Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

אכזריות במחנה עבודה בכפיה גאויאנג : עיוות הבשר עם צבת, מילוי הפה במפיות הגייניות מלוכלכות, האכלה בכפייה של צואה של בני אדם

16/08/2003 |   אתר מינג-הווי

(Minghui.org)

מחנה העבודה בכפיה גאויאנג במחוז היביי הוא מרכז נוסף של ממשל ג'ינאג לרדיפת מתרגלי הפאלון גונג. הוא הוכר בתחילה ב-2002 כמקום עינוי ושטיפת מוח למתרגלים. תחנת הטלוויזיה במחוז היביי ותחנת הטלוויזיה המרכזית של סין קיימו פעמים רבות ראיונות ושידורים מהמחנה.

השומרים במחנה עבודה בכפיה זה הציגו את השלטים של "חינוך" שהוחלפו ברדיפה ו"הצלת אנשים" בזמן שהם מבצעים רמאות, עינויים ובאופן הרסני רוצים להשיג את מטרתם להכריח את מתרגלי הפאלון גונג לוותר על אמונותיהם.  במהלך החורף, שומרי הכלא היו מפשיטים את האסירים מבגדיהם ממתרגלים נאמנים ומתירים להם לקפוא בחוץ כל בלילה. בבוקר, השומרים היו מחזירים אותם בחזרה לחדר הריק, וכמה שומרים בבת אחת היו מהממים אותם עם אלה חשמלית. השומרים היו בכוח מעוותים את בשר המתרגלים עם צבתות. מחדירים נייר בוער לפיהם, אפם, עיניהם ולאוזניהם. שמים את ידיהם   ורגליהם בתוך טבעות מתכת ותולים אותם למעלה משלושה ימים ולילות. מחדירים לפיהם   מפיות סטריליות מלוכלכות רבות שימוש, ומאכילים בכוח את המתרגלים שקיימו שביתת רעב   בצואת אדם.

שומרי בית הכלא תקפו לפי תור את המתרגלים שנשארו נחושים. כל מתרגל שויך לכביכול  "קבוצת עזרה וחינוך" שמורכבת משומר ושתי שומרות, "מורה רגיל אחד"  ושניים שלושה "עוזרי מורים". קודם כל משתף הפעולה (מתרגל פאלון גונג   לשעבר שחזר בו עקב שטיפת מוח ועינויים) וראש הקבוצה מנסים לשטוף את מוחם של המתרגלים. אם המתרגלת לא ויתרה על אמונתה היו מאמצים שיטות קשוחות יותר. פעם אחת מתרגלת בעלת שם משפחה "שו" הובאה לחדר שאמור היה להיהרס בקרוב. זה היה באמצע החורף.    היא נכפתה באזיקים למיטה בתנוחת ישיבה ללא יכולת לזוז או לישון. ראש הקבוצה והמורים הרגילים לפי תור היו מקללים, מכים ובועטים בה במגפיים יום ולילה ומחשמלים אותה באלה חשמלית בידיים, רגליים, חזה, גב ואפילו בפיה. הלשון שלה כוסתה בחתכים ורגליה וידיה היו נפוחים ופצועים. היא עונתה בצורה זו במשך 54 יום.

מתרגלת עם שם משפחה צ'וי (בת 62), נגררה מקומה השלישית כל יום או החוצה או לחדר קר ורטוב. שני "מורים רגילים" דחפו ניירות חמים מאוד לפיה ולנחיריה והיממו את גופה עם אלות חשמליות עד שהוא כוסה בחבורות וריח של בשר שרוף התמלא באוויר.  גברת צ'וי נשארה נחושה באמונתה. שומרי הכלא עקמו את אצבעותיה, בהונותיה ועוותו   אותם עם צבתות. גב' צ'וי עונתה בכל יום עד שהיא לא יכלה לעמוד. השומרים לא אפשרו לה ללכת והמשיכו לענות אותה במשך למעלה מ-10 ימים בכל מיני תחבולות. הם כל הזמן גררו אותה החוצה בלילה והחזירו אותה בחזרה לחדרה בבוקר. היא הוכרחה להתכופף לרצפה להריח צואת אדם שזה עתה הוצאה מבור השירותים.

חלק משיער המתרגלות גולח לחלוטין. חלק מהמתרגלות עונו עד שהתעלפו. הם התעוררו עם מים קרים או שמישהו הכה אותה בנקודת אקופנטורה פילטרום (בין האף והשפה העליונה),  והוכרחו לכתוב את ארבע האותיות (הצהרה המבטיחה לא לתרגל, לעתור, לחלק חומר על הבהרת האמת ולהיות חבר במתרגלי הפאלון גונג). אם הן סרבו לרשום את האותיות, הן היו מעונות שוב. מתרגלת עם שם המשפחה לי עונתה במשך זמן כה רב שהייתה על סף מוות. המשטרה הודיעה למשפחתה לבוא לקחת אותה. היא נפטרה זמן קצר לאחר מכן. המתרגלת צ'אנג שיוצ'ין עונתה   עד ששתיים מצלעותיה נשברו.

בסוף השנה שעברה, 11 מתרגלים מצ'יצאנג נחטפו מבתיהם למחנות עבודה בכפיה. כשהם הובאו לקומה הרביעית, שומרים רבים הכו אותם בעת ובעונה אחת עד שפניהם התנפחו. השומרים   ניסו להכריח אותם לוותר על אמונותיהם, בטענה שאם הם לא יסכימו הם יחושמלו באלות חשמליות, אחד אחרי השני. למתרגלים הללו היו נשים מהפרברים. השומרים הכו אותם מ-7    או 8 בערב עד שעה מוקדמת בבוקר שאחרי. מתרגלים מהקומות השניה והשלישית יכלו לשמוע את השומרים צועקים והם קולות המכות.

ב-2002, בזכות לכביכול "שיעור רפורמות גבוה", מחנה העבודה בכפיה גאויאנג היה מסוקר תכופות על-ידי עיתונאים מתחנות הטלוויזיה של אזור היביי וסין. שומרי כלא מכל רחבי המדינה באו למחנה עבודה בכפיה זה ללמוד את הטכניקות האכזריות. כשאנשים הגיעו לנהל ראיון על המחנה, השומרים היו מאשרים שהמתרגלים הנחושים מבודדים בחדרים   ובוחנים אותם מקרוב כדי למנוע מכל אחד אחר לראות אותם. כשעיתונאים שאלו מתרגלים על חייהם במחנה העבודה בכפיה, השומרים היו מארגנים למתרגלים להיות מוקלטים בזמן   נשיאת אוכל ממטבח המחנה. פעם אחת, רשויות גבוהות ביקשו שינוהל סקר בין המתרגלים. מחנה העבודה בכפיה בחר ב"המון" רב לענות על השאלות. מנהלת החינוך של מחלקת הנשים נתנה לסוקרים לבחור קודם מתרגלים ואמרה להם כיצד לענות על התשובות. במהלך הסקר בפועל שומרים רבים השגיחו על המתרגלים בקפדנות ותפסו כמה מהם עונים על שאלות בכנות. לאחר שקבוצת הסוקרים הלכה, המתרגלים שחשפו את המצב האמיתי במחנה   העבודה בכפיה נשלחו למשרד אחד אחרי השני להיענש.

המנהלים של הכלא השתמשו תכופות במגוון אמצעים להכריח מתרגלים לבצע את המטלות האישיות שלהם, כמו לייצר שמיכות כותנה רחיצת בגדים ושמיכות. הם כפו על מתרגלים לעשות את מטלותיהם בכל יום. יותר מכך, מתרגלים היו צריכים לקנות את תכשירי הניקוי והסבונים במחירים יקרים בכספם. מתרגלים הוכרחו לשטוף את שיער המנהלים.

בכל פעם שמשלחות של רשויות גבוהות באו לבדוק את מחנה העבודה בכפיה גאויאנג, עבודה קשה הייתה מבוטלת לאותו יום, ומתרגלים היו מוכרחים לשיר, לרקוד להציג ריקודים עם סיניים ולנגן בתופים, להעמיד פנים שהם מאוד שמחים. המתרגלים הנחושים היו נכפתים למיטות לימים רבים. המתרגלים הכלואים אולצו לעבוד יותר מ-10 שעות של עבודה קשה בכל יום. אפילו מתרגלים בשנות ה-50 וה-60 אולצו לבצע עבודה אינטנסיבית.