Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

מדוע בייג'ינג מפחדת מתקשורת חופשית ?

12/03/2005 |   אתר מינג-הווי

(Minghui.org)

מתוך העיתון Blanquita Cullum – (מושבת בלנקויטה)

רביעי, 9 במרץ, 2005

מבט מאמריקה

בחשאיות וללא רעש, ערוץ CCTV (ערוץ הטלוויזיה המרכזי של סין) ו- 11 ערוצי טלוויזיה סינים נוספים התחילו לשדר בתוך ארצות הברית. מה שנקרא "חבילת החומה הגדולה" היא חלק ממאמץ מרוכז מצד הסינים להעביר את השקפותיה של סין לשאר העולם.

זה טוב שסין משתוקקת לספר את סיפורה; זה סימן לביטחון עצמי. המדינה הופכת לכוח בינלאומי, היא חברה באירגון הסחר העולמי והיא תארח את האולימפיאדה בשנת 2008. צרכי האנרגיה הגוברים שלה יהפכו אותה בקרוב ליריבה של ארצות הברית בהשפעתה על מחירי הנפט.

לצערנו, סין של היום עדיין לא מאמינה בנקודת פתיחה שווה לכולם. לעיתים קרובות מדי היא רוצה לעצמה דברים שהיא מסרבת לאפשר לאחרים.

מחד, סין קונה מטוסי בואינג, אך מצד שני, היא מצנזרת את כל המידע שקשור לפוליטיקה וליחסים בינלאומיים. קחו כדוגמה את הדרך בה היא התמודדה עם החדשות על מותו של ראש הממשלה הסיני לשעבר, ג'או זי-יאנג.

בתקופת השיא שלו, ג'או קיבל תשבחות מהנשיא רונלד רייגן על שיזם רפורמות, אך אפילו למזכירו האישי של ג'או לא אפשרו לחלוק כבוד אחרון למדריכו תוך השתתפות בהלוויה. אשתו שברה צלע כשמנעו משניהם לעזוב את ביתם וללכת לפרידה אחרונה מג'או.  איזו סוג של מדינה מצפה לארח את המשחקים האולימפיים אבל מכה את אשתו של קצין בכיר לשעבר על כך שהתאבלה על חבר שנפטר?

זו מדינה שמפחדת מהאנשים שלה. זו מדינה שתעשה כל שביכולתה כדי למנוע מאנשיה ללמוד על ההתפתחויות הפוליטיות. סין הצליחה לחולל מהפיכה בכלכלה שלה אך היא עדיין בתקופת האבן מבחינה פוליטית. הניגוד אינו יכול להיות יותר מוחלט מהאופן בו הסינים מגבילים את תנועתם של העיתונאים הזרים במדינה. התקנות אוסרות עליהם להסתובב מחוץ לבייג'ינג אלא אם יש ברשותם אישור מהרשות המקומית.

כדי להשיג אישור כזה, העיתונאי חייב למסור את שמותיהם של האנשים שאותם הוא רוצה לראיין, יחד עם מתאר הראיון והשאלות שיישאלו. לקבל רשות לוקח זמן ולעיתים קרובות הבקשות נדחות.

הסינים מאפשרים טיול קצר לאזורים "פתוחים", אך התקנות אוסרות ראיונות שאינם מתוכננים מראש. כל טיול לאזור "סגור" – כמו טיבט או מקום בו מתקיימת הפגנה – חייב להיות מאושר מראש ע"י סוכנות הביטחון המקומית.

התקנות האלו כל כך מנוגדות להמלצות שנותנת מחלקת המדינה האמריקאית לעיתונאים סיניים, כיצד והיכן הם יכולים לטייל. הסינים חופשיים לנסוע ברחבי המדינה, לראיין את מי שהם רוצים בכל רגע – בדיוק כמו כל עיתונאי מקומי או זר אחר.

זו הדרך בה עובדת מדינה מתורבתת. כך מצופה שסין תפעל כשהיא תארח את המשחקים האולימפיים, כש- 10,000 או יותר עיתונאים זרים ישלחו לבייג'ינג.

Blanquita Cullum  היא חברה בוועדה המנהלת של השידורים האמריקניים, גוף עצמאי ואוטונומי שאחראי על כל השידורים הממלכתיים, השידורים הלא צבאיים בחסות ממשלתית והשידורים הבינלאומיים של ממשלת ארה"ב. הדעות שמוצגות כאן הן אך ורק שלה.