(Minghui.org)

 התנסות מוועידת פאלון דאפא לשיתוף התנסויות במלבורן אוסטרליה בשנת 2002

שלום לכולם,

הייתי רוצה לשתף אתכם בהתנסות של מסענו לכיכר טיאננמן בחודש מרץ שנה זו. פשוט מאוד, ידעתי שכוונתי לנסוע לסין. לא היה לי שום פחד אישי. לא היה קשר לצד האנושי שלי, אלא לטבע האלוהי שבתוכי. קיבלתי כל כך הרבה, בתמורה אני יכול להבהיר את האמת לסינים שנרדפו ורומו בצורה כה אכזרית. מחשבות עצמיות מוגבלות שאני לא מספיק טוב החלו להתרוצץ במוחי, אבל לא נתתי להם להכות שורש. חשבתי על כל מה שהמורה נתן לנו, כל מה שהוא סבל למעננו, וליבי שר! וכך הלכתי עם עוד תשעה מתרגלים מערבים אחרים מאוסטרליה. העם הסיני צריך לדעת את האמת.

תחת השגחה מתמדת, ארבעה מאתנו ביקרו יחד אתרים תיירותיים אחדים כהכנה ליום ההפגנה השקטה שלנו בכיכר טיאננמן. בוקר אחד, ביציאה מהמלון הסתכלנו וראינו  התקבצות גדולה מעבר לרחוב. למעלה בגג של בניין בן 14 קומות, ראינו אדם נתלה, מוכן לקפוץ. ישר שלחנו מחשבות נכונות ותוך דקה הוא טיפס חזרה מהמעקה והרשה שילוו אותו למטה.

במשך העמידה והנסיעה שלנו, המשכנו במחשבות נכונות, משמידים את הרוע ושרים "פאלון דאפא הוא טוב" בשקט. מפעם לפעם אחד מאיתנו החל לשיר ומצא שאחר שר בשקט את השיר בדיוק באותו מקום. נדמה היה לי שבכל מקום אליו נסענו, נחשולים של אור זרמו באוויר ופאלון ריחף בקרבת מקום.

במשך הנסיעה שלנו, ביקרנו במספר מקדשים. שם ראינו ממש בעינינו מראות שהמורה תיאר ב"ג'ואן פאלון". הפסלים הגדולים של בודהא, קופסאות התרומות שאנשים ממלאים בכסף, פו-טי ועוד. בתחילה האווירה היתה לוחצת ביותר. לא מתאימה למחשבות נכונות בכל מקרה. תוך דקות האווירה השתנתה והיינו בדרכנו.

היה מוסכם על כולנו שביום השישי נתאסף מול אחד מפסלי האריות בשולי כיכר טיאננמן להפגנה השקטה שלנו. ארבעה מאיתנו עזבו את המלון ועשו דרכם להתחבר לאחרים כמתוכנן. שניות לפני שהגענו לנקודה, ראינו כרזה צהובה מרוממת לאוויר ושמענו מתרגלים צועקים "פאלון  דאפא האו". אחד מאיתנו רץ לעברם עם דגל והצטרף לקבוצה. רגע לאחר מכן דרכנו נחסמה על ידי משטרה וחיילים. רכב משטרתי הגיע צורח אל תוך התפאורה. היה קשה לראות מה קורה. ברגע זה שלושת הנותרים מאיתנו החלטנו לצעוד לעבר מרכז הכיכר מול האנדרטה ובין הדגלים. הצהרנו שאנחנו בלתי נראים לרוע. ככל שהתקדמנו יותר ויותר משטרה וחיילים נכנסו לכיכר. המשטרה החלה ברגע שהלכנו להקיף לאט את מקום.  כאשר הגענו למקום שבין הדגלים, הרכב התרחק לאט. לידנו היה רוכל שמכר פילם ומצלמות ועוד ציוד לתיירים. היתה נוכחות הולכת וגדלה של משטרה וחיילים במדים וללא מדים. מתרגל אחר ואנוכי הכנו כרזה נוצצת בצבעים צהוב ואדום לפני שעזבנו לבייג'ינג. היה כתוב עליה "ג'ן, שן רן" בסינית ובאנגלית. זה היה מוסתר סביב גופי. לפתע המחשבה "אולי לא אהיה מסוגל להוציא את זה בזמן" עברה במוחי. זה גרם לי מיד לפספס – הכרזה נראתה תקועה! במחשבה קראתי למורה...הכרזה השתחררה! הרמתי אותה גבוה למעלה כשאני עומד מעל לשני החברים שלי שישבו ברגע זה בישיבת לוטוס ולובשים חולצות עם כתובות להבהרת אמת ושולחים מחשבות נכונות. צעקנו "פאלון  דאפא האו" בקול רם, לא רק על מנת להצהיר את האמת במימד זה, אלא גם על מנת להגיע אל מעבר למימדים אחרים.

לי, נראה שהזמן הואט בלכתו. חייל לימיני הביט בנו לא מאמין, ואז לקח בכוח את הכרזה שאחזתי. באותו זמן הגיע רכב משטרתי ושוטרים הקיפו את חבריי ולוקחים אותם הרחק כשהם ממשיכים להצהיר בקול רם את האמת. דקות עברו בינתיים. הסתובבתי במקום בו נותרתי לבדי ובחצי עיגול קרוב אלי היה המון סואן! פנים מחייכות, מצלמות ווידאו, ואור בקע ממצלמות אחרות. צעדתי לעברם, נראה שיכולתי פשוט לברוח, אבל לא לשם כך באתי הנה. הצבעתי על הדגל האוסטרלי אותו לבשתי, במשך חמש הדקות הבאות הלכתי קדימה ואחורה. ואפילו שיכולתי לדבר באנגלית בלבד, סיפרתי להם את האמת הנוראה ועל מה שקורה במדינתם שלהם, וכמה טוב וישר הוא הפאלון דאפא, ועל כל המדינות בהם הוא מתורגל באופן חופשי.  בקשתי מהם לא להיות מרומים ולא לפגוע במתרגלים.

כל זה היה מלווה ב"פאלון דאפא האו". הרגשתי כאילו אנשים רבים הבינו. בסופו של דבר בא שוטר ונגע בכתפי. שוטרים אחרים באו ודחפו אותי לרכב המשטרתי להצטרף לחברי. ברכב היה אדם צעיר שמצלמתו הוחרמה. הוא מחה בפני השוטרים כאשר הוציאו את הפילם מהמצלמה. מיהרנו לומר שאנחנו לא מכירים אותו.  הוא הסתובב לעברנו ואמר מתחת לאפו "אל תדאגו לי, אני בסדר" ואז חזר למחות בקול רם. אולי הוא כבר ידע את האמת?

צורפנו לשאר הקבוצה שלנו יושבים ושולחים מחשבות נכונות כשאנחנו מוקפים שוטרים, רבים מהם עישנו ללא הפסק. הדרכונים וכל רכושנו הוחרמו יחד עם המשקפיים שלי. מהר מאוד הובילו אותנו לטנדר ומעדתי במדרגה אותה לא ראיתי. מיד שוטרת שליוותה אותי החזיקה בידי. היא לחצה את ידי, ליטפה את זרועי ולחשה: "אל תדאג, תהייה בסדר - אין ממה לפחד". הבטתי לתוך עיניה, טוב לב זהר לעברי. חייכנו. סיפרתי לה שפאלון דאפא הוא טוב, אף כי אישית לא פחדתי, התרגשתי מטוב ליבה. לחצתי את ידה חזרה לאות ידידות.

כל כך הרבה שוטרים, בעיקר גברים ונשים צעירים הועסקו לשמור וללוות כל כך מעט מתרגלים שקטים! הם כאן וודאי בשביל הפא. אז בלב טוב הבהרנו את האמת. לחלקם שטפו את המוח הרבה מאוד בתעמולה של ג'יאנג. לא משנה, אולי יתעוררו בזמן מאוחר יותר. כפי שאני זוכר, המורה לא שכח אותם, גם אני לא אשכח!

נלקחנו בלווי משטרתי כבד לבית המלון שלנו לקחת את חפצינו. היתה זו הזדמנות להבהיר את האמת לסגל עובדי בית המלון המופתע. כל אחד מאתנו נלקח למלון קרוב לשדה התעופה הבינלאומי. הסכמנו בינינו שלא נפרד, וכשהורו לנו לעזוב אחד אחד, הסברנו שנצא כולנו ביחד. (כבר לאחד מאיתנו היתה אצבע שבורה, ואחרים נדחפו ונדחקו על ידי המשטרה) דבר זה הכעיס מאוד את המשטרה. הם נכנסו לאוטובוס, תפסו מתרגל אחד, משכו אותו מאחיזתנו, ובו בזמן הכו אותו והפילו אותו לרצפה. שוטר בא לקראתנו עם אגרוף מורם להכות בנו. הסתכלתי לעברו ובטוב לב הצהרתי: "אין בכך צורך". (כל אותו זמן שלחתי מחשבות נכונות). ידו נעצרה במעופה, הוא נראה נבוך ולא המשיך. השוטר שחקר אותנו מאוחר יותר היה מודאג מאוד שנדווח חזרה בארצנו על החבטות חסרות האומץ להן היינו עדים. הוא הסביר שזה היה "כדי לתת לנו שיעור".

הוא היה מאופק במהלך הראיון, אפילו שהכחיש את אמיתות הרדיפה. מאוחר יותר שמו אותנו בחדר גדול מוקפים בשוטרים ושוטרות צעירים רבים שעבדו בתורנות. הם היו ברי מזל בכך שראו אותנו מתרגלים ועושים מדיטציה. דיברנו איתם על כמה פאלון דאפא הוא טוב וגם על האמת בנוגע לרדיפה.

כולנו יחד היינו במעצר 22 שעות לפני שנשלחנו הביתה. כמעט חמש שעות עברו בחקירה אישית עם 3-4 שוטרים כל אחד. הגיע הזמן לעזוב. אני מצפה לחזור לסין ולהחזיק את הכרזה שלי ולומר: "ג'ן-שן-רן", אבל הפעם זה יהי בחגיגה הגדולה של שמיים וארץ! כל היצורים חופשיים!