הרהורים על וירוס המפלגה הקומוניסטית הסינית: כשמזניחים את העקרונות, בעיות מתעוררות

(Minghui.org) מגפת הקורונה המתמשכת התפשטה ליותר מ-190 מדינות ואזורים, הדביקה 335,000 אנשים וגרמה ל-14,641 מקרי מוות נכון ל-22 במארס.

לראשונה כינו את הווירוס על פי מוקד הרעש שלו, וירוס וו-האן. עם הזמן, עוד אנשים החלו להבין שהסתרת המידע של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) על הווירוס, הוביל למגפה של היום.

"בואו ונקרא לזה פשוט 'וירוס המק"ס'. זה מדויק יותר ומעליב רק את אלה שמגיע להם", כתב ג'וש רוגין ב-The Washington Post.

זה נכון שהמק"ס אחראית למחלה. אבל איך לצאת מהכאוס, זה הקושי שאנחנו עומדים מולו. אנשים רבים מנסים למצוא פתרון מהיר, אבל ההתפוצצות של מקרים הוכיחה שזוהי משימה מרתיעה. כשמדינות רבות נאבקות לרסן את הווירוס, שווה לעצור ולהרהר מה מונח ביסודה של המגפה.

אלה הקרובים ביותר למק"ס נפגעים בצורה הקשה ביותר

מחוץ לסין, איטליה הושפעה ביותר מהווירוס. אחריה ארה"ב, ספרד, גרמניה, איראן, צרפת ודרום קוריאה. אצל כולן הוכח שיש להן קשרים קרובים למק"ס.

איטליה

אחרי שסין הציעה ב-2013 את יוזמת Belt and Road (BRI), רבים ראו זאת כהתרחבות ההשפעה של הכלכלה והפוליטיקה הסינית ממזרח אסיה לאירופה. בהתעלמה מהדאגה שה-BRI תהיה סוס טרויאני להתרחבות הצבאית וההתפתחות האזורית שסין מובילה, איטליה הפכה המדינה הראשונה והיחידה ב- G7 שהצטרפה ליוזמה הסינית במארס 2019.

על-פי אתר cityam.com ב-27 במארס 2019 במאמר שכותרתו: "עסקת הסחר של איטליה עם סין זה לשחק באש", סגן ראש ממשלת איטליה אמר ל- סי.אן.בי.סי אחרי 29 עסקאות שנחתמו בין 2 המדינות: "אין מה לדאוג כלל".

ארה"ב

היחסים בין ארה"ב לסין עדיין מתפתחים. על-פי נציג הסחר של ארה"ב רוברט לייטהיזר: "להרשות לסין להיכנס ל-WTO (ארגון הסחר העולמי) ב-2001 הייתה טעות היסטורית שעלתה לארה"ב מיליוני משרות וטריליונים של דולרים בגירעונות סחר מצטברים".

ארה"ב עוקפת עכשיו את החוקים של WTO ומאיימת על בייג'ינג עם מכסים עד ל-500 מיליארד דולר של סחורות מיובאות", דיווח Wall Street Journal ביולי 2018 במאמר שכותרתו: "כשהעולם פתח את השערים של סין".

המאמר ב-Wall Street Journal קבע שבניגוד למה שתומכי WTO קיוו, "בייג'ינג אילפה את האינטרנט בהגבלת השימוש שלו למסחר, טכנולוגיה ומדיה חברתית. היא חסמה התארגנות פוליטית באיום ולפעמים בכליאת אלה שהעלו לרשת תגובות קריטיות. ממש לאחרונה, היא הפכה את האינטרנט עצמו לכלי של המדינה בכך שהיא עושה בו שימוש לזהות ולעקוב אחר דיסידנטים. 'זה מצב הרסני (Orwellian)' אומר ג'רום כוהן, פרופ' למשפטים באוניברסיטת ניו יורק ומומחה לסין".

ספרד

על אף שספרד לא הצטרפה רשמית ל-BRI, שר החוץ לשעבר ג'וסף בורל המכהן כעת כנציג הגבוה של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון וכסגן נשיא הנציבות האירופית אמר טרם השתתפותו בפורום Belt and Road בבייג'ינג באפריל 2019: שיוזמת Belt and Road היא הוכחה שסין אינה חושבת עצמה עוד לגורם מקבל נטו והחלה לחשוב עצמה כתורמת לעולם וזה משהו שספרד מקבלת בברכה".

ב-2016 חברות סיניות רכשו 2 חברות הנדסה ספרדיות: Aritex ו- Eptisa כחלק מהמהלך העולמי לשלוט על סקטורים של טכנולוגיה מתקדמת. הצעד הזה הוכתב על ידי התכנית התעשייתית הלאומית של סין - “Made in China 2025,” המשמשת לסין כתוכנית מתאר להפוך למעצמת ייצור של טכנולוגיה.

מדריד, בירת ספרד מתפארת בחנות הדגל הגדולה ביותר של Huawei מחוץ לסין. ענקית הטלקום הספרדית Telefonica גם היא בחרה ביוני 2019 ב- Huawei כשותפה חשובה בפריסת רשת ה- 5G שלה.

גרמניה

"ההישגים המוצלחים ביותר של סין כוללים את הפורצלן, הנייר וההונאה", כתב Bild במאמר שפורסם ב-12 במארס שכותרתו: "כך סין משקרת בעודה מחייכת בפנים של העולם".

המאמר של Bild מאמין שהתלות של גרמניה בסין גרמה למוכנות שלה להאמין לשקרי המק"ס באשר לווירוס הקורונה ולדברים רבים אחרים. לדוגמה, "כיוון שחברת פולקסוואגן מוכרת בסין מיליוני מכוניות בשנה, הבוס של החברה אינו רוצה לדעת על המחנות הסיניים לחינוך מחדש עבור האויגורים ואלה שהם כביכול עושי צרות", נכתב במאמר.

"יש רק דבר אחד שניתן להאמין לו בסין: "בדרך [להפוך] לכוח-על, השקרים שלה לגבי הקורונה לא היו ההונאה האחרונה בעולם. זה תלוי בנו איך נתייחס ונטפל בשקרים שלהם", סיכם המאמר.

איראן

האינטרס האסטרטגי של סין באיראן מתעצם והולך. בעלי המפעלים הסינים מחפשים להקים פרויקטים חדשים באיראן; וטהרן נחשבת כמרכז לתעבורה ולוגיסטיקה חיונית", נכתב במאמר שהועלה ל- oilprice.coעם הכותרת: "איראן הופכת למוקד חיוני ביוזמת ה- Belt And Road של סין".

מאמר ב Wall Street Journal- מה-11 במארס 2020 שכותרתו "שותפות אסטרטגית עם סין נמצאת בשורש מגיפת הקורונה באיראן", מאמין שאולי קשריה ההדוקים של איראן עם סין תרמו להתפוצצות מקרי הקורונה: "המסלול המדויק של הווירוס אינו ברור. אבל השותפות האסטרטגית של איראן עם בייג'ינג יצרה קונסטלציה של מגעים פוטנציאליים שעזרו לשחרר את המחלה הנקראתCovid-19-".

צרפת

"בפגישות בדלתיים סגורות, פרקו בכירי ממשל את התסכול שלהם מסין, אבל בסופו של יום ניצח אופורטוניזם קצר מועד", סיפר ג'ונתן הולסלג, פרופסור לפוליטיקה בין-לאומית באוניברסיטה הפתוחה של בריסל ויועץ לסגן הנשיא הראשון של הנציבות האירופית ל-The Diplomat בינואר 2020.

הולסלג סיפר שכשמנהיג סין שי ג'ין-פינג ביקר בצרפת במארס האחרון: "עמנואל מקרון [נשיא צרפת] קרא ל[קנצלרית גרמניה] אנג'לה מרקל ולנשיא הנציבות האירופית לפגוש את הנשיא שי ג'ין-פינג ביחד בפריז. למחרת, הוא ניסה נואשות למכור את מטוסי Airbus [לסין]. מקרון ציין פעם: "אני מאואיסט... תכנית פוליטית טובה היא אחת שעובדת".

דרום קוריאה

באסיה, לדרום קוריאה יש את רוב מספר המקרים המאומתים של קורונה. ב-20 בפברואר 2020 קאנג סיונג-סיאוק, הממונה הכללי החדש של דרום קוריאה בוו-האן – מוקד התפרצות הקורונה – ביקר בעיר עם תרומת אספקת סיוע מארצו.

בהגיעו לוו-האן סיפר קאנג לכלי תקשורת סינים: "זה משמעותי מאוד לממשלה הדרום קוריאנית לשגר אותי לוו-האן במהלך התקופה הקשה הזאת", זאת על-פי ה-People’s Daily שופר התעמולה של המק"ס.

כמו כן, באותו יום המנהיג הסיני, שי ג'ין-פינג ניהל שיחה טלפונית עם נשיא דרום קוריאה מון ג'אה-ין. העיתון בשליטת המדינה אמר שמון "צלצל במיוחד להביע תנחומים ותמיכה, שהראה את יחסי הידידות בין סין לדרום קוריאה, כמו שכנים קרובים השומרים אחד על השני ומשתפים בעליות ובירידות של החיים".

טייוואן והונג קונג

חרף הסמיכות הגיאוגרפית שלהן לסין, לטייוואן ולהונג קונג יש מעט מאוד מקרי הידבקות. טייוואן נוקטת עמדה קשוחה נגד המק"ס במשך שנים רבות. הניצחון המוחץ של הנשיא טסאי יינג-וון מאשר גם כן את הנחישות של הטייוואניםלתמוך בדמוקרטיה ובהתנגדות שלה לאיומי הפלישה של המק"ס.

תושבי הונג קונג דוחים את המק"ס גם כן, כפי שנראה בחודשים האחרונים של הפגנות המוניות.

נקודות מבט מההיסטוריה

אם כן כיצד נוכל לנמק את ההבחנה, שלעבוד צמוד למשטר הקומוניסטי קשור למספר הגבוה של מקרי הידבקות? כמדינה קומוניסטית והכלכלה השנייה בגודלה בעולם, לסין יש תקריות רבות אם לא הרבות ביותר של הפרות זכויות אדם, הכוללות רדיפה של דתות ואמונות רבות.

אפשר ללמוד רבות ממגפות בתקופות העתיקות גם בסין וגם במערב. במשך תקופת שושלת מינג לדוגמה, פרצה מגפה ב-1580 והדביקה יותר ממחצית משפחות דא-טונג (בפרובינציית שאן-שי של היום) ומאוחר יותר התפשטה לבייג'ינג כמו גם לדרום סין. כשהיא פרצה שוב בפרובינציית שאן-שי ב-1633, אנשים רבים ברחו ולכמה משפחות לא נותרו ניצולים. התפרצות נוספת של המגפה ב-1641, שלוש שנים לפני שהשושלת תמה, חיסלה חלק משמעותי של האוכלוסייה בסין.

מלבד מגפות, שושלת מינג עמדה גם בפני איומים מצד כוחות מורדים של לי דזי-צ'נג (הידוע גם כמלך דא-שינג). אולם נראה שהמגפות הדביקו רק את צבאות שושלת מינג ולא את חייליו של לי דזי-צ'נג או את הפולשים המאן-צ'וסים. יתר על כן, אחרי שהדביקה את סין במשך עשורים והחלישה את כוחות מינג, המגפה פחתה ב-1644 אחרי שמאן-צ'ו הקימה את שושלת צ'ינג. במידה מסוימת נראה שהמגפה הזאת הייתה זרז לשינוי של שושלות.

במערב, המגיפות באימפריה הרומית גם הן מוכרות היטב. אחרי שנרון החל ברדיפת הנוצרים, כמה מגיפות גדולות התרחשו: במהלך מגיפת אנטונין לדוגמה, הגיעו מקרי המוות ברומא עד ל-2,000 ביום. עם שיעור תמותה של כ-25 אחוזים, סך מקרי המוות הוערכו ב-5 מיליון. בכמה אזורים המחלה הרגה כשליש מהאוכלוסייה והחלישה את צבא הרומאים, כשהיא מסיימת תקופה יחסית שקטה של ההיסטוריה הרומאית.

המגפות הפסיקו באופן פלאי אחרי שאנשים התעוררו ב-680 והחלו להרהר על האכזריות נגד הנוצרים, כמו גם על ההתדרדרות המוסרית הכללית של החברה. ב-680 אזרחים רומאיים נשאו את העצמות של סבאסטיאן הקדוש והלכו בתהלוכה ברחובות. כשאנשים התחרטו על מעשיהם הרעים, המגפה נעלמה מרומא.

אנשים באזורים אחרים של האימפריה עשו כמוהם כשהם מבקשים מחילה מהעצמות של סבסטיאן הקדוש. כשפרצה מגפה בוונציה ב-1575 כ-50,000 אנשים מתו. באופן דומה פרצה מגפה בליסבון ב-1599. בשני המקרים אנשים צעדו בחרטה עם עצמות של אנשים קדושים והמגפות פסקו.

בהואנג-די ניי-ג'ינג אחד מספרי הרפואה הסינית המכובדים ביותרנכתב: "עם יושר השוכן פנימה, שום רוע לא יכול לחדור". זה מסביר איך קשורים זה בזה מצפון, בטיחות ומגפות.

סרטן המק"ס

כפי שתואר בסקירה של מינג-הווי על המגפה בשלושת החודשים האחרונים, המק"ס הייתה מודעת להעברה של וירוס הקורונה מאדם לאדם כבר בדצמבר 2019, אבל לא נקטה באמצעי מניעה פרט לצבא הסיני. כמה רופאים וחושפי מידע נענשו כשדיברו על התפרצות אפשרית של המגפה. ראה: Three Months in Review: The Spread of Coronavirus from Wuhan to the Rest of China and Other Countries

על-פי "מגני זכויות אדם סינים", ארגון ללא רווח שמושבו בוושינגטון די.סי, בכירים סינים עצרו לפחות 325 תושבים בין ה-22 בינואר ל-28 בו. רובם הואשמו "בהפצת שמועות", "יצירת פניקה" או "בניסיון לערער את הסדר החברתי". הם הוענשו במעצר, קנסות וחינוך למשמעת.

פאנג בין, תושב וו-האן שלח קטעי ווידיאו שהקליט בקשר למגיפת הקורונה והעלה אותם ליוטיוב ב-25 בינואר 2020, יומיים לאחר שהעיר נכנסה לסגר. באחד בפברואר הוא צילם תמונות בווידיאו ב-5 בתי חולים הכוללים בית חולים אחד שהעביר 8 גופות החוצה תוך 5 דקות. הוא העלה זאת שוב ליוטיוב. מאוחר יותר פאנג נעצר ומקום הימצאו אינו ידוע מאז ה-10 בפברואר.

ב-26 בינואר 2020 הקימה המק"ס כוח משימה לשליטה על הקורונה עם חברים שנבחרו ממחלקת התעמולה המרכזית וממשרד ביטחון הציבור. אף מומחה רפואי מהוועדה לרפואה לאומית לא הוזמן להצטרף לכוח המשימה הזה.

כבר ביום הראשון פרסם כוח המשימה את המדיניות האוסרת על צוותים רפואיים לדון על המגפה בבית או במקומות אחרים באמצעות שיחות עם אנשים, שיחות טלפוניות, מסרים או פוסטים ב- WeChat, בבלוגים של Weibo או באימיילים. המדיניות חלה על כל המידע לגבי הקורונה, ובכלל זה על מקרים חדשים, תכניות טיפול, פיקוח ומניעה. כל אחד המפר את המדיניות הזאת עלול להישלח ל-3 עד 7 שנים לכלא.

כשראש הממשלה סון צ'ון-לאן ובכירים אחרים הגיעו לפקח אל אזור המגורים בוו-האן ב-5 במארס, אחד התושבים אמר שכל דבר שהבכירים יכלו לראות במבט חטוף בסיור היה "מזויף". בכירים ארגנו גם אנשים שהעמידו פנים שהם מחלקים מזון לתושבים. "זה זיוף, הכול מזויף", צעקה אישה אחת בכעס מהבניין שלה. מיד הצטרפו אליה רבים וצעקו.

אלכסנדר סולז'ניצין מחבר "ארכיפלג גולאג" כתב פעם: "אנחנו יודעים שהם משקרים, הם יודעים שהם משקרים. הם יודעים שאנחנו יודעים שהם משקרים, אנחנו יודעים שהם יודעים שאנחנו יודעים שהם משקרים. ועם זאת הם ממשיכים לשקר".

"הישרדות הייתה האינטרס המרכזי של המק”ס מאז היווצרותה. אינטרס זה אִפשר לה להתגבר על הפחד המוסתר תחת פניה המשתנים כל העת. המק”ס היא כמו תא סרטני, המתפזר ומסתנן לכל חלק בגוף, הורג את התאים הרגילים בסביבתו וגדל בצורה ממאירה ללא שליטה", נכתב ב"תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית".

כשמזניחים את העקרונות, בעיות יצוצו

"בשעה שהיסטוריונים ואחרים תיעדו אין ספור זוועות קומוניסטיות, חלק גדול של הציבור נותר לא מודע לקנה המידה העצום שלהן", כתב איליה סומין, פרופ' למשפטים באוניברסיטת George Mason במאמר ב-The Washington Post מ-2017 שכותרתו: "לקחים ממאה שנה של קומוניזם".

"מדינות קומוניסטיות רצחו ביחד מספר גדול של כ-100 מיליון איש, יותר מכל משטרי הדיכוי האחרים יחד במהלך אותה תקופה. ללא ספק המחיר הגדול ביותר הזה צמח מתוך המאמצים הקומוניסטיים להפוך לקולקטיב חקלאי ולהיפטר מאיכרים עצמאיים בעלי אדמות. בסין לבד, 'הקפיצה הגדולה קדימה' של מאו דזה-דונג הובילה לרעב-מעשה-ידי-אדם שבו נכחדו כמו 45 מיליון איש – האפיזודה הגדולה ביותר של רצח המוני בכל היסטוריית העולם", כתב פרופ' סומין.

דיוויד סאטר, סופר ועיתונאי אמריקני מסכים ש"אם נוסיף לרשימה זאת את מקרי המוות שנגרמו על ידי המשטרים הקומוניסטים שבריה"מ יצרה ותמכה בהם – ובכלל זה אלה במזרח אירופה, סין, קובה, צפון קוריאה, ווייטנאם וקמבודיה – סך כל מספר הקורבנות קרוב ל-100 מיליון. זה הופך את הקומוניזם לאסון הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית", הוא כתב ב-Wall Street Journalב-2017 במאמר שכותרתו: "100 שנות קומוניזם ו-100 מיליון  מתים".

אם נתרגם זאת למספרים הממוצע השנתי עומד מיליון איש כל שנה, או יותר מ-2,700 כל יום, מה שעבר את שיא מקרי המוות במהלך מגיפת אנטונין. אבל ההבדל הוא שהטרגדיה הזאת המשיכה 100 שנה והיא כולה מעשי ידי אדם.

האם זה מקרי או שזה מניהול של כמה בכירים קומוניסטים שעשו טעות? זה לא המקרה על-פי סומין: "כמו כל התפתחות היסטורית גדולה, הכישלונות של הקומוניזם אינם יכולים להצטמצם בגורם סיבתי יחיד. אבל בגדול, הם אכן נובעים מעצם טבעו", הוא כתב.

חופש אמונה ודמוקרטיה הם חלק מעקרונות היסוד של אמריקה, שבמהותם שונים מהדיקטטורה והאתאיזם של המק"ס. אולם מאז ממשל ניקסון, ארה"ב הורידה את הדריכות שלה מסכנת הקומוניזם. אחרי שבריה"מ התמוטטה בדצמבר 1991, מדינות מערביות רבות קיוו שסין תהפוך למדינה דמוקרטית בתמיכתן ובעזרת המדיניות הכלכלית שלהן של דלת פתוחה.

אבל התברר שזו רק תקוות שווא. שיתוף פעולה וסיוע של מדינות המערב נראו כניסיון של "התפתחות שקטה" שנתפסה בעיני המק"ס כ"איום הגדול ביותר להמשך משטרה". ב-26 באוקטובר 2010 כמה כתבים נבחרים של דנג שיאו-פינג פורסמו מחדש ב-China Daily עם הכותרת: "אנחנו חייבים לדבוק בסוציאליזם ולמנוע התפתחות שקטה לקראת קפיטליזם", דנג כתב זאת ב-23 בנובמבר 1989, כ-6 חודשים אחרי שהורה על טבח טיאננמן.

יורשיו של דנג, ג'יאנג דזה-מין ואחרים המשיכו את ההנחיה שלו לדבוק בסוציאליזם ולמנוע קפיטליזם. מצד אחד הם תיארו את ארה"ב כ"אנטי כוחות סין" והעצימו את האידיאולוגיה הקומוניסטית. מצד שני הם עבדו עם מדינות מערביות בעבור רווח כלכלי, באמצעות מכירה של עבודה ומוצרים זולים, כשהם יוצרים שרשרת אספקה עולמית.

כשהיא ממעיטה בהבדלים אידיאולוגיים, המק"ס מקדמת בגדול שווקים עולמיים ואת "הקהילה החולקת מטרה משותפת"

ב-9 באוקטובר 2017 במאמר שכותרתו: "דיסידנט חושף תכניות של המודיעין החשאי הסיני המכוונות מטרה כלפי ארה"ב", ב-The Washington Free Beacon נכתב: "סין עסוקה בארה"ב בקמפיין חתרנות בעל שלושה ראשים, הידוע בשם "כחול-זהב-צהוב". הכחול מייצג מבצעי סייבר ואינטרנט סינים בקנה מידה גדול. הזהב מסמל כסף וכוח פיננסי ואילו הצהוב מתייחס לשחיתות באמצעות מין.

"באותו זמן ה-The Economist מעריך שסין מבזבזת 10 מיליארד דולר בשנה כדי לקדם את תדמיתה בחו"ל באמצעות מבצעים כמו פסטיבלים תרבותיים, כלי תקשורת זרים (חִשבו על התוספות האלה של ה-China Daily שהוחדרו לתוך ה-Washington Post) וחילופי סטודנטים. מכוני קונפוציוס הם חלק חיוני במשימה", כתב איתן אפשטיין עורך שותף של The Weekly Standard במאמר שלו שפורסם על ידי Politico ב-2018.

ביחד עם תעמולה כבדה, המק"ס כמעט והשתיקה ביקורת מהחברה המערבית על טבח טיאננמן כמו גם על דיכוי פאלון גונג, אויגורים התנועה הדמוקרטית של הונג קונג ואחרים. הרדיפה נגד פאלון גונג בלבד השפיעה בצורה שלילית על עשרות מיליוני מתרגלים ובני משפחותיהם. מספר גדול של מתרגלים נעצרו, נכלאו ועונו פשוט בשל אמונתם. היו שסבלו מהתעללות פסיכיאטרית או הפכו קורבנות של קצירת איברים בכפייה.

כפי שתומס ג'פרסון הסביר: "כל מה שרודנות צריכה כדי להשיג דריסת רגל, זה שאנשים בעלי מצפון טוב ישמרו על שתיקה".

מאמצים לרסן את וירוס המק"ס

מאז הפרסום של "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" על ידי The Epoch Times ב-2004, יותר מ-352 מיליון סינים פרשו מחברותם במק"ס ובארגונים הצעירים שלה דהיינו: "ליגת הנוער הקומוניסטי" ו"החלוצים הצעירים".

מגפת הקורונה ממשיכה להעיר סינים רבים ובהם עיתונאים השואפים להשמיע קול אמיתי. זה כולל את ג'ייקוב וואנג, עיתונאי העובד עבור עיתון המנוהל על ידי המדינה בסין. כשהמק"ס טענה שהחיים בוו-האן חוזרים למסלולם הוא "ידע שוו-האן נמצאת עדיין במשבר – הוא נסע לשם לתעד את הכישלונות של המדינה מיד ראשונה. הוא נכנס למדיה החברתית ליישר את המעוות בכתבו פוסט מרשיע על פציינטים חולים הנאבקים לקבל טיפול רפואי בתוך בירוקרטיה שאינה מתפקדת", כך דיווח ה- The New York Times ב-14 במארס 2020 בכתבה שכותרתה: "כשסין נוקטת יד קשה בסיקור על הקורונה, העיתונאים משיבים מלחמה".

"הותירו אנשים למות ואני כועס מאוד על כך", אמר מר וואנג בראיון. "אני עיתונאי, אבל אני גם בן אדם רגיל", הוא ועיתונאים אחרים כתבו מאמרים החושפים את הסתרת המידע של הממשלה הסינית וקראו לחופש העיתונות דרך המדיה החברתית.

העיתונאים האלה, שהציבו אתגר כה נדיר למפלגה הקומוניסטית השולטת, היו לפעמים המומים מעוצם הלחץ של הצנזורה כמו גם מהמוות והייאוש שנגרמו על ידי המגיפה. "אתה לא יכול לישון באמת בלילה כשאתה רואה את כל הסיפורים הנוראיים האלה", אמר וואנג בהתייחסו לכתבה שלו על הסֶגר בוו-האן. "זה היה ממש מצער".

טני הואנג, כתב כלי תקשורת בבעלות המדינה, שהה גם כן מספר שבועות בוו-האן. הוא כתב: "כל אחד נמצא בתחושה שמרסנים אותו ושנעשה לו עוול. חופש ביטוי הוא דרך עבורנו להיאבק בחזרה".

הואנג אמר שהוא ועוד עיתונאים נוספים פנו למדיה החברתית כשהצנזורה התגברה. "עובדות הן כמו עצים למדורה", הוא העיר. "ככל שאתה עורם יותר, הלהבה תהיה חזקה יותר כשניצוץ ידליק אותה בסופו של דבר".

"ההיסטוריה של המק"ס היא תהליך של צבירה הדרגתית של כל סוג של רוע, מקומי או זר. בהתפתחות זו, המק"ס שיכללה את תשעת המאפיינים שירשה, ונתנה להם "צביון סיני": רוע, הולכת שולל, הסתה, התרת הרסן לחלאות החברה, ריגול, שוד, לחימה, חיסול ושליטה. כתגובה למשברים מתמשכים, גיבשה המק"ס וחיזקה עוד יותר את האמצעים ואת ההיקף בהם באו לידי ביטוי המאפיינים המרושעים הללו", נכתב ב"תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית".

רוב האמונות קוראות למאמינים שלהם להסתכל מעבר הדברים של העולם הזה. בקומוניזם, העולם הזה זה כל מה שיש – עולם של תפוקה וסחורות חומריות אבל שום דבר אחר. לכן, המשטרים השולטים בשם הקומוניזם מחפשים להרוס את הנשמה ומונעים חופש המצפון", כתב מריון סמית' מנכ"ל "קרן הזיכרון לקורבנות הקומוניזם", במאמרו ב-The Wall Street Journal  באוגוסט 2019.

אלברט איינשטיין אמר פעם: "אם אצטרך לשתוק, אהיה אשם בשותפות לדבר עבירה".

וירוס הקורונה יכול להיות קריאת התעוררות לאנשים להבין לחלוטין את הסכנה המיידית של הקומוניזם.

המנהיג הסובייטי לשעבר מיכאיל גורבצ'וב אמר שהוא חושב שצ'רנוביל היא אחד המסמרים העיקריים בארון הקבורה של בריה"מ שהתמוטטה בסופו של דבר ב-1991. הוא סיפר שכשהיה צעיר, הוא נהג בקנאות נלהבת לגבי הקומוניזם, מפני שהוא טען ל"צדק" ו"שיוויון".

"אבל במציאות, הניסוי הקומוניסטי הנורא הזה הביא לדיכוי הכבוד האנושי. עשו שימוש באלימות במטרה לאכוף את המודל הזה על החברה. בשם הקומוניזם נטשנו את הערכים האנושיים הבסיסיים", הוא הסביר. "לכן, כשעליתי לשלטון ברוסיה, התחלתי לשקם את הערכים ההם, ערכים של 'פתיחות' וחופש".

היום זה תורנו להמשיך את המשימה ולנקוט בפעולה כדי לצעוד לקראת עתיד בהיר יותר, למען האבות המייסדים שלנו ולמען האנושות, לפני שיהיה מאוחר מדי.