(Minghui.org)
גברת ג'ואו ליאנגג'ן, 59, התגוררה בדנזישי, במחוז נאנאן שבעיר צ'ונגשינג. ב- 5 במרץ 2004 היא נעצרה ונלקחה על ידי המשטרה למחנה עבודה בכפייה שבעיר צ'ונגשינג. היא לא נשלחה לביתה עד אשר הגיעה לגסיסה. ב- 28 לפברואר 2005, ג'ואו ליאנגג'ן נפטרה כתוצאה מהרדיפה בבית החולים של המשטרה בעיר צ'ונגשינג.
ב- 5 במרץ 2004, כאשר הייתה ג'ואו ליאנגג'ן בדרכה להעתיק את אחד המאמרים של המורה, היא נעצרה על ידי שוטרים מתחנת המשטרה בלונגמנהו ממחוז נאנאן. השוטרים אסרו אותה במרכז המעצר של מחוז נאנאן וערכו חיפוש בלתי חוקי בביתה. כל ספרי הפאלון גונג וסכום של 4,000 יואן הוחרמו מביתה. שבועיים לאחר מכן שוטרים מתחנת המשטרה בלונגמנהו יחד עם קצינים ממחלקת המשטרה במחוז נאנאן שלחו אותה למחנה עבודה בכפייה לנשים צ'ונגשינג לשנתיים של עבודות פרך.
במחנה העבודה סבלה ג'ואו ליאנגג'ן מרדיפה אכזרית. מספר אסירות פיקחו עליה. היא הוכרחה לעמוד מעל לשתיים עשרה שעות מדי יום. היא לא הורשתה להשתמש בשירותים במשך 11 יום. בימים מאוד חמים הפושעים הלבישו אותה בסוודרים ומעיל כותנה עבה, ואז גררו אותה החוצה לשמש והכריחו אותה לעמוד שם. בגדיה היו רטובים מזיעה בשל החום. אבל גם כאשר הרשעים עינו אותה באכזריות, היא תמיד אמרה: “אני חפה מפשע, אתם אלה המבצעים פשעים". רשויות מחנה העבודה לא שלחו אותה חזרה לביתה אלא אחרי שהשומרים והאסירות עינו אותה עד אשר גססה.
אחרי שובה לביתה היא לא יכלה אפילו להרים את ראשה וכל גופה היה נפוח. לפני השנה הסינית החדשה ביקרו אצלה מתרגלים עמיתים וקראו לה מהרצאות המורה . בעזרת חבריה המתרגלים היא יכלה להרים את ראשה, הנפיחות בפניה ירדה, וכך גם נפיחות הגוף שלה. אך היא לא יכלה ללכת בשל הבצקת בשוקיה וכאבי הרגלים שלה . ב- 23 בפברואר 2005, בנה של ג'ואו ליאנגג'ן ביקש ממישהו לקחתה לבית החולים של המשטרה בעיר צ'ונגשינג לשם קבלת טיפול רפואי. לא אובחנה כל מחלה. הרופא אמר שהיא סובלת מחוסר תזונה וליאות של אברי הגוף. ב- 25 בפברואר אחר הצהרים, כששניים מקרובי המשפחה שלה באו לבקרה, הם שוחחו אתה לזמן מה, והיא אף אכלה צלחת אורז. אחרי הארוחה, הרופאים נתנו לה בכוח אינפוזיית דם. פחות מחצי שעה לאחר מכן חייה היו בסכנה והיא נשמה בקושי. אז הרופא הזריק לה זריקה.
בבוקר שלמחרת שלושה מקרוביה הגיעו לבית החולים כדי לבקרה שוב. הם ראו שוטרים עומדים מחוץ לחדרה, מתחנת המשטרה דאנזישי בעיר צ'ונגשינג, מחוז נאנאן. באותו זמן ג'ואו כבר לא יכלה לדבר, ואף לא לשתות. עיניה היו נפוחות מאד והיא יכלה בקושי לנשום. קרוביה שאלו את הרופא, “אתמול החולה יכלה עדיין לדבר, מדוע היא אינה יכולה לדבר אחרי שקיבלה זריקה”? הרופא האחראי אמר: נתנו לה חומר הרגעה. הכמות הייתה מעט גבוהה יותר, אבל עוד לא השתמשנו בכל הכמות". אז שם לב הרופא שהוא לא היה זהיר בדיבורו. כאשר בנה של ג'ואו ליאנגג'ן הגיע לבית החולים אחר הצהריים, אותו רופא הכחיש לחלוטין שניתנה לה זריקה ואמר: “חולה במצבה אינה יכולה לקבל חומר הרגעה. אילו קיבלה, יתכן ולא תוכל כלל להתעורר והיא יכולה למות". כשחייה של ג'ואו היו בסכנה, הרופאים לא ביצעו שום פעולת חרום להצילה. כתוצאה מכך היא נפטרה בשעה 14.00 לערך ב- 28 בפברואר.