סוכנים מהיחידה הראשונה מאגף המשטרה של העיר פוּ-שוּן בפרובינציית ליאו-נינג עצרו את הגברת שיאו-צ'ן (שם בדוי). השוטר גואן יונג רדף אותה ללא הרף וניסה לאלץ אותה למסור לידיו שמות של מתרגלים עמיתים אולם, היא סירבה לעשות זאת. גואן הפריד בכוח בין רגליה של הגברת שיאו-צ'ן בכוח והכה אותה באכזריות. לאחר מכן היא לא יכלה ללכת במשך כמה ימים וכל גופה היה מכוסה חבורות מבעיתות.

הגברת שיאו-צ'ן נעצרה באופן בלתי חוקי בקבוצה השנייה בכלא ובמשך למעלה משלוש שנים הוכתה באכזריות לעתים קרובות. ראשי הקבוצה הסיתו אסירות פליליות לקשור את גברת גונג בחבלים ולתלות אותה כדי שיוכלו לפשק את רגליה בכוח. בנוסף, הסיתו את האסירות לאלץ את הגברת שיאו-צ'ן לעמוד במשך חמישה ימים ולילות שלאחריהם לא יכלה ללכת באופן נורמלי. פרט לכך סטרו על פניה שוב ושוב והוסיפו סמים בלתי מזוהים למזונה. למרבה המזל היא גילתה זאת ותופעה זו פסקה.

הגברת שיאו-צ'ן אולצה לעבוד בפרך בסדנת עבודה. אסירות פליליות היכו אותה באכזריות, הפשיטו אותה לאור היום וכתבו מלים המשמיצות את המורה על גופה. כיוון שסירבה לכתוב את "מכתב ההתחייבות" שהיא אכן "עברה שינוי", אסירות אילצו אותה להשתופף בכיור מלא במים קרים וסטרו לה שוב ושוב על פניה בנעלי בית. אולם, גברת שיאו-צ'ן לא שיתפה אתן פעולה ומחתה על רדיפתה באמצעות שביתות רעב מתמשכות. היא אף הבהירה להן את האמת אך הן לא הקשיבו. במהלך שביתת הרעב שלה, האסירות המשיכו להכות ולענות אותה.

העבריינית ליו גווי-שין עינתה מתרגלות לעתים קרובות, בכל פעם שהתחשק לה. היא אף קיללה את המורה ואת הדאפא. גברת שיאו-צ'ן הבהירה לה את האמת וסיפרה לה על העיקרון שמעשים טובים או רעים יזכו לגמול בסופו של דבר. אך כיוון שגברת שיאו-צ'ן סירבה לוותר על אמונתה באמת, בחמלה ובסובלנות, האסירות הפליליות עינו אותה במשך שלוש שנים.

רדיפת מתרגלות בקבוצה השמינית

הקבוצה השמינית בכלא הנשים בפרובינציית ליאו-נינג רדפה סביב השעון מתרגלות שהתקבלו לאחרונה וסירבו "להשתנות" (לחתום על הצהרות וויתור על התרגול – המת'). המתרגלות אולצו לבצע עבודות יד, לעמוד במשך היום כולו ולישון בלילה על לוחות קרים כקרח ללא מצעים. המתרגלת, הגברת ליו ג'ונלו, שנאסרה בקבוצה השנייה, נכפתה באזיקים ביד אחת וידה השניה הוחזקה מאחורי גבה במשך כמה ימים, מבלי יכולת להזיז את ידיה ואת זרועותיה. כדי לאלץ את כל המתרגלות "להשתנות" ראשי הקבוצה דרשו מראשי תת-הקבוצות להסית עברייניות פליליות לרדוף את המתרגלות ברמות שונות.

המתרגלת ג'ין שונב, בתת הקבוצה הראשונה, הופשטה מבגדיה, הוכתה באכזריות ומים קרים נשפכו עליה בחורף. בנוסף, חשמלו אותה באלות חשמליות בפיה עד כדי כך שלא יכלה לסגור את פיה במשך כמה חודשים כיוון שהיה מכוסה בכוויות גדולות. המתרגלות עבדו בפרך בסדנת העבודה במשך שעות ארוכות מאוד, כמו שפחות, ודרשו מהן להגיע למכסת עבודה גדולה מאוד. אחרת, היו מחשמלים אותן באלות חשמליות, סוטרים על פניהן ולא מאפשרים להן לאכול ארוחת ערב או לקנות דברים.

בעברייניות הפליליות נהגו במידה דומה. כשאסירות פליליות היו חולות, השוטרות חשבו שהן מעמידות פנים מתוך עצלות ומנעו מהן טיפול רפואי שוב ושוב. הן נשלחו לבית החולים רק כשהיו על סף מוות. כמה אסירות פליליות מתו מסיבוכים שנבעו ממאמץ יתר. השוטרת זואו שיאו-יאן אילצה אסירות פליליות לעבוד בפרך, ללא כל דאגה לחייהן, בכדי להשיג את מכסת העבודה הגבוהה ביותר בכלא.