Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

מתרגלת מגאן-סו מספרת על 8 שנות עינויים (ולקיחת דגימות דם ומח-עצם ללא הסבר) בהיותה כלואה בשל אמונתה

30/03/2019 |   כתב מינג-הווי בפרובינציית גאן-סו

(Minghui.org)

גב' יואה דינג-שיאנג בת 61 מהעיר לאן-ג'ואו זוקפת לזכות פאלון גונג – שיטה לגוף ולנפש – את החלמתה מזיהום כליה כרוני, מיגרנות ואנמיה. אחרי שהמשטר הקומוניסטי בסין פתח ביולי 1999 בקמפיין כלל ארצי נגד פאלון גונג בשל הפופולאריות האדירה שלו, היא נעצרה ללא עילה חוקית, רק משום שהיא מתרגלת פאלון גונג.

גב' יואה סיפרה לאחרונה לכתב מינג-הווי על העינויים שסבלה במהלך שנה במחנה עבודה בכפייה ו-7 שנים בכלא.

עבודת פרך, מניעת שינה וביופסיה בלתי מוסברת של מוח עצם

 ב-2003 נעצרתי בשל הפצת חומרי פאלון גונג. קיוויתי להבהיר דעות מוטעות של אנשים עקב התעמולה הממשלתית נגד הפאלון גונג. שבועיים לאחר מכן, ביולי 2003 שלחו אותי למשך שנה למחנה עבודה בכפייה בגאן-סו (ידוע גם בשם פינג-אן-טאי).

כל מתרגלת פאלון גונג במחנה העבודה נמצאה תחת פיקוח סביב השעון של 2 אסירות. אסור היה למתרגלות לשוחח זו עם זו. כדי למנוע ממני לתרגל את תרגילי השיטה, שתי האסירות שפיקחו עליי ישנו איתי באותה מיטה בצורת סנדוויץ'.

לכל מקום שהלכתי, אם זה לאכול או לשירותים, הן תמיד הלכו אחריי. אם הסוהרים לא ראו את שלשתנו ביחד, הם היו מענישים את האסירות.

היות שסירבתי לוותר על הפאלון גונג, הסוהרים אלצו אותי לעמוד בשמש הקופחת בחולצה ללא שרוולים במשך שעות ארוכות. נשרפתי כל כך חזק מהשמש ששלפוחיות יצאו על פני זרועותיי ועורי התקלף. בלילה הם נהגו להכות אותי, לקלל אותי ולכפות עליי לעמוד ללא שינה.

אחרי עינויים אינטנסיביים במהלך החודשים הראשונים, הם החלו לכפות עליי לעבוד בעבודה חקלאית. לא נתנו לי מספיק אוכל וחרף זאת הייתי צריכה לעבוד ללא הפסקה עד החשכה.

במשך החורף לא היו מקלחות חמות והורו לנו להתרחץ במים קרים.

כדי להגביר את סבלי, הסוהרים מסמרו פיסות מתכת על מיטת העץ בה ישנתי. לעתים קרובות אחרי שהתעוררתי חשתי בכאבים חזקים בצלעותיי ובגבי.

פעם אחת אילצו אותי הסוהרים לעמוד במשך 8 ימים רצופים ללא שינה משום שסירבתי לכתוב "דוחות מחשבה" כפי שהם דרשו. כל גופי התנפח. ביום התשיעי הם כפו עליי, במצבי, לצאת לעבודה קשה.

רק כשבני משפחתי הגיעו לביקור וראו את גופי הנפוח, רשויות המחנה הסכימו לשלוח אותי לטיפול רפואי בבית החולים.

אבל במקום לטפל בי, ביום השני לשהותי בבית החולים הרופאים שאבו ממני בכוח מוח עצם. לא הסבירו לי כלל מדוע דרושה להם ביופסיה כזאת. כעבור מחצית החודש החזירו אותי למחנה העבודה וכפו עליי שוב לעבוד בעבודת פרך.

אחד הסוהרים בשם וואנג אמר לי פעם: " אנחנו לא נישא בכל אחריות למה שיקרה לפאלון גונג כמוך, אם נכה אותך עד מוות. אנחנו יכולים לאחר מכן לשרוף את גופתך מבלי לומר מי את. זוהי ההוראה של ג'יאנג דזה-מין" (מנהיג המשטר הקומוניסטי לשעבר שהורה על הרדיפה נגד הפאלון גונג ב-1999).

7 שנים נוספות של עינויים בכלא

 נעצרתי שוב ב-14 באפריל 2008 ושהיתי במעצר במרכז המעצרים של לאן-ג'ואו. עקב תנאי מגורים גרועים, נדבקתי בכיני גוף. כמה מאנשי הסגל הרפואי הגיעו לקחת דגימות דם רק ממני וממתרגלות אחרות.

ב-5 בינואר 2009 נגזרו עליי 7 שנים בכלא. מאותו יום ואילך, נחשפתי לעינויים בלתי פוסקים בשל אמונתי.

הסוהרים נהגו להניע אסירות לענות אותי ומתרגלות אחרות באמצעות הפחתת תקופות העונש שלהן.

אחת האסירות שמה פעם ספסל על רגליי ואז אסירה אחרת עמדה על הספסל. בינתיים הם בעטו בי כל כך חזק בגופי התחתון, שלא הייתי מסוגלת ללכת ולאחר מכן לא שלטתי על איבריי. הן אמרו לי: "אנחנו נענה אותך למוות אם לא תפסיקי לתרגל פאלון גונג".

הן מצאו כל מיני סיבות לענות אותי. לפעמים היו מכות בראשי ובקרסוליי עם כיסא עץ. לפעמים היו מכות בפניי בנעליהן ולפעמים היו מחשמלות אותי באלות מחשמלות על פני כל גופי.

פעם אחת אסירה אילצה אותי לשתות בקבוק מים גדול ולא הרשתה לי להשתמש בשירותים. כשלא יכולתי להתאפק עוד ורצתי לשירותים, היא שפכה עלי מים קרים כשהיא מותירה אותי ואת בגדיי רטובים בחורף הקר.

אסירה אחרת בעטה בגבי כשגחנתי להרים משהו. חשתי בכאב עצום בגב ולא הייתי מסוגלת לעמוד או ללכת. לקח לי כחודשיים להחלים מהבעיטה הזאת.