קראו עכשיו

(Minghui.org) אני חקלאית כפרית בשנות החמישים לחיי. התחלתי לתרגל בפאלון גונג בשנת 1998.

כשהרדיפה של פאלון גונג התחילה בשנת 1999 התחלתי לפחד והטיפוח שלי היה לסירוגין. בשנת 2010 התחלתי שוב לטפח ממש. המאסטר לא ויתר עליי והשגיח עליי בחמלה כל הזמן הזה.

הייתי רוצה לשתף איך התרגול שלי בפאלון גונג הועיל לי.

המאסטר נתן לי פנים חדשות

בגלל שקרי התעמולה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס), בעלי אף פעם לא הסכים שאצא להבהיר את העובדות בקשר לרדיפה בציבור. יום אחד כשחזר הביתה הוא היה שיכור ומיד החל לזרוק כל מיני דברים. הוא חטף בקבוק תרמוס עם מים רותחים שזה רק מילאתי וזרק אותו לרצפה. הבקבוק נשבר והמים הצורבים ניתזו על פניי.

נבהלתי וחטפתי מגבת כדי לנגב את פניי. חלק גדול של עור הפנים התקלף. בעלי נבהל והתעורר למחצה מהקהות האלכוהולית שלו. הוא צעק: "או לא, עיוותי את פנייך". הוא טלפן למונית כדי לקחת אותי לבית החולים.

אמרתי לו בקול שקט: "לא אלך לבית חולים. הפנים שלי לא מעוותות. יש לי את המאסטר. אהיה בסדר באמצעות לימוד הפא ותרגול בבית. אל תדאג".

בעלי היה מבוהל עד מוות: "תעשי מה שאת רוצה. יותר לא אפריע לך".  באותו הלילה הוא יצא החוצה כדי לקנות משחה לכוויות ורצה למרוח אותה על פניי. סירבתי. במהלך המאבק בינינו בקבוק משחת הכוויות נפל ארצה ונשבר. הוא היה נסער אבל לא העז יותר לאבד את העשתונות. הוא ניקה את השברים והלכלוך ולא ניסה עוד להכריח אותי למרוח את המשחה.

הוא גם רכש תרופה אנטיביוטית עבורי. כדי להרגיע אותו אמרתי לו שיניח את זה על השולחן ואני אשתמש בה מאוחר יותר. כמובן שלא השתמשתי בה.

חוץ מאזור קטן בקצה האוזן, כל פניי נצרבו. אבל לא חשתי בכאב וגם לא חשבתי כלל על כמה קשה נכוויתי. הבנתי שהמאסטר נשא את רוב הסבל עבורי. ידעתי שהמאסטר מגן עליי.

כמה ימים לאחר מכן החלה להיווצר על פניי שכבה של גלדים. הסתכלתי בראי, כל הפנים שלי היו כהות. זה היה מפחיד להסתכל על עצמי. ניסיתי כמיטב יכולתי לא לתת לזה להפריע לי. תהיתי היכן הייתה לי פרצה שהכוחות הישנים ניצלו ורדפו אותי כך.

המאסטר אמר לנו:

"זהו תיקון הפא של היקום, [מה שמתרחש] בעולם האנושי הוא רק איך שישויות חיות של רמות נמוכות פועלות בשעה שגופים שמימיים ענקיים נמצאים תחת השפעת ההדף שבמהלך תיקון הפא. מה בני אדם מסוגלים לעשות לאלוהויות? אם לא היו אלמנטים חיצוניים, מה בני אדם היו מעזים לעשות לאלוהויות? הביטוי בחברה האנושית הוא רק מה שנובע משליטה של ישויות חיות שברמות גבוהות". ("יסודות להתקדמות במרץ III", "במהלך תיקון הפא צריך מחשבה נכונה, לא לב אנושי")

הבנתי שזו תחרות בין הצדק לרשע. לא יכולתי לצאת החוצה בצורה כזאת, לכן החלטתי ללמוד את הרצאות הפא בזו אחר זו.

לאחר 20 יום חשתי בגירוי על פניי. כמה גלדים נפלו רק במגע קל. לאט ובעדינות קלפתי את הגלדים. וואו! לא היו לי צלקות כלל, פניי היו כמו חדשות! הופעתי נראתה צעירה יותר עם עור עדין ובהיר!

הראיתי לבעלי: "ראה, לא גרמת לפניי להתעוות, אני נראית צעירה יותר עם גוון פנים טוב יותר. המאסטר נתן לי פנים חדשות. תסתכל על הצלקת הגדולה אצלך מצינור הפליטה של האופנוע – איזה שינוי הדאפא מחולֵל".

הוא לא אמר דבר. אבל מהבעת פניו נראה שהוא נדהם מכוח הריפוי של פאלון דאפא. מאותו יום ואילך הוא לא מנע ממני עוד ללמוד את הפא ולתרגל.

סיפורה של חמותי

חמותי הייתה אישה חולנית מאז שהכרתי אותה. לאחר שהתחלתי לתרגל בפאלון גונג אמרתי לה שתחזור על המשפטים: "פאלון דאפא טוב, ג’ן-שן-רן זה טוב" והם יעזרו לה. לרוב היא הייתה משיבה לי: "או, אני אישה זקנה. חייתי מספיק זמן. אל תדאגי בקשר אליי".

יום אחד היא אמרה לי שצומח לה משהו בתוך האף. היא קיבלה טיפול במרפאה אבל זה לא עזר. לאחר זמן מה היו לה קשיים לפתוח את הפה וזה פגע ביכולת שלה לאכול. אמרתי לה שיותר טוב לבדוק את זה ושכדאי לה ללכת לבית החולים. היא סירבה, מודאגת שמא זה יהיה יקר מדי.

אחרי ארוחת הערב באותו הלילה נכנסתי לחדרה וביקשתי ממנה בכנות לומר יחד אתי את שני המשפטים. אמרתי לה שאינני רוצה לראות שהיא סובלת ושאני רוצה רק שתהיה שוב בריאה. הפעם הזאת היא לא סירבה וחזרה אחריי על המשפטים. אמרתי לה לחזור על המשפטים האלה מתי שהיא תרצה.

למחרת הלכתי מוקדם לעבודה. כשחזרתי, היא אמרה לי בשמחה שאיננה צריכה ללכת לבית חולים – הגידול באפה נעלם! מאז כל אימת שהתעוררתי ותרגלתי את התרגילים שמעתי אותה משננת את המשפטים שוב ושוב.

כל יום שעבר בריאותה השתפרה עוד ועוד. כמה הייתי רוצה שאחרים יהיו בני מזל כמו חמותי, ילמדו את האמת על הדאפא ויהיו מבורכים ומוגנים.