הצנזורה בסין הולכת ומחמירה במהלך המגפה

(Minghui.org) אני גרה בפריז, צרפת. לאחרונה היו לי שיחות טלפון רבות מחברים וקרובים מסין ונודע לי על הצנזורה שם. נהגתי לחשוב שהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) מרגלת רק אחר אלה הנקראים "אנשים רגישים". אבל במהלך המגפה הזאת, הבנתי שהצנזורה בסין הרבה יותר גרועה ממה שדמיינתי.

לבעלי יש קבוצת WeChat של חברים לכיתה בקולג'. כמה מחברי הקבוצה העלו כמה מאמרים "רגישים" כפי שהם נקראים, והחשבון של כל הקבוצה נסגר פעמיים.

חברי הקבוצה נלחצו ואמרו אחד לשני לא לדבר על נושאים רגישים בקבוצה. הבעיה היא שיש יותר מדי נושאים שהם רגישים עבור המשטר הסיני. כל מילה רגישה כלשהי מסבה תשומת לב של משטרת האינטרנט וחשבון המשתמש ייסגר. הנה דוגמה אחת לכך:

גב' שו הפכה לחברה "בלתי נראית" בקבוצת ה- WeChat של בעלי רק משום ששאלה את הקבוצה אם מספר מקרי המוות בוו-האן שהמק"ס דווחה עליו - לוקה בחסר. אחרי ששאלה את השאלה הזאת, חברי הקבוצה בסין לא יכלו לראות יותר שום דבר שהיא העלתה, אבל אנשים בחו"ל יכלו לראות. לפיכך, כשחברים בחו"ל דיברו עם גב' שו בקבוצה, החברים בסין יכלו לראות רק חצי מהשיחה – את הטקסט של חברים בחו"ל, אבל לא את הטקסט של גב' שו. אז השיחות נראו להם הזויות, כאילו החברים בחו"ל מדברים אל עצמם.

היו חברים בסין ששאלו את חברי הקבוצה בחו"ל: "אל מי אתם מדברים?" רק אז נוכחו החברים בחו"ל שאלה בסין לא יכולים לראות את הטקסט של גב' שו, והיא עצמה הבינה שהיא נחסמה והפכה "חבר בלתי נראה" לאלה שבסין.

לאחד מחבריי שגר בוונקובר, קנדה יש עשרים ומשהו קבוצות WeChat בחשבון שלו. אחרי התפרצות וירוס הקורונה, הוא העלה בדיחה שעשתה צחוק מהפעולות של המק"ס במהלך המגפה. מיד לאחר מכן חשבון ה-WeChat שלו נסגר. בהתחלה הוא לא ידע מה קרה. כשצלצל לחבריו בסין, נודע לו "שאסור היה עליו להעלות מאמר כזה", במיוחד כמשתמש בחו"ל. הוא נאלץ לבסוף לפתוח חשבון חדש ולהוסיף שוב את פרטי אנשי הקשר שלו , אבל כל היסטוריית השיחות שלו נעלמה.

חבר אחר שלי שגר בארה"ב צלצל למשפחה שלו בבאו-טואו, סין. הוא הזכיר את האפשרות שאולי הווירוס נוצר במעבדת המחקר P4 שבוו-האן, סין. להפתעתו, למחרת היום אחיו מסין צלצל אליו לומר שמיד לאחר השיחה ביום הקודם, יחידת ביטחון הציבור המקומית "שוחחה" עם אחיו. השוטרים ביקשו מאחיו להזהיר אותו "לא לדבר סתם בקלות ראש". אחיו אמר לו שמעתה ואילך, הוא צריך לדבר בטלפון רק על משפחה ועל עניינים פרטיים.

אני מרגישה עצובה עבור העם הסיני – יש לנו כלי תקשורת, אבל איננו יכולים לומר מה שאנחנו רוצים לומר. אנשים רבים אינם יודעים את האמת לגבי המגפה. לעם הסיני יש הזכות לדעת ויש לו הזכות לראות את המק"ס נושאת באחריות לכך. אבל נשללו מהם את כל הזכויות האלה. זה באמת עצוב.