(Minghui.org)

נחטפתי באוקטובר 2001 ונכלאתי באופן בלתי חוקי למשך חמישה חודשים לפני שנשלחתי לשנתיים מאסר במחנה עבודה בכפיה ו"חינוך מחדש". שוחררתי מהמחנה לחינוך מחדש בשל מצבי הבריאותי. לאחר שחזרתי לעבודה, המשיכו מנהלי החברה שבה עבדתי להפעיל עלי לחץ נפשי וכלכלי. בנוסף היו לי נקודות תורפה במחשבתי ולא יכולתי לפרוץ את כבלי כוחות הרוע. כל זה גרם לי להיכנע למצוקות ולחוסר נוחות פיסי מתמשך. רק לא מזמן הבנתי לעומק את פשר מקור "קרמת המחלה" שלי, לאחר שקראתי שוב ושוב את כתבי המורה האחרונים, וזכיתי לעידודם של חברי המתרגלים ולאחר קריאת את המאמרים ב- Clearwisdom.

חוסר נוחות גופני חוזר ונשנה

חוסר הנוחות הפיסי שנמשך הכי הרבה זמן, התבטא בכאב ראש שנמשך כמעט חצי שנה. כשהיה בשיא עוצמתו נאלצתי לאחוז בראשי ולהדק את שיני. את כאב הראש שלי ליווה כאב בצוואר, וכן סימפטום שהתבטא בהטיית הראש הצידה. אנשים אחדים אמרו לי שאני בגיל רגיש לצמיחת עצמות מהיר . מכל מקום ידעתי שמשהו אינו כשורה עם השין שינג שלי. (טבע הלב, מוסריות). לא יכולתי למצוא מה בדיוק אינו כשורה, אז המשכתי לסבול בפסיביות. אחרי כן סבלתי מבטן נפוחה, וכאב בכבד. לפעמים הכאב אף גרם לי להפסיק באמצע שליחת המחשבות ולהתכופף ואפילו להשתופף או להתיישב על ברכיי. היה לי קשה לישון. הייתי מתעורר מכאב והסתובבתי בחדרי. לפעמים כשאספתי את כל כוחותיי לשלוח מחשבות וסילקתי את רדיפת כוחות הרוע, השתפר המצב. פעם כשסבלתי מכאב בטן, לא יכולתי שלא לכסות את בטני בידיי. לפתע שמעתי קול האומר: "הסר את הידיים". ידעתי שמדובר במורה שלנו בעל החמלה, שדאג בגלל השין שינג שלי שלא עמד בקצב והצביע בפני על כך. מאז לא כיסיתי עוד בידיי את בטני כשכאבה.

באותה תקופה היה באתר של "מינגהווי" דיון האם למתרגלים בתקופת תיקון הפא עדיין יש קרמה של מחלה. ההבנה שלי השתפרה מאוד כתוצאה מהקריאה. גם חברי המתגלים עזרו לי לשלוח מחשבות נכונות להשמיד את כל הרוע שפגע בגופי. ההכרה העיקרית שלי התחזקה. ובריאותי שבה לאיתנה מיד לאחר מכן. אולם עדיין לא מצאתי את נקודות התורפה במחשבתי ואת המקור למה שהכוחות הרעים ניצלו. זה גרם לסיבוב נוסף של כאבים כעבור חודש. הפעם הכאב היה סמוך לצלע השמאלית שלי וגם בצד השמאלי של בטני. חשתי לחץ בלבי . התנשמתי בהליכה. הייתי חיוור ורזה. הבנתי מיד שאלה הכוחות הרעים שמנצלים את נקודות התורפה שלי ומפריעים לי בתיקון הפא, בהבהרת האמת, בשליחת מחשבות נכונות ובתרגול. זה נמשך למעלה מעשרים יום. במהלך אותו זמן הבנתי הלכה והתבהרה. ככל שהשמדתי יותר את הרוע כך הלך הכאב ונעלם. היום הוא היום שבו הבנתי בדיוק מה קרה וזהו גם היום שנרפאתי לחלוטין.

ראיתי את תכנוניי הרוע של הכוחות הישנים נקודות התורפה שלי

המתרגלים בתקופת תיקון הפא אינם סובלים מקארמה של המחלה. המורה שלנו דחף את תלמידיו למקום זה לפני ה-20 ביולי 1999. הוא מעולם לא ארגן כל קושי לתלמידיו מאז ה-20 ביולי 1999. המורה לעולם לא היה מניח לתלמידיו לבזבז את זמנם ולהחלים במיטה. זוהי בפירוש חבלה של הכוחות הישנים.

המורה אמר:

"אמרתי בעבר, שלמעשה כל מה שמתרחש בחברה האנושית הרגילה היום נובע מהלבבות של תלמידי הדאפא. למרות שקיימים הכוחות הישנים, אבל אם אין לכם את הלב ההוא, הם לא יוכלו לעשות שום דבר. אם המחשבה הנכונה שלך מספיק חזקה, הכוחות הישנים לא יכולים לעשות כלום". (הרצאת הפא בוועידת הפא בפילדלפייה נובמבר 2002)

אם כמתרגלי דאפא אנו מוגנים על-ידי גופי החוק של המורה ועל-ידי כל האלוהויות הישרות של היקום.

"כל עוד המחשבות הנכונות שלכם חזקות דיין, תוכלו להכחיש אותם, לדחות אותם ולגרום להם לא לתפקד". (הרצאת הפא בוועידת הפא בפילדלפייה, נובמבר 2002)

מכל מקום, פעם אחר פעם לא הצלחתי למצוא את נקודת התורפה העיקרית שלי שגרמה לי לחוסר נוחות רצינית, ואפשרה לכוחות הרוע לנצל את הפרצות בשין שינג שלי ובמעשיי. אחר-כך גיליתי שבתוך תוכי רדפתי אחר "מחלה" וסימפטיה מצד הבוסים שלי. רדפתי גם אחר הסיכוי לקבל בחזרה את משרתי ואת משכורתי, ואת החיים הנוחים של אדם רגיל כשהשתחררתי ממחנה העבודה בכפיה ו"החינוך מחדש". זה סטה לגמרי מתיקון הפא. ראיתי את עצמי כקורבן של רדיפה הנעשית על-ידי אנשים, במקום כאלוהות אדירה המחושלת בטיפוח במהלך תיקון הפא. הכרתי בתכנוניהם של הכוחות הישנים.

המורה אמר לנו:

"עם חוק גדול כזה, כל-כך הרבה אלוהויות כבירות של העתיד שטופחו באמצעות הדאפא, תלמידי דאפא כבירים, איך אפשר להטיל תקווה על אדם רגיל כלשהו? האם אין זה עלבון לעצמנו? האם המין האנושי יכול לשלוט על אלוהויות?" (הרצאת הפא בוועידת הפא בפילדלפייה, נובמבר 2002)

המורה גם אמר:

"לגבי תלמידי דאפא, גם אין לבנות ציפיות על השינויים כביכול הטבעיים, השינויים החיצוניים או השינויים בחברת האנשים הרגילים או על טובות שמישהו יעשה עבורנו. אתם אלוהויות, אתם השליטים של יקומים שונים בעתיד. על מי אתם בונים? כל היצורים החיים בונים עליכם!" (הרצאת הפא בוועידת הפא בפילדלפייה, נובמבר 2002)

מכל מקום רדפתי אחרי אהדתם של אנשים רגילים כדי לזכות ברווח ופרסום ולחיות חיים של אנשים רגילים. אפילו הבוסים שלי הלכו שולל. כדי לשמור על תפקידם הם שימשו כעוזרי משטרו של ג'יאנג. חלקם השתמשו במתכוון ומרצון הפעילו עלי לחץ נפשי וכלכלי, כדי לאלץ אותי לחדול מהטיפוח. הם הופחתו לדרגה של יצורים עלובים המנוצלים על-ידי הכוחות הישנים. אבל אני קיוויתי לזכות ברחמיהם. זו היתה הסיבה שבגללה נרדפתי שוב ושוב. במשך השנים. לא הייתי צריך להכיר בכל זה, כולל במחנה העבודה בכפיה ב"חינוך חדש" ובשחרור כל זה היה רדיפת הכוחות הישנים שנכפתה עלי.

המורה אומר:

"אז חישבו כולכם, לגבי התלמידים שלנו, זה שווה לכך שדליתי אתכם בזמנו מהגיהינום. (מחיאות כפיים) אני באמת נשאתי במקומכם את החטאים שביצעתם במשך מאות ואלפי השנים. זה לא רק זה. בגלל זה אני גם אציל אתכם ואהפוך אתכם לאלוהויות. בתהליך הזה, אני נתתי את הלב. יחד עם זה, בגלל שאתם תהיו אלוהויות כה גבוהות, אצטרך לתת לכם את הכבוד של אלוהויות כה גבוהות ואת כל הברכה שצריכה להיות לכם ברמות כה גבוהות". (ביאור הפא בחג הפנסים בשנת 2003 בוועידת הפא במערב ארה"ב )

אבל אני טיפחתי רצון לחיות חיים של אדם רגיל.

שלחתי מחשבות נכונות 24 שעות ביממה, אבל מעולם לא הצלחתי להגיע לשקט למשך חמש דקות. כשחשתי אי נוחות במשך זמן רב, שלחתי מחשבות נכונות להשמיד את הרוע ואת שליטתו בי. וביקשתי מהמורה שיעזור לי להשמיד את הרוע. כאב הבטן פסק מיד. אבל ברגע שהתחלתי שוב להרהר אם הוא עדיין קיים, הכאב החל מיד. לא האמנתי בנחישות ש

"שהמחשבות הנכונות שלתלמידי הדאפא הן בעלות עוצמה חזקה" (שם מאמר של המורה שהתפרסם ב-24 באפריל 2001)

לא האמנתי בנחישות במורה. לכן הכוחות הישנים גרמו לי לסטות מהדרך הנכונה, וגררו אותי למטה באי נוחות מתמשכת, נתנו לי להתרשל, נתנו לי לפקפק, ולבסוף הביאו אותי לידי הרס.

יתר על כן בכל פעם שהרגשתי לא טוב, חיפשתי הקלה מהכאב בהעתקת הפא, וקריאה חוזרת בג'ואן פאלון . נקודת המוצא שלי היתה מוטעית. למדתי את הפא עם רדיפה. מה גם שרדפתי אחרי כמות במקום לבקש איכות. לא רק שלמדתי לשווא, אלא שגם הפסקתי לכבד את הדאפא ואת המורה. הכוחות הישנים השתמשו בזה כבתירוץ כדי להמשיך ברדיפה.

לפעמים חשבתי שכל עוד איני מוותר על עקרונותיי וממשיך בטיפוח אוכל להרוויח את לחמי בדרך אחרת. האם איני יכול להתפרנס בעזרת מיומנותי ומאמצי? אבל מחשבות אלה לא היו הכחשה מלאה של תכנוניי הכוחות הישנים, המבוססת על הפא. אלא יותר מאבק ורברבנות שכוונו על-ידי התשוקה שלי לרווח ופרסום. כל אלה נקודות תורפה שכוחות הרוע ניצלו לרעה.

שיתוף התנסויות היא צורה של טיפוח שהמורה העביר לנו. היא מאפשרת לתלמידי הדאפא להתקדם יחד כישות אחת

בעזרת שיתוף התנסויות עם מתרגלים אחרים, הצגתי באומץ את פגמי. מתרגלים אחרים עזרו לי לשפר את השין שינג, ושלחו מחשבות נכונות כדי לחזק את המחשבות הנכונות שלי, ועזרו לי לסלק את הרוע. במשך התהליך הזה מצאתי נקודת תורפה נוספת: היתה חסרה לי מודעות לקבוצה כולה. חשבתי רק על הבריאות שלי, אבל הייתי אפתי לגבי דיווחים של מתרגלים אחרים, שסיפרו על מעצרם ועל רדיפתם. כששלחתי מחשבות להשמיד את גורמים הרעים שבממדים אחרים ושפגעו במרכזי דאפא, זה היה שטחי מאוד. זה היה ביטוי של האנוכיות שלי שסיפק תרוץ נוסף לרדיפה של הרוע בטווח הארוך.

לעמוד איתן בדרך הטיפוח

ברגע שהרגשתי לא טוב וכשנרדפתי על-ידי האנשים המרושעים, המחשבה הראשונה שחלפה בראשי היתה להתכחש לגמרי לתכנונים המרושעים של הכוחות הישנים. חשבתי לעמוד איתן בדרך הטיפוח בזמן תיקון הפא כפי שהמורה ארגן, מכיוון שהמוסריות האדירה של תלמידי הדאפא מושגת על ידי פריצת הכבלים של כוחות הרוע הישנים ובהצעת הצלה מלאת חמלה ליצורים החיים, במקום להיכנע לרדיפה של הרוע. תלמידי הדאפא הם נפלאים מכיוון שהם קיימים בתקופת תיקון הפא.

יש תלמידי דאפא שעושים זאת מצוין. כשהם מרגישים לא טוב או נתקלים בבעיה, הם מבינים מייד שמדובר בפרעה של הכוחות הישנים. הם חושבים: "זה יהיה קשה למצוא אותך [כוח ישן], אבל עכשיו אתה סיבכת את עצמך." הם מייד שלחים מחשבות נכונות חזקות להשמיד את הרוע כבר מראשיתו.

אחרי מספר מחזורים של מצוקה גופנית, אני מרגיש אף יותר עד כמה הדאפא קדוש ומכובד ועד כמה המורה מלא חמלה. זכיתי באמונה חזקה יותר בטיפוח ובהליכה אחרי המורה בתקופת תיקון הפא. הבנתי גם עד כמה הזמן דוחק לתיקון הפא. מלבד שליחת מחשבות 24 שעות ביממה מדי יום, עלי לתפוס כל הזדמנות להבהיר את האמת ולהציע הצלה ליצורים החיים וללמוד את הפא בלב שקט.