיו בני שלוש, ארבע, ושלוש עשרה.

מצבי התדרדר עד שלא יכולתי לדאוג לעצמי. הייתי מרותקת למיטה יום ולילה.

הבריאות משתפרת תוך שלושה ימים

לעולם לא אשכח את ה-24 בפברואר. באותו היום הגיעה מתרגלת פאלון דאפא לביתי ועודדה אותי לתרגל את השיטה. היא אמרה לי שהשיטה מלמדת אנשים לשפר את אופיים ואת בריאותם על ידי כך שהם פועלים לפי העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות.

לא הייתי משוכנעת במאה אחוז אבל החלטתי לנסות למען משפחתי וילדיי.

באותו ערב הלכתי לביתה של המתרגלת כדי ללמוד את התרגילים. בעלי היה צריך לעזור לי. בדיוק לפני שיצאנו מהבית הרגשתי זרם חם פושט בכל גופי – הרגשה נעימה מאוד. אמרתי לבעלי שאני מרגישה חזקה דיי ללכת לבדי.

כשהגעתי, המתרגלים היו באמצע התרגיל השני, פשוט עשיתי איתם את התנועות. כשהתעייפתי התיישבתי והסתכלתי על האחרים כדי לנסות ללמוד את התנועות.

הרגשתי מצויין באותו ערב וכשחזרתי הבית התחלתי מיד לקרוא את הספר ״ג׳ואן פאלון״. קראתי אותו יום ולילה, אך סיימתי אותו רק לאחר ארבעה או חמישה ימים בשל השכלתי המוגבלת.

ביום השלישי, מתרגל אחד אמר לי שיש כינוס של מתרגלים המקיימים שיתוף התנסויות בכפר הסמוך. קמתי בחמש בבקר. בעלי בישל לילדים וביקש מבתי להשגיח עלי.

לפתע היו לי תסמינים של התקף לב. בתי נבהלה ואמרה לי לקחת תרופה. לא יכולתי לדבר אבל בתוכי ידעתי שהמאסטר מנקה את גופי.

סימנתי בידיי לבתי שלא אקח תרופות. ידיי החלו להזיע והרגשתי חום בכל גופי, ואז כל התסמינים נעלמו. בתי צעקה בשמחה : ״אבא, אמא בסדר עכשיו.״

הרגשתי מלאת אנרגיה וביקשתי מבתי להביא לי מים לשטוף את פניי, את שיערי ואת רגליי. לא הייתי מסוגלת לעשות פעולות כאלה מזה זמן רב. ביקשתי מבתי לקחת אותי לביתה של המטפחת ללמוד את הפא ולשיתוף התנסויות. לא היה לי קר בכלל למרות שהייתי לבושה קל יותר מהרגיל.

מיד אחרי שהצטרפתי לאחרים בקבוצה, הרגשתי דופק בכל גופי והתחלתי להתנדנד קדימה ואחורה. כמה מתרגלים החלו לדאוג לי וחששו שאקבל התקף לב, אולם במהרה זה פסק.

כשחזרתי הביתה הרגשתי כאילו שנולדתי מחדש, כמו אדם בריא.

כל מחלותיי נעלמו תוך 20 יום

20 יום אחרי שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא הוזמנתי לשתף התנסויות עם מטפחים נוספים בעיר. שמחתי מאוד על ההזדמנות. מאחר שמשפחתי הייתה ענייה, לוויתי 20 יואן לנסיעה באוטובוס והלכתי ברגל חלק מהדרך. זה היה בלתי נתפס שהייתי מסוגלת ללכת מרחק רב מבלי להרגיש עייפה.

למדנו את הפא, עשינו תרגילים ושיתפנו התנסויות. כשלמדנו את הפא התחלתי להרגיש כאבים באזור הבטן התחתונה. ביקשתי מהמאסטר עזרה שלא אחוש בכאבים כשיגיע תורי להקריא, כדי שאוכל להתרכז בלימוד. ואכן כשהגיע תורי לקרוא הכאב נעלם. הכאב חזר כשסיימתי לקרוא. ידעתי שהמורה מנקה את גופי כך שכל מחלותיי יעלמו.

מאותו יום ואילך כל מחלותיי הישנות נעלמו. אין לי מילים להביע את הכרת התודה שלי למאסטר.

המורה עוזר לי לעבור מבחן

ב-2008 נעצרתי באופן בלתי חוקי על שסיפרתי לאנשים על הדאפא, על כיצד השיטה תרמה לי ועל הרדיפה של השיטה על-ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית.

כל ספרי הדאפא שלי וחומרי ההסברה שהיו ברשותי הוחרמו על-ידי המשטרה, שסחטה ממשפחתי 10,000 יואן.

מרוב פחד בעלי אסר עלי לראות מתרגלים אחרים ולצאת מהבית.

הרגשתי אומללה שאינני יכולה ללמוד את הפא והזלתי דמעות רבות. ביקשתי מהמאסטר עזרה.

יום אחד היו לי שוב תסמינים של התקף לב. התחלתי לרעוד ובקושי יכולתי ללכת. עיניי התגלגלו. בעלי ובני נבהלו מאוד.

ידעתי בלבי שהמאסטר עוזר לי. ביקשתי מבני להביא את גיסתי ואת אחייניתי, המתרגלות גם כן. ביקשתי מהאחיינית שלי לדקלם את ״לון יו״. היא לא ידעה את הכל בעל פה ועזרתי לה. כשסיימנו חזרתי לאיתני.

האחיינית שלי מיהרה לביתה והביאה לי עותק של ה״ג׳ואן פאלון״. החזקתי את הספר והתחלתי לבכות בקול רם. גיסתי אמרה לבעלי: ״ראית מה קרה. אתה לא יכול למנוע ממנה ללמוד את הפא. היא חייבת את חייה למאסטר!״

הזכרתי גם לבעלי עד כמה השתניתי, עד כמה הייתי תלויה בו בכל דבר ועתה אני מסוגלת לעשות יותר ממנו גם בבית וגם בשדה. כשבעלי שמע זאת הוא שינה אט אט את עמדתו. הוא גם עזר לחתני לשנות את עמדתו, כיוון שגם חתני רצה שאפסיק לתרגל כדי שלא אהרוס את עתיד בנו, הנכד שלי.

אמרתי לו בתקיפות שלעולם לא אוותר על הפאלון דאפא. ושאם הוא דואג כל-כך שזה ישפיע על עתידו של בנו, אני יכולה לכתוב הצהרה על ניתוק הקשר המשפחתי. בעלי אמר לו : ״ אינני יכול לעצור בעדה, שלא לדבר עליך. אל תדאג.״

מבחן שין שינג נוסף

פעם נפלתי מאופניים חשמליות בסיבוב חד. האופניים נפלו ופגעו ברגלי. לא היו לי מחשבות נכונות באותה תקופה והרגל שלי התנפחה. לא הייתי מסוגלת לצאת מהבית במשך חודשיים ולא העזתי ללכת. יכולתי רק לזוז כמה צעדים בעזרת שרפרף.

יום אחד היה לי נדמה שאני שומעת את קולו של המאסטר: ״איך אינך מסוגלת עדיין לוותר על ההחזקה שלך? התעוררתי לרמז וזרקתי את השרפרף. התחלתי ללכת בכוחות עצמי והנפיחות ירדה זמן קצר לאחר מכן.

מנכה המרותקת למיטתה הפכתי לעמוד התווך של משפחתי. אני מודה למאסטר בכל לבי ומרגישה רע שאכזבתי את המורה, שלא הייתי חרוצה מספיק וממוקדת בטיפוח בשל צורות שונות של הפרעות.

שורה זו מתוך שיר של המאסטר מופיעה במוחי להזכיר לי להיות חרוצה יותר בטיפוח:

"כשלב האדם כבד, קשה לעבור דרך הים." ("הלב מתעורר בעצמו")

תודה לך מאסטר, על ההגנה וההצלה החומלים שלך.