Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

הנכד שלי בן שלוש וחצי

יולי 21, 2004 |   מתרגלת דאפא מישראל

אני מתרגלת פאלון דאפא קרוב לשנתיים וחצי והייתי רוצה לשתף בהתנסותי. בתחילת השנה באתי לבתי הביתה ונכדי השתעל מאד. שאלתי אם יש תרופה בשבילו, אבל לא היתה . בתי הלכה, ואני החלטתי להקריא לנכד מהספר "ג'ואן פאלון". הקראתי לו בחדר שלו, ולקראת סיום הקריאה הוא התחיל להירדם, אך אז הוא התעורר ואמר לי לא לקרוא יותר.

למחרת התקשרתי כדי לברר מה שלומו. בתי אמרה שהשיעול פחת בצורה משמעותית ללא תרופה. הבנתי שהקריאה של "ג'ואן פאלון" עזרה לו להחליש את המחלה.

ספר זה תמיד נמצא איתי, ובפעם הבאה כשבאתי אליהם הוצאתי את הספר כדי לקרוא, והנכד אמר בכעס: "אל תקראי לי, תקראי לעצמך". במשך תקופה ארוכה לא קראתי לו מהספר. לפעמים הוא היה לוקח את הספר לחדר אחר, וכאשר שאלתי איפה הספר שלי הוא ענה לי שלקח אותו החוצה.

לפני חודש הגעתי לביתם. הנכד שלי נראה חלש מאד, ולפני כן היה לו חום גבוה. התחלתי להקריא לו מ"ג'ואן פאלון" והוא קיבל את זה בסדר. כעבור עשר דקות של קריאת הספר הוא אמר לי : "המחלות הלכו, בואי נשחק כדורגל". הוריו התקשרו כדי לברר מה שלומו, ואני עניתי שאנחנו משחקים כדורגל. הסברתי לנכד, שספר זה מכיל בתוכו אמת, חמלה וסובלנות של כל היקום.

כעבור זמן מה, הייתי צריכה להשאר אתו יום שלם, אך בבוקר התקשרה אלי בתי ואמרה שיש לו שלשול. שאלתי אם צריך לתת תרופות, והיא אמרה שרק דיאטה.

כאשר באתי אליהם הביתה, תיכף התחלתי להקריא לו מהספר. בתקופה אחרונה הוא היה רגוע בזמן שהקראתי לו. במהלך חמש שעות בדקתי כל פעם את המצב כשהוא הלך לשירותים, ובפעם אחרונה ראיתי שהכל השתנה לטובה וגם הבטן הפסיקה לכאוב לו.

למחרת שוב נשארתי אתו שמונה שעות. הקראתי לו מהספר, אחר כך שחקנו, טיילנו, ושוב הקראתי לו מהספר. מספר פעמים הוא הלך לשירותים והיו לו כאבי בטן. בשעה 12 בצהריים הוא נרדם ואני המשכתי להקריא לו. לאחר שעתיים הוא התעורר והלך לשרותים. בדקתי וראיתי שהכל היה בסדר. כאשר חזרה בתי, הנכד היה בריא.

זה היה ביום חמישי, וביום שני באתי שוב. הוא לקח את התיק שלי, הוציא את הספר ואמר: "תקראי". אז הסברתי לו, שספר זה הוא לא ספר רגיל וזה גם לא תרופה ממחלות. קודם אתה צריך להשתנות ולהיות בן אדם טוב. תראה איך אתה מדבר איתי באופן גס, ואפילו צועק לפעמים. אתה צריך להיות ילד טוב.

כעבור מספר ימים, קראתי לו מהספר "יסודות להתקדמות במרץ". הוא אמר שזה ספר אחר וזה לא מה שאני קוראת לו כל הזמן. אז אמרתי: "זה נכון, גם הספר הזה הוא של המאסטר, וגם בו יש אמת, חמלה וסובלנות. הספר שאני קוראת לך תמיד הוא הספר עיקרי. שמתי לב שמאז שאני מקריאה לו את הספר הוא השתנה, נהיה ידידותי יותר. ותמיד כאשר אני מציעה לו לקרוא את הספר, הוא מסכים.

בתי יודעת על הפאלון דאפא ממני. בימים שאני הולכת לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון" בקבוצה או לפעילויות אחרות, היא לא פונה לבקש את עזרתי, ובעלה מעודד אותה בעניין זה.