(Minghui.org) ברכות, מאסטר! ברכות, מתרגלים עמיתים!
נולדתי באזור הררי עני מאוד בפרובינציית אן-הווי כמה שנים בלבד לפני "הרעב הגדול" בסין. היינו כל כך עניים שלעתים רחוקות היו לי נעליים ולא היה כמעט מה לאכול. כשגדלתי, התחתנתי, והפכתי לאם חד הורית בשנות ה-30 לחיי.
הייתי מורה בבית ספר שהיה מסונף למדינה. כל עובדי בית הספר הבכירים היו "בעלי קשרים". הם לא ידעו ללמד או שלא היה להם אכפת מכך. הם רק היו מעוניינים בכסף. לא נתתי להם "מתנות" כמו שעשו שאר המורים, כי לא היה לי הרבה כסף ולא רציתי לשחד אף אחד. בגלל זה קבלתי יחס גרוע בבית הספר הזה.
ב-1996, כשכמעט איבדתי תקווה, השגתי עותק של הספר "ג'ואן פאלון". מיד נמשכתי לספר. המשכתי לקרוא בו באותו יום ואפילו שכחתי לאכול. כך הפכתי למתרגלת פאלון דאפא (פאלון גונג). מהספר הגעתי להבנה מדוע בני האדם סובלים, ורציתי ללכת בעקבות המאסטר חזרה לביתי האמיתי!
ג'יאנג דזה-מין וחסידיו פתחו ברדיפה של הפאלון גונג ב-1999. במשך התקופה הקשה הזו בטחתי במאסטר לי אף יותר. ידעתי שאין שום דבר מוטעה ב"אמת-חמלה-סובלנות" והאמנתי בנחישות בעקרונות אלו.
אני מתרגלת בדאפא כבר 23 שנים. יש כל כך הרבה מה לומר, וכל כך הרבה סיפורים לשתף. נתיב הטיפוח בהחלט לא קל, אך שום דבר לא יכול לעצור בעדי מללכת אחרי המאסטר.
נעליי לא חרקו ועזרו לי להימלט
מתרגלים מקומיים החליטו שאנחנו צריכים לצאת החוצה להפגין את תמיכתנו בדאפא. באותו בוקר, יותר מ-60 מתרגלים התאספו באזור הומה בעיר ותרגלו את תרגילי הפאלון דאפא. הצבנו שלט באורך 10 מטר שעליו כתוב "פאלון דאפא הוא טוב". מוסיקת התרגילים נשמעה בבירור לקהל הקונים ברחובות הסמוכים. חשתי נפלא כשעשיתי את התרגילים. חשתי פאלונים מסתובבים והרגשתי שגופי קליל מאוד.
לאחר שסיימנו שעה של תרגילי העמידה, פתחתי את עיניי וראיתי שאנחנו מוקפים בכמה שורות של שוטרים.
שוטר אחד צעק לעברנו: "מי המנהיג שלכם?" מתרגלת ענתה בנחישות: "אין לנו מנהיג". המשטרה הורתה לנו להסתדר בטור והם התחילו לצלם אותנו. המתרגלים סביבי נשארו רגועים ואף אחד לא זז.
לפתע חשבתי: "לא, אינני יכולה להיאסר. בני שהוא תלמיד בתיכון זקוק לי בבית. אלך הביתה".
ברגע שחשבתי את זה התחלתי ללכת לכיוון מעגל השוטרים. לבשתי נעלי עקב מעור שבדרך כלל עושות רעש חזק כשהעקבים פוגעים בקרקע. אך הפעם נעליי לא השמיעו קול כשצעדתי על הבטון הנוקשה. הרגשתי כאילו אני הולכת על שטיח רך. כשהגעתי לשוטרים, שנים מהם זזו ונתנו לי לעבור. אחרי שהתרחקתי מהסכנה, נעליי שוב השמיעו צליל חזק. חזרתי לביתי בבטחה.
מאוחר יותר נודע לי שהמתרגלים האחרים נעצרו. כמה נלקחו למרכז שטיפת מוח, ואחרים נכלאו במחנות עבודה בכפייה.
"האוטובוס כולו לשירותך"
בחופשת הקיץ של 2009 לקחתי תיק עם חומרי הבהרת אמת כדי לנסוע לעיר הולדתי. רציתי שהאנשים שם ילמדו את האמת על פאלון דאפא.
בכניסה לתחנת האוטובוסים איש הביטחון הורה לי להניח את תיקי כדי לבדוק אותו. חשבתי שהוא אינו יכול לבדוק את התיק.
ברגע שהמחשבה הנכונה הזאת נוצרה, המפקח חייך ודחף אותי חזק שכמעט נפלתי. אז הבנתי שעברתי כבר את קו הבדיקה הביטחונית ושאני בתוך התחנה. הודיתי בכבוד רב למאסטר שהגן עליי.
לאחר כמה שעות הגעתי לעירי וחיכיתי ביער עד קרוב לחצות. ואז חילקתי במהירות חוברות, תקליטורים ותליונים לכל בית. אנשי הכפר יראו אותם כשיפתחו את דלתותיהם למחרת בבוקר.
כשסיימתי הלכתי לבדי ברוח המנשבת על כביש ההר. לא היה אף אחד שם באותו לילה. כל מה ששמעתי היו יללות החיות מההרים הסמוכים. לא פחדתי, כי ידעתי שהמאסטר נמצא שם לצידי. דקלמתי מהזיכרון את שירו של המאסטר:
"המואר הגדול אינו פוחד מסבל
רצונו מחושל מוצק כיהלום
ללא החזקה לחיים או למוות
הולך בדרך תיקון הפא בגלוי ובאצילות."
("הונג יין II" "מחשבות נכונות ופעולות נכונות")
שלחתי מחשבות נכונות כשהלכתי בדרך. אחרי כ-30 קילומטרים הגעתי לעיר אחרת. רגליי התעייפו וכאבו. התיישבתי וחיכיתי.
היה כמעט בין ערביים כשאוטובוס עצר לפניי. הוא נסע לכיוון בירת הפרובינציה והנהג חיכה ליד דלת האוטובוס. מיהרתי לעלות. בדיוק כשהתיישבתי, איש צעיר עלה לאוטובוס. הוא אכל כיסונים. הוא חייך אליי ואמר: "תראי כמה את נהדרת! האוטובוס כולו לשירותך!" לא הבנתי שהמאסטר עודד אותי דרך דבריו של הבחור. עניתי בנימוס: "הו, עוד אנשים יעלו לאוטובוס בקרוב". לפתע שמתי לב שהבחור שדיבר אליי נעלם. הייתי הנוסעת היחידה באוטובוס.
נרדמתי. כשהתעוררתי כבר הגעתי לתחנה שלי. הנסיעה ארכה יותר מ-20 שעות. בשל ההליכה הארוכה כפות רגליי התכסו ביבלות. אך לבי היה מלא אושר.
עבודתי הועברה בהצלחה
ב-2002 מדיניות ממשלתית חדשה דרשה שכל בתי הספר המסונפים למיזם בבעלות המדינה יומרו לבתי ספר קהילתיים ציבוריים. כל עובדי בתי הספר יועברו למערכת בתי ספר הציבורית, חוץ מ"מורים שלא היו ממושמעים", כך נאמר במסמך הממשלתי. בהתאם להוראה הזאת אמורה הייתי לאבד את עבודתי, משום שהייתי מתרגלת פאלון דאפא.
המאסטר אמר:
"כשאנחנו ניצבים מול פגיעה לא הגיונית, רדיפה של הדאפא, אי צדק שמונחת עלינו בכוח, איננו יכולים להתייחס אליהם כמו קודם בטיפוח-תרגול האישי ולקבל את כולם – זה בגלל שתלמידי הדאפא נמצאים עתה בתקופת תיקון הפא. אם הבעיה לא נובעת מהחזקות ומטעויות של הפרט, אלו הם וודאי הפרעה וביצוע מעשה רע על ידי הרוע." ("יסודות להתקדמות במרץ II", "תיקון הפא והטיפוח-תרגול")
חשבתי: "לא אכיר ברדיפה של הכוחות הישנים".
הלכתי לדבר עם פקידים בדרגות שונות, כולל אלו בביטחון הציבורי, "משרד 610", מועצת העיר וועדת החינוך העירונית. סיפרתי להם שמתרגלי פאלון גונג הם כולם אנשים טובים. הם ידעו על המוניטין שלי כמורה מצוינת. הפקידים שדברתי איתם היו מנומסים, ורבים מהם הבטיחו שינסו לפתור את הבעיה.
לילה אחד חלמת חלום ברור מאוד. נתליתי מעל תעלה המלאה במים מלוכלכים. עמיתה לעבודה עמדה בקרבה ופניה הביעו רחמים. הושטתי לה את ידי הימנית, אך היא הייתה חלשה מדי למשוך אותי. ואז ראיתי איש לבוש בחליפה עומד בצד השני. הוא הביט בי בהבעה רצינית אך חומלת. הושטתי לו את ידי השמאלית וקיוויתי שהוא ימשוך אותי מעלה. במקום לאחוז בידי, הוא הופיע לפתע ממש לידי, ואז זה הרגיש כאילו מישהו מושך אותי מהמעיל שלי מעלה. מיד היה לי מספיק כוח להרים את עצמי החוצה מהתעלה.
ידעתי שהמאסטר עוזר לי ושאוכל להתגבר על המכשול הזה בקרוב. שמרתי על מחשבות נכונות חזקות.
הלכתי לפגוש שוב את מנהל ועדת החינוך העירונית. הוא אמר מיד: "אין בעיה. משרתך תועבר". הוא גם שיבח את עבודתי בעבר בבית הספר.
המנהיגים בחברה שבית הספר שלי היה מסונף אליה תמכו בי מאוד. הם הקדישו שבוע לשיחה עם פקידים בכירים ושלחו דוחות שסיפרו כמה טובה אני, ושעבודתי צריכה להיות מועברת למערכת הציבורית אף שתרגלתי פאלון גונג. חברה ועמיתה אמרה לי: "לקחתי יום חופש, והייתי מוכנה לבזבז את כל היום בחיפוש אחר ראשי ועדת החינוך העירונית, ולדבר איתם עלייך. ואת יודעת מה? כשנכנסתי למשרד הוועדה, כל ראשי המשרד הגיעו, כי הייתה להם ישיבה! הצלחתי לדבר עם כולם בפחות משעתיים. פאלון גונג הוא רב עוצמה".
ממשלת העיר הודיעה לבית ספרי לפני כמה ימים ש"למורה שמתרגלת פאלון גונג יש אישור מיוחד לעבור למערכת בתי הספר הציבורית. בבקשה עשו זאת מיד". כשזה הוכרז בבית הספר שלי, כל המורים הריעו.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved
