קראו עכשיו

(Minghui.org) אני בשנות ה-50 לחיי. בדרך כלל מתחילים בשנות ה-40 או ה-50 לסבול מפרסביופיה (איבוד הדרגתי של מיקוד ראייה למרחק קרוב המתרחש עם הגיל). אבל, הראייה שלי נהדרת, כי אני מטפח בפאלון דאפא. להלן אספר על התנסויותיי כאשר התקשיתי לראות בבירור.

יום אחד הראייה שלי הייתה מטושטשת. תהיתי מה קורה לעיניים שלי.

המאסטר אמר:

"כשאדם רואה דברים, הדמות לא נוצרת היישר בעין. העין היא כמו עדשת המצלמה, מתפקדת רק ככלי". ("ג'ואן פאלון"-הרצאה שנייה)

תהיתי אם עדשות העיניים שלי מלוכלכות בממדים אחרים. ניקיתי את העדשות שלי ברמה המולקולרית באמצעות הגונג (אנרגיית הטיפוח) שלי, והראייה שלי התבהרה.

אבל כעבור כמה ימים הראייה שלי היטשטשה שוב. תהיתי אם העדשות שלי התלכלכו שוב. ניקיתי פעם נוספת את החלק הפנימי של העדשות באמצעות גונג, והראייה שלי השתפרה שוב. אבל כמה ימים לאחר מכן שוב לא יכולתי לראות בבירור.

נזכרתי בהרצאה השנייה של המאסטר ב"ג'ואן פאלון":

"כשמסתכלים למרחק, עדשת המצלמה מתארכת. גם לעיניים שלנו יש פונקציה כזאת".

חשבתי לעצמי: "האם יש בעיה כלשהי בתפקוד של מיקוד העין שלי?" ניסיתי שוב לסלק את הגורמים שהפריעו לתפקוד המיקוד של העין שלי, והחזרתי שוב את הראייה הצלולה שלי.

אבל לאחר מספר ימים הראייה שלי היטשטשה שוב. המשכתי לנסות להבין את מערכת הראייה שלי בהתאם למה שהמאסטר מלמד.

המאסטר אמר:

"כשמסתכלים בחושך האישונים מתרחבים, וכשמצלמים במקום חשוך צריך להרחיב את הצמצם, אחרת אין חשיפה מספקת והכול יהיה שחור; כשיוצאים החוצה למקום מואר מאוד האישונים צריכים להצטמצם במהירות, אחרת מסתנוורים ולא יכולים לראות שום דבר בבירור". ("ג'ואן פאלון"-הרצאה שנייה).

דאגתי שאולי משהו מפריע לאישונים שלי. ניקיתי ישויות וגורמים רעים כלשהם שהפריעו לאישונים שלי. עיניי ראו שוב בבהירות. הראייה שלי נשארה ברורה במשך זמן רב. אבל אז יום אחד שוב לא יכולתי לראות בבהירות. תהיתי אם הדברים הרעים מפריעים לחלקים אחרים במערכת הראייה שלי.

המאסטר אמר:

"כשאנחנו באמת רואים משהו, אדם, או צורת הקיום של חפץ – יצירת הדמות היא במוח. זאת אומרת, רואים דרך העיניים ודרך עצב הראייה, זה מגיע לגוף האצטרובלי שבחלק האחורי של המוח, והתמונה משתקפת באזור הזה". ("ג'ואן פאלון"-הרצאה שנייה)

סילקתי את הישויות והגורמים הרעים בממד אחר המפריעים לעצב הראייה ולגוף האצטרובלי שלי. לאחר מכן ראיתי בבירור.

כמה חודשים אחר-כך, עיניי שוב לא ראו בבהירות. אף שניסיתי במשך זמן למצוא את הסיבה לכך, עדיין לא הבנתי מדוע.

יום אחד, מתרגלת עמיתה עשתה טעות בשוגג כשהדפיסה חומרי מידע, ולא היה מספיק צבע על החומר המודפס. היא שמה אותם חזרה במדפסת בניסיון לקבל עליהם יותר צבע. חלק מהחומרים המודפסים יצאו טובים וחלקם יצאו עם תמונה כפולה. כשהסתכלתי על החומרים עם התמונה הכפולה הרגשתי שהראייה שלי מטושטשת עוד יותר. פתאום הבנתי שתמונה כפולה יכולה גם כן לקלקל את הראייה שלי! אבל איך מערכת הראייה שלי יכולה להיתקל בתמונה כפולה?

המאסטר אמר:

"ידוע שסרט קולנוע מראה 24 פריימים בשנייה כדי ליצור תמונות בתנועה מתמשכת. אם יוצגו פחות מ-24 פריימים בשנייה, התמונה תקפוץ". ("ג'ואן פאלון"-הרצאה שנייה)

חשבתי שאם יש גורמים שלוקחים כל פְרֵיים של תמונה פעמיים, יוצרים תמונה כפולה ואז משקפים אותה לבלוטה האצטרובלית שלי, אז הראייה שלי תיטשטש. ניקיתי את הגורמים האלה. אכן, ראיתי שוב בבהירות. מאז, הראייה שלי ברורה ואינני צריך כלל להרכיב משקפיים.‎

בתהליך של פתרון הראייה המטושטשת שלי השתמשתי בפא כדי להבין את מצב הראייה שלי והמשכתי לפתח את ההבנה שלי על בסיס הפא. כמתרגלי דאפא, אם איננו מבינים את המצב בהתבסס על הפא, סביר מאוד שנלך בנתיב שתוכנן על ידי הכוחות הישנים, ואז התסמינים הכוזבים ייהפכו לאמיתיים. אבל אם נוכל להבין את המצב על בסיס הפא, אז נאמת את הפא לגבי המצב הזה ונדחה את התכנונים של הכוחות הישנים – וכך נתקדם ב על הנתיב שבו הופכים לישויות אלוהיות.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]