תלמידי הדאפא שלא חיו בסין מתקשים מאוד להבין את העולם של המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) – במיוחד כשתלמידי הדאפא שיצאו מסין, או תלמידי הדאפא שבסין, מצהירים על התנערותם מכל מיני ארגונים של המק"ס – הם רואים שהרבה מתלמידי הדאפא הם חברי המפלגה. הם לא מבינים את זה ותוהים: מדוע תלמידי הדאפא הם חברים במפלגה? זה עוד יותר קשה להבנה במיוחד לתלמידי הדאפא ממדינות שאינן קומוניסטיות. למעשה, בסין, לפני שתלמידי הדאפא החלו את הטיפוח-תרגול, הם גם כן התחנכו על תרבות המפלגה. בזמן ההוא בסין, סין בעצם הייתה המק"ס, ושכבות המעמדות החברתיים הבינוניים והעליונים היו חייבות להיות שכבות של חברי המפלגה, וזה כבר הפך להיות הצורה הטבעית של החברה. בגלל המצב הזה, אנשים רבים הצטרפו למפלגה, לא כדי להיות חלק ממנה, ועל אחת כמה וכמה לא משום שהם מאמינים בה – זו הייתה הדרך היחידה להישרדות בחברה הזאת. זוהי כאילו דרך שאנשים סינים חייבים ללכת בה, אחרת הם היו נחשבים לכופרים והיו מהווים מטרה להוקעה ציבורית על ידי המק"ס. מובן שזה לא כולל את חסידי המפלגה המרושעים באמת. בנוסף, חלק מהאנשים הצטרפו שלא מרצונם, רבים הצטרפו באופן פסיבי או הצטרפו באופן קבוצתי עם כל יחידת העבודה. אף על פי שתלמידי הדאפא מצהירים על התנערותם מהמק"ס, למעשה הם כבר מזמן לא חברי המפלגה הקומוניסטית או חברי הליגה הצעירה הקומוניסטית, כי לפי תקנות המק"ס, לאחר חצי שנה שלא משלמים דמי חבר, זה נחשב להתנערות אוטומטית. האם המק"ס לא אמרה בשנת 1999, כשהחלה לרדוף את הפאלון גונג, שהצטרפתי פעם לליגת הנוער הקומוניסטי? למעשה, בזמן ההוא, בכל יחידת העבודה נותרו רק שניים שלא היו חברי מפלגה או חברי הליגה. אני הייתי אחד מהם. בזמנו, יחידת העבודה התנתה שכל אחד ואחד חייב להצטרף למפלגה או לליגה הקומוניסטית, ואם עדיין לא היינו מצטרפים היינו נחשבים לכופרים במק"ס, אז זה נעשה כמשהו צורני.
למעשה, במהלך תיקון הפא המאסטר מציל את כל הישויות החיות, לא רק את הטובים. מובן שהרעים גם כן כלולים. אני אומר לעתים קרובות שבמהלך תיקון הפא אינני מחשיב את חטאי העבר של כל הישויות החיות, אלא מסתכל רק על הגישה של הישויות החיות כלפי הדאפא במהלך תיקון הפא. כלומר, לא משנה איזה ישויות חיות, כמה גדולים הטעויות או החטאים שהיו להם בהיסטוריה, כל עוד הם לא משחקים תפקיד שלילי כלפי תיקון הפא, אני יכול ליישב אותם בדרך טובה, ובאותו הזמן לסלק את הקארמה שלהם. זוהי החמלה הגדולה ביותר והצלה אמיתית, כי בתוך היקום קיימות במקביל ישויות חיות חיוביות ושליליות – זהו העיקרון של יין ויאנג ויצירה הדדית. המק"ס היא זאת שבחרה להיות אויב לדאפא. החל מהרגע שהיא צעקה שהמפלגה בוודאי תביס את הפאלון גונג, הרוח המרושעת של המק"ס והארגון הנבל המרושע של המק"ס שרודף את תלמידי הדאפא בעולם האנושי נידונו למוות על ידי האלוהויות של כל היקום. למעשה, כשהפצתי את הדאפא, עשיתי זאת בחברה של המק"ס. אם היא לא הייתה רודפת את תלמידי הדאפא, היא הייתה בונה לעצמה את ההישג הגדול ביותר בכל היקום. בנוסף, זה שאני מפיץ את הפא בחברה הזאת זה מלכתחילה מועיל לחברה בדרכים רבות ולא מזיק לחברה באף דרך. כשגופם של האנשים נעשה בריא יותר, עבור מי הם חסכו את ההוצאות הרפואיות? כשיש לאנשים גוף בריא, לחברה של מי הם תורמים? המפלגה ההיא עשתה דברים רעים רבים כל כך, שהיא פוחדת לאבד את כוחה, וכל הזמן צועקת: "יציבות החברה". במהלך ההפצה הנרחבת של הדאפא, לבם של האנשים הפך להיות טוב. החברה באמת התחילה להיעשות יציבה בזכות הופעת הדאפא. מובן שהדאפא לא מופץ למען יציבות החברה האנושית, אלא שזה נבע מזה שלבם של האנשים הפך להיות טוב. אנשים רבים, החל מההנהגה המרכזית של המק"ס ועד למעמדות שונים בחברה, ראו את העובדה הזאת גם כן. אבל הטבע האמיתי של המק"ס הוא, ככלות הכול, זה של כת רֶשע המכילה את כל הרוע האפשרי. היא לא יכולה לסבול את הדאפא למרות כל זאת. המנטליות המתנשאת והמעוותת באופן קיצוני שלה, הרוצה לשלוט בשמים, לשלוט על הארץ, לשלוט באנשים ולשלוט במחשבות האנשים לא יכולה לסבול אפילו את הגירוי המזערי הזה. אף על פי שהיא כבר הפיקה תועלת מהתפשטות הדאפא, זה לא עזר, והיא תהיה מסופקת רק אם תשמיד את הפאלון גונג. חלאת האדם ההוא בעולם האנושי יצא כמובן מדעתו מקנאה, המשיך עם הדרך שלו מבלי להאזין לאחרים, והוא התאים בדיוק לרוח הרעה של המפלגה הקומוניסטית. הם לא רק הפכו את הדאפא לאויבם, אלא שבמהלך הרדיפה הם גם ניצלו את כל אמצעי הרדיפה, ורדפו למוות ופצעו אנושות מספר רב של תלמידי דאפא שהולכים בדרך האלוהית ושנבחרו לפני זמן רב בהיסטוריה. עשרות מיליוני אנשים נרדפו בכל מיני אמצעים, והאמונה האמיתית של מאה מיליון אנשים דוכאה. הפשע העצום הזה של כל הזמנים, הפשע העצום הזה שרשעותו ממלאה את הרקיע, עורר את זעמן של כל האלוהויות ברקיע הכביר! עכשיו אפילו האלמנטים של הכוחות הישנים ששלטו עליו וניהלו אותו לא יכולים לחכות כדי לפורר אותו ואת הרוח הרעה שלו. זה שאש הלהט של הרוע איננה עוד זה לא משום שהאנשים הרעים השתנו, אלא שהרוח הרעה ששלטה על האנשים הרעים הושמדה עד להיקף שנשארה כמות מזערית. במילים אחרות, הרס המפלגה הקומוניסטית אינו נובע ממשהו שנקבע בהתחלת תיקון הפא שהיא תושמד. אלא שבמהלך תיקון הפא מאפשרים בדיוק לכל הישויות החיות הלא טובות לחזור להיות ישרות, וכך להציל את כל הישויות החיות. המק"ס היא שבחרה לעשות את הדאפא לאויב שלה. מובן שלמטפחים אין אויבים ואף אחד אינו ראוי להיות אויב של הדאפא. המטרה של חשיפת הרוע היא לעצור אותו מלבצע רשע. בעבר כאשר הבהרנו את האמת תמיד אמרנו שאנחנו לא מתנגדים למפלגה ההיא, אבל זה בהחלט לא שווה לכך שאנחנו אוהבים אותה, מכירים בה או לא מכירים בה, אלא שבטיפוח-תרגול אין כל קשר בכלל עם ארגון כלשהו, עם מפלגה כלשהי, או עם צורה חברתית כלשהי. כלומר, אם המק"ס לא הייתה מבצעת רשע כלפי הדאפא, אז זה לא היה מהווה בעיה בין אם מישהו הוא חבר מפלגה או לא. אם מסתכלים על זה מנקודת מבט זו, האם זה שהצטרפתי לליגה הצעירה בצעירותי לא נתן לה הזדמנות? עכשיו המפלגה ההיא לא רק ביצעה מעשי רשע, אלא שהחטאים שלה הם בלתי נסלחים ומהותה כבר איננה אותו הדבר, ומטבע הדברים זה מסכן את החברים במק"ס. אם אדם אינו מתנער ממנה אז הוא חלק ממנה, אחד מהחלקיקים שלה וחלק מההרכב שלה, והוא הופך למטרה להשמדה בידי האלוהויות. כאשר יתחיל הפרק הזה של המין האנושי, לא יהיו יותר הזדמנויות שיינתנו לבני האדם. במהלך הבהרת האמת תלמידי הדאפא כבר נתנו באופן מלא הזדמנויות לבני האדם. ברגע הזה בהיסטוריה, בני האדם חייבים לבחור את הדרך העתידית של חייהם. בין אם הוא מקשיב או לא, הוא בוחר את עתידו. בהתחשב במצבים לעיל, למרות שבין תלמידי דאפא יש כאלה שהיו בעבר חברים במפלגה או בליגה הקומוניסטית, זאת לא הייתה אשמתם, והאשמה נעוצה בכך שראש המפלגה והרוח הרעה שלה בחרו לבצע רשע. תלמידי דאפא אינם רוצים להשאיר כתם. זה שהם מצהירים על התנערותם זה לא עיסוק בפוליטיקה, ועל אחת כמה וכמה אין זו נקיטה בצורניות. זוהי החזקה שיש להסיר במהלך הטיפוח-תרגול. אף אחד לא יכול להגיע לשלמות המלאה אם הוא נושא את הסימון שנחתם על ידי הרע ביותר בכל היקום ואת הלב שמכיר בו. בה בעת, רק כאשר תלמידי הדאפא מסוגלים להבחין בה בבירור, לנקות אותה מתודעתם, לא לתת לה להפריע עוד למחשבה שלהם, אז יכולות להיות להם מחשבות נכונות חזקות עוד יותר, והם יוכלו להיטיב לעשות את מה שתלמידי הדאפא צריכים לעשות. זהו גם צעד הכרחי בתהליך הטיפוח-תרגול.
לי הונג-ג'י
15 בפברואר 2005