התנסות מוועידת פאלון דאפא הרביעית לשיתוף התנסויות בישראל

ברכות למורה, למתרגלים הישראלים ולמתרגלים שהגיעו מחו"ל לועידת הפאלון דאפא בישראל. שמי אוהד ואני מתרגל כחצי שנה. רציתי לשתף אתכם כיצד הגעתי לפאלון דאפא, ובחוויות מהטיפוח שלי ומהוועידה בפולין בה השתתפתי לאחרונה.

חלק ראשון – התגלית

מזה כמעט 15 שנה, מאז תקופת התיכון, אני עוסק בשיפור עצמי, במיוחד על ידי קריאת ספרי מודעות עצמית שונים. נהניתי מהקריאה והרגשתי שאני מתקדם, אך לא מצאתי נושא אחד שדיבר אלי יותר מכולם. במקביל, חיפשתי דרך לתרום לעולם אך לא מצאתי דרך שהרגשתי נחוש ללכת בה.

לפני כחמש שנים, כשסיימתי תואר באוניברסיטה והתחלתי לעבוד במשרה מלאה, התחלתי להרגיש עייפות תמידית. בבדיקות רפואיות במעבדת שינה נמצא כי אני סובל מבעיית שינה הנובעת מבעיות אנטומיות בדרכי הנשימה. הפתרונות שהוצעו לי היו ניתוח או שינה ליתר חיי עם מכשור רפואי.

מופתע ומאוכזב מהפתרונות הדרסטיים, דחיתי אותם וחיפשתי הקלה. שיפרתי את התזונה, התחלתי לעשות ספורט קבוע ושקעתי לפרויקטים מעניינים בעבודה. כך הרגשתי פחות עייפות ושכחתי מהבעיה. לפני כשנתיים, לאחר משבר אישי בעבודה, התחלתי להרגיש שוב את העייפות, למרות שמכל הבחינות נחשבתי בריא ומקפיד על חיים בריאים.

התחלתי שוב לחשוב על פתרונות רפואיים, וכמעט שכבר עליתי על שולחן הניתוחים בשלב בו הייתי נואש ומתוסכל. בחודש מסוים התקשיתי אפילו לנהוג, כשהעייפות פגעה משמעותית בריכוז שלי. שיחה עם אחי, שעבר את הניתוח וסובל היום מבעיות רפואיות שלא סבל מהם בעבר, הוכיחה לי את טענות המתנגדים לניתוח.

פניתי לפתרונות רפואה משלימה. התחלתי לשלם על טיפולים למרות שלא ראיתי שיפור. מתוך ייאוש, גלשתי באינטרנט וחיפשתי כל בדל מידע על הבעיה הרפואית שלי. אחד מאינספור הקישורים לאתרים שמצאתי, היה עמוד התנסות באתר הפאלון דאפא בעברית.

בהתנסות זאת סיפר מתרגל על מצבו הבריאותי המעורער קשות שהשתנה לחלוטין בעקבות הפאלון דאפא וכיצד הבעיה שלי שהייתה אצלו נפתרה. סקרנות תקפה אותי והגעתי לאתר תרגול בעיר הסמוכה למקום מגוריי.

לאחר שנים של הרגשת קור פנימי, ולמרות שזה היה בוקר קריר, הרגשתי עם ביצוע התרגילים חום פנימי. בסיום התרגול קיבלתי מהסייעת במקום עותק של הספר "פאלון גונג". בהגיעי הביתה, שמח ומלא מרץ, לא יכולתי להפסיק לקרוא בספר החדש והמסקרן. כשסיימתי אותו הדפסתי מהאינטרנט את הספר "ג'ואן פאלון" והתחלתי לקרוא אותו. במשך כל אותו יום, ובמיוחד בזמן הקריאה הרגשתי חמימות מיוחדת. הרגשתי שהגעתי הביתה.

באותו ערב הייתי נחוש למצוא אתר תרגול נוסף בו אוכל לתרגל שוב למחרת. אחת הסייעות הציעה לי להצטרף לתרגול יומיים אח"כ, אך חשבתי לעצמי "כיצד אחכה יומיים?!". לשמחתי, אותו שבוע היה שבוע חג ואנשים רבים היו בחופש. סייעת אחרת הסכימה לתרגל עימי למחרת ליד ביתה. כה שמחתי, במשך מספר ימים כל בוקר קמתי מוקדם, רענן מתמיד, ונסעתי אליה לתרגל יחד איתה ומתרגל נוסף.

הדפסתי את הספרים הנוספים וקראתי גם אותם בשקיקה. קיבלתי עותק של דיסק המוסיקה לתרגילים והתחלתי לתרגל בבית. חודש זה היה פנטסטי עבורי, לא זכרתי מתי הרגשתי כה מלא מרץ. לשם שינוי גם הצלחתי לנשום מהאף, שהיה די סתום עד אז.

במהלך אותו חודש, הגיע מועד בדיקת שינה נוספת שקבעתי עוד לפני שקיבלתי את הפא. בשיחה עם רופאת השינה על תוצאות הבדיקה גיליתי לא היה זכר להפרעות השינה שהתגלו בבדיקה שלי מלפני חמש שנים. כשהרופאה הסתכלה על הבדיקה הקודמת לא ידעה מה להגיד. לא היה לה שום הסבר לכך. בליבי ידעתי את התשובה.

חלק שני – הנפילה

לאחר תקופה של לימוד ותרגול אינטנסיביים, תוך תחושת התעלות ורעננות, התחילה הנפילה. מתוך החזקה של התלהבות הפכתי שאנן ושקעתי לעשייה אינטנסיבית בעבודתי. הרגשתי כה טוב, עד כי רעיונות חדשים לא הפסיקו לזרום, ואיתם, לשם השינוי, המרץ להגשימם.

ככל שעבדתי יותר, כך הזנחתי בהדרגה את הלימוד והתרגול, וכשראשי היה שטוף ברעיונות והתלהבות התקשיתי להיכנס לשקט. בהדרגה התרגול הפך קשה וקשה, מאחר וליבי לא היה נקי והתרגילים הפכו למעין התעמלות. תחושת המרץ החלה להיעלם.

שני נושאים העסיקו אותי בחודשים הבאים: העבודה, שהייתה בשלב משמעותי מאוד בשבילי, והעייפות שחזרה. המשכתי ללכת לקבוצת התרגול הקרובה לביתי, אבל לא הרגשתי רצון להעמיק ולהצטרף ללימוד ולפעילויות משותפות. בשלב זה לא הבנתי כלל שהבהרת האמת היא גם התפקיד שלי. בליבי חשבתי כי קודם עליי להשקיע בעבודה לתקופת מה, לבסס את עצמי ואז אוכל להשקיע הרבה יותר בפאלון דאפא. מחשבות על השתתפות בפעילויות דאפא פטרתי במחשבה שאין לי זמן לכך. ככל שהעייפות השתלטה עלי שוב, כך היעילות שלי ירדה והזמן פחות הספיק לי.

במקביל, כשניסיתי ליישם את מה שקראתי בספרים, מאוד התקשיתי לשפר את השין-שינג שלי. העייפות, התסכול והמחשבות הבלתי פוסקות על העבודה הקשו עלי להתעלות על עצמי ולהתקדם. כשביצעתי את התרגילים הרגשתי תסכול על העייפות ועל כך שהפאלון דאפא לא עוזר לי יותר, ופחות ופחות רציתי לעשות את התרגילים. הרגשתי אבוד.

חלק שלישי – הנסיעה

בשלב זה כבר תהיתי כיצד הפאלון דאפא משתלבת בחיי והאם יש לה מקום בכלל. חשבתי שאם היא לא עוזרת לי להרגיש טוב אז למה לי להשקיע בכך זמן.

בשיא הבלבול לגבי מקום הדאפא בחיי, קראתי מייל שהופץ לרשימת התפוצה של המתרגלים בארץ. המייל עסק בהכנות אחרונות לקראת הנסיעה של מתרגלים מהארץ לפולין לועידת שיתוף התנסויות. פתאום הרגשתי שאני צריך להיות שם. התייעצתי עם מתרגלים והחלטתי שזה הדבר הנכון לעשות. אני טס לפולין! יותר מכך, החלטתי שאם כבר אני משלם את עלות הטיסה, אשאר זמן נוסף ואטייל בפולין ובצ'כיה. האינטואיציה אמרה לי לא לתכנן ולא לקבוע שום דבר מלבד הטיסות.

את המתרגלים האחרים שנסעו מהארץ לא הכרתי, והם כבר התארגנו מראש. היו לי כמה ימים בלבד ואפילו דרכון בתוקף לא היה לי. התארגנתי בקדחתנות – מציאת טיסות מתאימות, החלפת דרכון, קבלת כרטיס אשראי בינלאומי ועוד. רק כמה שעות לפני הטיסה נזכרתי לעשות ביטוח רפואי. נסעתי לבד, למדינה זרה שכמעט ואינה דוברת אנגלית וללא תכנון מקדים. אף פעם לא עשיתי דבר כזה, אבל ידעתי כי זה הדבר הנכון לעשות.

בהגיעי לוארשה ליבי כנראה לא היה מספיק נקי, והשיעור המתאים לא איחר לבוא. התיק שלי לא הועלה למטוס. הובטח לנו כי יגיע עם הטיסה הבאה, חמש שעות מאוחר יותר. חוסר היכולת לתקשר עם הגורמים באולם קבלת המזוודות גרם לי להחליט – אני נשאר באולם זה עד שאקבל את התיק שלי. חמש שעות עם מחשבה נכונה הספיקו כנראה לניקוי הלב שלי והתיק הגיע כמובטח.

הגעתי למעונות הסטודנטים ומשם המשכתי ללימוד משותף. ישבתי מלא השתאות, ושמעתי בפעם הראשונה אנשים קוראים את הפא בשפות שונות בתורות. ספרתי 16 שפות! סימן מעניין שקיבלתי היה שהשפה שנקראה ברגע כניסתי הייתה עברית. תחושה עמוקה של התרגשות אחזה בליבי כששמעתי אנשים ממדינות שונות מקריאים את אותו פא. כתושב ישראל, בה תושבים מדתות שונות מתקשים להסתדר יחד, הלימוד המשותף נתן לי תקווה עצומה.

המפגש עם מתרגלים מכל העולם, טובי לב ואדיבים מאוד, היה מדהים עבורי. כמעט לא הכרתי עד כה מתרגלים, מאחר וכמעט לא השתתפתי במפגשי הלימוד ובפעילויות בישראל. השיחה עם מתרגלים מארצות שונות, איתם הייתה לי שפה משותפת מיידית, גרמה לי להבין דבר מאוד חשוב. מזה שנים שחיפשתי יותר ויותר אנשים נעימים במיוחד לסביבתי הקרובה. סוף סוף מצאתי.

במהלך הועידה חוויתי חוויות נוספות, וביניהן תיפוף במצעד בעיר זרה ללא כל רקע קודם בתיפוף, ושיתוף ההתנסויות שהעלה דמעות בעיני. ריגש אותי מאוד לשמוע שבכל העולם מתרגלים פועלים להבהרת האמת. לאחר מלחמות כה רבות בישראל, התמלאתי תקווה עצומה לראות שיש כה הרבה אנשים המקדמים את הסובלנות.

לאחר הועידה נשארתי בוארשה. להפתעתי הציע לי אחד ממארגני הוועידה להתארח אצלו למספר ימים. נדיבות ואמון אלה לא היו מוכרים לי. בימים אלה שוחחנו על סוגיות טיפוח וצפינו יחד בהרצאות של המורה במעין מרתון. ההפרעות של העייפות לא עצרו אותנו והשלמנו את המרתון בהצלחה!

לאחר שהשלמתי את טיולי בפולין טסתי לפראג והתחלתי לחפש הוסטל ללון בו. נזכרתי במתרגל צ'כי שפגשתי בוועידה והתקשרתי אליו. ללא היסוס הנחה אותי להגיע למרכז העיר, שם פגשו אותי שני מתרגלים לטיול היכרות בעיר. בסיום הערב אחד מהם לקח אותי לביתו של מתרגל נוסף, אותו לא פגשתי והוא לא דיבר כלל אנגלית, אך בכל זאת התנדב עוד לפני שפגש אותי לארח אותי במשך כל השבוע. לא ידעתי כיצד להודות לו על הנדיבות! במשך שבוע תקשרנו בחצאי מילים וסימני ידיים.

המתרגלים התנדבו לארח לי לחברה במשך השבוע, והיו אדיבים במיוחד. בנסיעתי קיוויתי ליצור קשרים עסקיים בעולם, אך מצאתי יותר מכך – אחים ואחיות לדאפא!

חלק רביעי ואחרון – ההבנות

במסגרת הזמן שביליתי עם המתרגלים הצ'כים ראיתי לראשונה את החיים המלאים של מטפח, כשפאזל פעילויות הדאפא משתלב תוך נחישות ברמה שלא הכרתי.

במשך השבוע הרהרתי רבות במה שעבר עלי מתחילת הטיפוח. תובנות רבות הגיעו, למשל שתרגלתי תוך רדיפה אחר בריאות. הבנתי שאי אפשר לדחות את העיסוק בפאלון דאפא לזמן אחר פנוי יותר, כי הוא לא יגיע לעולם. כמו כן, למדתי שהפאלון דאפא היא עולם ומלואו, שדרכו אוכל לתרום כמו שרציתי ולהגשים את עצמי בדרכים רבות ומגוונות, למשל כתיבה, נגינה, שירה ועוד.

כיום אני מברך את האינטרנט על ששינה את חיי. בזכות אתר הפאלון דאפא בעברית, ובו ההתנסות שקראתי, קיבלתי את הפא. לאחרונה הצטרפתי לשורות אתר האפוק טיימס בעברית ואני מקווה שדרך האינטרנט נמשיך לחשוף את האמת ולהציל אנשים. במקביל אני לומד כיצד לאזן את לוח הזמנים על מנת להיות פעיל יותר.

זוהי הבנתי המוגבלת. אנא תקנו אותי בחמלה על שגיאותיי. תודה לכולכם על ההקשבה.