(Minghui.org)

מתוך "עוד ראש שנה סיני שבו אלפי משפחות שבורות אינן יכולות להיות יחד (חלק 1)"

מר בי וון-מינג היה בן 34 וחי באזור הפרבר המערבי בעיר לונגשי שבפרובינציית גאנסו. הוא, חמו, הואנג שי-יי וחמותו, הא צ'ונמיי, החלו לתרגל את הפאלון דאפא ב- 1998. גב' הא צ'ונמיי, בת ה- 60, לא ידעה קרוא וכתוב והיתה חולה מאוד לפני שתרגלה את הפאלון דאפא. מספר חודשים לאחר שהחלה לתרגל את הפאלון דאפא לא רק שהבריאה לחלוטין אלא אף היה ביכולתה לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון" (Zhuan Falun). ב- 15 הימים בהם עזר מר הואנג שי-יי לאשתו בקריאת ה"גו'אן פאלון", פצע ניתוחי שלא נרפא במשך 6 שנים הגליד באופן מפתיע מעצמו.

בפברואר 2000, לאחר שהחלה הרדיפה האכזרית כנגד הפאלון גונג, פנה בי וון-מינג לבייג'ינג על מנת לעתור לטובת הדאפא, וכאשר חזר הוא נכלא במרכז המעצר המחוזי לונגשי, שם הוחזק במשך חודש. בדצמבר 2000 פנו הא צ'ונמיי, בעלה, הואנג שי-יי, בי וון-מינג ואישתו לבייג'ינג על מנת לעתור לטובת הפאלון גונג. הא צ'ונמיי והואנג שי-יי נשלחו חזרה והוחזקו בכלא מקומי למשך שישה חודשים. בי וון-מינג נעצר שוב באופן בלתי חוקי בבייג'ינג למשך חודש אחד ולאחר שחרורו עזב את הבית בכדי להימנע מרדיפה נוספת.

בניסיון לעצור את בי וון-מינג ואשתו המשטרה שמו השגחה על ביתם, אותו חלקו עם הוריהם. הפקידים הרשמיים הטרידו אותם בקביעות והפעילו לחץ על הא צ'ונמיי והואנג שי-יי, ואיימו לעצור אותם באם לא יסגירו את בתם ואת חתנם לידי המשטרה. כתוצאה מלחץ מנטלי כבד הואנג שי-יי חזר לסבול ממחלתו הישנה והוא נפטר ב- 19 בינואר 2002.

בפברואר 2002 נעצר בי וון-מינג בעיר לאן-שו על ידי שוטרים מאגף המשטרה של צ'ילי-הא. הוא הוחזק באופן בלתי חוקי במרכז המעצר שיגו-יואן בעיר לאן-שו ומשם נשלח למרכז המעצר המחוזי לונגשי. ב- 2003 נידון מר בי לשלוש שנות מאסר והוחזק בכלא לאן-שו. ב- 2004 הוא הועבר לכלא דינג-שי. השומרים לי ושאנג ג'יאן-יינג חשמלו את בי וון-מינג באמצעות אלות חשמליות. בבוקרו של ה- 3 בספטמבר, הורו השומרים לשני אסירים להכות את בי וון-מינג. אחרי הצהרים, חמישה או שישה שומרים גררו את בי וון-מינג לצינוק מבודד שם עינו אותו בעזרת כסא חשמלי במתח גבוה שגרם למותו בו במקום.

אמו של בי וון-מינג, הא צ'ונמיי, סבלה רבות מדאגה ומצער והיא נפטרה ב- 30 בספטמבר .2004.