(Minghui.org)

אני מתרגל חדש של פאלון דאפא ומתרגל כ-4 חודשים.

כשהייתי צעיר הייתי לעתים קרובות משחק ליד אמי בזמן שתרגלה את תרגילי הפאלון דאפא ומשנן את הנחיות התרגול מקלטת השמע. משום שהייתי כה צעיר, אהבתי לצפות בטלוויזיה, אבל לא צפיתי בתכניות חדשות, כך שלא הייתי מושפע מתעמולת השנאה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) נגד הדאפא. על אף שלא ידעתי מהו בדיוק הדאפא, חשתי שזה משהו טוב.

קראתי את "ג'ואן פאלון" בפעם הראשונה כשהייתי עדיין בבית ספר יסודי. אף על-פי שהכרתי את כל המילים, לא היה לי מושג כלל מהו טיפוח. חרף זאת, העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות" היו מושרשים כבר עמוק בתוך לבי. לכן כשראיתי בספרי הלימוד של בית הספר היסודי תוכן המכפיש את הדאפא, סירבתי לקבל אותו וקרעתי את הספרים בדרך הביתה.

תמיד תמכתי בדאפא גם כשלא הייתי מתרגל. בבית הספר מעולם לא הצקתי לילדים פגיעים בכיתה כפי שעשו ילדים אחרים, ודווקא סייעתי להם. לא התעניינתי ברכילות, והתרחקתי מאלה שאהבו להתחנף לאחרים או שהיו מרדנים. הציונים האקדמיים שלי היו ממוצעים, אבל תמיד הייתי האדם האהוב בכיתה, והחברים שרכשתי היו אלה שהתייחסו בטוב לב וביושר לאנשים.

אבוד בתוך החברה

האופי שלי השתנה מאוד אחרי שהגעתי לקנדה ללמוד בבית ספר תיכון. עקב השפעות חברתיות התחלתי לשחק במשחקי מחשב ולצפות בסרטי אנימציה. לעתים קרובות פטפטתי עם חבריי לכיתה על משחקי מחשב ועל סרטי אנימציה, ואפילו פיתחתי את ההרגל להישאר ער כל הלילה כדי לגלוש באינטרנט.

הרגשתי תמיד עייף וחסר אנרגיה. כמו כן, נהגתי ללכת לעיתים קרובות למסיבות בבתי חברים, שם אכלנו שתינו ועשינו כיף חיים. למרות ההנאה הרגשתי ריק בתוכי. מאוחר יותר מצאתי חברה, אבל כשנפרדנו נפגעתי עמוקות.

הליכה בנתיב הטיפוח

כשצפיתי באמי מצלצלת בחריצות לאנשים בסין כדי לספר להם על הדאפא ועל הרדיפה, זה גרם לי לרצות להתחיל לתרגל פאלון דאפא. לילה אחד, אחרי שקראתי את ההרצאה של המאסטר: "הוראת הפא בוועידת הפא של החוף המערבי ב-2015" הייתה לי תחושה בלב שקשה לתאר – הרגשתי שהפא של המאסטר עורר אותי.

באותו לילה, כששכבתי במיטה, בכיתי בכי רב ומלמלתי שוב ושוב: "מה עשיתי כל השנים האלה?"

לנוכח היותי אבוד בעולם האנושי במשך שנים כה רבות עד ששכחתי את המשימה שלי להצלת אנשים ולהצלת הבית האמיתי שלי, הרגשתי תחושה של אשמה ואובדן.

באותו לילה החלטתי לטפח ולעשות את שלושת הדברים שהמאסטר דורש מאיתנו כדי לכפר על החרטה והאובדן של היותי אבוד בעולם האנושי במשך כל כך הרבה שנים.

שמח ומסופק

התחלתי לטפח "רשמית" באותו לילה. מחקתי את כל המשחקים וסרטי האנימציה על המחשב שלי. אפילו מכרתי את קונסולות המשחקים שלי ומחקתי את המוסיקה של אנשים רגילים מהטלפון שלי. על אף שהרגשתי שזה מה שעליי לעשות, נדרשה עדיין נחישות רבה מצדי לעשות זאת.

אני עדיין זוכר איך קארמת המחשבה במוחי ניסתה לעצור אותי מלהסיר תכנה כזאת. אבל ידעתי שאם לא אנקה ביסודיות את הדברים הרעים האלה, זה לא יעמוד בדרישות של מטפח.

בעודי מסיר את התכנה שיננתי כל הזמן: "פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב". באותו הרגע חשתי כל תא בגופי מהדהד בתשובה. כשהחלטתי למחוק את כל הדברים הרעים האלה, הקאתי מעין נוזל מרושע. ידעתי שהמאסטר מנקה את גופי.

אני יכול עדיין לזכור שלפני שהתחלתי בטיפוח, אמי החרימה לי את הטלפון והמחשב כדי לעצור בעדי לשחק במשחקים. זה לא שינה אותי. אבל אחרי שטיפחתי, לא רק שהסרתי את המשחקים, אלא שהצלחתי גם לשלוט על עצמי לאחר מכן.

בכל פעם שתצוץ מחשבה לשחק במשחקים, אני אדחה, אשלול ואסלק אותה בנחישות. אני יודע שאלה הן ההפרעות מקארמת המחשבה ומגורמים חיצוניים, אלה לא המחשבות שלי עצמי. מאז אותו הזמן לא שיחקתי משחקי מחשב, וגם לא צפיתי בסרטי ווידיאו של אנשים רגילים בזמן הארוחות. כשיש לי זמן, אני מקשיב להתנסויות של מתרגלים המשתפים מאמרים ברדיו מינג-הווי.

עברתי שינוי פיזי ונפשי גדול אחרי שהתחלתי את הטיפוח. בסביבות חג המולד, ביקרתי בביתו של חבר וראיתי את המצב של חבריי. במקום שיהיו מלאי מרץ וחיות בגילם, הם שכבו חלשים על ספה עם העיניים על הטלפון,או שצפו בטלוויזיה, והם פיהקו ממש לאור היום.

אחדי שפטפטתי איתם, גיליתי שהם נשארו ערים עד 4 או 5 לפנות בוקר והם עדיין שוחחו על משחקים, סרטי אנימציה ועל דברים מלוכלכים.

כשאני חושב על כך, אני קולט שלפני הטיפוח הייתי בדיוק כמותם. הייתי מבולבל ובזבזתי את הזמן הפנוי שלי או בהסתכלות בטלפון שלי או במשחק במחשב, ולעתים קרובות שיחקתי כל הלילה. על אף שחבריי ואני רצינו להשתנות וידענו שלחיות כך זה לא נכון, למעשה לא עשינו דבר לגבי זה ולא הצלחנו לשחרר את הדברים האלה.

אחרי שהתחלתי לטפח, הכוח הפיזי שלי השתפר כל יום, והייתי מלא אנרגיה כל יום. מצאתי עבודה חלקית בסופרמרקט בעודי ממתין לקבלתי לקולג'. העבודה הזאת כללה בעיקר עבודת ידיים ולא דרשה עבודה נפשית מרובה, כך שהייתי משנן לעתים קרובות: "פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב".

פעם אחת כשעמיתיי לעבודה ואני פרקנו 5 מכולות של סחורה, הם הרגישו עייפים מאוד ומתוסכלים. אבל אני לא הייתי עייף ואפילו חייכתי ללא כל מילת תלונה. אחד מעמיתיי לעבודה שאל אותי: "אתה תמיד מחייך, האם לבוא לעבוד זה דבר שמח מאוד עבורך?"

חיזוק ההכרה העיקרית וסילוק הפרעות של קארמת מחלה

במהלך הטיפוח, רוב המצוקות ומבחני השין-שינג שלי הגיעו מהפרעות פנימיות.

אני עדיין יכול לזכור כשהתחלתי לראשונה לטפח שוב, שקארמת המחשבה הייתה חזקה מאוד, ומשחקים ועלילות סרטי אנימציה היו צצים בתוך ראשי לעתים קרובות. כדי להתנגד להם ולדחות אותם, הייתי לפעמים מחבק את ראשי ומסתובב הנה והנה במיטה בכאב. מאוחר יותר שלחתי מחשבות נכונות כדי לסלק אותם בכל פעם שהופיעו. ההכרה העיקרית שלי הייתה נשארת ערנית ודרוכה בכל רגע. אם הייתה מופיעה לה מחשבה שאינה בהתאם לפא, הייתי שולח מחשבות נכונות ולא אפשרתי לה לשהות במחשבתי אפילו לשנייה.

זה ארך כמה שבועות לפני שמחשבתי הפכה צלולה יותר. על אף שהמחשבות הרעות היו עולות לפעמים על פני השטח, הן היו כבר חלשות מאוד והיו נעלמות כהרף עין כשההכרה העיקרית שלי התחזקה קצת יותר.

ישיבה בתנוחת הלוטוס במשך שעה שלמה

כשישבתי בתנוחת הלוטוס במשך חצי שעה, ממש לא הרגשתי דבר. אבל היה לי קשה מאוד לעשות פריצת דרך לישיבה למשך שעה שלמה. בהתחלה כשהייתי כבר מסוגל לתרגל במשך שעה אחת, רגליי היו רועדות מאוד ולאחריהן כל גופי. כך שהשתמשתי בצעיף לקשור את רגליי כדי לעצור את הרעידה ואת ההחלקה שלהן מטה.

סירבתי להתיר את הקשירה חרף הכאב וחשבתי על המאסטר הנושא מצוקות עצומות עבורנו כשזה נעשה כואב מדי. הרגשתי שמה שסבלתי הוא שום דבר ולכן לא מגיע לי לשחרר את רגליי.

זה נמשך כחודש ימים עד שרגליי הפסיקו לרעוד, אם כי עדיין כאב לי מאוד וגופי היה באי-נוחות גדולה מאוד. אבל כל עוד אני זוכר את דבריו של המאסטר:

"כשקשה לסבול אתה יכול לסבול את זה, כשקשה לעשות את זה אתה יכול לעשות את זה." ("ג'ואן פאלון")

אז אהיה מסוגל לעבור את המבחן הזה כל פעם.

שיחות טלפון כדי להציל אנשים

כשהתחלתי לראשונה לצלצל לאנשים בפלטפורמת RTC, עדיין לא היו לי הבנות טובות של העובדות לגבי הדאפא. ידעתי ש"תקרית ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן" הייתה מזימה, אבל לא ידעתי את הפרטים. בהתחלה, הייתי לומד מחוברת הדרכה למתחילים שהייתה לאמי. התסריטים הכתובים בתוכה היו קלים ללמידה והעובדות הבסיסיות היו כבר כלולות בתוכם.

בלבי רציתי מאוד להציל אנשים, אבל הרגשתי חרדה בכל פעם שעשיתי שיחות טלפון, והייתי קורא בקול את התסריטים הכתובים כשידיי וקולי רועדים. לפיכך, שיעור הנענים וזמני השיחה לא היו מספקים דיים.

מאוחר יותר אמי אמרה לי שעליי לדבר בעדינות, לא חזק מדי, כדי שהצד השני יהיה עדיין מסוגל לשמוע זאת. ניסיתי במשך זמן רב, אבל לא הצלחתי לעשות זאת, מפני שברגע שהטלפון החל לצלצל המחשבה שלי כאילו נמחקה.

המצב הזה השתפר בהדרגה בעידודם של מתרגלים בחדר ההשתלמות ובעזרת החיזוק של המאסטר. דיברתי יותר בעדינות ולא הייתי חרד כל כך ונרגש. יתר על כן, נוכחתי לדעת שעליי להשלים לקרוא את העובדות לגבי הדאפא משום שידעתי כל כך מעט. לכן קראתי חומרי הבהרת אמת רבים באתר של Minghui Radioואת התסריטים  הכתובים באתר על פרישה מהמק"ס. המידע באתרים האלה סייע לי רבות בכתיבת תסריט בעצמי.

ההשתתפות בשיעורי השתלמות למתחילים שהעבירה אחת המתרגלות הועילה לי מאוד. הייתה לי גישה לחומר רב, ולמדתי גם להביע עצמי בטלפון בדרכים רבות, כמו למשל לעשות שימוש בנתונים או בתופעה כלכלית כדי להבהיר את האמת. על אף שאני משתמש עדיין בתסריט כתוב, היכולת שלי לענות בצורה ברורה ומשכנעת השתפרה בבירור.

גם השין-שינג שלי השתפר מעלה באמצעות שיחות הטלפון שעשיתי. לדוגמה, האם אתרגש כשאנשים מקללים אותי? האם יהיו לי רגשות שליליים כשאף אחד לא עונה?

בהתחלה הייתי מתרגש מאנשים רגילים והתפתחה אצלי החזקה לפחד. הייתה לי הרגשה כבדה מאוד כשחייגתי למספר טלפון כלשהו. אולם הבנתי שבלי קשר ליחס של הישויות החיות, האחריות שלי היא להבהיר את האמת. לאחר מכן מתרגל עמית עודד אותי באמרו: "פשוט דבר ואל תחשוב יותר מדי".

באופן בלתי צפוי, אחרי ששיניתי את הלך הרוח שלי, אנשים החלו להקשיב לי למשך זמן ארוך יותר.

עברתי שינוי גדול במשך ארבעת חודשי הטיפוח האלה. תודה רבה לך מאסטר רב החסד, שהעלית אותי מרשימת הגיהינום, טיהרת אותי והענקת לי הזדמנות לטפח ולהציל ישויות חיות. קשה לי להביע את הכרת התודה העצומה שלי למאסטר, והדבר היחיד שאני יכול לעשות זה לעשות בחריצות את שלושת הדברים היטב.

אולם ישנם עדיין תחומים שבהם אני צריך לפעול היטב, כמו למשל להירגע בלימוד הפא, להשיג שקט (דינג) מוחלט בתרגול התרגילים, להתמקד בשליחת המחשבות הנכונות, לקום ללא בעיות לשליחת מחשבות נכונות באמצע הלילה, להיות יותר עם חמלה כשאני עושה טלפונים להצלת ישויות חיות.

יתר על כן, עדיין יש לי החזקות לתאווה מינית, לנוחות, לתרעומת ולאנוכיות. אני אמשיך לעבוד קשה ולהתקדם במרץ, להתגבר על החסרים שלי ולתקן את עצמי.

תודה רבה לך מאסטר. תודה רבה לכם עמיתיי המתרגלים.