מחשבות לגבי מתרגלים עמיתים ש"חלו בווירוס"

קראו עכשיו

(Minghui.org) אזורים רבים בסין נפגעו לאחרונה בגל חדש של הדבקות ב-COVID. הווירוס התפשט כל כך מהר שאנשים רבים לא ידעו איך להגיב. אפילו בעיר הקטנה שבה אני גרה, אנשים רבים סביבי נמצאו חיוביים בבדיקה, ממש תוך ימים ספורים.

גם אני וגם בעלי מתרגלים פאלון דאפא. יום קודם לכן פגשנו בשתי מתרגלות אחרות. אחת המתרגלות אמרה שכל בני משפחתה נדבקו ושהיא עצמה סבלה גם כן מתסמינים של חום, צמרמורות בגוף וקול צרוד. המתרגלת השנייה סבלה מתסמינים דומים לשפעת.

בעלי ואני פרשנו לפנסיה וכמעט איננו יוצאים החוצה בימים אלה. עם המודעות לזינוק האחרון במקרי הקורונה, בכל פעם שאני יוצאת לקניות, אני קונה יותר מצרכים מהרגיל כדי שיספיקו לנו זמן רב יותר. חשבתי שאנחנו מוגנים היטב מהווירוס, כך שהייתי בהלם כשנודע לי שלשתי המתרגלות הנ"ל יש תסמינים. אמנם לא אמרתי זאת בקול, אבל נעשיתי עצבנית ודאגתי שבעלי ואני עלולים להידבק.

ידעתי גם שזה מבחן עבורנו המתרגלים. לכן, אחרי שחזרתי הביתה הרהרתי בעניין הזה, ולהלן כמה מההבנות שלי.

מחשבות לא נכונות

מכְּתביו של מאסטר לי אנחנו יודעים שלמתרגלים לא יהיו מחלות. לפיכך, גם אם נראים אצלנו תסמינים כמו של COVID, הם אכן שונים ברמה עמוקה יותר מאלה של אנשים רגילים. לשתי המתרגלות שבעלי ואני פגשנו, לא היה וירוס ולא הייתה קיימת בעיה להידבק מהן. גם אם יש לנו מגע קרוב עם אנשים שאינם מתרגלים, הווירוס שלהם, שהוא תוצאה של הקארמה שלהם, לא יכול להגיע סתם כך לתוך גופנו, שכן המאסטר לא היה מאפשר לזה לקרות. הבנתי שהחשש שלי בפני עצמו מהידבקות הוא ביטוי לחוסר האמונה שלי בדאפא ובמאסטר. באותו רגע, לא הצלחתי להתייחס אל עצמי כאל מטפחת והייתה לי מחשבה לא נכונה.

במבט לאחור, הבנתי שצָפיתי בכל כך הרבה תכניות חדשות של אנשים רגילים שהמחשבה שלי הייתה טרודה בפחד מהווירוס. תמיד הזכרתי לעצמי לשים מסכה לפני היציאה החוצה ולשטוף ידיים עם חזרתי הביתה. שכחתי שאני מתרגלת דאפא ועדיין החזקתי במושגים אנושיים רבים.

כמתרגלת, הפחד ממחלות עשוי למעשה לְזַמן מחלות. המאסטר הקריב עבורנו כה רבות כדי לתת לנו יותר זמן להציל אנשים; אחרת, תקופת תיקון הפא הייתה יכולה להסתיים כבר מזמן. פחד לא יעזור לי בשום דבר. בנוסף, זה מתוכנן כך על ידי הכוחות הישנים, כדי לעכב את הטיפוח שלי ואת הצלתם של ישויות חיות. לכן, אני לא יכולה להכיר בכך.

אחת משתי המתרגלות שראיתי לפני כמה ימים אמרה שהיא היחידה במשפחתה שלא התחסנה. היא חשבה שזה יכול לעזור להראות את התועלות הבריאותיות של הדאפא אם היא תישאר בריאה בלי להתחסן, אלא שלמחרת היו לה אותם תסמינים כמו למשפחתה. היא לא ידעה מה לעשות. גם לכמה מתרגלים אחרים בקבוצת לימוד הפא שלי היו מצבים דומים. זה גרם להם לא לצאת החוצה לספר לאנשים על פאלון דאפא ולהבהיר אמת על התעמולה המשמיצה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס).

בנסיבות כאלה, למדתי את כל ההרצאות של המאסטר מאז שהחלה המגפה, במיוחד את "הישארו רציונליים" שהתפרסם במארס 2020. המחשבה שלי בהירה יותר כעת.

הֶיֶה ברור לגבי המשימה שלנו ולגבי שליחת מחשבות נכונות

המאסטר אמר:

"אבל מגיפה כמו "וירוס המק"ס[i]" ("וירוס וו-האן") של עכשיו מגיעה עם מטרה, ויש לה מטרות-יעד. היא מגיעה כדי להשמיד את מי שהולך עם המפלגה המרושעת, ואת אלה שמשתפים פעולה עם המק"ס המרושעת". ("הישארו רציונליים")

אם לנו המתרגלים יש אלמנטים הקשורים למק"ס, הכוחות הישנים יכולים לנצל זאת ולגרום לנו להיראות עם תסמינים כמו של וירוס הקורונה. אבל אנחנו לא יכולים להכיר בתכנונים של הכוחות הישנים, משום שאנחנו משפרים עצמנו על בסיס כתבי הדאפא, מה שכולל את חיסול האלמנטים הקשורים לתרבות המק"ס.

אחת משתי המתרגלות שראיתי הסכימה איתי ואמרה שהמצב שלה הוא תהליך של סילוק קארמה. אף שהסכמתי אתה בנוגע לסילוק קארמה, אני מאמינה שנקודת ההשקפה שלה לגבי "לחלות בווירוס" לא תעזור לנו להציל אנשים, לכן איננו יכולים להכיר בכך. אחרי הכול, אם נידבק במהלך המגיפה כמו אנשים רגילים, איך נוכל לגרום לאנשים שאינם מתרגלים להאמין שלפרוש מהמק"ס ולשנן את משפטי הקסם: "פאלון דאפא הוא טוב ואמת-חמלה-סובלנות זה טוב", יעזרו להם להישאר בטוחים בתוך המגפה? לנו המתרגלים, יש המשימה להציל אנשים, לכן איננו יכולים להכיר בהפרעות כאלה. לאחר שהגעתי להבנה הזו, כל הספקות והפחדים שלי נעלמו ונעשיתי רגועה יותר.

יום או יומיים אחרי שפגשתי את שתי המתרגלות האלה, הופיעו אצל בעלי תסמינים של חום, כאב גרון וצמרמורות בגוף. הוא היה צריך לשכב במיטה. הקראתי לו את הרצאות המאסטר, אבל הוא נרדם במקום להקשיב להרצאות. זו כנראה הייתה הפרעה. כששלחתי מחשבות נכונות, התמקדתי על סילוק ההפרעות של הכוחות הישנים ממתרגלים שסבלו מתסמינים של קורונה. לאחרונה, רדיו מינג-הווי הסיני שידר תוכנית על שליחת מחשבות נכונות וזה עזר לי מאוד. ג'יאנג דזה-מין, מנהיג המק"ס לשעבר שפתח ברדיפה נגד פאלון דאפא, מת לאחרונה. עד מהרה סין נפגעה בגל חדש של מקרי קורונה. כל אלה הן הזדמנויות עבורנו להציל אנשים. ישנן הרבה מודעות אבל בחדשות כיום ושיעור מקרי המוות האמיתי עלול להיות גבוה בהרבה. הזמן קצר ואנחנו המתרגלים חייבים לנצל אותו בצורה הטובה ביותר.

שלושה חלומות

בימים האחרונים חלמתי שלושה חלומות. בחלום הראשון ראיתי כמה ארגזים עמוסים בממד אחד, בכל אחד מהם שוכבים חמישה או שישה אנשים. כולם היו על סף מוות. פתחתי ארגז אקראי והכרתי שניים מהאנשים בתוכו. אחת הייתה דודה שלי ואחר היה אבא של מתרגל עמית. דודתי הייתה אדם טוב לב, אבל היא לא האמינה בפאלון דאפא וגם לא הסכימה לפרוש מהמק"ס. גם אביו של המתרגל העמית לא הזדהה עם הדאפא.

בחלום נוסף ראיתי מחזה שקרה אחרי שיטפון גדול. כמה גופות היו מונחות על העשב ברגליים מתוחות. כשצעדתי על החוף השומם, היה עליי להיזהר לא לדרוך על הגופות. המסר בחלום היה שאנשים רבים מתו בשיטפון ורוב הגופות כבר נסחפו הלאה.

בניגוד לשני החלומות הראשונים לגבי הדחיפות בהצלת אנשים, החלום השלישי היה לגבי הרצינות בטיפוח. כמה מאתנו צעדנו על הכביש הראשי, שהיו לו כבישים צדדיים מסתעפים, אך עדיין מתמזגים בחזרה לכביש הראשי. מאחר שנראה היה כיף יותר לצעוד על הכבישים הצדדיים מדי פעם, ניסינו לצעוד עליהם. אבל הכביש הצדדי האחרון התברר כמבוי סתום. הוא לא הוביל לכביש הראשי, וגם לא המשיך. במקום זאת הוא נעצר בבית קברות. מהחלום הזה הבנתי שאנחנו חייבים להיות רציניים לגבי הטיפוח-תרגול שלנו ולא יכולים לסטות מהדאפא באף רגע. אולי לא יהיו הזדמנויות שניות.

אלה הן כמה מהמחשבות שלי, שאולי אינן נכונות. אנא ציינו כל דבר שאינו הולם.

[הערת עורך: המאמר מייצג רק את הבנת הכותבת במצב הטיפוח הנוכחי שלה]