דו"ח לארגון הבריאות העולמי ולקהילה הרפואית הבינלאומית מאת ארגון "עין פקוחה על נושא רפואת הנפש בסין"
אנו כותבים את המכתב הזה בעקבות ההתעללות הפסיכיאטרית שעוברים מתרגלי הפאלון גונג ודיסידנטים בסין. ארגון "הפיקוח על נושא רפואת הנפש בסין" קורא לקהילייה הבינלאומית לעזור להפסיק את רדיפת מתרגלי הפאלון גונג, הכוללת רדיפה מצד רופאים ובעלי תפקידים נוספים מתחום הרפואה.
רדיפה זו שנהגתה בשנת 1999 על-ידי נשיא סין לשעבר ג'אנג זמין, פגעה במאה מיליון מתרגלי פאלון גונג ובני משפחתם, וגרמה לבעיה בריאותית ציבורית נרחבת בסין. מקרי המוות כתוצאה מהעינויים מגיע כנראה לאלפים. המספר המדויק של הנפגעים הפסיכיאטריים אינו ידוע, לעומת זאת ידוע לנו כי אלף איש לערך אושפזו בכפייה במוסדות פסיכיאטריים ועברו שם עינויים. יתר על כן, אלפים סבלו פיסית ונפשית בבתי סוהר ובמחנות עבודה, משפחותיהם עוברות סבל נפשי לאין שיעור ומעלות את מספר נפגעי הבריאות.בהתאם לדיווחים אחרונים, קיים מחסור בכוח אדם במערכת הבריאות של סין, אשר אוכלוסייתה היא הגדולה בעולם. הרדיפה משפיעה על מחסור זה שכן בעלי תפקידים רבים במערכת הבריאות נאסרו ועונו, ביניהם לפחות 15 רופאים ידועים ובעלי תפקידים אחרים שעונו למוות במחנות עבודה (ראה נספחים I,II,III). בנוסף לכך נעשה שימוש לרעה בכספים חיוניים שהועברו לצורך הרדיפה, ואשר גרמו מן הסתם לחוסר התפקוד של מערכת הבריאות ולהפכה לאחת מן הבעיות החברתיות הרציניות בסין. עובדה לא פחות מרעישה היא החרפת המחסור במיטות בבתי-החולים הפסיכיאטרים עקב אשפוזם של מתרגלי פאלון גונג, אין צורך להוסיף, בריאים לחלוטין בנפשם, לשם עינויים.
בשנת 1992 מר לי הונג-ג'י הציג לציבור את שיטת הפאלון-גונג, שיטה רוחנית עתיקה לטיפוח עצמי. מאחר שפאלון גונג מבוססת על העיקרון של: "אמת-חמלה-סובלנות", נגמלו מתרגלים רבים מאלכוהול וסמים ומהרגלים הרסניים אחרים, וניהלו אורח חיים בעל מוסר גבוה. ד"ר יוהוי הו, אסיסטנט לפרופסור במחלקה לכלכלה באוניברסיטת טייוואן, למד כלכלה רפואית במשך שנים רבות. בהתאם למחקר שפורסם על-ידי ד"ר הו, תרגול פאלון גונג עוזר באורח ניכר בסילוק הרגלים המזיקים לבריאות. 81% מעשנים חדלו לעשן לאחר שהחלו לתרגל את השיטה. 77% חדלו לשתות אלכוהול ו-85% חדלו להמר.
אולם, בשנת 1999 הוציא ג'יאנג זמין את השיטה מחוץ לחוק ופתח במסע רדיפה נגד מתרגלי הפאלון גונג, כפי הנראה מתוך קנאה בפופולאריות הרבה של השיטה ומתוך פחד לאבד את שליטתו בליבותיהם ובנפשם של האנשים. מאז 1999מדווחים אמצעי התקשורת וארגוני זכויות אדם על אכזריות הממשלה כלפי מתרגלי הפאלון גונג, כולל התעללות פסיכיאטרית קשה. על-פי נתונים חלקיים, כ-1000 מתרגלי פאלון גונג בריאים בנפשם אושפזו בכפייה במוסדות פסיכיאטריים כולל בתי-חולים ומוסדות לגמילה מסמים. לרבים הוזרקו סמים פסיכוטרפיים, עונו באמצעות ציוד רפואי המתבסס על מכות חשמל, ואחרים נכפתו והואכלו בכפייה במשך תקופות זמן ארוכות. לפחות עשרה מתרגלים נספו כתוצאה מטיפול זה. מתרגלים רבים הוחזקו בבתי-חולים במשך שנתיים וחצי. כ-100 מוסדות פסיכיאטריים ברחבי סין משתתפים באופן זה ברדיפה. מטרת ההתעללות הנפשית לשבור את רוחם של המתרגלים ואת יכולתם לחשוב בבהירות, וכך לפגוע בזכויות האדם הבסיסיות של חופש המחשבה והבחירה החופשית.
ארגונים פסיכיאטריים ברחבי העולם הביעו דאגה רבה בנוגע להתעללות זו. בשנת 2002, פרסם הארגון הפסיכיאטרי העולמי (הכולל 120 מדינות) ביוקוהמה, יפן החלטה לשלוח נציגים לסין לנהל חקירה בלתי תלויה. עד כה סירבה סין לאפשר את החקירה. בינתיים נוספים מקרים של התעללות פסיכיאטרית.
במהלך ארבעת השנים האחרונות, אלפי מתרגלים סובלים מהתעללות נפשית, התקפות, הפליה, אובדן פרנסה, ולעיתים אף אובדן קורת-גג. רבים סולקו מהאוניברסיטאות או אף מבתי-ספר תיכון. משפחותיהם נאלצו לשלם קנסות אשר הובילו להתרוששותם. נשים עברו אונס קבוצתי, הוכו ונרצחו. משפחות רבות נקרעו ורבים אינם יודעים מה עלה בגורל יקיריהם. אחרים נאלצים ללכת לחדר המתים כדי לזהות את גופות ילדיהם, בני זוגם או הוריהם אשר נרצחו בעינויים מאחר שלא וויתרו על אמונתם. המענים אינם עושים כל אפליית גיל, וילדים נכלאים יחד עם אמותיהם. ידוע לפחות מקרה אחד בו תינוק עונה למוות לנגד עיני אמו, שיכלה רק להתבונן בחוסר אונים במעשה. הורים קשישים למתרגלים נפטרו מעוגמת נפש לאחר שנודע להם על מות ילדיהם, או מחשש לגורלם הם.
"שטיפות מוח" או כיתות לחינוך מחדש, הם דרך אכזרית נוספת לעינוי נפשי/ פסיכולוגי. תחת ניצוחו של משרד 610 ( יחידה מיוחדת בת-דמותה של הגסטאפו שהוקמה על-ידי ג'יאנג זמין בשנת 1999 ואשר משימתה הייחודית היא להכחיד את הפאלון גונג) הוקמו מחנות לשטיפות מוח ברחבי סין. סוכני היחידה חוטפים מתרגלים ומנהלים נגדם מאסרים בלתי חוקיים. הם מענים אותם פיסית, מאיימים על חייהם, מונעים מהם שינה ומאלצים אותם לצפות בתעמולה נגד הפאלון גונג, אשר מתבססת על עיוות העובדות ועל שקרים אשר נועדו להונות את המתרגלים ולהפעיל עליהם לחץ. נעשה שימוש באינספור שיטות עינויים בגוף ובנפש כדי להשפיע על חשיבתם ועל יכולת השיפוט שלהם ולאלצם לוותר על הפאלון גונג ולחתום על הצהרות וויתור. כתוצאה מהרדיפה השיטתית הזו, רבים איבדו את שפיות דעתם.
בהתאם להערכותיהם של מומחים לבריאות הנפש למתרגלי פאלון גונג שנאסרו ועונו, או לאלה שאיבדו את קרוביהם, לבני-זוגם או ילדיהם, גרמה הרדיפה לנזק נפשי עצום. אחדים אף הפגינו תסמינים פסיכיאטריים כמו דיכאון קליני ופסיכוזות. גם לאחר שעברו להתגורר במדינות דמוקרטיות וחברות חופשיות, הם המשיכו להראות תסמינים כמו הפרעות פוסט טראומטיות הכוללות פלאשבקים, זיכרונות טריים של האירוע הטראומתי, סיוטים, הפרעות שינה, והימנעות מכל מה שעשוי לעורר את הכאב הרגשי. הרדיפה גרמה לנזקים נפשיים רבים ולהפרעות בניהול אורח חיים תקין. על-פי מחקרים על ניצולי שואה, טראומות אלה יכולות להימשך כל החיים.
עינויים אלה גורמים למי שפועל בתחום הרפואה ומתרגל פאלון גונג שלא לרצות לחזור לסין מתוך פחד לעבור עינויים ואף לקפד את חייו. ד"ר צ'ארלס לי , הוא רק דוגמא אחת של רופא סיני ואזרח אמריקאי, שנאסר בסין, הוכה, ועבר שטיפות מוח משום שהוא מתרגל פאלון גונג (ראה נספח IV).
אנו מודים מקרב לב לארגון הרפואי העולמי אשר תרם לשיפור בריאות הנפש בעולם ולרווחה. אנו מקווים שהארגון יוכל לשים קץ לרדיפה המתמשכת אשר פוגעת בזכויות האדם הבסיסיות ויגן על האתיקה הרפואית הבינלאומית. אנו מאמינים, כי לארגון העולמי לבריאות הנפש ולקהילייה הרפואית הבינלאומית עשויה להיות השפעה ייחודית בהעלאת הסטנדרטים הטיפוליים במצב במתואר לעיל.
כולנו תקווה לשמוע מכם. בכבוד רב, הפיקוח על בקריאות הנפש בסין.
'הפיקוח על בריאות הנפש בסין' הוא ארגן בינלאומי חדש המורכב מפסיכיאטרים, רופאים, עורכי-דין, ומומחים לבריאות הנפש, צוות בתי חולים וקורבנות הרדיפה, חבריהם ובני משפחתם בסין ומחוצה לה. זהו ארגון לא ממשלתי שמטרתו לחקור ולחשוף את הרדיפה המתמשכת של מתרגלי הפאלון גונג . הארגון מתמקד בעיקר בנזקים הנגרמים כתוצאה מהתעללות פסיכיאטרית ופסיכולוגית. רדיפה זו בניגוד לרדיפות אחרות בהיסטוריה מכוונת ישירות ובעקיפין למצפון האנושי, למחשבה ולחופש האמונה.
נספח I. רופאים ואנשי צוות רפואי שעונו למוות בסין
נאן, צ'ויין (53, הוביי) מה, ג'אנמיי (50, הביי) ליו, הייבו (34, ג'ילין) ג'ו יורונג (39, שינג'יאנג) דונג צ'וי-פאן (29, בייג'ינג) פיאו, שיגאו (60+, ג'ילין) שיאנג, שולין (56, הונאן) לי, הווי-וון (32, סאנשי) סאן, ליאן שיאה (ליונינג) ג'אנג, יניי (30+, בייג'ינג) לי, שומין (30+, טייאנג'ין) ג'ו, זונג-שיאה (51) גואו, שיומיי (45, הנאן) דאי, צ'ון-הואה (33, ג'ילין) יו, שוצ'ין (הלון-ג'י-נאנג)
נספח II מקרי מוות כתוצאה מהרדיפה
ד"ר מה ג'אנמיי, רופאה כבת 50 ילידת לאי-יואן, פרובינציית הביי, נפטרה במאי 2003 במחנה העבודה בכפייה באו-דינג אשר בפרובינציית הביי, כתוצאה מהאכלה בכפייה שבוצעה על-ידי ראש חוליית הנשים לי שיוצ'ין, המדריך יאן צ'ינג-פן, צוות הסוהרים, וו-וון וג'אנג גואו-הונג ורופא המחנה ד"ר דו.
במחנה עברה ד"ר מה עינוים קשים כדי לכפות עליה לוותר על אמונתה בפאלון גונג. היא פתחה בשביתת רעב פעמים אחדות כדי למחות על מאסרה הבלתי חוקי ועל העינויים. ב-23 באפריל, 2003 לאחר שמונה ימים של שביתת רעב, החלה המשטרה להאכילה בכפייה.
רופא המחנה, ד"ר דו, פיתח שיטה אכזרית להאכלה בכפייה שבה המשטרה כובלת את המתרגל או המתרגל/ת לכיסא, מושכת את ראשו/ה לאחור ולוחצת את גופו/ה כלפי מטה. סוגרים את נחירי המתרגל/ת בכוח, פותחים לרווחה את פיו/ה בסכין ומחדירים צינור מקופל לפיו/ה. פה המתרגל/ת יתמלא דם. על-פי דיווחי מתרגלים שעונו בדרך זו, סבלם היה כה אנוש עד כי ביקשו את נפשם למות. דו המתין עד אשר למתרגלים לא יהיה עוד כוח לגלות התנגדות, וליבם הפסיק לפעום כמעט, ואז לחץ בחוזקה על חזה המתרגל ושיחררו פעמים אחדות כדי לאפשר לאוכל לרדת במורד הגרון. דו חזר על תהליך זה שש או שבע פעמים. בשל המחסור בחמצן, המתרגל עלול ללקות בהתקף לב. לאחר מכן דו נהג לומר: "איך המרגש? נחזור על כך מחר."
בעקבות עינוי אכזרי זה של ההאכלה בכפייה, יום אחד בתחילת חודש מאי 2003, נפלה ד"ר מה על הארץ, התגלגלה בכאב ונפטרה. פניה וגופה היו כה מעוותים, עד שבני משפחתה לא יכלו לזהותה. הם זיהו אותה רק על-פי צלקת על פניה. רשויות המחנה סרבו לאפשר לבני משפחתה לקחת את הגופה, ובמקום זאת שרפו אותה.לאחר מכן הם חסמו את כל אמצעי המידע. כתב טלפן למחלקת הנשים במחנה (טל: 1039-219-312-86) ושאל אודות נסיבות מותה של ד"ר מה. ראש מחלקת הנשים לי שיו-צ'ין לא הכחיש את מותה של ד"ר מה, אך סרב להסביר את הנסיבות שהביאו למותה וטרק את השפופרת. משתכננה משפחתה של ד"ר מה לתבוע את רשויות המחנה, אמר להם עורך-דין, שהממשלה הוציאה הוראה האוסרת על עורכי-דין להגן על מתרגלי פאלון גונג. המתרגלת ליו ג'ונג' שהייתה עדה לעינוי, אשר הביא למותה של ד"ר מה, נעלמה ועקבותיה טרם נודעו.
מקרה מס' 2 ד"ר נאן צ'ויין
ד"ר נאן צ'ויין, רופא יליד ג'אנג-אן-מיאו באזור מסייה של העיר וואנג-אנג במחוז שישווי, פרובינציית הוביי, נפטר בגיל 53 כתוצאה מהרדיפה ומעינויים.
משפחתו של ד"ר נאן צ'ויינג מונה חמש נפשות, כל בני משפחתו מתרגלים. ד"ר נאן נאסר שלוש פעמים ונדון לשנת עבודת פרך במחנה עבודה בכפייה. בתו הצעירה נדונה לשנה וחצי עבודת פרך. בנו הורחק ממכון הנפט של צ'ונג-צ'ינג ונאסר באורח בלתי-חוקי במשך כמה חודשים בתחנת המשטרה של שישווי. בתו הבכירה נאסרה שלוש פעמים ואשתו נעצרה אף היא על תרגול פאלון גונג בציבור.
ב-23 וב-25 בדצמבר 1999, אסרה המשטרה באורח בלתי חוקי את ד"ר נאן והכתה אותו על ביצוע תרגילי פאלון גונג בכיכר שישווי. השוטר שיה שו-סונג הכה בעזרת פנס בראשו של ד"ר נאן. השוטרים יאנג ג'יאן, לי שון-וואה וגאן שיטאו, הפילו אותו על הרצפה, דרכו על צווארו ובעטו בגופו ובראשו. פניו של ד"ר נאן התמלאו דם. כשנעצר בתא מספר 18 בבית הסוהר הראשי של שישווי הניחה המשטרה לאסירים האחרים לענות אותו. לאחר שהכו אותו האסירים בבטן התחתונה, התעלף ד"ר נאן קיבל בצקת בבטן ופלט קיא וצואה מלאי דם, המשטרה העמידה פנים שהיא אינה יודעת דבר. ד"ר נאן סיפר למתרגלים אחרים שהוא הוכה כמעט מדי יום בתאו.
במאי 2000, נדון ד"ר נאן באורח בלתי חוקי לשנת מאסר במחנה העבודה בכפייה הואנג-שי לאחר שהיה עצור במשך 6 חודשים. מחנה העבודה סרב לקבל אותו בשל גילו ומצב בריאותו. אולם בחודש יולי שלחה אותו משטרת המחוז בכוח למחלקה החמישית במחנה העבודה בכפייה הואנג-שי, למרות בריאותו הרופפת. ב-24 בספטמבר 2000 הוא הועבר למחנה העבודה שיאנג. במהלך כל אותה השנה שבה היה עצור במחנות שונים סבל מבצקת בפלג גופו התחתון מבטנו ומטה, ומדימום בצואה. לאחר ששוחרר המשיך לסבול מאותן תופעות והקיא דם. בהיותו רופא הוא הבין מה מצבו ואמר לבני משפחתו שהוא סובל מנזק בלתי-הפיך בכבד בעקבות המכות שספג. למרות מצבו הוא אולץ לחתום שוב ושוב על הצהרת וויתור על-ידי מחלקת המשטרה ועיריית צינג-צ'ואן. לא אפשרו לו לתרגל פאלון גונג ולחץ הופעל על בני משפחתו. בחודש פברואר 2001, התמוטט ד"ר נאן ונפטר לאחר שהקיא כמות ניכרת של דם. ביום הלווייתו, הגיעו עשרות מתרגלים אולם המשטרה חקרה את כולם באופן בלתי חוקי ואף ניסתה לעצור כמה מהם.
מקרה 3 ד"ר ג'ו יורונג
ד"ר ג'ו יורונג, כבת 39 בוגרת בית-הספר לרפואה שי-הזי בפרובינציית שינג'יאנג, עבדה כרופאה בגוף ה-45 של הדיוויזיה השלישית של קבוצת הייצור והבנייה של שינג'יאנג. מספר תעודת הזהות שלה היה: 19630222220 653127.
ד"ר ג'ו סבלה מחולשת שרירים. הרפואה המודרנית לא יכלה להמציא לה מרפא. ביולי 1999 היא החלה לתרגל פאלון דאפא ומחלתה נרפאה כבאורח פלא. ביוני 2000, נסעה יורונג לבייג'ינג לעתור. לאחר שנאסרה, פתחה בשביתת רעב כאות מחאה. תשעה ימים לאחר מכן שוחררה. ביולי 2001 נאלצה ד"ר ג'ו לעזוב את ביתה כדי שלא להישלח לכיתה לשטיפת מוח. בדצמבר 2001, נסעה שוב לבייג'ינג לעתור.
ב-15 במרץ 2002 עצרה אותה משטרת טאצ'נג רבתי וכלאה אותה בתחנת המשטרה. לאחר שהייתה כלואה תשעה חודשים כמעט, הפכה ד"ר ג'ו שגובהה 1.70 מ' לעור ועצמות, ושקלה 33 ק"ג לעומת 75 ק"ג, משקלה טרם מעצרה. היא אבדה את השליטה על הצרכים, וכל שיניה נשרו. עד ה-28 בנובמבר לא הודיעו לבעלה על המשפט העומד להיערך ב-2 בדצמבר. ב-1 בדצמבר הביא בעלה של ד"ר ג'ו את בנם בן ה-14 לבית-החולים העממי של טצ'נג לפגוש את אמו. ד"ר ג'ו הייתה תחת השגחה 24 שעות ביממה. כדי להתנער מכל אחריות הורתה המשטרה לבעלה ללוותה למשפט ב-2 בדצמבר למרות שהייתה על סף המוות. באותה עת ד"ר ג'ו הייתה עדיין צלולה בדעתה והגנה על עצמה: "אינני אשמה. הלכתי לעתור כיוון שנעשה עוול לפאלון גונג".
בערך בשעה 10 בבוקר ב-4 בדצמבר, התקבל גזר דינה של ד"ר ג'ו והיא נדונה ל-3 שנות מאסר ולארבע שנים על תנאי. ד"ר ג'ו התעקשה לעזוב את בית החולים. היא הועברה למלון טצ'נג הואגונג שם נפטרה בשעה אחת באותו היום.
מקרה 4 ד"ר ליו הייבו
ד"ר ליו הייבו בן 34 עבד בבית-החולים של מחוז לו-יואן במחלקת ה-CT בצ'אנגצ'ונג רבתי. ב-12 במרס 2002 מת בעינויים במחלקת המשטרה קואנצ'נג בצ'אנגצ'ונג רבתי.
אחרי ה-20 ביולי 1999 ד"ר ליו הייבו נסע פעמיים לבייג'ינג כדי לעתור למען הפאלון דאפא. הוא נשלח באורח בלתי חוקי למחנה העבודה בכפייה וויי-זיגו בצ'אנגצ'ונג ונדון לשנת עבודת פרך. לאחר מכן הועבר למחנה העבודה בכפייה פנג'ין ואחר-כך למחנה העבודה צ'או-יאנגו בצ'אנגצ'ונג רבתי. מאחר שהיה איתן בדעתו להמשיך לתרגל פאלון גונג הוא עונה באכזריות וגזר דינו הוארך ב-9 חודשים נוספים. לאחר ששוחרר, התמיד בסרובו לחתום על הצהרת וויתור ופוטר מעבודתו. ב-11 במרס 2002 בערב, פשטו כ-7 או 8 שוטרים ממשטרת קונצ'נג על ביתו של ד"ר ליו ועצרו אותו, את אשתו, ומתרגל שביקר אצלם. הם גם לקחו כמה אלפי יואן במזומנים ורכוש נוסף. בתחנת המשטרה עינו השוטרים את ד"ר ליו. במהלך החקירה חשמלו אותו מספר שוטרים סימולטנית באלות חשמליות כדי לאלצו לחתום על הצהרת וויתור. הם עינו אותו עד אחת בלילה ב-12 במרס, 2002 שעה שליבו של ד"ר ליו חדל לפעום. מותו אושר לאחר שהובהל לחדר המיון 120. השוטרים מיהרו לשרוף את גופתו בחשאי וחסמו כל מידע בנוגע לנסיבות מותו. בני משפחתו לא מצאו כל מידע אודותיו לאחר שנה של חיפושים. עד היום מסרבת משטרת המחוז של קואנצ'נג להכיר בפשע והעבירה את הו, אחד השוטרים המעורבים ישירות ברצח לתחנה אחרת. לבני משפחתו של ד"ר ליו אין לאן לפנות כדי לדרוש צדק.
מקרה מספר 5 פרופסור פיאו שיגאו
פרופסור פיאו שיגאו, בן 60, כיהן כפרופסור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת יאנביאן ביאנג' רבתי בפרובינציית ג'ילין. פרופסור ישב בכלא יאנג'י במשך חודשים רבים מכיוון שהבהיר את האמת על פאלון גונג. בעת מאסרו עונה וסבל מהתעללויות קשות. אנשים מתוך הכלא העידו שהוא עונה עד שגופו נחלש במידה רבה והוא נפטר ב-21 באוגוסט, 2002. הרשויות בפקולטה לרפואה באוניברסיטת יאנביאן הודו שפרופסור פיאו מת בכלא וגופו נשרף. אולם שוטרים מבית-הסוהר יאנג'י אמרו: " הוא מת כשהגיע לביתו". כשנאמר להם שהפקולטה לרפואה כבר הוכיחה שפרופסור פיאו מת בכלאו, מיד טרקו השוטרים את שפופרת הטלפון.
מקרה מספר 6 גב' דונג צוי-פאנג.
גברת דונג צוי-פאנג, בת 29, סיימה לימודי תואר ראשון ועבדה בבית-הספר לרפואה בבייג'ינג. מוצאה משינאן שביישנג רבתי, פרובינציית הביי.
 |
הוריה ביקשו ממחלקת הרפואה המשפטית של בייג'ינג להוכיח שגברת דונג צוי-פאנג נרצחה על-ידי מחנה העבודה בכפיה לנשים של בייג'ינג. אל מול ההוכחות הוודאיות נאלץ מחנה העבודה להודות באחריות ב"מידה מסוימת". לאחר מכן הופעל לחץ על הוריה של גברת דונד צוי-פאנג, והם התבקשו להפסיק את התביעה תמורת שוחד. הם גם נתנו שלוש הוראות להוריה: 1. לא להיות "מושפעים" ממתרגלים מקומיים ולהימנע מכל מגע עם מתרגלים. 2. לא להדליף מידע החוצה ולא לספר לאיש על הכסף שקיבלו. 3. לא להגיש עוד תביעה. ולסיים בזאת את הפרשה. http://media.minghui.org/gb/case/dongcuifang03282003.html
מקרה מס' 7 ד"ר לי הוי-וון
ד"ר לי הוי-וון, בן 32, שרת כרופא במשרד למינרלים יאנג-צ'ואן בפרובינציית שנשי, והתגורר ביחידה 2 מספר 8, בניין 15 בגואנשיג-טאי, יאנג-צ'ואן רבתי, פרובינציית שנשי. ב-26 בפברואר, 2003 נפטר ד"ר לי הוי-וון כתוצאה מהאכלה בכפייה במחנה העבודה בכפייה בטאי-יואן רבתי, פרובינצית שנשי.
חמישים יום לאחר שנישא ד"ר לי, הגיעו אנשי משטרת יואנג-צ'ואן ואנשי "משרד 610 ", חטפו אותו ושלחו אותו למרכז לשטיפת מוח, שם הם עינו אותו מאחר שסרב לוותר על הפאלון גונג. הוא נדון באורח בלתי חוקי לשנה עבודת פרך במחנה העבודה בכפייה שינדיאן. בפברואר 2003 לאחר ששבת רעב למעלה מ-40 יום כמחאה על הרדיפה, הואכל בכפייה ונפטר כתוצאה מכך.
מקרה מס' 8 ד"ר שיאנג שולין
ד"ר שיאנג שולין, בן 56, רופא במקצועו, התגורר בשינזו מזרח בעיר ג'ין, פרובינציית הונאן, ומת בכלא השאן ב-6 בינואר, 2003. ב-16 בדצמבר 2000 , נסע לבייג'ינג כדי לעתור למען הפאלון גונג וכדי להדפיס חומר הנוגע לפאלון גונג. הוא נדון לשמונה שנות מאסר. ב-6 בינואר הוא עונה למוות בכלא השאן. בתו הצעירה של ד"ר שיאנג שיאנג יאנג'ן נדונה באורח בלתי חוקי לשלוש שנות מאסר, ואשתו הייתה עצורה באורך בלתי-חוקי במשך שמונה חודשים.
חקירה של מוסדות ומשרדים מקומיים, כולל משטרת שינג'ו הראו שהרשויות חסמו כל מידע ופחדו לגלות את נסיבות מותו של ד"ר שיאנג. מספר הטלפון של כמה מוסדות מפתח היה תפוס או שלא הייתה ממנו כל תשובה. כשטלפנו לעיר שינג'ו ( 3352-426-736-86), מי שענה לטלפון סרב לומר מה גרם למותו של ד"ר שיאנג ושאל שוב ושוב: "למה שאגיד לך? מה אתה רוצה לעשות?" אחד החוקרים טלפן לסגן מזכיר מדיניות החוק של המפלגה, לי ג'יאנגאנג, (394-4222-736). לי השיב לטלפון. כששמע על החקירה אודות נסיבות מותו של ד"ר שיאנג, השיב: "איני בטוח" וטרק את השפופרת.
מקרה מס' 9 מר ג'אנג יוניי
 |
בקיץ 2002, נדון ג'אנג באופן בלתי חוקי לשנת מאסר במחנה עבודה בכפייה על חלוקת חומר להבהרת האמת אודות פאלון דאפא. הוא נכלא במחנה העבודה בכפייה טואן-הא בבייג'ינג וסבל מעינויים שונים. לאחר ששוחרר, עזב את ביתו ופנה לפרובינציית פוג'יאן כדי להימנע מרדיפה נוספת. באוגוסט 2002, פרצו שוטרים למקום מגוריו של ג'אנג ושל מתרגלים נוספים בפוג'ו רבתי ולקחו אותם למשטרת פרובינציית פוג'יאן. על-פי דבריו של עד ראיה, ג'אנג יוניי סרב להשיב על שאלות השוטרים וניסה להימלט בקופצו מחלון פתוח. לרוע המזל הוא נפטר כתוצאה מכך.
מקרה מס' 10 ד"ר סאן ליאן-נשיה
ד"רסן ליאן-שיה, בת 50 ילידת דאליאן רבתי והתגוררה בבניין 17 מס' 8, בקומפלקס 227 ב רחוב יונג-פינג, מחוז שהאקו, דאליאן רבתי, פרובינציית ליאונינג. ב-16 בינואר 2001, ד"ר סאן ליאנשיה מתה כתוצאה מהאכלה בכפייה במחנה העבודה בכפייה של דאליאן סיטי.
ד"ר סאן עבדה כרופאה בבית-החולים וו-ג'יאן בדאליאן. היא סבלה ממחלות שונות עד אשר התוודעה לפאלון גונג. היא טענה לעיתים קרובות שפאלון גונג נתן לה כל-כך הרבה עד שאין מילים לתאר זאת. בחיי היומיום שלה היא דבקה בעיקרון של "אמת-חמלה-סובלנות". הכל אמרו שהיא הייתה אדם טוב.
מקרה מס'11 גב' ג'ו זונג-שיה
גב' ג'ו זונג-שיה, בת 51 עבדה בבית החולים של 'החברה לגילוי וייצור נפט ושות' והתגוררה ברחוב סאנלי בהפיי רבתי, פרובינציית אן-הוי. ב-20 במאי 2003, היא נרצחה במשטרת רחוב סאנלי.
ב-2 באפריל, 2003, המשטרה עצרה את גברת ג'ו ל-15 יום על חלוקת חומר אודות הפאלון גונג. בבוקר ה-20 במאי, חטפו אותה שוטרים ושלחו אותה למשטרת רחוב סאנלי. הם הכו אותה משסירבה לגלות את שמותיהם של מתרגלים אחרים. בסביבות השעה 12 בצהריים נדחפה גב' ג'ו מגגו של בניין בן חמש קומות ונהרגה כתוצאה מן הנפילה.
בחקירת המקרה נמצא שהאיש האחראי ישירות על הרדיפה היה סו הונג, סגן מפקד משטרת רחוב סאנלי. סו הונג נמצא אחראי גם על רדיפתם של מתרגלים רבים נוספים.
מקרה מס' 12 גב' לי שומין
גב' לי שומין, כבת 30, עבדה כאחות במרכז הרפואי של הקולג' השני לרפואה של טיאנג'ין רבתי. בשנת 2001 ישבה במעצר בלתי-חוקי במחלקה החמישית במחנה העבודה באנצ'יאו בטיאנג'ין רבתי. באמצע ינואר 2003, נפטרה לאחר שחושמלה במספר אלות חשמליות על-ידי המשטרה.
במחנה העבודה בכפייה, עינו אותה השוטרים במשמרות כדי לאלצה להפסיק לתרגל פאלון גונג. הם הרשו לה לישון שעה אחת בלבד מדי יום, כפו עליה עבודת פרך והכו אותה באכזריות. בינואר 2003, כפתה המשטרה שעות נוספות של עבודת פרך על המתרגלים. המתרגלים סרבו לעבוד כמחאה. השומרים נהגו בברוטליות כדי לאלץ את המתרגלים לעבוד. הם השתמשו במספר אלות חשמליות כדי לחשמל את גב' לי עד שהרגו אותה. עיניה נותרו פקוחות בשעת מותה. כל גופה כוסה בחבורות וכתמים כהים. חבלה רצינית ניכרה בחלקו האחורי של ראשה, אולם הפקידים הרשמיים טוענים ל"מוות פתאומי!"
בהתאם לדבריו של עד ראיה, לקחו הסוהרים את גב' לי ומתרגל נוסף לחקירה. המתרגל הנוסף הוכה וחושמל עד לאובדן הכרה. מששבה אליו הכרתו וויתר על המחאה. גב' לי הוכתה למוות באותה זירה. כדי להסתיר את פשעה, הכריזה המשטרה כי גב' לי נפטרה כתוצאה מהתקף לב ולא אפשרה למשפחתה לראות את הגופה.
מקרה מס' 13 גב' דאי צ'ון-הוואה
גב' דאי צ'ון-הואה, בת 33, התגוררה במחוז לישו, סיפינג רבתי, פרובינציית ג'ילין. גב' דאי עבדה כאחות בבית-החולים המחוזי. בערב ראש השנה האזרחית 2001, נסעה גב' דאי לבייג'ינג לעתור, נעצרה ולוותה חזרה לביתה. היא נרדפה שוב ונאלצה לעזוב את עבודתה. כדי להימנע ממאסר בלתי-חוקי בכיתה לשטיפת מוח, נאלצה באין ברירה לעזוב את ביתה ולפתוח בנדודים כדי להימנע ממאסר. בזכרה שרבים מבני עירה הונו על-ידי דברי השקר של התעמולה ולא ידעו את האמת על הפאלון גונג, הסתכנה גב' דאי וחזרה לסיפינג רבתי שם השתמשה בחסכונותיה הדלים כדי להדפיס חומר הבהרת אמת על הפאלון גונג. המשטרה הבטיחה פרס על מעצרה. מישהו דיווח עליה למשטרה. ב-17 בפברואר, 2002, עצרה המשטרה את גב' דאי ושלחה אותה לכלא של סיפינג רבתי. כדי למחות על הרדיפה, פתחה גב' דאי בשביתת רעב. ב-9 במרס 2002, ראו בני משפחתה את גופתה בחדר המתים של סיפינג רבתי. גב' דאי הותירה אחריה אם בת 70 וילד בן 8.
מקרה מס' 14 ד"ר יו שוצ'ין
ד"ר יו שוצ'ין, עבדה כרופאה במשרד לתכנון המשפחה המחוזי. באוקטובר 1999, נסעה לבייג'ינג כדי לעתור, נעצרה ולוותה לביתה על-ידי שוטרי המחוז, ג'אנג יי ושוטר נוסף. בדרכה חזרה, ניסתה לברוח משוביה. היא קפצה מהרכבת בחרבינג רבתי, שבפרובינציית היילונג-ג'יאנג ונהרגה. המשטרה לא ספקה כל הסבר בנוגע לנסיבות מותה.
נספח III: מקרים של רדיפה
מקרה מס' 1: מר לין צ'נגטאו
לין צ'נגטאו, בן 35, היה מדען ואיש מחקר במכון למדעי הרפואה של הקולג' המאוחד לרפואה של פקין. מאחר שסרב לוותר על אמונתו בפאלון גונג, עונה עד שהתמוטט נפשית במחנה העבודה בכפייה טואן-הא בבייג'ינג ואבד את היכולת לקיים חיים נורמאליים.
לין החל לתרגל פאלון גונג ב-1993. הוא סבל ממחלת כבד וקיבה בתום מספר ימי תרגול נעלמו תסמיני מחלותיו. צאז החל לתרגל ויחידת העבודה שלו לא הייתה צריכה לשלם יותר אגורה עבור הטיפול במחלותיו. כמו כן, הוא עשה כמיטב יכולתו כדי ליישם את העיקרון של אמת-חמלה-סובלנות והתייחס בקלילות לפרסום ולרווחים אישיים. בשנת 1998, השתתף בכתיבת "השפעת הפאלון גונג על רפוי וכושר- סקר שנערך בקרב מתרגלים בבייג'ינג."
מאז ה-20 ביולי 1999, מצא עצמו נרדף. משכורתו עוקבה, החרימו את ביתו, אסרו אותו, שטפו את מוחו ועינו אותו. לין אשתו ובתו בת השנתיים הפכו לחסרי גג. בספטמבר 2001, עצרה אותו המשטרה והוא נדון לשנה וחצי מאסר במחנה העבודה בכפייה טואן-הא. במחנה, עינתה אותו המשטרה בדרכים שונות כדי לאלצו לוותר על הפאלון גונג. השוטרים עשו לו שטיפת מוח, כלאו אותו בצינוק וחשמלו אותו במתח של 30 אלף וולט שגרמו לו להתמוטטות עצבים. מחנה העבודה בכפייה טוא-היי הסתיר את האמת וחסם את המידע.
אשתו של לי צ'נגטאו, ג'אנג שיאו-ג'י הייתה מורה מצוינת למוסיקה בחטיבה מס' 1 של בייג'ינג. בשנת 2001 היא נחטפה למחנה לשטיפת מוח. היא מעולם לא וויתרה על התרגול גם לאחר ששהתה בשתי כיתות של שטיפת מוח במשך 30 יום סך-הכל. היא נשלחה למחנה העבודה בכפייה לנשים של בייג'ינג. בתה בת השנתיים נותרה לבד.
כתובת מחנה העבודה טואן-הא בבייג'ינג ומיקודו הם:
Tuanhe Labor Camp in Daxing County, Beijing City, 102614 טלפון משרד ההנהלה: 86-10-61292590 המנהל ג'אנג ג'ינגשנג: 86-10-61294586 כתובת המכון למדעי הרפואה : Institute of the Basic Medical Science Institute of Peking Union Medical College: 5 Dongdan Santiao, East District, Beijing, 100005 טלפון נשיא המכון למדעי הרפואה: 35844-651 10-86
מקרה מס' 2: גב' דאן לינג
דאן לינג כיהנה כפרופסור מן המניין במכון למדעי העובר של הקולג' המאוחד לרפואה של פקין . היא זכתה מספר פעמים בתואר "מורה מצטיינת". ביולי 1999 פוטרה מעבודתה כיוון שתרגלה פאלון גונג. ב-13 באוקטובר 1999 נעצרה על-ידי מחלקה מס' 14 של משטרת בייג'ינג יחד עם לין צ'נגטאו. אחר-כך נאלצה לעזוב את ביתה כדי להימלט מהרדיפה. עקבותיה אינם ידועים.
מקרה מס' 3: ליו שיאו
ליו שיאו היה עוזר לפרופסור. ביולי 1999 אילצה אותו המחלקה להפסיק ללמד כיוון שתרגל פאלון גונג. ב-13 באוקטובר, 1999 נעצר על-ידי מחלקה מס' 14 של משטרת בייג'ינג יחד עם לין צ'נגטאו באוקטובר 2000 שלח אותו באופן בלתי חוקי, מנהל מחלקת הביטחון של' הקולג' המאוחד לרפואה', ג'אנג לי למשטרת בייג'ינג שם היה עצור במשך חודש. לאחר שיחרורו פוטר מעבודתו. אשתו של ליו עבדה כרופאה במעבדות של בית-החולים הכללי של משטרת בייג'ינג ונאלצה לפרוש כיוון שתרגלה פאלון גונג בשנת 2001.
מקרה מס' 4: גב' ג'אנג ג'ינגצ'ון
ג'אנג ג'ינגצ'ון טכנאית ביוכימיה אנדו-נוקליאוטידאז. במכון למדעי הרפואה של הקולג' המאוחד לרפואה של פקין. בשנת 2001 פוטרה מעבודתה כיוון שתרגלה פאלון גונג.
מקרה מס' :5 גב' ואנג לאן
וואנג לאן סיימה לימודי תואר ראשון ב... . בספטמבר 2002, ונעצרה בטיאנג'ין על "הפצת חומר של פאלון גונג". מקום המצאה אינו ידוע.
מקרה מס' 6: וואנג גוילאן
וואנג גוילאן בשנות ה-40 לחייה, ילידת שיג'יה-ג'ואנג בפרובינציית הביי כיהנה כפרופסור מן המניין במחלקת רעלים באוניברסיטה לרפואה של הביי. היא נחטפה ונעצרה בכלא הראי של שיג'יה-ג'ואנג.
וואנג עזבה את ביתה כדי להימלט מהרדיפה. ב-8 באוקטובר 2001, שלחה תקליטור של פאלון גונג לדיאו צ'ינגדי, מזכיר המפלגה של בית-החולים השלישי של הביי ובכיר לשעבר באוניברסיטה לרפואה של הביי. דיאו קיבל בשמחה את התקליטור וביקש ממנה להביא ספר למחרת. אולם למחרת כשוואנג הגיעה המתינו לה שוטרים אשר עצרו אותה בכוח. הם לקחו אותה למקום מסוים שם עינו אותה באכזריות לפני ששלחו אותה לכלא הראשי של שיג'יה-ג'ואנג. כיוון שוואנג הייתה פצועה קשה מהעינויים ומאחר שפתחה בשביתת רעב ללא מים, היא נשלחה למרכז לשטיפת מוח של הביי. וואנג לא שיתפה פעולה עם הרדיפה והמשיכה לשבות רעב כמחאה. רשימת האחראיים כוללת: וו שינג, מזכיר המפלגה באוניברסיטה לרפואה של הביי: 0311-6044121--5532 וואנג ג'ימין, מזכיר המפלגה של הקולג' לרוקחות באוניברסיטה לרפואה של הביי: :0311-6044121-5170 דיאו צ'ינגדי, מזכיר המפלגה בבית-החולים השלישי של הביי: 0311-7027951-2110
מקרה מס' 7: גב' שי שיוג'י
שי שיוג'י לימדה בקולג' לרוקחות של אוניברסיטת הביי. ב-30 באוקטובר 2001, הונו אותה רשויות האוניברסיטה וחטפו אותה למרכז לשטיפת מוח.
מקרה מס' 8 : ליו ג'ונהואה
ליו ג'ונהואה הייתה רופאה ושי שיאנג'י מורה בקולג' דרום מזרח לנפט בננצ'ונג רבתי, פרובינציית סיצ'ואן. ב-22 ביולי 1999עצרה אותם המשטרה המקומית מעצר בלתי חוקי על תרגול פאלון גונג.
מקרה מס' 9: שתי מורות/ מורים
שתי מורות/ מורים משיאנינג קולג' שבשיאנינג, פרובינציית הביי הוחזקו באורח בלתי חוקי במרכז לשטיפת מוח. בשנת 2001 שוטר בשם שי המשרת במשטרת המחוז של וונצ'ואן, גידף אותן, בעט בהן סטר להן ואילץ אותן לעמוד זמן ממושך. ראשה של אחת המתרגלות נשבר. שי צעק: "את לא יותר מכלב, את צריכה למות."
מקרה מס' 10: צ'נג
צ'נג, מורה בבית הספר-לרפואה של שייאן הוחזק באורח בלתי חוקי במרכז לשטיפת מוח במחוז מאוג'יאן, שיאין רבתי, הוביי.
המרכז נפתח ב-2 בדצמבר 2000 עם מעצרם של 40 מתרגלים. ביולי 2001, המתרגלים הבאים עדיין היו כלואים באורח בלתי חוקי: ליו מינג'י, שאו שיאנמי, לי ג'ונגשווה, יו ג'יאן, לואו צ'נגלן וליו צ'יוואה ואשתו. המתרגלים נאלצו לשלם 50 יואן מדי יום על כליאתם. הארוחות שקבלו היו, אורז מבושל למחצה וקליפות של ירקות שטוגנו במעט שמן. כ-30 מתרגלות נכלאו בחדר בלתי מאוורר בן 30 מטרים רבועים ובעל יציאה אחת בלבד. רצפת העץ והשמיכות היו מוזנחים. הן היו כחושות וסבלו מכאבים בגב ובפרקים מחמת העינויים. הן הורשו להשתמש בשירותים שבחדר, בלילה בלבד. במהלך היום בקשות ללכת לשירותים לעיתים נדחו. הסוהרים טענו: "בין אם אני מרשה לך או לא זו סמכותי." הסוהרים הכו את המתרגלים בתורנויות. אחדים מהסוהרים אמרו: "אני יודע שאתם אנשים טובים, אתם לא תגיבו כשמכים אתכם, אם הייתם אנשים רעים הייתי מפחד מנקם." מיי וג'יאנג הורו לסוהרים להכות את המתרגלים.
מקרה מס' 11 : וו ג'ואנשיונג
וו ג'ואנשיונג, יליד מחוז שיה, פרובינציית שנשי סטודנט שעשה את לימודי הפוסט דוקטורט שלו בבית-החולים של משטרת הוביי, נאסר באופן בלתי חוקי בכלא המחוזי של המשטרה הצבאית של שיאו. הוא נדון לשנת עבודת פרך. הוא היה אמור להשתחרר באוקטובר 2003 אולם הוא עדיין עצור שם.
מקרה מס' 12: מר אלחנדרו סנטוריון
ד"ר סנטוריון אלחנדרו הוא אזרח אמריקאי ופסיכיאטר באוניברסיטת סטנדפורד. הוא נעצר בשעה שעתר בכיכר טינאנמן.
מקרה מס' 13: סטודנט א. מהקולג' לרפואה של ג'ילין
א. היה סטודנט בקולג' לרפואה של אוניברסיטת ג'ילין (אוניברסיטת נורמן בטיון לרפואה). ב-17 בנובמבר 2000, נחטף א. למחנה העבודה בכפייה צ'או יאנג גו בצ'אנגצ'ונג רבתי, פרובינציית ג'ילין שם היה כלוא כ-11 חודש, הוכה ועונה. מאוחר יותר הורחק מהלימודים.
א. נהנה גופנית ורוחנית מתרגול הפאלון גונג. המחלות שמהן סבל, דלקת פרקים בברכיים וחולשת עצבים נרפאו. מוריו שיבחו אותו על לימודיו ועל יחסיו עם עמיתיו.
ב-20 ביולי 1999, המשטרה עצרה מתרגלי פאלון גונג רבים. ב-22 באוקטובר 1999 א. נסע לבייג'ינג למשרד העתירות, הוא הוחזר לצ'אנגצ'ון ונעצר ל-15 יום. הוא הושעה מלימודיו ב-17 בנובמבר 2000, המשטרה ממחלקת הביטחון מבית-החולים הסיני-יפני ערכה חיפוש במגוריו של א. ללא אישור, והחרימה ספרי פאלון גונג וחומר נוסף. משטרת רחוב שנג'ן אסרה מאוחר יותר את א. וחבר נוסף ללימודים, ג'ין גואנגשו, והעבירה את שניהם למחנה העבודה צ'או-יאנג-גו. במחנה, הורו השוטרים יו שו וון ולו ג'יו שנג לאסירים להכות את א. האסיר שו הוי הכה את א. בישבנו בלוח עץ; האסיר צ'ן השינג היכה אותו בחגורת המותניים ואילץ אותו לשבת בתנוחה מכאיבה, שעה שעינה אותו בדכים שונות כולל "לעבור קיר" ו"מטוס מעופף". ב-18 באוקטובר 2001, שוחררו א. וחברו ללימודים. אולם בית-הספר הפסיק את לימודיהם וסרב לתת להם כל תעודה או אישור לימודים. האחראים על הרדיפה: לי יואן מ"משרד 610" באוניברסיטת ג'ילין: 86- 431-5286626 (בית) 86-13804306552 (סלולרי) בינג גואנג'י : 86-431-5180083 (בית) 86-13620787190 (סלולרי) הו טיאנהו : 86-431-5292937 (בית) 86-13843146115 (סלולרי) נשיא אוניברסיטת ג'ילין, ליו ג'ונג, מזכיר המפלגה וו בודה, סגן מזכיר המפלגה וואנג שושי. נשיא בית-החלים הסינו-יפני צ'אנגצ'ון, ג'או ג'ישנג: 86-431-8955288, ; 86-431-4646414, x5115; מזכיר המפלגה, וואנג פנגליאן: 86-431-8958463, 86-431-4646484-510
מקרה מס' 14: מר ליאנג גוויאי
ליאנג גויאי, בן 23 מלונג קו, פרובינציית שנדונג היה תלמיד שנה רביעית בקולג' לרפואה מסורתית סינית בסיסית באוניברסיטה לרפואה סינית מסורתית שנדונג. הוא הורחק מהלימודים כיוון שסרב לוותר על אמונתו ב" אמת-חמלה-סובלנות".
ב-12 בדצמבר 1999, ליאנג תרגל בכיכר טיאננמן בבייג'ינג, נשלח חזרה לג'ינאן פרובינציית שנדונג ונעצר על-ידי משרד הביטחון של בית-הספר ל-7 יממות. הוא התבקש לוותר על הפאלון גונג או לעזוב את בית-הספר "מרצון". הרשויות קראו להוריו לבוא לבית-הספר רימו אותם ואיימו עליהם. לאחר שנחקר וספג איומים במשך שבוע תמים, החליט לעזוב את בית-הספר. ב-1 בינואר 2000, ליאנג נסע לבייג'ינג לעתור בשנית, הוא נשלח ללונג קו שנדונג. הוא הוכה באכזריות בעת מעצרו ואולץ לתלות את עצמו. הוא הצליח לחמוק ממוות. ליאנג הפך לחסר בית, נדד ברחובות, קבץ נדבות וחווה השפלות. לאחר שסבל זמן ממושך השתנה מראהו ללא הכר. משקפיו אבדו ושיניו נשרו. איו לו דבר מלבד בלואי סחבות. האוניברסיטה לרפואה סינית מסורתית שנדונג כתובת:
53 Jingshi Road, Jinan City, Zip code: 250014
נשיא: וואנג שינגלו, טלפון: 86-531-2613199 מזכירות המפלגה הקומוניסטית בבית-הספר: ג'אנג, וונפינג וג'ו, לימין. טלפון: 86-531-2613003
הקולג' לרפואה מסורתית סינית בסיסית: 86-531-2613128 , מזכירות: שנג צ'ינגשין המחלקה לרפואה סינית מסורתית: בי ג'ינפנג,מדריך. וועידת הנוער: משרד הסטודנטים: 86-531-2613016; , המזכיר: לי גואנג'ואה, מנהל משרד הביטחון: ליו ג'יאנמין: : 86-531-261311
מקרה 15: גב' צ'ן שנג'ואה
צ'ן שנג'ואה הייתה תלמידה שנה רביעית בבית הספר לרפואה סינית מסורתית לאנג'ו בפרובינציית גאנסו. בפברואר 2001 עצרה אותה משטרת היישי וואן יחד עם אמה, שנג צ'ונמיי, על חלוקת חומר אודות הפאלון גונג. הן נשלחו למחנה העבודה בכפייה השני של פרובינציית גאנסו. צ'ן נדונה לשנה ואמה נדונה לשנתיים. אביה נסע לבייג'ינג לעתור ונדון לשנה וחצי במחנה העבודה בכפייה פינגנטאי בלאנג'ו, פרובינציית גאנסו.
השוטרים המעורבים ברדיפה הם: ג'אנג, מנהל המחלקה לפוליטיקה ולמשפטים במשטרת הונג-גו, ומר לי לנג סגן המנהל של משטרת היישי-וואן.
נספח IV : מקרי רדיפה נגד אנשי רפואה אמריקאים בסין
בסין, אנשי הרפואה המתרגלים פאלון גונג אינם יכולים אף הם לחמוק מהרדיפה. אלה הממשיכים לתרגל, מפוטרים מעבודתם, נאלצים להשתתף בכתות לשטיפת מוח, או להתאשפז בבתי-חולים פסיכיאטרים, שם מזריקים להם כמויות רבות של סמים פיכוטרופיים, ההורסים את מערכת העצבים המרכזית.
כמה אנשי רפואה וסטודנטים לרפואה, המתרגלים פאלון גונג מחוץ לסין, נרדפים אף הם בהגיעם לביקור במולדתם. שיאושו לינג, חוקר איידס באוניברסיטת אלבמה בבירמינגהאם, הוכנס למעצר בית למשך חודש. בדצמבר 1999, לילי פנג, פרופסור בקולג' הרפואי של ביילור נעצר באופן בלתי חוקי לשלושה עשר יום כשביקרה בסין. היא נאלצה לעבוד בכפייה לייצוא. היא השתחררה הודות ללחץ בינלאומי שהופעל למענה.
ב-23 בינואר, נעצר הרופא, אזרח ארצות-הברית, צ'רלס לי, שעסק במחקר בבית-החולים הכללי של מסצ'וסטץ, בשדה התעופה של גואנג ג'ו עם נחיתתו במקום. הוא נכלא ביאנג ג'ו רבתי, פרובינציית ג'יאנג סו, ונדון לשלוש שנות מאסר. נכון לעכשיו הוא כלוא, עובר עינויים ושטיפת מוח בבית-הסוהר של נאן ג'ינג. הוא הואכל בכפייה באכזריות פעמים רבות בשל מחאתו על מאסרו הבלתי-חוקי ועל העינויים שהוא עובר. ב-25 בנובמבר, ביקר אצלו הקונסול האמריקאי בשנחאי, אשר נודע לו שהוא עובר עינויים נפשיים. בתאו של צ'רלס לי ממוקמת מצלמה העוקבת אחר מעשיו ומצלמה אחרת מוצבת בחדר שבו הוא נאלץ לצפות מדי יום בקלטות וידאו שנועדו לשטיפת מוח. כמו כן, הוא נאלץ להשתתף כ-4 - 5 שעות בכיתה לשטיפת מוח. מדי יום, שאו גונג סוכן מומחה מהמשרד לביטחון הציבור, יושב עמו כשעה עד שלוש שעות ומעביר לו שיעורים פרטיים של שטיפת מוח. מדי לילה הוא נאלץ לצפות כשעה בקלטת וידאו המציגה חומר נגד הפאלון גונג, ושעה נוספת של שידורי תעמולה סיניים נגד הפאלון גונג.