Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

הודו: פאלון דאפא (פאלון גונג) מתפשט מהר בקרב תלמידים בהודו

נוב' 15, 2006 |   אתר מינג-הווי

(Minghui.org)

מאת מתרגל מהודו

ב- 1 לינואר, 2001, כמה מתרגלי פאלון גונג מסינגפור הגיעו להודו על מנת להציג את הפאלון דאפא, ואז גם התחלתי לתרגל. כבר מתחילתו של הטיפוח שלי, התחלתי להרגיש שהמורה מדריך אותי. תודות לתכניתו הרחומה של המורה, פאלון דאפא מתפשט במהירות בקרב תלמידים בדרום הודו.

הוראת התרגילים בביתי הספר  

אחרי ששוחחנו עם המנהל של בית הספר הציבורי לבנות, הוא ביקש מאתנו להורות את התרגילים ל- 1200 תלמידים. למרות שהיו אנשים רבים, והיה מאוד חם, התלמידים למדו את התרגילים מאוד ברצינות ובשלווה.

לפני שאנו, מתרגלים מקנדה וסרי לנקה, הגענו לבית הספר הזה, היו כבר כמה תלמידים שנהגו לתרגל מזה חודשיים. בקשנו מהם לשתף בהתנסויות שלהם. הילד שבמרכז התמונה אמר: "פאלון דאפא גורם לי להיות חזק יותר. אני לא יודע איך לומר זאת, אבל השינוי שחל בי הוא עצום".

התפשטות הפא בבתי ספר בהודו החלה לאחר שאחת המורות יצאה לחופשה בסינגפור, ושם היא ראתה כמה אנשים עושים את התרגילים. היא ביקשה לדעת יותר פרטים, ונתנו לה את הפרטים שלי בהודו. הכל נראה כמו צירופי מקרים, אך אנו יודעים שזה תוכנן ע"י המאסטר.

לאחר ששבה להודו היא התקשרה אלי, והזמינה אותי לבית ספרה כדי ללמד את התרגילים. התלמידים שבבית ספרה למדו את התרגילים, והחלו לתרגל באופן קבוע. מנהל בית הספר חשב שהדאפא הביאה מזל טוב לבית הספר. למשל, בעבר כלל לא היו להם מחשבים, אך לאחר שהתלמידים החלו לתרגל, מישהו לפתע תרם להם 12 מחשבים.

                                    נזירה אמרה: "בודהה הגיע לעולם האנושי"

 

שנה וחצי מאוחר יותר, מנהל בית הספר הזמין אותי לחתונת בתו, ושם פגשתי אחד מחבריה, שהוא מנהל של פנימייה גדולה. הוא הזמין אותי ללמד את התרגילים גם בבית ספרו. מאז אותו יום, התכנון של המאסטר התחיל להתגלגל במהירות.

בפנימייה, בהתחלה לימדתי 300 תלמידים בכיתה י'. לאחר סמסטר אחד קרה נס. מאה אחוז מהתלמידים עברו את מבחני הגמר שלהם. אחוז ההצלחה בשנים הקודמות עמד על כחמישים. המנהל האמין שזהו נס שהדאפא חולל עבורם, ולכן גם הוא החל לתרגל ברצינות. לא עבר זמן רב, והאסטמה שממנה סבל במשך 40 השנים האחרונות נעלמה. במהלך ארבעת השנים האחרונות, התלמידים בפנימייה זו מתרגלים את התרגילים במשך 30 דקות בכל בוקר ואחה"צ.

מנהל בית הספר הזמין אותי להציג את הדאפא בסדנא למורים שמתקיימת בבית ספרו. נושא הסדנא היה: "כיצד לזכות בחיים טובים יותר באמצעות טיפוח הגוף והנפש". 60 מורים מבתי ספר שונים הגיעו.

שוחחתי עם מארגן הסדנא, שהוא מורה מבית ספר ציבורי. הוא הבין שהדאפא הוא האמת של היקום, ומיד קיבל את הפא. הוא שינה את סדר היום של הסדנא, משום שהתחוור לו שכל מה שהוא תכנן ללמד כלול למעשה בדאפא.

שלושה מתרגלים מסרי-לנקה הגיעו לסדנא כדי לסייע. זה היה להם קשה, משום שהם נאלצו לקנות את כרטיסי הטיסה. המארגן שאל אותם אם זה שווה להם להוציא כל כך הרבה כסף עבור כרטיסים למטרת פעילות של יום אחד בלבד. המתרגלים אמרו לו שערכה של הפעילות גבוהה בהרבה יותר מערכם של הכרטיסים. התשובה הפשוטה הזו הותירה רושם מאוד עמוק, ויש אנשים שמדברים על כך עד היום. כתוצאה מהפעילות הזאת, המארגן ואנשים אחרים למדו מה כוחו של הדאפא.

שנה מאוחר יותר, המארגן הזה הפך להיות תלמיד דאפא מאוד חרוץ. תודות למעמדו (ולמעמד בית ספרו) החברתי הגבוה הוא הצליח להפיץ את הדאפא לרוב בתי הספר שבאזור שלו. כל בני משפחתו מתרגלים כעת, והם הקימו אתר תרגול עבור מתרגלים מקומיים.

היה חסר לנו כוח אדם לטפל בעוד ועוד הזמנות ללמד את התרגילים. ואז המורה סידר שמתרגל שלא מכבר סיים את לימודיו במכללה עבר להתגורר בעירנו במטרה לעזור לנו. כעת, המתרגל הזה פוקד באופן קבוע את בתי הספר על מנת לתקן את התנועות של התלמידים ולעודד אותם ללמוד את הפא. ביקרנו בבתי ספר רבים, ובכל מקום שבו היינו, תרמנו לספריה כמה ספרי דאפא, תקליטורי מוסיקה וכמה חומרים אחרים.

לאחרונה שני מתרגלים מסרי-לנקה וקנדה הגיעו לעירי כדי  לסייע. תוך 4 ימים, ביקרנו ב- 13 בתי ספר בארבע ערים שונות. בכל אשר הלכנו, הכוח של הפא פתח עבורנו את לבבותיהם של האנשים. מנהלי בתי הספר תמיד ארגנו זאת כך שהוראת התרגילים תתבצע מיד לאחר הרצאת המבוא. אנו יודעים שכך המאסטר תכנן. כל שעלינו לעשות הוא לשמר מחשבות נכונות וללכת היטב במסלול שתוכנן ע"י מאסטר.  כולנו הרגשנו שמחים מאוד לשתף את התלמידים בעיקרון של "אמת-חמלה-סובלנות". מנקודת מבטנו, התלמידים הם כמו פרחי לוטוס, ויש בידיהם את ההזדמנות לצאת אל דרך ישרה.

היו לי גם קשיים, ברובם קארמה של מחלות. לעיתים קרובות הייתי חש בכאבים פיסיים חזקים בלילה שלפני היום שבו הייתי אמור ללמד את התרגילים. לעיתים זה כל כך כאב שהיה נדמה לי שלא אוכל לצאת למחרת. אך תמיד בבוקר המחרת היו לי מחשבות נכונות חזקות: "אם אתה מאמין במאסטר ובפא באמונה שלמה, תוכל לעשות כל דבר". המחשבה הנכונה הזו תמיד מסלקת את הכאב. אני יודע בבהירות שמאסטר תמיד אתנו.

היו גם הרבה מבחני שין-שינג. הייתי מורה בעבר, ולכן בזמן שהייתי מלמד את התרגילים בבתי הספר, אז כמה התנהגויות אנושיות שנוצרו בתקופה שהייתי מורה יצאו שוב. לדוגמה, ההחזקות של התפארות והדגשה עצמית. אך אני תמיד מזכיר לעצמי שכל הישגי הם בעצם תודות למאסטר, ולא לי.

עד כה, הצגנו את הדאפא לשמונה עשרה אלף תלמידים בשלושים וחמשה בתי ספר. כאשר המנהלים והמורים לומדים את הדאפא בבית ספר אחד, הם תמיד מעבירים הלאה את שלמדו, כדי שהמורים בבתי ספר אחרים יזמינו אותנו גם כן. קבלנו הזמנות רבות והפכנו להיות מאוד עסוקים, אך בכל פעם שהצגנו את הדאפא לבית ספר חדש, אז תמיד היו אנשים שהיו מקבלים את הפא, הופכים למתרגלים חדשים, ועוזרים לנו.

אני יודע שכל זה היא תכניתו של מאסטר. אני לא צריך לחשוב יותר מדי. כל שעלי לעשות הוא ללכת היטב בדרך שמאסטר סידר עבורי.

תודה לך, מאסטר!