(Minghui.org)
המורה אומר לנו ב"ג'ואן פאלון" (ספר הטיפוח של הפאלון דאפא) שבגלל ההבדלים בין אסכולות טיפוח, טיפוח הדיבור של מתרגלי פאלון דאפא שונה מדרכים מיוחדות אחרות לטיפוח. אולם, לשים לב למה שאנו אומרים כמתרגלים, עדיין חשוב מאד.
"כולנו צריכים לדבר בהתאם לשין-שינג של המטפחים ולא להגיד דברים של תככנות או להגיד דברים לא טובים"... "אנחנו צריכים לנהל את עצמנו בהתאם לקריטריון של השין-שינג של המטפח. זה בסדר ככל שהאדם מנהל היטב את מה שיש או אין להגיד" (שני הציטוטים מתוך "ג'ואן פאלון").
אבל שמתי לב שישנם מתרגלים, בתוכם גם אני, שלעתים שוכחים לשים לב לדיבור שלנו. זוהי פרצה בטיפוח שלנו. אם לא נשים לב לכך באופן נרחב, זה עלול לגרום לנזק למאמצינו לאמת את הפא.
לפני כמה ימים מתרגל אחד אמר לאמא שלי: "ה-1 באוקטובר מתקרב. המשטרה מחפשת את המתרגלים חסרי הבית. הם יבואו לחפש אותך בקרוב". אמי ואני שמענו זאת וחשבנו שעלינו לשלול את הרדיפה של מתרגלים חסרי בית, כמו גם לשלול מה שהמתרגל אמר לנו.
אחרי ששמענו מה שאמר המתרגל ההוא, שלחתי מיד מחשבות נכונות לשלול מילים אלה. ראיתי את אמי במימד מאד עמוק, ובאמצע החלל, היו תלויות המילים שאמר המתרגל, בדיוק כפי ששמענו זאת. הדרך בה המשפט נראה קיים דמה להוראה שמוכנסת למחשב, מחכה לביצוע. זה לא היה בדיוק כך, אך נתן את ההרגשה שהמשפט יבוצע בעתיד הקרוב.
הייתי בהלם. ידעתי מלימוד הפא שכל מה שאנו המתרגלים אומרים נושא אנרגיה. מאחר ואני מדברת הרבה בחיי יום יום, אחרי פרק זמן, הפסקתי לשים לב במיוחד ולהשגיח על הדיבור שלי יותר. לא הבנתי שכל מה שאנו אומרים למעשה, מוקלט אי שם ונשאר אי שם בצורת חומר ממשי קיים. שלחתי מחשבות נכונות, חזקות לנקות את המשפט הזה. אנרגיה חזקה יצאה מגופי והמשפט במימד האחר התמוסס מיד.
מאוחר יותר, חשבתי על טיפוח הדיבור שלי עצמי. אני יודעת שלא פעלתי נכון בהשגחה על דברי, במיוחד בנוגע לבעיות משפחתיות. רציתי לתקן את עצמי אך לא הצלחתי. רציתי לנקות את הממדים שלי. בעזרת הטיאן-מו שלי ראיתי במימדים שלי בזה אחר זה כל כך הרבה משפטים, עד שכיסו הר גבוה. הייתי מאד נרגשת. אף משפט לא היה בתיאום עם הפא. איך יכולתי לטפח בצורה כזאת? רציתי לנקות אותם, אך היו כל כך רבים מהם, שכמעט איבדתי את בטחוני העצמי. באותו הרגע מחשבה בודדה הופיעה: "כל מה שאמרתי בעבר, אם זה לא שקול לקנה המידה של הפא, צריך להתנקות ולא להשאיר סימן". ברגע שהייתה לי המחשבה הזאת, כל המילים האלה נעלמו. זה היה יותר קל משליחת המחשבות הנכונות לנקות את המשפט שנאמר על ידי המתרגל וזה היה יותר נקי. נכון שמה שראיתי היה רק ברמה נמוכה.
אחר כך, נזכרתי בהרבה מקרים כשנפגשתי עם מתרגלים עמיתים, במיוחד מאז הרדיפה החלה, איך בכל הפעמים, מה שאמרנו, היה מבוסס על שיקולים אנושיים. אנחנו משתמשים בהתנסויות החיים שלנו ובהיגיון של אנשים רגילים להגיב, לבקר או אפילו להחליט החלטות. בדרך זאת, דברים רבים מושפעים כנראה בצורה שלילית.
כדי לשים לב לדיבור שלנו, הצעד הבסיסי הראשון הוא למעשה להשגיח על המחשבות שלנו. אם המחשבות שלנו נכונות, אסור לנו לומר דבר שלא יוכל להיאמר על ידי מתרגלים. ראיתי מה שראיתי היום, וזה הביא אותי להבין את הרצינות של הפא אותו המורה לימד אותנו. אך האמנתי בזאת רק כשראיתי זאת. לא לקחתי זאת ברצינות כשלא ראיתי זאת. האם ההארה שלי אינה עלובה? הבנתי עכשיו שכל משפט שהמורה אמר לנו הוא פא. "למד את הפא, השג את הפא,
השווה איך אתה לומד, השווה איך אתה מטפח;
אֱמוד עצמך בכל דבר אל מול הפא,
ליישם זאת בפועל, זהו טיפוח." ("טיפוח בפועל - "הונג יין")
אני רוצה גם לאחל למורה חג אמצע הסתיו מאושר.