(Minghui.org)

לפני שלמדתי פאלון דאפא סבלתי מדלקת כבד חמורה. לא יכולתי לעשות עבודה פיזית קשה ובקושי יכולתי לפרנס את משפחתי. בנוסף בני קיבל לוקמיה ביוני 1997. הטיפול  במחלתו רוקן את חסכונותינו, והיה עלינו להלוות 20,000 יואן מחברים וקרובים. שילמנו 100 יואן כל יום בשביל תרופות שיאריכו את חיי בני. בהיותי בלתי מסוגל לעבוד, לא  יכולתי אפילו לספק את ההוצאות הבסיסיות לאמי בת ה-80, אישתי בני ועצמי, שלא לדבר   על הוצאות התרופה. לא יכולתי להשיג הלוואה, ומשפחה כשלנו גם לא יכלה להשיג עזרה  מהממשלה. נראה שלא היתה דרך לצאת מהמצב. עם כל הדאגות הללו על הראש והעינוי של  מחלה חמורה, חשבתי שההקלה היחידה היא להרוג את עצמי.

ב-4 לפברואר 1998 הייתי בר מזל להכיר את פאלון דאפא, שלימד אותי למה בני אנוש עוברים את הסבל של לידה זקנה מחלות ומוות, ומצאתי את המשמעות האמיתית לחיים. כל  משפחתי החלה לתרגל פאלון גונג. לאחר בערך 10 ימים, הייתי בן אדם שונה לגמרי - ללא   סבל פיזי ונפשי. יכולתי לעשות כל סוג עבודה, והרעיון של להרוג עצמי נעלם. משפחתי   השיגה חיים חדשים. הערכת הסיכויים של בני היתה 2 עד 3 חודשים אך אחרי שנה של תרגול פאלון גונג הוא נעשה בריא מאד ויכל לעשות כל מיני סוגים של עבודות. נסים מסוג זה יכולים לקרות רק בדאפא. הדאפא הציל את כל משפחתי.

לאחר ה-20 ביולי 1999 המשטר של ג'יאנג החל לרדוף את הפאלון גונג. סוכני משטרה  החלו לבוא לביתי, מטרידים ומפחידים אותנו. בני בן העשרה היה עדיין בבית הספר. תחת  הלחץ העצום מבית הספר והחברה, הוא לא יכל להמשיך את הטיפוח השלו בפאלון גונג. בריאותו הידרדרה במהירות. 4 חודשים לאחר שהרדיפה החלה, הוא נפטר.

בנובמבר 2000, סוכנים משטרתיים פרצו לביתי שדדו את כל הבית ולקחו את ספרי הפאלון דאפא וחומרי הבהרת אמת. הם היכו את אישתי בביתנו שלנו. אני נחטפתי ונזרקתי לרכב משטרתי, שם הם חקרו והיכו אותי כל הדרך לתחנת המשטרה. בתחנת המשטרה כל השוטרים  החלו להכות אותי, חובטים בועטים וסוטרים וגורמים לדימום קשה. הם עינו אותי כך מ  - 2 בצהרים עד 7 ואז העבירו אותי למרכז מעצר. במרכז האכילו אותי בלחמניות מקמח  תירס וכרוב סיני שורץ בחרקים. בטמפרטורות הקרות של צפון מזרח סין, הוכרחתי לישון  על לוחות עץ קרים. לאחר מכן שוחררתי אך אני עדיין נרדף על ידי המשטרה.