קראו עכשיו

(Minghui.org) מאז שהמשטר הקומוניסטי הסיני הורה על הרדיפה נגד פאלון גונג ב-1999, הרשויות בכלא לנשים של פרובינציית ליאו-נינג מענות באופן פעיל מתרגלות הכלואות שם. ראה: Ongoing Torture of Falun Gong Practitioners in Liaoning Province Women's Prison

להלן: גב' שין שו-הואה מספרת על העינויים שעברה בהיותה כלואה במשך שלוש שנים ושלושה חודשים בכלא הנשים של ליאו-נינג בשל אמונתה בפאלון גונג.

***

נעצרתי ב-16 באוגוסט 2018 כיוון ששוחחתי עם אנשים על פאלון גונג, ונשלחתי לכלא לתקופה של שלוש שנים ושלושה חודשים. הוחזקתי באגף 11 לקשישים ונכים בכלא הנשים של פרובינציית ליאו-נינג.

השומרים סו, צאי, שיה ולי הורו לאסירות לפקח על מתרגלות פאלון גונג מסביב לשעון. אסור היה לנו לעשות את תרגילי הפאלון גונג או לשבת בתנוחת הלוטוס.

האסירות לי הווי-דונג ולי שיו-לאן הרעיבו אותי לעתים קרובות ולא נתנו לי לשתות מים. הן גם מנעו ממני שינה ואת השימוש בשירותים. הכו אותי וקיללו אותי על בסיס קבוע.

ב-2020 הסוהרים הסיתו את האסירות סון לי-ג'י ופאן גווי-ג'י לשפשף את צווארי בחתיכות שבורות של קערת פלסטיק. הן משכו בשערות ראשי ולא נתנו לי לישון או להשתמש בשירותים במשך שלושה ימים.

עקב סירובי לוותר על הפאלון גונג, עינו אותי בעינוי הקיצוני של "מתיחה" ("מיטת סדום") במשך יותר מחודשיים.

בזמן שנעצרתי שקלתי כ-77 קילו. כשהשתחררתי שקלתי רק 45 קילו. שיניי נפלו והתקשיתי לעמוד בכוחות עצמי.

לדברי אחת האסירות, תא הבידוד היה מלא במתרגלות פאלון גונג. אסור היה להן לשכב או לשבת על כיסאות. לחלקן הפשיטו את הבגדים כדי להשפיל אותן. לעתים קרובות הסוהרים הוציאו אותן בקבוצות כדי לקחת מהן טביעות אצבע והורו להן לחתום על הצהרות לוויתור על הפאלון גונג.

אסירה אחת סיפרה לי גם שעטפו מתרגלת אחת בשמיכה לאחר שהכו אותה. לאחר מכן התיישבה עליה אסירה וחנקה אותה למוות. הסוהרים והאסירה הזאת שמרו על מותה בסוד ולא אפשרו לאיש לחקור על כך.

בתחילת אפריל 2021, מתרגלת אחרת, גב' סונג שו-ג'ואן, הגיעה למצב קריטי כתוצאה מהעינויים. עשו לה החייאה בבית החולים אך היא מתה כמה ימים לאחר שהוחזרה לכלא.

ככל הידוע לי, האסירות שהיו מעורבות בעינויים של מתרגלות עצורות כללו 13 אסירות, בנוסף ל-4 שהזכרתי לעיל. (שמות האסירות המעורבות מפורטים בכתבה באנגלית בקישור מטה).

במהלך המאסר שלי בין 2018 עד 2021 על רוב האסירות כפו לעשות עבודות יד. הסוהרים הכו את האסירות ואת המתרגלות באותה מידה אם הן האטו בעבודה ולו במעט. כולן נראו עצבניות מאוד ומפוחדות.

האוכל שקיבלנו היה גרוע ביותר. המרק הכיל רק כמה עלים רקובים או גבעולים של כמה ירקות ירוקים והיה כהה מאוד. לחם התירס לא היה אפוי במלואו והיה עליו עובש.

חלק מהסוהרים הוסיפו חומרים בלתי ידועים לאוכל של המתרגלות. הם סימנו אותם כתרופות 1 עד 8 וקראו להן "תרופות לביטול אנרגיה". לי נתנו את המספרים 2, 4 ו-8. היה להם טעם חזק באוכל.

פעם שמעתי סוהר אחד שואל את השני מה הסמים עשו לנו. הסוהר שהוסיף את הסמים לאוכל שלנו ענה: "אם ניתן להן כמות קטנה, הן מרגישות חלשות וחסרות כוח. אם נשתמש ביותר, הן מאבדות את הזיכרון שלהן. אם נוסיף עוד יותר, הן עלולות למות".