על אף ההבנות, היה קשה לעשות זאת בפועל. לא יכולתי לשלוט בנמנום ככל שהתאמצתי. לכן שלחתי מחשבות נכונות רק 20 פעם ביממה וישנתי 4 שעות. נוסף על כך הרגשתי מנומנם במשך היום. חשבתי על המתרגלים בגרמניה, ששולחים מחשבות נכונות ברוח ובגשם. המתרגלים בתוך סין ומחוצה לה הם גוף אחד ועלינו לא לפגר.

יום אחד מתרגל סיפר שהוא שולח מחשבות נכונות ברצף יומיים והוא מרגיש טוב ושכל עוד האדם נחוש, אין דבר העומד בפניו.

זה נתן לי השראה להחליט לפרוץ את הקושי הזה, כי חיסול הרוע בממדים האחרים הוא אחריותנו החגיגית.

כיוונתי את השעון המעורר ל-10 דקות לפני כל שעה עגולה מסביב לשעון. ביום הראשון היה קל, וגם ביום השני לא הרגשתי מנומנם. ביום השלישי פסק השעון לפעול. הבנתי שאין עליי להיות תלוי בשעון, אך עדיין כשחשבתי במושגים המגושמים של אדם רגיל, לא העזתי לעצום את עיניי, שמא לא אתעורר. אחר כך נוכחתי שבכל פעם שהבטתי בשעון היה 5-6 דקות לשעה עגולה. אז הבנתי שכאשר אנחנו מבצעים את תיקון הפא בנחישות, הכוחות השמימיים של פא הבודהא יופעלו, כי אנחנו יצקנו מחשבות נכונות לתוך המנגנונים שהמורה העניק לנו, ובעצם אנחנו מפעילים את המנגנונים.

במשך התקופה בה שלחתי מחשבות נכונות סביב השעון לא הזנחתי את לימוד הפא והפצת האמת, ודווקא הרגשתי אנרגטי יותר מתמיד. לפני כן אם ישנתי מעט מדי בלילה, הייתי מנומנם למחרת. כיום אינני מנומנם עוד ואני פועל גם מהר וגם טוב. אני נזהר עם זאת, שלא לפתח שום החזקה של שמחה על כך. ידעתי שזהו המצב הטבעי של אנשים המטפחים בתקופה כזו. עלינו להתקדם בהתמדה ולהגיע למצב של ישות שמימית אמיתית. כיוון שהמורה כבר פתח עבורנו את היכולות העל-טבעיות, אז כאשר המחשבות הנכונות שלנו חזקות הגונג יעשה כרצוננו, ויהיה לנו כל שנצטרך.

זכור לי לילה אחד. זה היה 15 דקות לפני 9 והרגשתי פתאום ישנוני כל כך שלא יכולתי לשלוט בכך. אבל נותרו 10 דקות לשליחת מחשבות נכונות, אז מה לעשות? חשבתי: אנמנם חמש דקות ובשום פנים לא יותר. פתאום התעוררתי וחשבתי לעצמי: איך יכולתי לישון זמן כה רב! אבל השעון הראה 8:45. לא עבר בכלל זמן. לא חשבתי על כך הרבה, והחלטתי לישון עוד קצת. כשהתעוררתי בפעם השנייה השעון הראה 8:46. יכול להיות שהשעון עצר? בדקתי בשעון-היד וזו הייתה השעה. כשהתעוררתי בפעם השלישית היה 8:52. בסך הכל ישנתי שבע דקות, אבל הרגשתי כאילו ישנתי כמה ימים. לא הרהרתי בכך יותר כי זה היה בדיוק הזמן לשלוח מחשבות נכונות. זה נראה כאילו שישנתי המון זמן באיזה ממד אחר. זה היה הכוח של המחשבה הנכונה. לא משנה מה אנחנו עושים, אם מחשבותינו עומדות בסטנדרט של המחשבה הנכונה, הכל יעבוד על פי המנגנונים. התוצאה הייתה מושלמת.

תוך כמה ימים של שליחת מחשבות נכונות סביב השעון, נוכחתי שכאשר שד הישנוניות תוקף, אם לא תשמיד אותו עם מחשבות נכונות אלא תלך אחרי העצלות ותרדוף נוחיות, לא תהיה לך תקומה. כמה פעמים ראיתי שהשעה כמעט 3 לפנות בוקר, והגוף שלי לא רצה לזוז. הבנתי מיד שזה לא בסדר. ניערתי ראש וקמתי, ומיד מוחי נעשה צלול.

התחלתי את שליחת המחשבות הנכונות מסביב לשעון ב-9 ביוני ולא הרגשתי שזה קשה. רק דבר אחד: אם אנחנו מבינים את האחריות שלנו כתלמידי דאפא של תקופת תיקון-הפא ואם נעשה דברים בנחישות, שום קושי לא יעמוד בדרכנו.

בואו נלמד שוב את דבריו של המאסטר מ"ג'ואן פאלון": 

"כשטיפחתי ותרגלתי בעבר, הרבה אנשים ברמות גבוהות אמרו לי את המילים האלה: "כשקשה לסבול אתה יכול לסבול את זה, כשקשה לעשות את זה אתה יכול לעשות את זה". למעשה זה כך. אחרי שתחזרו הביתה, כולכם יכולים לנסות את זה. כשאתם בתוך קושי אמיתי או עוברים מבחן קשה תנסו את זה, כשלא ניתן לסבול את זה, תנסו לסבול; כשזה נראה בלתי אפשרי ואומרים שזה קשה לעשייה, תנסו ותראו אם בסופו של דבר זה אפשרי או לא. אם אתם באמת יכולים לעשות את זה אתם אכן תגלו: "אחרי שעוברים עצי ערבה מצלים, יהיו פרחים זוהרים ועוד כפר מלפנים!" (הרצאה תשיעית: "אנשים עם טבע מולד גדול")