להוקיר את הגוף האנושי של תלמידי הדאפא

(Minghui.org) לאחרונה כמה מתרגלים מקומיים מבוגרים וצעירים הלכו לעולמם.

בזמנים שיש צורך רב בתלמידי דאפא רבים שיצילו ישויות חיות, זה מצער שהם עזבו מוקדם.

הסיבות מאחורי מותם של מתרגלים עמיתים מורכבות מאוד. דבר אחד שהבחנתי בו אצל מתרגלים שמתו היה שהם לא הבינו כמה יקרי ערך הם הגופים האנושיים של תלמידי דאפא. ברצוני לשתף כמה הבנות בנושא זה.

בין המתרגלים העמיתים שמתו, כמה היו בגיל מתקדם והם הכירו בכך שאפשר למות מזקנה. הם כשלו להבין שמסע חייו של תלמיד דאפא סודר על ידי המאסטר.

כמה מהמתרגלים המבוגרים עשו הכנות מוקדמות ל"מותם שיגיע בסופו של דבר", כמו לארגן סידורי הלוויה ולבחור אתר קבורה. כמה החזיקו במושגים האלו ושלא בכוונה הכירו בסידורים של הכוחות הישנים, והתייחסו לעצמם כאל אנשים זקנים רגילים.

כמה מהמתרגלים שמתו היו לכודים בקארמת מחלה במשך זמן רב. הם לא רצו לשאת את כאב החיים יותר וחשבו שהשלמות מחכה להם בין אם הם יעזבו במוקדם או במאוחר. כפי שאני מבין זאת, הכוחות הישנים ניצלו את מחשבותיהם הבלתי הולמות.

לכמה מהם לא הייתה אפילו קארמת מחלה רצינית אך הם קיבלו מסרים כביכול מממדים אחרים באמצעות חיזיון שמימי או דרכים אחרות שהם יעזבו בזמן מסוים. הם התחילו להתכונן למותם והם אכן מתו בזמן הזה! היו מתרגלים שאפילו חשבו שלמתרגלים האלה הייתה יכולת על טבעית משום שהם יכלו לנבא את מותם כמו נזירים בזמנים הקדומים שנתנו לאחרים לדעת מתי הם יגיעו לנירוואנה.

אנחנו יודעים שמותו של אדם נגרם על ידי כך שהיואן-שן עוזב את הגוף ולא חוזר. אצל אדם שאינו מתרגל הנשמה נלקחת על ידי ישויות האחראיות ספציפית על הדברים האלה.

אבל תלמידי דאפא הם שונים כי אנחנו מסייעים למאסטר בתיקון הפא. כל דבר שאנחנו עושים צריך להיות מבוסס על הדרישות להצלת ישויות חיות. הגורל הקודם שלנו השתנה כשהתחלנו לטפח בדאפא. המאסטר מאזן ומיישר הכול עבורנו. חיינו החדשים מוקדשים אך ורק להגשמת הנדרים שלנו ולביצוע השליחות הקדושה שלנו להציל את כל הישויות.

קראתי במינג-הווי שיתוף התנסות של מתרגל. משפחתו הלכה לחפש מישהו שיקרא את עתידו. מגיד העתידות אמר שהמתרגל הזה היה אמור למות לפני יותר מעשר שנים כשלמעשה המתרגל עדיין חי ומצבו טוב.

היו גם מקרים שכמה מתרגלים היו על סף מוות אך היואן-שן שלהם חזר לגוף ברגע שהם חשבו על השליחות שלהם להצלת אנשים וביקשו עזרה מהמאסטר.

המאסטר משגיח על תלמידי הדאפא כל הזמן. ורבים מאיתנו גם מסייעים למאסטר לתקן את הפא בעולם האנושי. כל עוד נשמור את השליחות והאחריות שלנו במחשבתנו, שום ישות לא תעז לקחת אותנו ללא הסכמתנו.

אז כשהמחשבות הלא הולמות האלה של מוות מוקדם צצות, עלינו להיות על המשמר ולאמוד אותן עם הפא. המאסטר הזכיר פעמים רבות בפא שהוא לא רוצה שאף תלמיד שלו יעזוב את העולם הזה מוקדם. אז עלינו לשלול את כל המחשבות, המסרים או המושגים האלה שאינם על בסיס הפא. אם מישהו לא שולל אותם ובמקום זאת מכיר בהם, סביר למדיי שהוא יביא על עצמו כאב ואובדן שאינם הכרחיים.

אני חושב שעלינו להיות ברורים: לא משנה כמה גרוע אנחנו חושבים שהגוף האנושי הוא, עלינו להוקיר אותו, לא בגלל שאנחנו פוחדים ממוות או רוצים להשתמש בו כדי ליהנות מתהילה או מזל בעולם האנושי. פשוט רק בזכות הגוף האנושי אנחנו יכולים לטפח את עצמנו ולעשות את שלושת הדברים בעולם הזה. הגוף האנושי של תלמיד דאפא הוא הכלי שלנו להשלים את השליחות שלנו באימות הפא והצלת אנשים.

הדאפא מטפח את מחשבתנו וגופנו, שלא כמו שיטות טיפוח אחרות בעבר שטיפחו את הנשמה המשנית [פו יואן שן] והתייחסו לגוף האנושי רק ככלי לשימוש זמני. הם הסתכלו על הגוף האנושי כ"שק עור מצחין" ומטונף, ונפטרו ממנו ברגע שיכלו.

המאסטר הבהיר זאת מאוד בהוראת הפא:

"הפאלון דאפא שלנו דורש גם בן-טי וגם יואן-יינג יש שוני בין שני אלה" (ג'ואן פאלון" הרצאה חמישית)

אם התאים של הגופים האנושיים שלנו היו מוחלפים לחלוטין על ידי חומר בעל אנרגיה גבוהה במשך הטיפוח שלנו, האם היינו קוראים להם "שק עור מצחין"? אנחנו לא צריכים להיות מופרעים ממושגים ושיטות טיפוח מהעבר.

המאסטר אמר לנו שכשכמה תלמידי דאפא יגיעו לשלמות בעתיד, יתכן שהם לא ייקחו את הגופים שלהם איתם. אך זה לא משהו שאנחנו מחליטים בעצמנו ואף אחד מאיתנו לא ידע זאת עד היום בו נגיע לשלמות. לא משנה מה, אין עלינו לעשות סידורים לעצמנו, ובוודאי שלא להכיר בסידורים של הכוחות הישנים עבור תלמידי דאפא לעזוב מוקדם. למאסטר יש את הסידורים הטובים ביותר עבורנו.

אני חושב שאם נכיר כמה יקרי ערך הם הגופים האנושיים שלנו בהתבסס על הפא, לא נשים לב למחשבות האלה שגורמות לנו לוותר בקלות על הגוף האנושי שלנו. לפחות לא ננוצל על ידי הרוע במובן זה.

עלינו לחזק את ההכרה העיקרית שלנו כך שנצליח לשלוט ולהוקיר את הגוף האנושי הזה. נשתמש בו כראוי ונגשים את הנדר ההיסטורי שלנו.

עלינו ללכת בנתיב שהמאסטר סידר עבורנו ולא לבקש שום סידורים אחרים,לא להכיר בהם. כדי להשיג זאת עלינו ללמוד היטב את הפא ובאמת להיטמע בפא.

זו ההבנה האישית שלי. בבקשה הצביעו בחמלה על כל דבר שאינו הולם.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]