(Minghui.org)

אחרי שקראתי את הרצאתו של מאסטר לי בלוס אנג'לס, פתאום היתה לי פריצת רמה בהבנתי את מה שמשתמע מלימוד הפא. זאת אומרת, לפני, פשוט "למדתי" את ה"פא" אך לא הצלחתי להיטמע יותר עמוק בדאפא בזמן לימוד הפא. כשבאמת היו לי מחשבות נכונות מעומק מוחי, "אני רוצה להיטמע בדאפא" ובאמת למדתי את הפא בתשומת לב, גיליתי שכל דבר שלי השתנה מהר מאד ונטמע בדאפא. באותו הזמן, כל הפרעה נעשתה מאד טריוויאלית. החלקים בעולמי שלא לגמרי הוטמעו בדאפא לא העזו להפריע, וגם הם במהירות נטמעו בדאפא. במצב כזה, יכולתי לסיים לקרוא הרצאה אחת בזמן קצר, ובמשך הקריאה, הייתי כולי מוקף באנרגיה ומואר ע"י אור הפא. לאחר שסיימתי לקרוא, תשומת ליבי עדיין היתה מאד מרוכזת ועדיין רציתי ללמוד עוד.

אחרי תקופה מסוימת, נתקלתי בהפרעות שוב כשלמדתי את הפא ולא יכולתי להירגע. שלחתי מחשבות נכונות להעלים אותן, אך עדיין חשתי שלבי לא שליו. הגברתי את כמות הקריאה שלי והארכתי את זמן הקריאה, והסיטואציה השתפרה מעט, אך הבעיה לא נפתרה מהיסוד. חשבתי שכל פעם שיש בעיה, עליי לחפש בעצמי הפנימי.

"הטיפוח-תרגול הוא בדיוק לחפש פנימה, לחפש איפה יש לי חוסר, איפה יש לי החזקות ואיפה קיימות אצלי מחשבות לא טובות ואיך עליכם לפעול טוב יותר ולסלק את המחשבות הלא טובות". הרצאת הפא בועידת הפא בטורונטו, קנדה 23 במאי 1999.

פעם נוספת נזכרתי במה שהמאסטר הדגיש בג'ואן פאלון ש

"אם באת ללמוד את שיטת התרגול ואת הדאפא עם כל מיני מטרות של רדיפה אחרי דברים, לא תלמד כלום". ו "לכן אין לבוא ללמוד את הפא עם כוונה של רדיפה אחרי דברים".

התחלתי לבחון עצמי בקפדנות וראיתי את בעיותיי שלי. בעבר, נתקלתי בבעיות כשעשיתי דברים מסוימים, אז הרגשתי מודאג. ככל שדאגתי יותר, ביותר בעיות נתקלתי כשעשיתי עבודה זו. כשלמדתי את הפא, גם נשאתי את הדאגות האלו ללימוד הפא שלי. בזמן שלמדתי את הפא, עדיין חשתי דאגה במחשבתי לגבי העבודה שלא הצלחתי לסיים. התוצאה הייתה שלא למדתי את הפא היטב, העבודה לא יכלה להיעשות טוב, גם כן, וגם בזבזתי הרבה זמן. כיווננתי את המצב המנטלי שלי כך שלא חשבתי על שום דבר אחר בזמן שלמדתי את הפא. התרכזתי רק בלימוד הפא ובאמת הגעתי למצב של "השגה ללא רדיפה" הפעם הזאת, מה שהפריע עם לימוד הפא שלי גם נעלם לגמרי ושוב יכולתי להיטמע  בדאפא עם כל גופי ומחשבתי. זמן קצר אחר כך, העבודה שדאגתי לגביה גם הושלמה.

אחרי ועידת הפא בניו יורק, נזכרתי שמאסטר לי הדגיש שוב ושוב שעלינו ללמוד את הפא היטב. כשמדברים על לימוד הפא, מאסטר לי גם מזכיר ב "ביאור הפא בחג הפנסים 2003 בוועידת הפא במערב ארה"ב" ש

"ברמות גבוהות יותר הדרישות גבוהות יותר"

היתה לי המחשבה "למה שלא אעשה עותק של ג'ואן פאלון?" אני לא ארדוף כמה מילים או כמה מהר אני יכול להעתיק את הספר. אני אעתיק יותר כשיהיה לי זמן, ופחות כשזמני מוגבל. למעשה, הדרישות להעתקת הספר גבוהות מאד. ברגע שמישהו נעשה קצת לא מרוכז, אדם יעשה שגיאות בהעתקה. לכן, זה לא יעבוד, אם מחשבתו של אדם היא לא שלווה כשהאדם מעתיק את הספר. הדרך הטובה ביותר בשבילי היא להעתיק את הספר עם מחשבה שקטה ועקרונות פא לאין ספור נפתחים אליי שכבה אחרי שכבה כשאני רושם מילה אחרי השנייה. דאפא הוא באמת כל כך נפלא!