(Minghui.org) מאז שהתחלתי לטפח פאלון דאפא נקטתי בגישה להחמיר עם עצמי אך להתייחס לאחרים בטוב לב.

להתייחס לאחרים היטב, ללא חרטות

לפני שתרגלתי פאלון דאפא הייתי קפדן מאוד באופן כללי. בכל פעם שהקראתי את רשימת הנוכחים לפני תחילת העבודה, רשמתי "איחור" גם אם האדם הגיע מיד אחר כך או שרשמתי "יצא מוקדם" אפילו אם האדם יצא רק טיפה מוקדם יותר מהזמן המדויק. מנהל סדנת העבודה הפחית את הזמן הזה ממשכורתם ורבים מהעובדים שנאו אותי. היו לי יחסים גרועים עם עמיתים לעבודה.

לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא הלכתי לדבר עם מנהל הסדנה. אמרתי לו: "כשעובד נעדר, מאחר, או עוזב מוקדם, האחרים בקבוצה שלנו עושים את מיטבם לפצות על זה כדי שהעבודה לא תיפגע. אם היא נפגעת אז כל הקבוצה שלנו צריכה להיקנס. אם נעשה כך, העובדים יתלוננו פחות". המנהל הסכים. מאז, השתמשתי בקנסות כדי לקנות אספקה לעבודה. כל עמיתיי לעבודה היו מרוצים מהסידור החדש.

המכונות עבדו 24 שעות ביממה בסדנה שלנו. יש שלוש משמרות. כשפיקחתי באתר העבודה בייחוד במשמרת הלילה, ראיתי לעתים קרובות עובדים שישנים. הם נתנו למכונות להמשיך לעבוד גם אחרי שהתהליך הסתיים, מה שיכול היה לגרום בקלות לכשל בתפקוד המכונה. לפני שנעשיתי מטפח, הייתי מעיר את האדם וגוער בו. אבל עכשיו אני נוטה לכבות בעצמי את המכונה, כי עליי להיות אדם טוב ולהתייחס לאחרים היטב. גם אני נעשה ישנוני בקלות במשמרת הלילה, אך אני נלחם בזה כי עליי להיות קפדן עם עצמי.

שיפור האופי שלי: להניח לחמדנות

לפני 20 שנה המפעל שלנו היה מיזם ממשלתי וההנהלה הייתה מרושלת. כל מי שעבד במפעל לא חשב שזה לא בסדר לקחת דברים מהמפעל הביתה. זהו מפעל לנייר, אז היו ערימות עץ בכל מקום. הרבה עובדים גנבו עץ כדי לבשל ולחמם. לפעמים מצבור של פחם הגיע נערם בחצר במשך היום, והוא יכול היה להיעלם בן-לילה.

משכורתי הייתה נמוכה מאוד אז באמת גם אני התפתיתי לקחת דברים. אבל התנגדתי לפיתוי כי הבנתי שהדבר החשוב ביותר הוא מוסריות, ושאנחנו לא יכולים לחתור תחתיה כדי לספק צורך זמני. למדתי את זה מפאלון דאפא.

לעשות עסקים בהגינות

עכשיו אני עצמאי בעסקי חומרי בניין. זו סביבת טיפוח מורכבת עבורי. בעלי עסקים אחרים בתחום זה מושכים לקוחות על ידי מחירים נמוכים מאוד אך מוסרים סחורה נחותה. אני אף פעם לא עושה זאת. אני מתעקש על המחיר הסטנדרטי ומספק סחורה ושירות באיכות גבוהה. עם הזמן השגתי מוניטין טוב והעסק שלי מצליח.

לקוחה אחת שמגיעה לחנות שלי תכופות שאלה המון שאלות ובחרה פריטים רבים אך מעולם לא רכשה דבר. הייתי קצת חסר סבלנות כלפיה אך עדיין ניסיתי לשמור על השין-שינג שלי ולהתייחס אליה יפה. אחר כך היא הגיעה שוב ועדיין שאלה הרבה שאלות ובזבזה הרבה מזמני. עניתי שוב בסבלנות על כל שאלותיה. לבסוף היא החליטה לקנות. היא אמרה לי: "אתה הכי טוב! ביקרתי בחנויות אחרות וכל הבעלים היו חסרי סבלנות כלפיי. אתה תמיד נחמד כל כך! בכל פעם שאצטרך לקנות חומרי בניין אבוא לחנות שלך! אני יכולה להיות בטוחה שתיתן לי סחורה איכותית".

השכנים שלי ביקשו לעתים קרובות לשאול ממני כלי עבודה. תמיד השאלתי להם בנדיבות. אך חלק מהם שברו את הכלים, חלק איבדו אותם, וחלק אף פעם לא החזירו אותם. לפעמים איבדתי את מזגי ואמרתי: "לא אשאיל לכם אותם שוב!" אך במהרה הבנתי שאינני מתנהל על פי סטנדרט של מתרגל דאפא. אז כשהם הגיעו אחר כך שוב כדי לשאול כלי עבודה, חייכתי והסכמתי.

אכן הדאפא שינה את האופן שבו אני מתייחס לאחרים. אך זה עדיין רחוק מהדרישות של הדאפא. אטפח יותר בנחישות, אהיה יותר קפדן עם עצמי, ואנסה ליצור יותר שמחה לאחרים.

[הערת המערכת: ההשקפות המובעות במאמר מייצגות את דעת הכותב בלבד, והן באחריותו. על הקוראים לאמוד בעצמם את התוכן]

כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.