(Minghui.org)

רדיפת מתרגלי הפאלון גונג במרכז השילוח למחנות העבודה בכפייה היא חמורה מאד. לי יואנדונג, היא מתרגלת פאלון גונג בת 19 שנחשפה להכאות ברוטאליות במחנה המעצר, זאת רק על אומרה "פאלון דאפא הוא מצויין." היא הוכתה באופן כל כך חמור שהיה לה דם בשתן וכל גופה כוסה בחתכים וחבורות.

פיה של המתרגלת נפתח בכוח וחיטטו בו, עד שחלל פיה התמלא כיבים, דבר שמנע ממנה למעשה את היכולת לאכול כל סוג של אוכל, שלטונות מחנה המעצר אף היכו את ראשה בצורה חמורה. כתוצאה מעינויים חמורים אלו גברת לי סבלה מהתמוטטות נפשית.

במרכז-משלוח זה, ניתן לאנשים זמן של דקה אחת בלבד על מנת לשטוף את פניהם, לצחצח שיניים או להשתמש בשירותים. הרבה מתרגלים סבלו מהעינויים הלא אנושיים האלו. המתרגלים- גברת יאנג שיאוג'ינג, גברת קאו שאולינג, גברת דו רונגפן וגברת שו לינה- נקשרו למיטותיהן למשך 40 ימים. הן לא הורשו להשתמש בשירותים ואף הוכו נמרצות ע"י המשטרה. תחת הסתתו של הקצין הממונה, האסירים הפליליים ששכנו באותו מחנה העבודה בכפייה היכו תכופות את המתרגלים. לקראת סוף נובמבר 2001, מתרגלת מבוגרת נשלחה למרכז-המשלוח למחנות העבודה. במשך היום הראשון לשהייתה במרכז התפוצה, היא הוכתה עד לסף מוות ע"י סגנו של הקצין הממונה וע"י- לאן שוקווין ומא יונהונג -שני חברים לתא שהיו נרקומנים. היא נשלחה אז לבית החולים.

דוגמאות מעין אלה לרדיפה חוזרות ונשנות במרכז-משלוח זה. על מנת ל"טייח" ולכסות על העובדות אסרה המשטרה מהאנשים הנשלחים לשם לדבר על הנושאים האלו.

משטרו של ג'יאנג זמין הכריז כי הוא נוהג במתרגלי הפאלון גונג במדיניות של "חינוך, שיכנוע והצלה." למעשה כל הפעולות שננקטו היו פעולות של עינויים ברבריים. הם אף לא הביעו צער או חרטה על מתרגלים שהוכו עד להיותם מעורערים נפשית, הם המשיכו להתעלל בהם מבלי להתייחס לשינוי הנפשי שחל בהם. המקרה של המתרגלת וואנג שויון הוא רק דוגמא אחת. סאן מינגיואה, שוטרת מהמחלק הרביעי, עודדה את טיאו יונגהונג, מנהיגת קבוצת נשים, להכות את וואנג שויון עד שהיא סבלה מהתמוטטות נפשית. לאחר מכן, הם שלחו את גברת וואנג לקבוצת האימון שהקימו, מקום שיועד במיוחד להכאות ועינויים של מתרגלים, להמשיך ולענות אותה עד ששיחררו אותה בערבות ושלחו אותה לבית החולים לקבלת טיפול רפואי.

על מנת לקיים את פקודת הדרג העליון לביצוע מכסות של "כמות רפורמה", מחנה העבודה בכפייה לנשים   בבייג'ינג(שנקרא בעבר מחנה העבודה בכפייה שינאן), השתמש בכל פעולה ברוטאלית העולה על הדעת כנגד אותם מתרגלים שסרבו לוותר על התרגול של פאלון גונג. על פי מידע פנימי, הוצע לשוטרים שיבצעו "שינוי" במתרגלים בונוס בסך של 1000 יואן (500 יואן היא משכורת ממוצעת של פועל עירוני); אם מתרגל שעבר את אותו "שינוי" מביע את רצונו לשוב ולתרגל פאלון גונג, אותם שוטרים יחוייבו בקנס של 3000 יואן כעונש.

מחנה העבודה בכפייה שבבייג'ינג, הוכרז כ"מחנה העבודה הטוב ביותר בסין" ע"י התעמולה של המדינה, במחנה זה יושמו הפעולות הברבריות הבאות לעינויים של מתרגלי הפאלון גונג:

- אם מתרגלים סירבו לחתום על הצהרת "ויתור על פאלון גונג", נמנעה מהם שנתם ובנוסף הם היו חייבים להישאר באחת מהתנוחות הבאות: עמידה ממושכת, לשבת ישיבה שפופה או "לטוס" (כאשר האדם מחזיק את ידיו במצב מעלה כאשר הידיים מאחורי גבו).

- הם גם הכריחו מתרגלים לעמוד בחוץ עירומים לחלוטין במשך החורף שהיה קר ביותר.

- הם עינו מתרגלים ע"י כבילת שתי ידיהם מאחורי גבם, סגרו אותם בתוך תאים קטנים, וקשרו בהידוק רב את רגליהם וידיהם למיטה למשך זמן רב.

- למתרגלים שהיו בשביתת רעב, המשטרה עינתה אותם ע"י האכלה ברוטאלית בכפייה.

- השוטרים השתמשו גם באלה חשמלית לחשמל את המתרגלים והורו לאסירים ששוהים איתם בתא המאסר, להכות באכזריות את המתרגלים שסירבו לקבל את שטיפת המוח.

- בנוסף לכך, על המתרגלים חל ההכרח לעבודה פיזית של שעות ארוכות בצורה קיצונית, בממוצע 12 שעות ליום ועד ל-16 שעות ביום.