שלום, אני מעוניין לשתף אתכם בשתי הבנות שלי: מתחילת הטיפוח שלי ועד היום הגעתי להבנות מדהימות שממש הכו בי וזעזעו אותי, אבל התכונה של ההבנות האלה (שהיא דומה לתכונה של ההחזקות רק הפוכה) היא, שכשאומרים אותן הן לא נשמעות כמו משהו מדהים אלא כמו מילים פשוטות. יש צורך להבין אותן באמת בכדי לדעת את משמעותן האמיתית. זה צריך להכות בך לפתע, כשאתה קורא או מבין משהו. אז אתה פתאום עומד מוכה ופעור פה בלי יכולת לזוז ואומר לעצמך איפה הייתי עד עכשיו, איך לא הבנתי את זה, ואז אתה מבין כמה דברים כאלה עוד מחכים לך.עוד כמה פעמים תסונוור לנוכח העיוורון שלך. כבר בתחילת הטיפוח היו כמה פעמים כאלה אבל אז הגיעה ההבנה ששינתה את תפיסתי לגבי הטיפוח ומאז הכל שונה. זוהי לדעתי הבנה בסיסית שעליה נבנות שאר כל ההבנות ובלעדיה אין אפשרות להמשיך בתרגול ובטיפוח אמיתיים.
כשבן אדם אומר: "אני מפסיק לעשן", "אני מתחיל דיאטה" וכו' מתי ניתן לשפוט את רצינות כוונותיו ? כמובן שלא אחרי שהוא גמר לעשן או אחרי שהוא סיים לאכול ארוחה גדולה. ניתן לשפוט את כוונתו כשהוא "מת" מרעב או זקוק נואשות לסיגריה. אז הוא יכול להוכיח את רצינות כוונותיו.
ההבנה שלי הייתה - המילים לא חשובות צריך להתחיל לטפח בפועל. עד עכשיו היו לי הבנות בתיאורי, וידעתי להסביר אותן טוב מאד לאחרים. אך מההבנה הזו לא יכולתי להימלט !!!
יש להתחיל לטפח בפועל, עכשיו. לא לדבר על, או עם, אלא לעשות. זה הזמן לתרגם את התיאוריות למעשים. וגם את התיאוריות על התיאוריות. זה ללחוץ בדיוק איפה שכואב, זה להצביע על עצמך בעצמך. האם אפשר לצעוק על מישהו "תהיה בשקט" ? הרי זהו פרדוקס. כך גם הטיפוח, האם אפשר לטפח ברעש ? האם אפשר לדבר על איך להיפטר מהחזקות עם החזקות ? זה כמו שהמורה אומר, להבדיל, (לא ציטוט) להילחם ברוע עם רוע. זה לא יעזור.
זו אחת מההבנות הבסיסיות שלי.
בקשר לרגשות- המורה אומר ( וזה לא ציטוט) למה שווים הרגשות שלך? הם בעצם לא שווים לכלום.הבנתי פתאום שהרגשות שלי הם לא אינדיקציה לשום דבר, כי אני מטפח. אם אני מרגיש משהו מסוים הוא לא שווה לכלום הוא לא מראה על כלום ולכן אין לו סיבה להמשיך ולהתקיים. בכל מקרה אני צריך לנהוג באמת, חמלה וסובלנות. לדוגמא : אם אני מפחד אז כאדם רגיל זה אומר שיש סכנה ושאני צריך לברוח. אבל כמטפח הרגש הזה לא שווה לכלום ולכן הבסיס נשמט תחת הרגש הזה ולכן הוא לא יכול להתקיים עוד אז הוא נעלם.
אלה הבנות שלי בלבד.