(Minghui.org)

יום אחד ביוני 2002, הלכתי לבנק למשוך 1,000 יואן מחשבון הבנק שלי (ההכנסה החודשים הממוצעת של עובד עירוני בסין היא 500 יואן). הקופאית נתנה לי בטעות 10,000 יואן. הקופאית פנתה לעיסוקיה ושירתה לקוחות אחרים שביקשו לערוך הפקדות. המחשבה הראשונה שלי הייתה שאני לא צריך לחכות. אולי אני פשוט אלך ואדבר עם האחראי שלה. לאחר מכן, שיניתי את דעתי. אני מתרגל, ואני לא מעוניין בשבחים או בתגמולים. אם אלך לדבר עם האחראי שלה, ייתכן והיא תיענש, ואולי אפילו תפוטר. מעשה טוב עלול להפוך למעשה שיפגע בה. חשבתי על מה שאומר המורה שלנו בפרק 4 של ג'ואן פאלון:

"עליכם תמיד לנהל לב של חמלה וטוב-לב. אז כשאתם נתקלים בבעיה תוכלו לפעול היטב, כי זה יאפשר לכם למתן את העימות. עליכם תמיד להיות רחמנים ונדיבים לאחרים ולהתחשב באחרים כשעושים כל דבר. כל פעם שתיתקלו בבעיה עליכם ראשית לחשוב האם אחרים יכולים לשאת את זה, או אם זה יפגע במישהו. כשעושים כך לא יהיו בעיות. לכן בטיפוח-תרגול עליכם ללכת אחרי סטנדרטים גבוהים יותר ויותר לגבי עצמכם."

לכן, חיכיתי עד שהיא סיימה עם הלקוח הראשון. אמרתי לה: "גברתי, המשיכה שלי הייתה בסכום של 1,000 יואן. נתת לי 10,000 יואן". החזרתי לה את הכסף המיותר דרך האשנב שבדלפק. בהתחלה, היא נבהלה. כשהיא הבינה מה קורה, היא אמרה: "תודה, תודה רבה!". אמרתי: "בבקשה. אני מתרגל פאלון גונג. זהו המורה שלנו, לי הונג-ג'י, האומר לנו להתנהג בדרך זו". אישה בגיל העמידה שעמדה מאחורי אמרה: "בימינו, אנשים ירמו ויעשו הכול בכדי להשיג סכום כזה של כסף".

באמצעות לימוד הפא ושיחות עם מתרגלים אחרים, הבנתי שאירוע זה לא נועד למעני. אני חלקיק אחד מתוך הגוף השלם של הדאפא. מה שעשיתי היה למען הדאפא והמורה שלנו. זה נועד לאומר לחברה: בעולם הזה, המלא שקרים, רשע ואלימות, למתרגלי הדאפא, שעלו ברמתם באמצעות החמלה של המורה לי הונג-ג'י, יש עדיין סטנדרטים מוסריים בהתנהגותם.