חשיבות העתירה השקטה של ה-25 באפריל 1999 בסין

 קראו עכשיו

(Minghui.org) לפני 25 שנים, ב-25 באפריל 1999, התקיימה עתירה שקטה בבייג'ינג. כ-10,000 מתרגלי פאלון דאפא התאספו ליד המשרד המרכזי לעתירות כדי לעתור למען החופש לתרגל את אמונתם. היו כאלה שאמרו שמספר המתרגלים היה גבוה כמו 30,000. לא משנה כמה היו שם, זהו רגע חשוב בהיסטוריה של סין.

מה קרה שם לפני 25 שנים?

העתירה השקטה ב-25 באפריל 1999 הייתה פעולה מקובלת, מוצדקת, חוקית ומוסרית.

ראשית, העתירה הייתה חוקית. לעתור פיזית או להגיש עתירה לשלטונות הוא פעולה שיש לה שורשים ארוכי שנים בסין. מאז שושלת ג'ין (265 עד 420 לספירה), כל חצר רשמית הייתה מצוידת בתוף שאנשים יכלו להכות בו ולהשמיע את תלונותיהם. פקידים טיפלו במקרים האלה או דיווחו עליהם לגורמים רשמיים גבוהים יותר. על פי החוקה הסינית הנוכחית אזרחים וארגונים רשאים לדווח על תלונותיהם באמצעות מכתבים, שיחות טלפון או על ידי ביקור במשרדים עצמם. הנמענים יכולים להיות סוכנויות ממשלתיות בכל רמה, במיוחד אלה ברמת המחוז או מעליה.

כל מתרגל פאלון דאפא שהשתתף בעתירה ב-25 באפריל 1999, היה אזרח סיני. מכיוון שהמצב באותה עת לא יכול היה להיות מטופל על ידי הרשויות המקומיות, המתרגלים פנו למשרד העתירות המרכזי. זו הייתה פעולה משפטית חוקית. זו גם הסיבה שראש הממשלה דאז ועוזריו נפגשו עם קומץ מתרגלים שהתנדבו להיות נציגים ושמעו אותם.

שנית, התנהגותם של המתרגלים במהלך העתירה הייתה שקטה ומכובדת. השחיתות המוסרית בסין המודרנית היא נרחבת ומדאיגה. אנשים רודפים אחרי רווח אישי בכל מחיר, מה שכולל פגיעה ורצח של אחרים. ערכים מוסריים בסיסיים כמו אימוץ הטוב במקום הרע מוזנחים או אפילו הפוכים.

המתרגלים שהשתתפו בעתירה השקטה לפני 25 שנה היו לבושים בקפידה, היו בעלי משמעת עצמית ומנומסים. הם דאגו לסדר ולא הפריעו להולכי רגל או לתנועה. הם אפילו אספו את האשפה. התנהגותם הרשימה את המשטרה, את הציבור ואת החברה הבין-לאומית, והביאה לאנשים תקווה לסין טובה יותר.

שלישית, הערעור כלל בקשות סבירות ומוצדקות. למתרגלים שהשתתפו בעתירה היו שלוש בקשות בלבד: 1) לשחרר את יותר מ-40 מתרגלי הפאלון דאפא שנעצרו בעיר טיאן-ג'ין; 2) לאפשר תרגול של פאלון דאפא (לדוגמה, לא להפליל בחשאי את פאלון דאפא, לא להטריד אתרי תרגול בחוץ עם רמקולים או זרנוקי מים בלחץ גבוה; לא לאסור בחשאי את השימוש במתקני תרגול קבוצתיים); ו-3) לבטל את האיסור על פרסום ספרי "ג'ואן פאלון" וספרי פאלון דאפא אחרים.

על פי החוקה הסינית לאזרחים סינים יש זכויות בסיסיות הקשורות לחופש אמונה ולחופש הביטוי. אבל בזמן העתירה הזכויות האלה נשללו ממתרגלי פאלון דאפא כבר במשך שנתיים או שלוש, ואמונתם דוכאה בחשאי. אף שראש הממשלה דאז התייחס לבקשותיהם, ג'יאנג דזה-מין, מנהיג המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) באותה תקופה, לא יכול היה לסבול זאת. בהתאמה עקבית לדוקטרינות השנאה והאכזריות האלימה של המק"ס הוא הקים את "משרד 610" – סוכנות העוקפת את המערכת המשפטית – כדי לכוון מטרה כלפי פאלון דאפא ושבועות ספורים לאחר מכן, ב-20 ביולי 1999, הוא פתח בדיכוי הכלל ארצי והשיטתי נגד המתרגלים.

מאמץ להחיות ערכים מסורתיים

הציוויליזציה הסינית מבוססת על כנות, אמון, נאמנות וכבוד הדדי. בשל האינדוקטרינציה ארוכת השנים של המק"ס, אנשים רבים דוחים מעליהם את הערכים המסורתיים האלה ולומדים בלית ברירה לאמץ את הרעיונות הקומוניסטיים. מלמדים אותם להאמין שהם חייבים כל דבר למפלגה, במקום להיפך. באמצעות סימון "קבוצות מיעוט" כמטרה לקמפיינים הפוליטיים הרבים שלה, החדירה המק"ס באנשים תחושה של אימה ושנאה, שהובילה אותם למנטליות של בגידה, ריב ומאבק זה בזה.

לאורך ההיסטוריה אנשים הלכו בעקבות מצפונם ושמרו על התנהגות מוסרית הולמת כדי ליהנות מחברה יציבה ומשגשגת. אבל האידיאולוגיה הקומוניסטית מקדמת את ערכי הליבה שלה: מאבק מעמדי, שנאה ושקרים. זו הסיבה מדוע המשטר אינו יכול לסבול את קבוצת המדיטציה השקטה של פאלון דאפא ומדוע סין מלאה כעת בסחורות מזויפות, באלימות, בשפלות ובגסות רוח, ובסוגי כאוס אחרים.

בהיסטוריה של העשורים האחרונים בסין בלטו שתי נקודות שיא הנוגעות למוסריות. אחת היא הטבח בכיכר טיאננמן ב-1989 ששבר את רוחם של אינטלקטואלים, שהאינסטינקט הטבעי שלהם הוא להגשים את האחריויות החברתיות שלהם. השנייה היא הדיכוי נגד פאלון דאפא ונגד עקרונות "אמת-חמלה-סובלנות" ב-1999 שהרס  עוד יותר את האומץ והרצון של האנשים לרדוף אחרי האמת, והם נסחפו יחד עם מגמת הירידה וההתדרדרות.

מגדלור של אור

תחת שלטונה הטוטליטרי של המק"ס אנשים רבים סובלים כשאלימות, התאבדות וטרגדיות אחרות נמצאות במגמת עלייה. שטיפת המוח השיטתית של המק"ס גרמה לאנשים לפחד להתעמת עם המשטר. משטרת האינטרנט של המק"ס ו"הקבוצה הוורודה הקטנה" (קבוצה של צעירים לאומנים באינטרנט) הופכות שחור ללבן כדי להטעות את דעת הקהל. לאן יפנו אנשים המשוועים לתקווה?

הפאלון דאפא והאנשים המתרגלים בו מושרשים בערכים המסורתיים של האנושות ושואפים להוות דוגמה להתנהגות ישרה. באמצעות יישום העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות" בחיי היומיום שלהם, המתרגלים שואפים להיות אזרחים טובים יותר המתחשבים באחרים. אפילו לנוכח הדיכוי האכזרי והתעמולה המשמיצה האין-סופית של המק"ס הם לא הפסיקו את מאמציהם חסרי האנוכיות לספר לאנשים על הדאפא, לחשוף את הטבע המרושע של המק"ס ולהוביל אנשים לעתיד טוב יותר.

זו הסיבה שהעתירה השקטה ב-25 באפריל 1999 היא כה חשובה. היא הציעה מגדלור של אור באפלה והביאה תקווה לאלה שחיו בתוך סבל וחשו חסרי אונים.