(Minghui.org)

לפני כמה ימים, יצאתי מהעיר פעמיים יחד עם המתרגל ז. כדי להשתתף בקבוצת לימוד וועידות לשיתוף התנסויות באזורים אחרים. במהלך הועידה, אחד המתרגלים המבוגרים חש לחץ רב עד שכמעט ולא יכול היה לנשום. כל המתרגלים שהיו בועידה שלחו מיד מחשבות נכונות יחד, כדי לסייע לו להשמיד את עובדי הרוע האפלים ואת השדים הרקובים ולסלק את הרדיפה של צל הרפאים הקומוניסטי המרושע. לאחר זמן מה נעלמו רוב הסימפטומים של מתרגל זה. לאחר מכן מתרגל ז. ואני שיתפנו זה את זה במחשבותינו על מה שקרה.

המתרגל ז. שאל את המתרגל הזה אם הוא חש מאוד לא בנוח כאילו הוא נחנק? הוא נענה שכן. ז. שאל אותו פעמיים ובכל פעם הוא ענה בחיוב. המתרגל ז. אמר "אתה מתייחס לזה כאל עצמך, אך למעשה, אין זה אתה כלל וכלל. כששלחתי הרגע מחשבות נכונות, ראיתי דבר דביק נצמד לצווארך. זה הדבר שגרם לך להרגיש שלא בנוח, והרגע חיסלתי אותו. אך כיוון שאתה עדיין טוען שזה היית אתה עצמך, עדיין נותר שם הצל של הדבר הזה."

אנו אומרים לעתים קרובות "יש לי החזקות", "לא פעלתי כמו שצריך", "המחשבות הנכונות שלי אינן חזקות" וכולי. אנו תמיד מדגישים ש"אני" כך וכך, ומתייחסים לדברים הרעים האלה כאל חלק מאתנו, מה שמחזק אותם שוב ושוב מבלי שנבין זאת. אנו מעניקים לזה אנרגיה כל הזמן. מדוע המחשבות הנכונות שלנו לא עבדו? יתכן שאתה כבר מבחין בהחזקה, אך מאחר ואתה מודה שזה אתה וכיוון שאתה ממשיך לאחוז בזה, כיצד תוכל לחסל את זה? האם אתה יכול לחסל את עצמך? אתה כבר הכרת בכך. אתה רוצה בכך. כיצד אתה יכול לחסל את זה? בדיוק כפי שהמורה אמר בפא:

" בקשר למה שאתה רוצה, גם הפאלון וגם הפא-שן שלי לא יתערבו. זה בטוח" (ג'ואן פאלון)

הצבעתי על אחת ההחזקות של מתרגלת עמיתה אחת. היא אמרה שהיא הבינה זאת כבר לפני זמן מה אך לא יכלה להיפטר מכך. המשפט הראשון נאמר על ידה אך המשפט השני לא נאמר על ידה. אותה החזקה שלטה בה וגרמה לה להודות בכך שאין היא יכולה להיפטר ממנה. אך היא המשיכה להחזיק בדעה כי הייתה זו היא עצמה. אני ומתרגל נוסף אמרנו לה שהיא יכולה להיפטר מזה ולבסוף היא הסכימה.

אף על פי שהיא לא אמרה במפורש "אני יכולה להיפטר מזה", זה השפיע עליה. ביום למחרת, בזמן ששלחה מחשבות נכונות, עלתה במוחה המחשבה "יש לי החזקות". היא הבינה מיד "לא, זו לא אני שחושבת כך, אין לי החזקות" ובאותו הרגע זרם חם עבר בכל גופה.

עלינו לשלוט בכל מחשבה ומחשבה שלנו כל הזמן, עלינו להבחין בין מה ששלנו לבין הפרעה, שהרוע כופה עלינו, או מחשבות שנשלחות על ידי הדברים הרעים. לעתים כשהלכתי, השיר של צל הרפאים המרושע צץ במוחי. הבנתי מיד כי לא אני הייתי זה ששר אלא צל הרפאים הקומוניסטי המרושע כפה זאת עלי. חיסלתי זאת יחד עם כל הישויות והגורמים בכל הרמות שארגנו את זה.

כאשר הגיע הזמן לשלוח מחשבות נכונות, המתרגל המבוגר (שהוזכר קודם) הבין כי "הדבר הזה שגרם לי לאבד כמעט את נשימתי לא היה אני". המתרגל ז. ראה כי הצל שנותר שם קודם לכן נעלם לחלוטין.

הועידה נמשכה, וזה נעשה ברור יותר ויותר כי עלינו לטפח באמצעות שליטה על כל מחשבה ומחשבה שלנו. אנו יודעים כיצד לשלוט על כל מחשבה ומחשבה שלנו.

לאחר שאחת המתרגלות שהשתתפו בועידה, ל., הלכה הביתה, היא התחילה לשלוח מחשבות נכונות כדי לחסל את הכאב ממנו סבלה בגב התחתון. היא הבינה בבירור כי הדבר שגרם לה לכאב היה ישות רעה ולא היה זה הגב שכאב. מיד לאחר ששלחה את המחשבה הזו והחזיקה את כף ידה זקופה, הישות השחורה על גבה התפוררה והיא חשה הקלה גדולה.

המתרגלת ל. השתתפה בועידת הפא ביום שלמחרת. ברגע שנכנסה לביתו של המתרגל העמית, ראשה כאב והיא הרגישה כאילו היא חובשת טבעת מסוימת על ראשה. הפעם היא הבינה שוב: "יש לי כאב ראש. לא, זו לא אני שיש לה כאב ראש. אני אחסל את הישות הרעה שמנסה להפריע להשתתפותי בועידת הפא." היא זקפה מיד את כף ידה כדי לשלוח מחשבות נכונות וכאב הראש חלף מיד. המתרגל ז. ראה גם הוא את הסצנה בה שלחה מחשבות נכונות והוא אמר לל.: "ברגע שזקפת את כף ידך, ראיתי אותך זוהרת בזוהר זהוב חסר גבולות, גופך נעשה גדול יותר ויותר, והעננים היו מתחת לרגלייך. הדבר שגרם לכאב הראש שלך נעשה קטן יותר ויותר וחוסל במהירות." במהלך ועידת הפא, ל. חלקה התנסות זו, וההבנה של כולם נעשתה ברורה יותר.

"מנין באמת באות מחשבות האדם? עכשיו גם מדענים גילו שהמוח אינו המקור שבאמת מיצר את המחשבה. מנין באה מחשבה של אדם? כל האנשים חושבים שזה מה שהם למדו בחברת האנשים הרגילים ומה שהם ניתחו בעצמם. אין זה כך - כשהמחשבה ההיא צצה אצל אדם רגיל והוא רוצה לעשות משהו, למעשה המוח שלך לא עבר תהליך ארוך של חשיבה או שיקול מעמיקים. הרבה דברים נעשים בתגובה מידית, הרבה דיבורים נאמרים באופן אקראי. מנין באה החשיבה הזאת בסופו של דבר? אנחנו המטפחים יודעים שלמעשה מחשבות האדם קשורות לאלמנטים בממדים רבים. בנוגע לעניינים משמעותיים, המין האנושי עושה דברים תחת שליטה של ישויות אחרות, וזה רק משוחק כאן אצל המין האנושי. פני השטח של גוף הבשר ודם של אדם - גוף שהוא נוצר אחרי הלידה, הם למעשה שום דבר." ("הרצאת פא בוועידת הפא בפילדלפיה, ארה"ב בשנת 2002").

"המקור שלך הוא האני האמיתי שלך. הוא המקור של הנפש ושל המחשבות שלך, זהו המקור למניע של כל מה שאתה רוצה לעשות. זהו האני האמיתי שלך." (הרצאת וועידת הפא בקנדה טורונטו 1999" תרגום לא רשמי).

"החיים המוקדמים ביותר של האדם באים מהיקום. חלל היקום רחום במקור ויש לו את התכונה הזאת של ג’ן-שן-רן. כשאדם נולד הוא מותאם לתכונת היקום." (ג'ואן פאלון).

מלימוד הפא של המורה, אנו יודעים כי על האני האמיתי שלנו להתאים לחלוטין ל"אמת", "חמלה" ו"סובלנות". כל דבר שהוא לא על פי העיקרון של "אמת", "חמלה" ו"סובלנות" הוא לא אנחנו. זה נכון בעיקר מכיוון שאנו נמצאים בתקופת תיקון הפא. המורה אמר לנו כי:

"עד ה- 20 ביולי 1999 כבר דחפתי את תלמידי הדאפא של לפני 1999 אל המקומות שלהם – דחפתי אתכם אל המקומות הגבוהים ביותר." ("סיור בצפון אמריקה ללמד את הפא").

לכן בנוגע לכל מחשבה שיש לנו, שאינה מתאימה לפא, עלינו להבין בבירור: זה לא אני עצמי ואני אחסל את זה. היו לנו הפרעות חמורות לפני שהלכנו לועידת פא באזורים אחרים. היה לי קונפליקט עם מתרגל עמית, שתיסכל אותי מאוד. כאב ראש וכאבים בגב התחתון הופיעו יחד. תחילה לא הבנתי זאת ושאלתי את עצמי שוב ושוב: "אילו החזקות יש לי עדיין?" נפלתי עמוקות לתוך ההחזקה למצוא החזקות. חיפשתי אחר החזקות, ונפטרתי מהחזקות על ידי הכרה בהחזקות שתוכננו על ידי הכוחות הישנים. התוצאה הייתה שככל שניסיתי יותר, כך התחזקה ההחזקה וכאבי הראש והגב החמירו. אפילו חשבתי לא ללכת לועידת הפא, אך לאחר מכן חשבתי כי מאורע זה כבר תוכנן, אז איך אוכל לשנות זאת כך סתם? לכן אספתי את עצמי ונאבקתי כדי לצאת מהבית, אך עדיין חשתי שלא בנוח.

לאחר שנכנסתי למכונית, התחלתי לדון בכך עם המתרגל העמית ז. הבנתי לפתע כי נקלעתי למצב של חיפוש אחר החזקות. אך למעשה, האם ההחזקה אכן קיימת? האם לא נפלתי למלכודת של הרוע? אם אתה מכיר בקיומה, היא תשאר בשדה שלך ותתמרן אותך. אם אתה לא מכיר בזה, אז זה לא כלום. קפצתי מיד מתוך התכנון של הכוחות הישנים והתכחשתי לכך. לפתע הוארתי לרמה חדשה וחשתי קל ושמח. הגעתי להבנה כי העיקרון בטיפוח של תקופת תיקון הפא הוא כאילו יש לזה צורה, והיא נמצאת בתוך מוחו של האדם. אז הבנתי כיצד להיות תלמיד דאפא אמיתי בתקופת תיקון הפא.

אנחנו תמיד אומרים שאנחנו לא מכירים בתכנונים של הכוחות הישנים, שאנחנו מתכחשים לכל התכנונים של הכוחות הישנים. אך כשאנחנו נתקלים בבעיות, אנחנו אומרים תמיד: "יש לי את ההחזקה הזו", "יש לי מנטליות כזאת", "אני לא בסדר מהבחינה הזו", ו"אני לא מרגיש טוב". אנו מתייחסים לדברים הרעים האלה כאל עצמנו. אנו מנסים לחסל ולהשמיד אותם, אך לא ביעילות גדולה. מדוע? כיוון שאתה מתייחס לכך כאל עצמך, ואתה נאחז בזה ולא משחרר את זה. אף על פי שאתה אומר שאתה לא רוצה בזה, ואף על פי שאתה אומר שאתה עושה את שלושת הדברים (לימוד הפא, שליחת מחשבות נכונות והבהרת האמת – המת'). אתה עושה את כל זה עם מנטליות שתוכננה על ידי הכוחות הישנים. אתה מתכחש לכוחות הישנים עם מחשבות שתוכננו על ידי הכוחות הישנים. כיצד זו יכולה להיחשב להתנהגות של תלמיד דאפא בתקופת תיקון הפא? עלינו להתכחש גם לכוחות הישנים עצמם. אנו מתכחשים לכל דבר שתכננו עבורנו הכוחות הישנים. כיצד אנו יכולים להכיר בהופעה של החזקות, מחשבות מלוכלכות, אי נוחות פיזית או מחלה כאל עצמנו? האם המורה לא דחף אותנו אל הרמה הגבוהה ביותר שלנו לאחר ה- 20 ביולי 1999? האם הדברים שמופיעים כעת הם לא בשל העובדה שהכוחות הישנים מנצלים את הפרצות או הפערים בהבנה שלנו וכופים עלינו צורות שונות של רדיפה? אם אנו לא מתנהלים היטב באמצעות התכחשות לתכנונים שלהם, זה יגרום לנו לחשוב "מדוע אני כך?" זה ייצור אצלנו אשליות ותפיסות מוטעות, ויגרום לנו להרגיש שאלה אנחנו בעצמנו, וכך אנו נעשים מדוכאים, מאשימים את עצמנו ולא מתמידים עוד. הם מנסים לשבור את רוחנו. כמה הם מרושעים.

עלינו לזהות כל מחשבה שהכוחות הישנים תכננו עבורנו ולהתכחש להם ולחסל אותם. עלינו לחסל את כל הישויות והאלמנטים המרושעים שגורמים לנו למחשבות שונות שלא מתאימות לפא, יחד עם כל הישויות והאלמנטים בכל הרמות שתכננו אותם והמריצו אותם. עלינו להתכחש לחלוטין לכל דבר של הכוחות הישנים. עלינו ללכת היטב בדרך שלנו בעודנו מתכחשים לתכנון של הכוחות הישנים. אנו מטפחים בתקופת תיקון הפא ועלינו להיות תלמידי דאפא אצילים בתקופת תיקון הפא.

"כמובן, אנו לא מכירים באף אחד מהדברים שהכוחות הישנים ארגנו – אני כמורה שלכם לא מכיר בהם, ותלמידי הדאפא כמובן לא מכירים בהם גם כן. (מחיאות כפיים) אבל אחרי הכל, הם כן עשו את מה שהם רצו לעשות, כך שיש עוד יותר סיבה לתלמידי הדאפא לפעול אפילו יותר טוב ולטפח את עצמם היטב בתהליך של הצלת כל היצורים. כאשר אתה נתקל בקשיים במהלך הטיפוח שלך, אתה חייב לטפח את עצמך ולהסתכל על עצמך – זה לא אומר להכיר בקשיים שאורגנו על ידי הכוחות הישנים ולנסות לעשות היטב בתוך הקשיים שהם ארגנו, זה אינו המקרה. אנחנו שוללים אפילו את עצם הופעת הכוחות הישנים ואת כל מה שהם ארגנו. אנחנו אפילו לא מכירים בקיום שלהם. אנחנו שוללים באופן מוחלט את כל הדברים שלהם, וכל, ורק, הדברים שאתם עושים, תוך כדי שאתם שוללים אותם ונפטרים מהם, הם מוסריות אדירה. זה לא שאתם מטפחים בתוך הקשיים שהם יצרו. אלא, עליכם לפסוע בנתיב שלכם היטב תוך כדי שאינכם מכירים בהם, לא מכירים אפילו בסילוק הביטויים של המבחנים שלהם.(מחיאות כפיים) אז כשמסתכלים על זה מהזוית הזו, מה שעלינו לעשות הוא לשלול לחלוטין את הכוחות הישנים. גם תלמידי הדאפא וגם אני לא מכירים בביטויים של המאבקים שלהם כשהם גוססים." (ללמד את הפא  בועידה בשיקגו בשנת 2004 ).

"הדרך שתלמידי הדאפא הלכו בה במהלך אימות הפא – הדרך שבה גם מטפחים את העצמי ובאותו הזמן מצילים יצורים חיים וגם משתפים פעולה עם דרישות תיקון הפא של היקום, מפוררים ומנקים את הידיים השחורות, את הרוחות הרקובות ואת כל מיני גורמי ההפרעה והרדיפה שתוכננו על-ידי הכוחות הישנים שמשחקים תפקיד שלילי כלפי תיקון הפא ועושים רשע לתלמידי הדאפא – זוהי דרך שלמה של טיפוח-תרגול, הגעה לשלמות והצלחה להפוך לאלוהויות כבירות שתלמידי הדאפא הולכים בה."("גם כן אזהרת מקל").

מאמר זה נכתב בהתבסס על התנסותי כשהשתתפתי בועידת הפא. כשניסיתי לכתוב זאת, התקשיתי מאוד למצוא את השפה להביע בה את ההבנה שלי. עשיתי כמיטב יכולתי ואני מקווה כי זה מועיל למתרגלים עמיתים.