(Minghui.org)

אני מתרגל פאלון דאפא מצ'אנג-צ'ון . ב-1 בינואר 2001 הלכתי בפעם השניה לבייג'ינג בכדי לערער.

בעקבות כך דנו אותי באופן לא חוקי לשלוש שנות מאסר בקבוצה השניה של מחנה העבודה בכפיה ינמאי בעיר ג'יו-טאי, בפרובינצית ג'ילין.

זמן קצר לאחר שהגעתי אל מחנה העבודה, הייתי עד ראיה לכך שהמתרגל לי בו-צ'ון ממחוז גא-נאן עונה בברוטליות במשך חצי חודש. השומר גאו ג'או-שנג המם את לי ללא הפסקה עם אלות חשמליות. הם אפילו קשרו את לי באזיקים למיטה וביקשו משותפיו לתא דו פנג, פאן יונג-צ'יאנג ולין יוּה-מין להכות אותו. עמיתיו לחדר משכו את ידיו לאחור וכפתו בחוזקה את פרקי ידיו. דו ולין משכו את האזיקים בזמן שדרכו על גופו של לי. לי האומלל צעק בכאב. לאחר מכן שותפיו לתא השתמשו באזיקים בכדי לתלות את ידיו במשך שבועיים, אשר גרמו לפרקי ידיו של לי פצעים מוגלתיים. מצבו הנפשי של לי הפך לא תקין מהעינויים הקשים. מכל מקום, הוא עדיין עצור. השומר ין צ'ון-לונג עינה מתרגל בשם פאן גאנג מנונג-אן באותה השיטה מכיוון שהוא צעק "פאלון דאפא הוא טוב" מספר פעמים ופתח בשביתת רעב.

באפריל 2001, בעידוד המשטרה , אסירים עמיתים כולל לין יוּה-מין, גאנג טיֵה וגאו יו-צ'נג הכריחו מתרגלים לעבוד עבודה קשה, בניסיון להכריח אותם להפסיק לתרגל פאלון גונג. לאחר שהשיטה נכשלה , לי גרם לציפורני בהונותיו של המתרגל פאן גאנג ליפול על ידי ריסוקם באמצעות מטה עץ. גופו של פאן התמלא בפצעים. לין גם הכה את ראשו של המתרגל יאנג לי-דונג מסונג-יואן עם מגל עשוי פלדה, אשר גרם לו לדימום כבד.

המתרגל וואנג הונג-טיאן מדי-הווי הוא רזה ונמוך. כמה אסירים עמיתים החלו לסחוב אתו אדמה בתורות כאשר הם מעמיסים את המטען בכוח על כתפיו. מכיוון שמתרגל מג'ילין ,בשם באי הה, דיווח לשומר לי צאנג-ג'ואו על אי הסדרים, האסירים העמיתים גררו אותו מכפות רגליו ורצו לאורך דרך משובשת. המתרגל גיאנג לי-דה רצה להפסיק את האלימות מצדם, אבל הוא הוכה והושלך לתוך מים.

בכדי להתנגד לרדיפה , מתרגל הדאפא שו יאנג-אנג מ צ'יאן-גוּאוֹ הומם ונמשך באזיקים מספר פעמים. מתרגלים רבים כולל ג'או שי-שון , פאן גאנג, באי הה, לאנג באי-מין ויאן ווי החלו בשביתת רעב בתור מחאה. האסירים העמיתים בעטו בשינהם של גאו שי-שון ופאן גאנג באמצעות אלות ברזל. רופא הכלא גין דקר באמצעות מחטים את קרקפתם של לאנג באי-מין ומתרגלים רבים נוספים. השומרים היממו מתרגל מג'ילין בשם שיאו גין-סונג עם כמה אלות חשמליות בו זמנית ועינו אותו למוות.

במרץ 2002, מתרגלים מצ'אנג-צ'ון שידרו עובדות לגבי פאלון דאפא באמצעות הטלוויזיה בכבלים. מיד לאחר מכך פרובינצית ג'ילין פתחה ברדיפה חסרת הגיון אחר מתרגלי הפאלון דאפא. יאנג, סגן נשיא מחנה העבודה בכפיה ין-מא-הה האחראי על האסירים העמיתים, וסגנו השני פעלו אישית ודחפו את כל הקבוצות לרדוף את מתרגלי הפאלון גונג. הם הכריחו מתרגלים לכתוב הצהרות התנכרות לפאלון גונג. הפורעים גם הכריחו את המתרגלים לייצר חומרים המשמיצים את הדאפא, ורצו להכות את המתרגלים עד שיוותרו על התרגול.

המתרגלים לא נכנעו להסלמה ברדיפה במחנה העבודה. כל השומרים אחזו באלות משטרה, אשר בעזרתם היממו מתרגלים. התדירות של הממוים גברה. מדיי פעם, הם אפילו השתמשו בארבע אלות באותו זמן בכדי להמם מתרגל אחד. כאשר הסוללות אזלו, השומרים היו מטעינים אותן וממשיכים בעינויים. העינויים הזוועתיים ביותר קרו כאשר ראשי הקבוצה טאנג בו ,גאו פנגשאן והשומר ליאו שידאו הפשיטו מתרגל מהיאנאן, שאו באופינג ,מבגדיו. ואז שוטר מתלמד עזר להפריד את רגליו ואחז בראשו. השוטר תקע אלה חשמלית בעלת טבור ברוחב שני אינץ' בתוך פי הטבעת של לי והמם אותו במשך כשעה. צעקותיו של שאו והבכי מהעינוי גרמו לכולם להרגיש שאנחנו גרים בגהינום. מחנה העבודה השתמש באמצעים קיצוניים ביותר לענות את המתרגלים בגסות, כמו הצלפה בשוטים מברזל,בעיטות, הכאה בפנים בעזרת נעלים וכ'ו. בהעדר יכולת לשאת עינויים כה קיצוניים, שני מתרגלים ניסו לברוח כאשר הוצאו לעבודה בכפיה. אחד מהם נתפס ונשלח בחזרה.

אחרי שהשוטר הימם אותי, מערכת העיכול שלי הפכה ללא נורמלית והקאתי לעיתים קרובות. בתחילת יוני הועברתי לקבוצה הרביעית. עד אמצע יוני לא הייתי מסוגל לעכל אוכל או מים, הייתי מסוחרר לעיתים קרובות, הקאתי באופן חמור והתעלפתי מספר פעמים. עד ה-8 ביולי , חיי היו בסכנה מיידית. מחנה העבודה בכפייה פחד לקחת אחריות ושלח אותי במהירות הביתה. מעולם לא טופלתי במחנה העבודה. ב-16 באוגוסט, אחרי ששמעו שהחלמתי כראוי, מחנה העבודה מיהר להחזיר אותי חזרה. הוכרחתי לחיות חיים ללא חסרי בית בכדי להימנע מהרדיפה.

לחץ אחר מהמשטרה בין-מא-הה מחנה העבודה הוא שטיפת מוח. כאשר הם הכריחו את מתרגלי הפאלון גונג לצפות בווידיאו ולקרוא ספרים המשמיצים את הפאלון גונג. הם נצפו באופן רציף במשך 24 שעות ביום והדיבור ביניהם היה אסור. הם עינו אותנו גופנית ונפשית בו בזמן.

האמור לעיל הוא רק חלק מחוויותיי. ישנם מקרים רבים של רדיפה בין-מא-הה. מאחר ומחנה העבודה חוסם כל העברת מידע, הסיפורים המרושעים האלה הם רק קצה הקרחון. מכל מקום, עדות זאת כבר חשפה את אכזריות השומרים ורשעותו של מחנה העבודה. כאן , אני רוצה לקרוא לכל הקרובים והמשפחה של מתרגלי הדאפא העצורים כאן, ולכל האנשים טובי הלב לשים לב לכל דבר הקורה במחנה העבודה. אנא אל תתעלמו מהמצב. בבקשה הבדילו בין טוב לרע ואל תרומו בידי שלטון ג'יאנג ושקריו. אנא אל תרשו לרוע שם להשתולל חופשי. תנו לנו לעמוד בצד האמת ולפעול בצורה נכונה.