Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

סילוק ההחזקה ל"אני" תוך כדי קידום ה"שן יון"

03/03/2019 |   מתרגל פאלון דאפא בארה"ב

(Minghui.org)

לראשונה התעוררתי לאגו שלי כשעזרתי לתאם את פלטפורמת ה-RTC העולמית. במהלך אחד הדיונים, התחלתי כל משפט במילה "אני" מבלי לחשוב על כך הרבה.

בדיוק כשהתחלתי להרגיש מרוצה מעצמי, אחד המתרגלים מתאילנד שאל: "למה כל כך הרבה 'אני'?" מעולם לא העליתי בדעתי שהייתה לי החזקה ל"אני".

באמצעות לימוד הפא התחלתי לראות כיצד מתבטאת ההחזקה שלי ל"אני". היו לי כל כך הרבה מושגים והחזקות כמו לגאווה, מוניטין, הרגשת עליונות על אחרים, קנאה ותחרותיות. הבנתי שכל אלה באים מהחזקה אחת שלי – ה"אני".

תמיד הייתה לי גאווה יתרה, אפילו כשהייתי צעיר מאוד. אני זוכר את עצמי בוכה מפני שהמורה למתמטיקה שלי ציינה שגיאה שלי מול כל הכיתה. אחרי שאבי סטר לי, לא קראתי לו עוד "אבא" במשך יותר מ-10 שנים.

בפעם אחרת, אמי ואחותי הגדולה באו לבית הספר להביא לי בטטות קלויות. אחד התלמידים בכיתה העיר: "אה, זה בטטות. חשבתי שזה תפוחים". הייתי כה נבוך שהודעתי לאמי שאף פעם לא תבוא שוב לבית הספר.

משום שגדלתי בסין הקומוניסטית, לא לימדו אותי מעולם ערכים מָסוֹרְתיים, כמו להתחשב קודם כל באחרים. ההחזקה שלי לאני התחזקה אף יותר עקב החינוך האתיאיסטי של המפלגה הקומוניסטית הסינית. אם לא הייתי מתחיל לתרגל פאלון דאפא, המושגים וההחזקות האלה היו שולטים בי אפילו יותר, והיו גורמים לי לצבור עוד קארמה.

סילוק ההחזקה שלי לעצמי תוך כדי קידום השן יון

מדי שנה מגיע השן יון לאזור שלנו, ומספק למתרגלים המקומיים הזדמנויות לעבוד ולשתף פעולה זה עם זה. השתתפתי בקידום המופעים מאז 2014 וחוויתי ממקור ראשון כיצד יכולותיי מתרחבות כאשר אני מסלק את האגו.

לא הייתי בטוח ביכולת שלי לנהוג, משום שחוש הכיוון שלי לא היה טוב. אולם כדי לעזור בקידום השן יון, נהגתי די הרבה. זה עזר להפחית את הפחד שלי מנהיגה. מיומנויות הנהיגה שלי וחוש הכיוון שלי השתפרו מדי שנה. הייתי גם מסוגל לסלק הרבה מהגאווה שלי, מהיהירות, מהקנאה, מהשנאה וממחשבות נוראות אחרות שהזיקו לי ולאחרים.

היכולת גדלה ככול שההחזקות מסולקות

השנה ביקשה ממני אחת המתאמות לתרגם מכתבי איחולים וברכות מפוליטיקאים מקומיים. הצלחתי לתרגם 9 מכתבים בלילה אחד. המהירות והאיכות בהם עבדתי היו הרבה מעבר ליכולות שלי.

ישבתי אל מול המחשב ועבדתי במשך 7 שעות רצופות. המחשבה שלי הייתה בהירה וצלולה והכתיבה זרמה. לפני ששלחתי אותם קראתי וערכתי שוב ושוב את התרגומים, עד שהייתי מרוצה מכל מילה ומילה.

המחשבה היחידה שהייתה לי הייתה לעשות עבודה טובה ובמהירות. לא ניסיתי להתפאר כלל. המאסטר ראה כנראה את לבי הטהור ולכן חיזק אותי.