דרך

לימוד הפא וטיפוח-תרגול הם עניין אינדיבידואלי, אבל בדרך כלל יש הרבה תלמידים שתמיד לוקחים אחרים כדוגמא. הם מסתכלים מה האחרים עושים והם עושים את אותו הדבר. זוהי ההתנהגות העלובה שהתפתחה בין האנשים הרגילים. למטפח אין מודלים לחיקוי. הדרך שכל אחד הולך בה, שונה, כי הבסיס של כל אחד שונה, ההיקף של סוגי ההחזקות הוא שונה, אופי החיים שונה, עבודות שבין אנשים רגילים שונות, סביבות המשפחה שונות, וכן הלאה. הפקטורים האלה קובעים את השוני בדרך הטיפוח-תרגול אצל כל אחד, את השוני במצבים של סילוק החזקות ואת השוני בגודל המבחנים. לכן בתוך איך שהדברים מתבטאים, זה קשה מאוד למצוא דרך שנסללה על-ידי מישהו אחר, פחות אפשרי יהיה לקחת טרמפ. אם היו באמת דרכים סלולות או טרמפים, זה בטוח שלא יהיה טיפוח-תרגול.

מאז שהדאפא יצא לציבור היו אנשים שהסתכלו מהצד – "מה שאחרים עושים, אני אעשה אותו דבר" – במקום לאמוד משהו טוב או רע עם הפא. כשהם רואים שהמחלות של אנשים מסוימים נרפאות מטיפוח בדאפא, הם מתלהבים; כשהם רואים שיש אנשים שמפסיקים לתרגל, הם גם מהססים; כשהם רואים שיש מאה מיליון אנשים שמטפחים בדאפא בכל המדינה, הם חושבים שזה בטוח טוב ולומדים גם כן יחד עם אחרים; כשהם רואים שהרשע מתחיל להתקיף, לדכא ולרדוף את הדאפא, ושהטלוויזיה והרדיו המציאו שקרים כדי להשמיץ את הדאפא, הם מתחילים להסס ונעשים לא יציבים בנפש. הטיפוח-תרגול הוא קשה. הקושי נמצא בזה שאפילו כשאסון עצום מתחולל, אפילו כשהרשע רודף באופן מטורף ואפילו כשמדובר בחייך, אתה עדיין מסוגל להמשיך ללכת בדרך הזאת של הטיפוח-תרגול שלך בנחישות, בלי ששום דבר בחברה האנושית יפריע לצעדיך בדרך הטיפוח-תרגול.

בזמן הנוכחי תלמידי הדאפא נמצאים בדיוק בתקופת תיקון הפא. הביטוי של הכוחות הישנים הרכיב את המבחן הבסיסי והחמור ביותר כלפי תלמידי הדאפא. השאלה אם אפשר לעבור אותו, היא מימוש של הדאפא ושל היכולת של כל תלמיד דאפא לקחת על עצמו אחריות. השאלה אם מישהו יכול, בזמן שהוא מחסל את הרוע, לצאת החוצה כדי לאמת את הדאפא, הופכת להיות ברית של חיים ומוות, הופכת להיות בדיקה אם תלמיד של תיקון הפא יגיע לשלמות והופכת להיות ההבדל בין בן אנוש לבין אלוהות. בשביל תלמיד דאפא, ההגנה על הפא היא דבר מובן מאליו. אז בזמן זה של ההיסטוריה, כשבאמת הופיע מצב שבו הרשע רודף את הדאפא, תלמיד דאפא בוודאי יצא החוצה כדי לאמת את הפא כתגובה לרדיפה. אז כשתלמידים מסוימים רואים שהאחרים יוצאים החוצה כדי לאמת את הפא, הם גם הולכים אחריהם; כשהם רואים שהאחרים לא יוצאים, גם הם לא יוצאים; כשהם מוכים או עוברים כביכול "חינוך מחדש", ברגע שהם רואים שאחרים נכנעים ללחץ של הרשע וכותבים מה שנקרא "הבטחה להפסקת טיפוח-תרגול", הם גם כן כותבים, בגלל שהם לא יכולים להבין דברים לפי הפא. האם תוכלו לדמיין מה המשמעות של זה בשביל מטפח אם אי אפשר יהיה לנקות את הכתם הזה? הרדיפה הנוכחית של הרשע נכפית על הדאפא ועל התלמידים על-ידי הכוחות הישנים. האם כל דבר שנעשה כנגד הרדיפה אינו ההדגמה האדירה ביותר של לקיחת אחריות מצדם של תלמידי הדאפא על הדאפא ועל עצמם? זאת לא הפעם הראשונה במהלך ההיסטוריה המתנוונת שכוחות הרשע רודפים מטפחים. האם זאת לא הופעה חוזרת של מה שישוע עבר בזמנו? האם בודהא שאקיאמוני לא עבר את אותו הדבר? אם באמת יש דרכים שאפשר לקחת כדוגמא, האם הרשע של היום אינו חוזר על מה שהמוארים הקודמים עברו בהיבט זה? למרות שיש הבדלים בביטויים הספציפיים, המטרה של כולם היא להרוס את הרצון של מטפחי פא אמיתי. בעבר, בטיפוח-תרגול רגיל שבהיסטוריה, החיים השליליים האלה באמת שרתו כאבן בוחן שבדקה אם מטפחים אינדיבידואליים יכלו להגיע לשלמות. אם מישהו הוא חול ולא זהב, הוא בטוח ייפלט. אבל היום שונה בכך שתיקון הפא מתרחש בגופים השמימיים והרקיע הגדול מורכב מחדש. כל ה"מבחנים" כביכול כלפי הדאפא נחשבים להפרעה לתיקון הפא. יתר על כן, המטרה של כל אלה שמשתתפים ברדיפה היא לערער את הדאפא. אמנם כל מה שהכוחות הישנים עשו בעבר לטיפוח-תרגול האישי שיחק תפקיד מסוים בעבר, אבל אם משתמשים בגישה ההיא במהלך תיקון הפא, לא רק שאי אפשר לעמוד בסטנדרט של הדאפא, אלא שזה גם הפרעה וערעור חמורים לתיקון הפא. בזמן הנוכחי, על הכוחות הישנים להיות מחוסלים לחלוטין, לא משנה אם היצורים החיים שמשתתפים הם חיוביים או שליליים. כל היצורים המרושעים שמשתתפים בזה נפלטים במהלך תיקון הפא, לא משנה כמה גבוהה הרמה שלהם. באשר לתיקון הפא, זה שונה לחלוטין מטיפוח-תרגול רגיל. עכשיו כשתלמידי דאפא מבהירים את האמת כתגובה לרדיפת הרשע, יש גם תלמידים שמסתכלים על האחרים. אדם צריך להתעורר בעצמו לְמה שעליו לעשות לנוכח מצוקה. בכל שיפור, סטטוס הפרי שהוא מואר אליו מתרומם.

הדרך של תלמיד דאפא היא היסטוריה נהדרת ועל ההיסטוריה הזאת להיווצר על-ידי האימות וההתעוררות של עצמו.

לי הונג-ג’י,
נכתב ב-9 ביולי 2001
פורסם ב-23 בספטמבר 2001

עודכן בתאריך 27.03.2021
עודכן שוב בתאריך 6.11.2021