(Minghui.org)
אחרי לימוד המאמר החדש של המורה "לסלק את הרוע"
המורה אמר במאמרו "לסלק את הרוע":
"בהחלט לא ניתן להכיר בצורה הזאת של סוכנים חשאיים המכוונת כלפי הטיפוח-תרגול של תלמידי הדאפא, שתוכננה על ידי הכוחות הישנים. מבחינת הטיפוח-תרגול, אין קשר הכרחי בין הטיפוח-תרגול לבין הסוכנים החשאיים הנבזיים הנמוכים ביותר האלה של האנושות".
אני מבין שאיננו יכולים לסמוך על המרגלים הקומוניסטים הסינים שישפרו את עצמם. עכשיו, לפני שאנחנו מסלקים את התכנונים של הכוחות הישנים לגמרי, הרדיפה וההפרעות שכבר פועלים משקפים את ההחסרות וחוסר ההבנה שלנו את עקרונות הפא. זוהי בעיה שלא צריך להתייחס אליה בקלות.
אחרי התקיפה של נושא תפקיד מרכזי ב"אפוק טיימס" באטלנטה, הרבה מתרגלים שהכירו את פרטי מקרה התקיפה, חשבו על בעיה אחת : המודעות לבטיחות בין מתרגלי דאפא בחו"ל. משל סיני אומר: "חורבן של סכר באורך 1,000 מייל מתחיל בנמלה גדולה אחת". מידע בטיחותי זהה להחזקת סכר. אנשים מבזבזים זמן כסף ואנרגיה להבטיח מידע בטיחותי, אולם כל מאמציהם יורדים לטמיון אם מישהו סתם מדליף מידע בזמן שיחה, מאבד מידע רגיש בגלל הזנחה, מעגל פינות כדי לחסוך בזמן, או תלוי יותר מדי בטכנולוגיה מודרנית. אחרי שבעיה מתעוררת, האם עלינו לבדוק כל מתרגל בחו"ל ולראות אם היא או הוא זוכרים פרטים, כשהם מתרכזים בבעיה העיקרית? האם הם אחראיים ורציניים כדי לנהל היטב את הבעיות הקשורות בבטיחות?
כבר זמן רב מספר גדול של מאמרים המפורסמים באתר קלירוויסדום דנים בבעיות בנושא המודעות בין מתרגלי דאפא במרכז סין. אולם מתרגלים בחו"ל ואפילו אנשים בעמדות מפתח של פרויקטים חשובים, לא לוקחים זאת ברצינות. אפילו אחרי שפרצות חוזרות ונשנות בבטיחות קורות וכתוצאה מכך ישנן אבדות לעצמם ולאחרים, הם עדיין חושבים שתשומת לב גדולה יותר אינה נחוצה, והיא רק מעיקה. הם לא למדו את השיעור החיובי ממקרי העבר.
ישנם מתרגלים שחושבים שלשים לב לבטיחות היא אחריותם של מתרגלים בסין ומניחים שאנחנו לא צריכים לדאוג כיוון שאנו חיים בחברה חופשית וכו'. ישנם כאלה שהם יהירים בצורה עיוורת, חושבים שיש לנו טכנולוגיה מתקדמת מאוד. ישנם מתרגלים בחו"ל שלא חוו מעולם את הרשעות של המק"ס (מפלגה קומוניסטית סינית) והם מפקפקים בעובדה שהמרגלים של המק"ס יפעלו בצורה הרסנית בלי שום נקיפות מצפון בארצות זרות. ישנם כאלה שאחראים לפרויקטים חשובים ורואים באמצעי הזהירות הביטחונית כאמצעים חלוקים המביאים לניכור בין אנשים. אי לכך הם מסרבים בעקשנות להשתמש באמצעים ביטחוניים.
מתרגלי דאפא במרכז סין הם לא היחידים שצריכים לשים לב לבטיחות כדי לשריין את הביטחון של דאפא. המתרגלים בחו"ל עומדים בפני אותה בעיית טיפוח, לא בגלל שיש לנו סודות שאסור לדבר עליהם, אלא בגלל שעלינו להיות אחראים על האנשים בעולם, על עמיתים מתרגלים ועל עבודת דאפא. אסור לנו לתת לעושי הרשע של הרדיפה פרצות כל שהן.
אסור לנו להתעלם מן ההחסרה - חוסר תשומת לב חמורה לבטיחות - שקיימת במחשבתם של מתרגלים רבים. כאשר הרשעים מנסים בשיניים ובציפורניים להסתנן לבין שורות מתרגלי דאפא, זה קצת חסר הגיון, אבסורדי ולא חכם עבורנו לנקוט בגישה קלילה וחסרת זהירות, המתעלמת מבעיות ביטחון. לעשות זאת משקף גם אדישות וחוסר אחריות מצדנו וכלפי מתרגלים אחרים, שמראה חוסר בחמלה ואי התחשבות בזולת. אם לא נתקן את התוצאות, אנחנו למעשה נסייע לרשע שמתחרה מול הכוונה של כל מתרגלי דאפא כמו גם כנגד הדרישות של תיקון הפא.
מתרגלים בכל מקום בארצות זרות אוהבים לדבר על פעילויות של מתרגלים שונים ועל פרויקטים שהשתתפו בהם. ישנם שמדברים על כך וישנם אחרים שמעבירים הלאה את המידע. החשיבות של ביטחון המידע לא עולה כלל על דעתם, והם אינם חושבים גם על אחריותם לפא, לטיפוח וליצורים חיים כשהם חולקים בחופשיות באינפורמציה רגישה. במטרה לשפר את יחסיהם עם בני משפחה שאינם מתרגלים (ישנם כאלה שנוסעים באופן קבוע בין סין וארצות אחרות), ישנם מתרגלים שמנדבים מידע על מתרגלי דאפא הלוקחים חלק בפעילויות נגד הרדיפה, מבלי להתחשב בחשיבות ובנחיצות הפעילויות האלה.
למעשה אם נתייחס למשפחתנו בחמלה, הם יחושו זאת. זה לא נחוץ לזכות בתמיכתם על חשבון הדלפת מידע רגיש על מתרגלי דאפא. כשהם דנים בגלוי בנושאים כאלה אולי אין להם כוונות רעות אלא להפך, כמו שזה נראה מנקודת מבט של אנשים רגילים. נושאים רגישים אלה יכולים ליצור גם אשליה של קירבה בין מתרגלים. אבל לראות זאת מנקודת מבט של הטיפוח, התנהגות כזאת לא מביאה תועלת לאף אחד. במוחם של מתרגלים אלה פועלים מושגים רגילים הכוללים בין השאר מנטאליות של התפארות, סקרנות, החזקה לגוף ולרגשות אנושיים. בעיה זאת לא רק מערבת פרויקט אחד או אדם אחד. אפילו שהפטפטן לא התכוון להזיק, יכול להיות שלזה שהקשיב יש כוונות רעות. קל מאוד לערב אנשים רגילים כאשר הם שומעים דברים שלא היו צריכים לשמוע, כך שהם יכולים לעשות רע וליצור קארמה.
קשה מאוד למתרגלים שאינם מעורבים בפרויקט מסוים להתחשב במצב. הם יכולים ליצור הפרעות למתרגלים עם הפרויקט אם לא יטפלו במידע כהלכה. אם המושגים האנושיים שלהם יתגברו הם עלולים ליצור מחסומים על דרך הטיפוח שלהם.
במשך השנים האחרונות של המאמצים נגד הרדיפה, הממשל הקומוניסטי השקיע סכום עתק של כסף וכוח-אדם בחו"ל. המרגלים הם היבט אחד של העניין, והיו להם כמה הצלחות הודות לחוסר זהירות ואי-תשומת לב חמורים של מספר מתרגלים בנושא הבטיחות.
כרגע, מתרגלים בחו"ל צריכים להכיר בחשיבות ענייני הבטיחות והתייחסותם לשיטה, בראש נקי ובהגיון. אם אנחנו יציבים כמו סלע, שום כוח קיצוני לא יכול להזיק לנו. מנקודת מבט של הטיפוח, בכמה מן התקריות של הרדיפה כאשר מידע בטחוני היה מעורב, זוהי תוצאה של חוסר ערנות של מתרגלים לבטיחות. אולם בהבהרת וחשיפת תקריות אלה, מתרגלים עמיתים לפעמים מנדבים עוד יותר מידע פנימי מכל סיבה שהיא, מה שנקרא "מצב פאלון גונג" בפי מרגלי המק"ס. אחרי כל השנים האלה של תקופת תיקון הפא, התנהגות טיפשית ולא הגיונית כזאת צריכה הייתה כבר להיעלם לגמרי לפני הרבה זמן. מתרגלי דאפא עושים כמיטב יכולתם עם שלושת הדברים כפי שנדרש בטיפוח, ולמרות זאת כמות העבודה שאנחנו עושים לא מייצג את הממד והרמה בטיפוח. ישנו הבדל בסיסי בין מתרגלי דאפא העושים את שלושת הדברים לבין אנשים רגילים העושים את עבודתם.
בקיצור, כל מתרגלי דאפא בחו"ל צריכים לשים לב לבעיות של בטיחות. רק ע"י שנעשה פחות אנוכיים נוכל להפסיק לחשוב על הכוונות שלנו, הפרויקטים שלנו, ובמקרה לעשות דברים שימצאו חן בעיני מרגלי המק"ס. אנחנו לא יכולים להתרברב סתם שאנחנו מסלקים את הסידורים של הכוחות הישנים ומתנגדים לרדיפה, כיוון שעלינו לפעול בהגיון פשוט ולצעוד בצעדים יציבים ורציניים בדרך לטיפוח.