הקונוטציות של צבעים מסורתיים (חלק 3)

קראו עכשיו

הדוגמאות שהוצגו בשני הפרקים הקודמים של סדרה זו הראו שהצבע האדום אינו צבע מבשר טובות כפי שאנשים בסין הקומוניסטית מפרשים.

הצבע האדום לכשעצמו הוא כמובן חלק מהספקטרום ואינו צריך להיות מופלה לרעה. צבעים יכולים להופיע בהתבטאויות שונות, וברמות שונות הקונוטציה שלהם שונה. נדון כאן במשמעותם בעולם האנושי.

צבע הדם והאש

מנקודת מבט רפואית, לאנשים בעלי רקע שונה לעתים קרובות יש עדיין תפיסות נוירולוגיות דומות של אותו צבע. זאת אומרת, הפירושים התרבותיים שאנו נותנים לצבע מסוים יכולים להיות בעלי מכנה משותף.

לדוגמה, אם שואלים אנשים מערביים באיזה סיפורים במסורת יש אדום חזק, שתי התשובות השכיחות ביותר הן: שדה קרב עקוב מדם ואש הגיהינום. כלומר, שתיהן מקשרות לאדום דווקא הרגשה שלילית. 

אפילו ביטויים חיוביים יכולים להכיל גורמים שליליים. לדוגמה, הקרדינלים בכנסיות קתוליות לובשים אדום המסמל את דמו יקר-הערך של ישוע שנשפך למען האנשים. זה גם מראה את נחישותם לשפוך את דמם למען ישוע והכנסייה. זהו ביטוי חיובי, אך שפיכת דם לכשעצמה גורמת לאנשים חוסר נוחות.

גם בתחום האמנות יש תופעה כזאת. למשל, לפעמים מכנים פיגמנטים המכילים תחמוצת אייקון בשם "אדום מארס [ מאדים]" או "שחור מארס [מאדים]", משום שמארס הוא אל המלחמה במיתולוגיה הרומית העתיקה, והשם הזה מתייחס לאלמנט הברזל במדעי החומר.

פסל של מארס, אל המלחמה הרומי. יוצר בסוף המאה הראשונה או בתחילת המאה השנייה ונשמר במוזיאון הקפיטוליני ברומא, איטליה

אז מדוע אל המלחמה הרומי מתכתב עם ברזל? הסבר אחד הוא שבני אדם היו בעידן הברזל כשהמיתולוגיה הרומית הייתה פופולרית. באותה תקופה כלי הנשק יוצרו מברזל והחלידו בקלות לאחר מגע עם דם.

וגם, מלחמה גורמת לאנשים לדמם. דם של אנשים הוא אדום כי הוא מכיל הומוגלובין,שהָרַכיב המרכזי שלו הוא ברזל. אז שימוש ב"דם וברזל" כדי לתאר מלחמה הוא מדויק למדי. לפיכך, בזמנים הקדומים של התרבות המערבית, מארס, אל המלחמה הרומי, מתכתב עם הצבע האדום.

קשר נוסף נובע מצבעו האדום של כוכב "מארס" ("מאדים"), שפני השטח שלו מכוסים תחמוצת ברזל. גם באסטרולוגיה המערבית ניתן לראות את תרבות הצבע.

קונוטציה שלילית אף יותר של הצבע האדום היא הדם והאש בגיהינום. לנוצרים יש תיאורים רבים של אש הגיהינום כפי שניתן לראות ביצירות אמנות. קונספט ה"גיהינום האדום" נטבע עמוק במחשבות האנשים.

תמונה מ- Hortus deliciarum, אנציקלופדיה שנוצרה ב-1180 בערך, המתארת את הגיהינום. התמונה מראה אש בוערת בכל מקום בגיהינום, מה שמייצג את התפיסה המערבית לגבי הגיהינום באותה תקופה.

יש יצור מרמה נמוכה המקושר עם האש שבגיהינום. זוהי חיה אכזרית המפיצה את אש השאול. ככל שהמיתולוגיה התפוגגה לאורך הזמן, הידע וההבנה על יצורים שמעבר לעולם האנושי הלכו ואבדו. כתוצאה מכך כינו את החיה הזאת בתרבות המערבית בשמות שונים ומבלבלים.

התרגום בין השפות גורם למצב כאוטי אף יותר. באנגלית לבדה יש מגוון שמות לחיה הזאת כמו: Dragon (דרקון), Wyvern, Amphiptere, Lindwurm , Wyrm, Drake וכו'. לאנשים קשה היה להבחין בין החיות המוזרות האלה בעלות המראה הדומה. אז הם עשו מכלול של החיות האלו וקראו להם "דרקון". התרגום בסינית ל"דרקון" הוא הסימנייה הסינית “龙” (מבוטא כ"לונג"), זו חיה הקיימת באגדות הסיניות.

אבל ה"דרקון" המערבי הזה והדרקון הסיני (לונג) כלל לא נראים אותו הדבר. אנשים רבים חושבים ש"דרקון" באנגלית לא צריך להיות מתורגם ל"לונג". יש אנשים הקוראים לו "דרקון מערבי" כדי להבדיל אותו מה"לונג" הסיני.

למעשה, הדרקון הסיני והדרקון המערבי שונים בתכלית. שגיאה בתרגום ערבבה אותם יחד.

יתרה מזאת, הדרקון המערבי בזמנים הקדומים שונה מהדרקון המערבי הנוכחי. הדרקון שתיארו באמנות המערבית בזמנים הקדומים נראה דומה לדרקון הסיני. למערב ולסין הייתה אותה תפיסה לגבי דרקון באותם זמנים. החיה היורה אש בגיהינום שונה בתכלית מהדרקון.

 דוגמה: דרקון מהריסות קאולון, עיר יוונית עתיקה, התגלה ב-1969 ליד קולוניה באיטליה. התמונה עשויה מאריחי פסיפס והיא מהמאה השלישית לפנה"ס.

מקורה של המילה "דרקון" במילה הלטינית "דרקו" שמשמעותה נחש גדול או חיה מימית גדולה דמויית נחש. הצרפתים הקדמונים כתבו אותה כ"דרגון" והמונח הופץ למדינות דוברות אנגלית במאה ה-13. מיוון העתיקה ועד לימי הביניים היו יצירות אמנות רבות על דרקונים. הן תיארו את הדרקון כחיה מפוספסת ארוכה, ולא כלטאה גדולה בעלת כנפי עטלף שאנשי המערב חושבים עליה היום.

קטע תבליט ביזנטי מהמאה ה-12 של ג'ורג' הקדוש הורג דרקון. אפשר לראות שהדרקון מגולף כחיה דמויית נחש

הפרסקו של ג'ורג' הקדוש שהורג דרקון בכנסייה הכפרית Dorfkirche Ankershagen שבגרמניה, צוייר במאה ה-13. הדמות מצוירת באופן גס יחסית, אך עדיין ניתן לראות את הדמיון בין הדרקון פה והדרקון הסיני.

ב"ספר ההתגלות" בברית החדשה יש גם כן תיאור גרפי של הדרקון. בהתגלות 12:3 נאמר כי:

[ “And there appeared another wonder in heaven; and behold a great red dragon". והנה הופיע עוד פלא בשמים; הביטו וראו, דרקון אדום כביר].

בהתגלות 12:9 נאמר: “And the great dragon was cast out, that old serpent, called the Devil, and Satan, which deceiveth the whole world” [והדרקון הגדול גורש, הנחש הקדמון הזה הנקרא מלך השדים והשטן המטעה את כל העולם].

מכיוון ש[בספר ההתגלות] משווים את הדרקון האדום לנחש, הוא בוודאי בצורת נחש. אז הוא דומה לדרקון הסיני אבל לא ל"דרקון" הנוכחי בהבנה המערבית.

"ספר ההתגלות" הוא הספר האחרון ב"ברית החדשה", והוא בעיקר מהווה אזהרה לגבי העתיד. החל מרצף התלאות והקשיים ועד ליום הדין הסופי – התרחישים האפוקליפטיים שהוא מתאר מזעזעים.

התנ"ך אומר זאת ישירות: הדרקון האדום הגדול הוא השטן. להיות מכושף על ידי הדרקון האדום הזה משמעותו מוות נצחי בגיהינום. כשהדרקון הרעיל האדום הזה הורס את העולם, כל אדם בעולם צריך לעשות החלטה הקשורה לחיים או למוות האולטימטיבים שלו.

(המשך יבוא)