באירוע יום הסטודנט בפקולטה לחקלאות ברחובות השתתפה קבוצה של מתרגלי פאלון דאפא אשר הציגו את השיטה וסיפרו את האמת על הרדיפה של המתרגלים בסין.  הארגון נעשה בשיתוף פעולה בין אתרי התרגול של רחובות, ראשון לציון ורמלה. אחת המתרגלות, בוגרת הפקולטה בעצמה,  לקחה על עצמה את הארגון ואת האחריות להיות במקום במשך כל יום הפעילות.

מספר אנשים התעכבו ליד הדוכן, בגלל שהכירו את המתרגלים או שרצו לשמוע יותר על השיטה ועל הרדיפה. לא התייחסנו לכמות העלונים שמחולקים, הדגש היה יותר על הבהרת האמת בצורה עמוקה יותר. והרבה אנשים (במיוחד מסגל המקום) חתמו על העצומה להפסקת הרדיפה.

המארגנת: "מבחינתי זו היתה פריצת דרך קטנה מהרבה היבטים: עד אותו היום זה היה כמו מבצר בשבילי להכין ולארגן אירוע הבהרת האמת, ועוד במקום שלמדתי בו והכרתי אנשים מהתקופה שלמדתי שם. זה לא היה רק לבוא להשתתף.

פגשתי שם אנשים שאני מכירה זמן רב, ועם כל ההחזקות וכל האגו שלי – נתתי להם עלון, וחלק הגיבו ממש בשמחה.

בהתחלה לקח לי זמן "להתחמם". לאט לאט השלתי שכבה ועוד שכבה של פחד. הכי מקסים זה שחברה שלי, שאינה מתרגלת, היתה אתי לאורך כל היום. גם היא מהפקולטה, והיא עשתה באותו היום דברים אדירים בלי להבין את זה. החל מהבוקר היא עזרה ממש, עזרה מעשית: לבחור מקום, להעמיד דוכן. היא שהתה אתי במקום כל היום, ממוקדם בוקר ועד שעות הערב. בסוף היום הלכתי לכמה דקות, וכשחזרתי היא שאלה אותי: "נתתי עלון – זה בסדר?".

באותה הזדמנות נתתי לה את הדיסק "הסיפור האמיתי" והיא הפיצה אותו באינטרנט לכמה חברים. מתוך הנחישות והאמונה שלי באותו יום היא הבינה יותר באופן זורם מה שניסיתי במשך הרבה זמן להבהיר לה ללא הצלחה.

הלכתי לבקר בבניין בו למדתי את אחד המנחים שהיה תמיד 'עושה לנו את המוות' בתקופת הלימודים. חיכיתי עם חברתי ועם ידיד משותף (שגם לו לא הצלחתי בעבר להבהיר את האמת כי כל פעם נבלעה לי הלשון). המנחה לו חיכינו נכנס סר וזעף, על פי הבעת פניו, נראה שכל מה שהוא רצה הוא שנסתלק. אני פשוט קמתי אליו ונתתי לו את העלון, ואז הוא התעורר ממצבו והתחיל לשאול אותי שאלות. זה הפתיע את החברים שלא נבהלתי, והרשים אותם שנהגתי ללא פחד. גם מהבחינה של השינוי שחל בי, וגם ההבנה של מה שהדאפא גרם לי. "

למתרגל נוסף, אף הוא בוגר הפקולטה,  היתה הזדמנות ראשונה להשתתף באירוע כזה: " התחושה היתה, בסופו של דבר, כשדיברתי עם אנשים והצלחתי להבהיר את האמת, תחושה מאד טובה. נוצר קשר של אמון שהוא עמוק יותר וחזק יותר, שלא מאפיין פגישה ראשונה רגילה עם אנשים. הרגשתי מאד טוב אפילו עם אלו שלא כל כך רצו לקבל. "

מתרגלת אחרת שהשתתפה סיפרה: "היו הרבה דוכנים, אבל אנחנו היינו הדוכן היחידי שלא מכר כלום, ובקטע הרוחני היינו יחידים. היו שם כאלה שפעם ראשונה שמעו על השיטה ועל הרדיפה, וראיתי שאנשים זועזעו וחתמו ברצון על העצומה. אישית אני הרגשתי נעים וכמו בבית מיד כשהגעתי. לפני הטיפוח הייתי צריכה תמיד הרבה זמן להסתגל למקום. כיום, בכל מקום שאני מבהירה את האמת אני מרגישה ששם אני צריכה להיות."

מתרגלת נוספת: " נתתי עלון לאיש מדוכן סמוך, והוא סיפר שהיה שנים בהונג-קונג ובסין, שהוא מכיר מקרוב את הבעייתיות של הניסיון הסיני להשתלט על הונג-קונג. הוא שאל די הרבה על טבע הרדיפה, בסופו של דבר קיבל לבקשתו עותק באנגלית של "תשעת הדיונים על המפלגה הקומוניסטית הסינית" מופץ על ידי העיתון "אפוק טיימס" ואמר שיקרא את הכל."