הרצאת הפא במנהטן

לי הונג-ג'י, 26 במארס 2006 - ניו יורק

אתם יודעים שהמאסטר נמצא הרבה באזור של ניו יורק, לכן כשמקיימים ועידת פא בניו יורק באים די הרבה אנשים. כל תלמיד דאפא מנסה ככל יכולתו לעשות את מה שהוא צריך לעשות בדרך של אימות הפא, וכיוון שמה שאתם עושים כיום קשור קשר הדוק לטיפוח שלכם, אתם למעשה מטפחים באופן זה. הצורה של הטיפוח-תרגול שלכם היא כזו שמטפחים בחברה האנושית הרגילה, ואנשים בשכבות חברתיות שונות או במקצועות שונים יכולים כולם לטפח; וכשאתם נמצאים בחברות שונות ועושים שימוש במקצועות השונים שלכם כדי לאמת את הפא ולהציל ישויות חיות בכל פינה של העולם, אתם עושים שימוש בצורת החברה הנוכחית הזאת כדי לטפח.

אבל צורת הטיפוח הזאת למעשה איננה צורה של טיפוח באופן נינוח וקל בחברה של האנשים הרגילים. המאסטר אמר לכם ש"לדרך גדולה אין צורה", ושמההיבט של הצורה, הטיפוח-תרגול שלנו כבר שונה מאלה של העבר. למעשה כולכם כבר מבינים את הנקודה הזאת. כדור הארץ הזה הפך כבר לנקודת המוקד של תיקון הפא של היקום. אם כך, אז החיים שכאן – כולל אפילו המון הדברים הקיימים כאן בעולם – אינם יכולים להיות כה פשוטים. אז למעשה המשמעות של מה שאתם עושים, בין אם זה הצלת הישויות החיות או אימות הפא, כולל הטיפוח האישי שלכם, היא פשוט אדירה. החיים כאן לאמיתו של דבר אינם עוד החיים הפשוטים שהיו על כדור הארץ הזה במקור, ומרביתם מגיעים מרמות גבוהות, אז דברים רבים בחברת האנשים הרגילים, כולל צורות שבהן דברים רבים מופיעים בחברת האנשים הרגילים, גם הם למעשה אינם פשוטים. אם כך, אז חישבו על זה כולכם: זה שאתם בכל המקצועות והעסקים, זה שאתם נמצאים בכל חלק של החברה, וזה שאתם חלק בכל השכבות החברתיות של החברה כשאתם מטפחים, בוודאי יש בתוך זה משמעות גדולה אף יותר. אז עבור תלמידי הדאפא טיפוח אישי רק משרת כבסיס חיוני, בעוד שלסייע למאסטר, להציל ישויות חיות ולאמת את הפא, אלו הם המהווים את התכלית האמיתית של היותכם תלמידי דאפא, ורק דרכם אתם יכולים להגשים את הנדרים הפרה-היסטוריים שלכם. דיברתי על דברים כאלה גם כשלימדתי לאחרונה את הפא בלוס אנג'לס. אתם יכולים ללכת לאינטרנט לקרוא את זה.

בכל מקרה, כיוון שכמטפחים אתם יודעים שכל דבר שאתם עושים בחברה כיום, כולל החיים האישיים שלכם, נמצא בתחום של טיפוח, אז אפילו עוד יותר עליכם להתייחס ברצינות לכל דבר שמתרחש מסביבכם, ולהתייחס אפילו יותר ברצינות לצורה חסרת הצורה הזאת של הטיפוח שאתם עושים. אמרתי לכם בעבר שעליכם לעשות את שלושת הדברים היטב - לשלוח מחשבות נכונות, ללמוד היטב את הפא, ולהבהיר את האמת כדי להציל ישויות חיות. הבהרת האמת היא משהו שעשיתם באופן אקטיבי ועבדתם בו קשה. כמובן, יש גם כמה תלמידים שניתן היה לראות שהם הרפו יחסית ואינם כה נחושים לגבי זה, תמיד מרגישים כאילו הייתה זו רק איזו מטרה שיש להשלים. למעשה אין זה כך. זה רק שצורת הטיפוח שונה כאן. זו הדרך שהטיפוח-תרגול שלנו הולך בה, וזו גם דרך שבה בן אנוש יוכל לטפח בחזרה לשמים לאחר שהעולם נוצר. בעבר, כל דרכי הטיפוח טיפחו את הפו-יואן-שן, ולאחר שתקופת החיים הסתיימה הג'ו-יואן-שן היה ממשיך ומתגלגל בעולם האנושי. בנוסף, כל צורת טיפוח וכל אמונה היו למעשה רק שאלוהויות העשירו את התרבות המאפשרת למין האנושי להבין את האלוהות ואת הטיפוח. זוהי הפעם הראשונה שניתנה לאדם הזדמנות כזו, וזוהי המטרה של יצירת העולם. אז [כשאתה חושב על זה שאתה], מתוך כל אינסוף ואינספור הישויות החיות שקיימות, הגעת להיות תלמיד של הדאפא, איך אתה יכול לא לעשות את זה היטב? עימדו בדרישות של הדאפא, והשלימו את הנדרים הפרה-היסטוריים שלכם. אימות הפא והצלת ישויות חיות נראים כמו עניינים שבין האנשים הרגילים, אבל למעשה זה באמת לטפח ולתרגל. המטרה של זה היא שונה מהמטרות של עשיית דברים של האנשים הרגילים. כל מה שאנשים רגילים רוצים להשיג שונה בהחלט ממה שאתם רוצים. מה שמטפחים רוצים זה להעלות את התחום שלהם, להגשים את הנדרים שלהם, ולבסוף להשיג את השלמות המלאה. המטרה שונה לחלוטין.

אמרתי גם שבכל צורה שבחברה ניתן להשתמש כדי לטפח. אם בזמנו לא הייתי מפיץ את צורת הטיפוח הזאת לכל העיסוקים ולכל המקצועות השונים והצורות החברתיות של כל החברה; אם הייתי רק משתמש בצורה אחת או משתמש בצורות העבר של טיפוח דתי, אז זה היה אומר שהייתה רק דרך אחת, שהיא להתנזר, והייתה מתקבעת צורה לטיפוח שלנו. זה לא יכול היה להשיג את הדרישות האדירות של הדאפא של היקום ושל תיקון הפא של היקום. אם היינו עושים כך, למעשה, חישבו על זה כולכם, איך יכלו הישויות החיות הנמצאות בכל פינה שבעולם להינצל? גם הדאפא לא יכול היה להיות מופץ בכל העולם כל כך מהר. יש מגבלות של זמן בתיקון הפא. אז איך שתלמידי הדאפא יוכלו לנצל היטב את הצורה הזאת, זה בדיוק הנושא של ללכת היטב את מסלול הטיפוח-תרגול. בדרך גדולה ללא צורה, כל סביבה מספקת לתלמידי הדאפא מקום לטפח. בכל סביבה ניתן לטפח. הטיפוח שאתם עושים היום הוא לא מסוג הדרכים הקטנות האלה שהועברו לבני האדם על ידי הישויות המוארות כחלק מתרבות, כמו שקרה בעבר, אלא הדרך שלנו מופצת לכל החברה האנושית שלפניכם, ואתם בוחרים לטפח בצורה שהכי מתאימה לכם. למרות שזה נוח, באותו הזמן זה גם אומר שזה קשה מאוד לאנשים לקחת ממישהו דוגמה, חוץ מאשר בעניינים של נחישות. זה משהו שהדאפא יצר רק למענכם, וזה משהו חסר תקדים. אז זוהי דרך שעליכם לפלס וללכת אותה בעצמכם. האחריות שמוטלת עליכם היא פשוט אדירה למרות שהצורה של הדברים נראית כולה רגילה. לגבי המטפחים של העבר, תמיד הייתה רק צורה אחת, שהיא ללכת להרים לטפח, להתנזר. אולי היו צריכים לגלח את הראש ולהפוך לנזיר בודהיסטי; או שבהקשר הנוצרי או הקתולי להפוך לנזיר או לנזירה, או לכומר. ובאשר לדת שיושמה על ידי מדינה שלמה, היו בה חוקים נוקשים. אבל אף אחד מאלה לא יכול להיות שיטת טיפוח עבור תלמידי הדאפא. דרך הטיפוח של תלמידי הדאפא היא ללא צורה, כשכל החברה האנושית למעשה משרתת את הצורה של הטיפוח שלכם. המסלול של כל אחד מכם שונה. העבודות שלכם שונות, הסביבה שבה אתם חיים שונה, המשפחות שלכם שונות, וכך גם המעמדות החברתיים שלכם, כמו גם הדברים שאתם חווים. ויש יותר מכך למעשה. אם המשמעות הרחבה של מה שמאחורי זה היא אכן אדירה, אז האחריות שאתם נושאים גם היא אדירה. כל תלמיד דאפא נושא למעשה אחריות למערכת קוסמית אדירה, ואם אתם צריכים להציל את אינספור הישויות החיות של מערכת כזאת גדולה, אז לא רק שהאחריות גדולה, אלא זה גם נהיה קריטי ביותר שתלכו את הדרך שלכם נכון. הישויות שיכולות להינצל ייושבו בדרך טובה, יטוהרו, ויתוקנו בתיקון הפא; חוסר הטוהר של מגוון דברים חומריים שיכולים להישמר יסולק מהם בעת שהם ינוקו, ומה שיישאר יהיה טהור. זה מה שתיקון הפא של כל היקום דורש. ולמעשה זה משהו שאתם מבצעים באופן פעיל בזמן שאתם מטפחים. מה המשמעות עבור תלמידי הדאפא שיש הצורה היוצאת מן הכלל הזאת לטיפוח, ושיש האחריות הכרוכה בכך, ושיש פא כה עצום, ושיש תיקון פא בהיקף קוסמי? זה אומר שהאחריות היא אדירה באופן מדהים, זה גם גורל קדוש שיצרתם בפרהיסטוריה, וזה ליצור את המוסריות הקדושה שמחכה יום אחד לישות אדירה. אז האם זה ילך אם לא תעשו את זה היטב? אז למעשה, את השלמות המלאה של הטיפוח-תרגול שתשיגו בעתיד, את הרמה של סטטוס-הפרי, אתם יכולים רק לדמיין. זאת הסיבה שהדרישות מכם בתהליך הטיפוח הן גבוהות. ולנוכח הדרישות הגבוהות האלו אין שום צורה של הגבלה מבחוץ שמגבילה אותך; הפיקוח נעשה באופן רופף בתוך החברה של האנשים הרגילים, כל מה שיש לנו זה הפא.

זה שיש גישה רופפת בטיפוח בחברה של האנשים הרגילים, חישבו על זה: זה אולי נראה נינוח, אבל הסטנדרט שאתם נדרשים להגיע אליו – שיהיו לכם מחשבות נכונות ופעולות נכונות כשאתם עושים טיפוח בפועל – הוא למעשה מאוד נוקשה, מכיוון שכל זה תלוי ברצון שלכם לנוכח הפא לטפח בפועל ולטפח באמת. כאן בתוך עולם החולין, זה תלוי לגמרי בכם ללכת את הדרך ישר ולצאת מעבר לאנשים הרגילים כשאתם שקועים בסביבה המסובכת הזאת. כל דבר שאנשים רגילים מחפשים; כל דבר שאנשים רגילים רוצים להשיג; כל דבר שאנשים רגילים יכולים לפעול בו, להגיד ולעשות – כל אלה, בשבילכם, הם מה שצריכים לטפח אותו החוצה. אבל כיוון שאתם עדיין צריכים להישאר בין האנשים הרגילים עד שהטיפוח שלכם יגיע לשלמות המלאה, עליכם להגיע למצב שבו יש לכם דברים כאלה אבל אין לכם הלב אליהם, ושבו אתם עושים דברים אבל ללא החזקה. או, אם להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת, כל הדברים האלה שאנשים רגילים עושים מספק לכם סביבת טיפוח. כזו היא הדרך שאתם הולכים בה. בדרך הזו, הבעיה שהכי נוטה לקרות היא שאתם מרפים ומועדים לתוך האנשים הרגילים. וזה במיוחד כך בתקופה של אימות הפא, בה אתם נוטים אפילו יותר לשקוע לדכדוך ולהתייאש כשאתם עומדים בפני כל כך הרבה לחץ ומצוקות מכל סוג. אבל כמובן, אחרי הכול אתם תלמידי דאפא שנדרו נדרים לפני כן, והחיים שלכם, אחרי הכול, קיימים במקביל עם הדאפא. עם פא כל כך אדיר, הדאפא יהיה איתך כשהמחשבות שלך נכונות, וזו הבטחה אדירה. אבל מצד שני, כשהמחשבות שלך לא מסַפקות ולא מתאימות לפא, אתה תהיה מנותק מהכוח של הפא, וזה ייראה כאילו שאתה לבדך ולא מקבל עזרה. אפילו אם הדברים שאתם עושים הם דברים של דאפא, אתם עדיין צריכים להתאים לפא, אחרת הכוח של הפא לא יהיה שם. כיום אתם פועלים נהדר ככלל. כמובן, טיפוח הוא גם התהליך של גלים גבוהים הסוחפים את החול, ולכן אלה שאינם עומדים בסטנדרט בהחלט ינופו החוצה בתהליך. זה נורמלי. ככלל, תלמידי הדאפא פועלים מצוין, ובעוד אתם מתקדמים, רובכם הצליח לעבור את זה. כמובן, ישנם אלה שנפלו מאחור, וישנם אלה שמתחילים מהתחלה ומשיגים את הקצב. וזה נורמלי גם כן. זה מה שניתן לראות על תהליך הטיפוח הזה. כל עוד העניין הזה לא הגיע עד לצעד האחרון, עבור המטפחים, כמו גם עבור כל הישויות החיות, זו הזדמנות גדולה.

לכן אני אומר, למרות שנראה כאילו בצורה הזאת של הטיפוח-תרגול הרופף אין תקנות או מצוות, אין מערכת חוקים, ואף אחד לא מגביל אתכם, הדרישות למעשה גבוהות מאוד, משום שאתם חייבים לפקח על עצמכם ואתם חייבים להגיע לסטנדרט בעצמכם. אבל בדיוק כיוון שהאחריות היא אדירה והמקום שאתם מטפחים אליו הוא גבוה, לא יכול להיות בחברה האנושית שד שהוא גדול עד כדי כך שבאופן ישיר יגרום לכם צרות. וזו הסיבה שהכוחות הישנים יצרו את המק"ס המרושעת – כדי לראות האם תוכלו לטפח בשעה שאתם נרדפים. אם תוכלו לעבור את זה אז הם יכירו בכם; ואם לא תוכלו, אז זה יַראה שאתם לא טובים. אני לא מכיר בדברים האלה, כמובן. אבל, הם פעלו באופן זה, והם אכן גרמו לכמה אנשים לאבד את כל המחשבות הנכונות וליפול לתוך המלכודת שלהם.

בנוסף, המצוקות שמופיעות בחיי היומיום הממשיים שלכם הן הזדמנויות לטיפוח שנוצרו עבורכם וסופקו עבורכם בשעה שהלבבות האנושיים שלכם מפותים ומגורים על ידי רווח אישי בחברה המוחשית הזאת. זה למעשה הקשה ביותר. זאת בדיוק הסיבה שאף אחד בעבר לא היה מעז לטפח באופן הזה. מישהו שהיה רוצה לטפח היה עוזב את הבית ומתנזר ונמנע מעולם החולין, וכך, כשהוא חופשי מהפרעות מעולם החולין, הוא יכול היה להשיג שקט ושלווה. הוא לא היה נתקל בצרות, ולא היה נתקל בדברים האלה שנמצאים בחברה המוחשית שקשורים ברווח האישי או שמעוררים לבבות אנושיים. אז עבור מטפח, לא משנה לאיזה ישות הוא טיפח להיות, הרמה שלו הייתה, באופן כללי, מוגבלת, והרמה שהוא טיפח אליה לא הייתה גבוהה. זה כיוון שהיו לו תנאים מסוימים קבועים; הוא נמנע מסביבות עוינות ומקונפליקטים. במקרה שלכם, אתם עומדים באופן ישיר בפני הקונפליקטים, ואתם נתקלים ישירות במציאויות של החברה שמזיזות את הלבבות האנושיים, כמו גם בכל הבעיות השונות שהרווח האישי וההחזקות האנושיות מציבים. אז אפשר להגיד ששום דבר אינו קשה יותר מטיפוח בעולם האנושי. אף שיטת טיפוח אינה קשה יותר.

אני רוצה שתקשיבו בתשומת לב עכשיו. אנשים נהגו לדבר על כך שסוג זה או אחר של טיפוח הוא קשה, על טיפוח במשך עשורים, במשך חיים שלמים, או אפילו במשך כמה גלגולים. אבל למעשה התקופה נמשכה כל כך הרבה כיוון שהם לא התמודדו ישירות עם פיתויים, והמצוקות שלהם לא היו כל כך ענקיות. בטיפוח שאתם עושים עכשיו אין דרישות או הגבלות נראות לעין במובן של צורת הטיפוח. אבל בטיפוח בחברה המוחשית הזאת אתם עומדים בפני פיתויים בחזיתות רבות, ובכל רגע ובכל התרחשות יש השאלה של האם אתם פועלים היטב או לא. זו הסיבה שאני אומר שרק כשמישהו עובר את כל זה הוא באמת יוצא מן הכלל. אף אחד לא טיפח כך בהיסטוריה, ואף אחד לא העז ללכת בדרך הזאת; וגם אלוהויות לא הדריכו אנשים לנסות את הגישה הזו. ובנוסף, העולם שמסביבכם הוא בלגאן נוראי, ובנוסף יש הרדיפה של הרֶשע ולחץ מנסיבות של טרור.

אז מדוע אני אומר שהדרישות עבור ההגעה לשלמות של תלמיד הדאפא הן גבוהות, או שהאחריות שהוא נושא היא אדירה? זו למעשה הסיבה. וביחד עם זה, כשמטפחים בסביבה כזאת, הולך להיות מספר גדול של תלמידים שיטפחו בתוך מצב שלגמרי אינם יכולים לראות דברים. יש תלמידים שבהיקף מסוים, או במצבים שונים, או באופן ויזואלי, יכולים לבוא במגע עם סיטואציות בממדים אחרים. המסלול של כל תלמיד שונה, וכך גם הסיטואציה של כל תלמיד. ולמעשה, כל מה שאתם יודעים הוא עדיין מוגבל מאוד, כיוון שדי קשה עבורכם להצליח לראות את המראות המרהיבים של תיקון הפא של היקום, או את המראות המופלאים של הגופים של תלמידי הדאפא שעוברים שינויים באמצעות טיפוח בתיקון הפא. הסוג הזה של האשליה כשלעצמו מציג אתגר גדול עבור התלמידים שלנו. אם הייתם מטפחים בדת, אם הייתם מאמצים כל אחת מצורות הטיפוח ההן שבהן נמנעים מעולם החולין, זה בכלל לא היה כמו דרך הטיפוח שתלמידי הדאפא של היום נוקטים בה. בשיטות של העבר היה אפשר שהכוחות העל טבעיים שלהם ייפתחו לדרגות שונות, וזה שהיו להם כוחות שמימיים היה אמצעי לעודד את הנחישות של האנשים. בשל הפרעה מרושעת מהכוחות הישנים שגורמת לכך שתלמידי הדאפא יימצאו במצב הטיפוח הדורש ביותר, תלמידים רבים אינם יכולים להבחין בשינוי של עצמם, או בהצלחת כל מה שהם עשו. אז בנסיבות כאלה אדם עדיין צריך להיות קפדן עם עצמו וללכת היטב את הדרך הזאת. כשאתם מסוגלים לצעוד קדימה כדי לאמת את הפא בזמן שאתם נרדפים על ידי המק"ס המרושעת; כשאתם מסוגלים להמשיך להיות נחושים אפילו כשאתם ניצבים מול לחץ והחיים שלכם בסכנה, כשאתם עומדים בפני האנשים הרבים בעולם הזה שאינם מבינים את האמת ומוּלָכים שולל, וכשאתם נתונים ללחץ כתוצאה מכל מיני הערות מאנשים בעולם הזה – האם אינכם פשוט יוצאים מן הכלל? אתם באמת יוצאים מן הכלל. מי שיכול להצליח לטפח תחת נסיבות כאלה ראוי שישיג את השלמות המלאה, וראוי שיהיה לו סטטוס-פרי אדיר, כיוון שבהיסטוריה מעולם לא הייתה מצוקה אדירה כל כך, ואף אחד לא העז לנסות את הדרך הזאת. (מחיאות כפיים)

שום דבר בעל חשיבות שהתרחש בחברה האנושית לא היה במקרה. זה נראה כאילו שאדם עושה משהו כשהוא רוצה. אבל למעשה, זה לא הוא שעושה זאת. לולא הגורמים של אלוהויות מאחורי הקלעים, אנשים לא היו באמת מסוגלים לעשות דבר. וזה כך לגבי כל דבר בחברה של היום. לדוגמה, כשארגון גדול או פירמה גדולה בעולם הזה גדלים להיות כמו שהם; או כשמישהו מסוגל ליצור משהו באמצעות מחקר מדעי; או האופן בו החברה מתפקדת; המצב בו בני אדם חיים – אף אחד מאלה אינו פשוט. במיוחד כשאירוע כלשהו מסוגל להשפיע על הצורה של החברה, זה תמיד שמאחורי הקלעים נמצאים גורמים של אלוהויות. כמובן, אמרתי לכם בעבר שלהרבה ממה שמתרחש בחברה האנושית יש קשר לתיקון הפא. חישבו על זה בשקט ותראו שכל עם שמופיע; שכל התרחשות בכל העולם הזה; שאפילו מאזן הכוחות בין כוחות פוליטיים היום; ואפילו איך שהדברים שזורים זה בזה – לכל זה יש קשר ישיר לתיקון הפא של היום ואימות הפא של תלמידי הדאפא. ובכל זאת כשתלמידי הדאפא מבהירים את האמת וחושפים את הרדיפה המרושעת של המק"ס המרושעת יש אנשים שאינם רוצים להקשיב ושאפילו משתמשים בתירוצים שהמק"ס החדירה בהם. אבל שום דבר מזה אינו מקרי. חישבו על זה, האם הדברים המרושעים האלה לא הגיעו גם הם משום שהכוחות הישנים של היקום שולטים בהם? האם הכוחות הישנים אינם רוצים להשתמש במושגים ובתפיסות של עצמם כדי לכוון את המסלול של תיקון הפא ושל הטיפוח של תלמידי הדאפא? כיוון שתיקון הפא משפיע על כל ישות ביקום, כולל על הכוחות הישנים, האם אלה שאינם טהורים, או אינם טהורים מספיק, יכולים להבין את זה? המחשבות של ישות ברמה גבוהה ישפיעו על הרמות שמתחת. כשאדם רגיל יוצר מחשבה, אין לה השפעה על אחרים, למרות שזה ישפיע על האדם הזה עצמו במידה זו או אחרת. אבל לגבי ישות מרמות גבוהות, מחשבה אחת בלבד תשפיע על כל הישויות החיות בטווח של היקום שלה. ולגבי ישות מרמה אפילו גבוהה יותר, למחשבה אחת שלה תהיה תהודה בתוך יקום של טווח אדיר. ישויות כאלה כמובן לא יעשו באופן ישיר נזק לישויות החיות שברמות שמתחת להם, אבל המחשבה האחת הזאת שלהן מתאימה בדיוק לרצונות של השדים הרקובים של הרמות שמתחת, וזה רק כאשר לשדים הרקובים יש גיבוי כך שהם מעזים לרדוף את תלמידי הדאפא באופן כל כך אכזרי. אז אם בתיקון הפא הם רוצים לשַמֵר את הרדיפה, להפוך את אנשי העולם לרדומים, או לגרום לאנשים שלא יהיה להם אכפת לגבי הרדיפה של הפאלון גונג, זה קל עבורם. הם רוצים לגרום לאנשים שלא ילמדו על המצב האמיתי של הרדיפה של הפאלון גונג. המטרה שלהם לגרום לרדיפה להימשך היא כביכול "לבחון" את תלמידי הדאפא, וכדי לעשות זאת הם צריכים להמשיך לשַמֵר את אווירת הטרור המרושעת. הם עושים זאת מכיוון שעדיין יש כמה מתלמידי הדאפא שלנו שלא הצליחו לעמוד בציפיות ולא טיפחו מספיק טוב; יש אחרים שצעדו קדימה בזה אחר זה; ויש ישויות חיות שעדיין צריך להציל. ההחסרות האלה בין התלמידים שלנו נתנו להם משהו להיאחז בו, וזה מה שאיפשר להם להעז להתנהג באופן נמהר וחסר-מעצורים כזה. אם לומר זאת במילים שלהם, הם לא היו מהססים להקריב את החיים שלהם למען תיקון הפא. אבל למעשה, הם לא מהססים לעשות כל דבר למען השגת המטרות של עצמם, וזה העמיד בפני תיקון הפא מצוקה אדירה, ואפילו השפיע על המסלול שלו.

זאת אומרת ששום דבר שאתם נתקלים בו כשאתם מצילים ישויות חיות ומאמתים את הפא אינו מקרי. שום דבר לא כזה פשוט, בין אם זה משהו שנראה קטן, או מחשבות שיש למישהו, או מגוון האנשים והדברים שאתם נתקלים בהם כשאתם מבהירים את האמת. אבל זה יעבוד רק אם אתם עושים דברים עם חמלה בלבכם. אל תהיו מוטרדים כשלאנשים יש גישה מסוימת או חוסר הבנה. כשאתם פועלים רק להציל את האדם, להציל את הישויות החיות, אז אני חושב שההשפעה של זה יכולה לשנות את הכול. אבל אם כשאתם מבהירים את האמת המחשבה שלכם מושפעת מהחזקות אנושיות, אז לא תוכלו להשיג שום דבר. כשבהבהרת האמת שלכם אתם נתקלים באנשים שהקשיבו והאמינו לשקרים ולתעמולה שהופצה מקודם על ידי המק"ס המרושעת באמצעות כלי התקשורת שלה, אולי יהיו להם תפיסות שגויות לגבי תלמידי הדאפא, אולי הם יהיו קשים כלפיכם, או שלא ירצו להקשיב לכם. ברגעים האלה, אם זה מעורר אצלכם את הרגשות ואתם מרגישים תרעומת, מתרגזים, ואולי אפילו נעשים לא רציונלים כל כך, אז לא תוכלו להבהיר את האמת ולא להציל את האנשים האלו. ולמעשה, הרוע משתמש ללא הרף בתפיסות הלא נכונות שיש לאנשים רגילים כלפי תלמידי הדאפא כדרך לגרום לאדם להרגיש יותר ויותר במחלוקת אתכם. אבל אם המחשבות הנכונות שלכם חזקות, הרוע יפורָר. הכוח של חמלה אמיתית יכול לפורר את כל הגורמים הסוטים, וכשאתם תדברו עם האדם אתם תשדרו כלפי חוץ אנרגיה שמפוררת את הדברים הרעים האלה, והרוע בממדים אחרים לא יעז להתקרב אל האדם הזה או לשלוט בו עוד. כשאז תנמקו דברים לאדם הזה, הוא יקשיב, ואתם תוכלו לסלק את השקרים שהמק"ס המרושעת החדירה בו, וכך תסלקו את המחסום במחשבה שלו.

לא אומר יותר היום מכיוון שזה עתה לימדתי את הפא בלוס אנג'לס וזה בדיוק היום התפרסם באינטרנט. אבל יש דבר אחד שאני רוצה לומר לכם. הרבה אלוהויות אומרות באוזניי: "תלמידי הדאפא שלך לא עומדים בזה שמבקרים אותם. רק מילה אחת והם מתפוצצים. איך זה יכול לעבוד אם אחרים לא יכולים לבקר אותם? איך הם אמורים לטפח אם הם לא מסוגלים לקבל ביקורת? לאיזה סוג של מטפח זה נחשב?" וכו' וכו'. אני יודע שקודם היו הרבה צורות של הפרעה, ושעדיין לא הייתם בשלים בנוגע לדברים שאתם צריכים לעשות כשאתם עומדים בפני רדיפה. אז כדי שתעשו עבודה טובה בדברים הקשורים לאימות הפא ולהצלת הישויות החיות, לא דיברתי על ההיבט הזה של הפא ואף פעם לא הדגשתי את הנושא הזה כשדיברתי אתכם. אבל עכשיו זה עניין מאוד בולט, וזה משהו שאתם חייבים לשים לב אליו. כולכם יודעים, בהיותכם מטפחים, את העיקרון של "לא להכות בחזרה כשמכים אתכם, ולא להשיב כשמקללים אתכם", ושכשמטפח באמת סובל מאיזושהי צורה של הפסד הוא פשוט פוטר זאת בחיוך. זהו המצב שאתם צריכים להיות בו, וזה מה שאתם חייבים להשיג, משום שאינך אדם רגיל ואתה רוצה לעבור מעבר לאנשים הרגילים. אינך יכול לדרוש מעצמך לפי עקרונות של אנשים רגילים, עליך לדרוש מעצמך לפי סטנדרטים גבוהים, אז אתם צריכים להשיג את מה שתיארתי.

בשנים האלה עשיתם הרבה דברים מדהימים, והגונג והמוסריות פשוט ללא גבולות. אבל למרות זאת, יש גם תלמידים רבים שפיתחו הרגל מסוים, שלמרות שהם קוראים את הפא בכל יום, הם באמת לא השתפרו כל כך הרבה בהיבטים האלו. ואפילו גיליתי שבמקרים רבים העניין הזה אפילו גדל. בכמה מקרים אינדיווידואליים האדם נהיה כל כך פגיע שאף אחד לא יכול להתקרב אליו. ברגע שהוא שומע משהו אפילו קצת לא נעים, הוא לא יכול לשאת את זה. הוא מתפוצץ ברגע שנוגעים בהחזקות שלו. העניין הזה נהיה עכשיו משהו שקשה לסלק ומשהו גדול. אחרים לא יכולים להגיד עליו מילים ביקורתיות, והוא לא יכול לקבל כל ביקורת, ואפילו אם הוא עושה משהו שגוי הוא לא יקבל ביקורת. אבל איך זה יכול לעבוד? איך זה יכול להיחשב להיות מטפח? אפילו אם אתם עושים דברים של דאפא או דברים כדי להציל אנשים, זה חייב להיות שמטפחים עושים אותם, לא שאנשים רגילים עושים. ולגבי כמה אנשים, זה אפילו מגיע לנקודה שאם הם עושים משהו שגוי ואפילו אם אחרים מציינים את זה מתוך כוונה טובה, הם מתרצים תירוצים לעצמם. ברגע שהשגיאות שלהם מתגלות, הם מנסים למצוא לזה הסברים, ומשקרים במצח נחושה ומנסים למצוא סיבות חיצוניות לכך. האם סוג זה של התנהגות, שהיא אפילו מתחת לאנשים רגילים, מתאימה לתלמיד דאפא? מטפחים חייבים להיות מסוגלים לקבל ביקורת של אחרים, וזה גם מוסבר בספר. יש גם מטפחים שמגלגלים את האשמה, ומנסים לקשר כל בעיה שמגיעה לסיבה הזאת או האחרת. ואם באמת אין אף סיבה, הם ימציאו אחת (כולם צוחקים), [ויגידו משהו כמו:] "אינכם מבינים מה היה המצב באותו זמן". ואז הם ממשיכים וממשיכים. (כולם צוחקים) וזה עוד נחשב לקל יחסית. במקרים החמורים יותר, אפילו אי אפשר לגעת בדבר הזה. האם אתם יודעים איך אלוהויות מסתכלות עליכם ברגעים האלה? הכוחות הישנים מיד יזכרו אתכם בשל כך, והתפקוד שלכם בזמן ההוא יהיה בשבילם משהו להיאחז בו. אז מה שמחכה לכם זה צרות. כשהשין-שינג שלכם לא עומד בסטנדרט בהיבט הזה, זה יביא לכם צרות גדולות. היזהרו.

כשלימדתי את הפא בפעם שעברה, אמרתי שכיוון שהמאסטר דיבר אתכם על העניין הזה, כולכם תיתקלו בו כשתצאו. ואכן, כמה אנשים נתקלו בזה ברגע שהם יצאו ממקום הוועידה. כשקונפליקט מגיע לא יתנו לכם זמן להתכונן. הם תמיד מגיעים כשלא הייתה לכם הזדמנות להתכונן נפשית. אף אחד לא יגיד לכם: "אני כאן כדי לבחון אותך. אני מבקר אותך כך שתוכל להרים את השין-שינג שלך". למעשה, הצד השני בקונפליקט גם הוא לא יקלוט את זה, מכיוון ששני הצדדים עוברים מבחן שין-שינג ביחד. נראה אם תוכלו לנהל את זה נכון לאחר שהמאסטר יסיים את הוראת הפא היום. לא תהיה התכוננות נפשית, לא יהיו הקדמות ולא יהיו אזהרות מראש – הקונפליקטים יופיעו פתאום, ויהיו בדיוק כמו קונפליקטים של אנשים רגילים. כמובן, כשאני מעלה את הנושא הזה היום, אני מקווה שעכשיו כשדיברתי על זה אתכם תשקיעו מאמץ לטפח בהיבט הזה כשתחזרו הביתה. כל סוג של הרגל שאתם יוצרים הוא למעשה תוצר חומרי. בממדים אחרים יש חומר כזה, ורק משום כך המצב יתבטא כאן בממד הזה. הדבר הזה הוא כמו מוקש, שמתפוצץ ברגע שאתה נוגע בו. אז זה לא יעבוד אם לא תוכלו להסיר את המוקש ההוא. כך, לא משנה באיזה אזור אתם גרים, ולא משנה מי אתם, כל עוד אתם מטפחים בדאפא, החל מהרגע הזה, אני אסיר את הדבר החומרי הזה עבורכם. (מחיאות כפיים)

אני אסיר את החומר הזה, אבל את ההרגלים והתכונות שיצרתם אתם צריכים לסלק בעצמכם. ולגבי ההרגלים שיצרתם במשך הזמן, אלה נובעים מההחזקות השונות שלכם. אלה שקשורים לכבוד – יגרמו להם לשמוע דברים שהם מביכים, ויגעו בלב הזה שגורם להם לא להיות מסוגלים לשאת את זה שמעירים להם. יש גם אנשים שחושבים שמשום שהם מתאמים של פרויקטים, הם צריכים להיות חסינים לביקורת. ויש גם אנשים שיש להם כישרונות מיוחדים בהיבט זה או אחר ולא יקבלו ביקורת מאנשים. קבוצה אחרת לא מקשיבה לאף אחד מפני שיש להם דעה שלילית על האדם האחר. זה מגיע בכל מיני צורות. אבל חוסר הרצון להקשיב להערות של אחרים נובע ממגוון של החזקות. לא משנה מה, כולכם תלמידי דאפא, ואין זה משנה מה האחריות שאתם נושאים, כולכם מטפחים, והמאסטר לוקח אחריות על הטיפוח שלכם. אתם אותו הדבר כמו כל אחד אחר שמטפח, מטפחים את עצמכם ושואפים בסופו של דבר להגיע לשלמות המלאה, אז גם אתם צריכים לקחת אחריות על הטיפוח שלכם. אולי כשאתם עוזבים את המקום הזה היום מישהו יגיד לכם משהו פוגע. בואו נראה מי מתפוצץ אם זה קורה. (המאסטר צוחק) (כולם צוחקים)

כך יהיו העניינים עבורכם החל מעכשיו. האם אתה צודק או לא, כמטפח זה לא חשוב בכלל. אל תתווכח עוד ועוד, ואל תשים דגש על מי צודק ומי טועה. כמה אנשים תמיד מדגישים את זה שהם צודקים, אבל אפילו אם אתם צודקים, אפילו אם אתם לא טועים, אז מה? האם השתפרתם על בסיס הפא? להשתמש בחשיבה אנושית כדי לשים דגש על מי צודק ומי טועה זה כשלעצמו שגוי. זה משום שאתם משתמשים אז בהיגיון של אנשים רגילים כדי לאמוד את עצמכם, ומשתמשים בהיגיון הזה כדי לדרוש מאחרים. כפי שאלוהויות רואות את זה, עבור מטפח, להיות צודק או טועה בעולם האנושי זה לא חשוב כלל וכלל, בעוד שלסלק את ההחזקות שהשתרשו בחשיבה האנושית זה חשוב, ומה שחשוב זה בדיוק ההצלחה שלכם לסלק בטיפוח-תרגול את ההחזקות האלה של הלבבות האנושיים שלכם. (מחיאות כפיים) אם אתם יכולים להצליח לנהל דברים בשלווה לא משנה כמה אתם מרגישים שנגרם לכם עוול, אם אתם יכולים שהלב לא יזוז ולא לנסות להעלות איזה סוג של תירוץ לעצמכם, אז לגבי הרבה עניינים אפילו לא תצטרכו להתווכח. זה משום שבמסלול הטיפוח שלכם אין שום דבר שהוא מקרי. אז כשאתם נקלעים לחילופי דברים סוערים וזה מתסיס בכם דברים, או כשאתם נקלעים לקונפליקט על משהו שנוגע לאינטרסים החיוניים שלכם, אולי הגורמים מאחורי זה הונחו על ידי המאסטר. אולי אתה מתרגז רק כאשר מישהו אומר משהו שבאמת מרגיז אותך או שפוגע בנקודה רגישה אצלך. אולי הוא באמת התייחס אליך באופן לא הוגן, אבל המילים האלה לא בהכרח נאמרו על ידי האדם ההוא. אולי הן נאמרו על ידי. (כולם צוחקים) באותו זמן אני רוצה לראות בדיוק איך אתם מנהלים את העניינים האלה. כשאתה מתנגח עם האדם ההוא, זה בעצם כאילו שאתה מתנגח אתי. (המאסטר צוחק) (כולם צוחקים, מחיאות כפיים) זה הכול להיום. אני יכול להסיר לחלוטין את החומר עבורכם, אבל ההרגלים שנוצרו הם משהו שאתם בהחלט חייבים לסלק, בהחלט חייבים לסלק, בהחלט חייבים לסלק. (מחיאות כפיים)

הבחנתי בבעיה הזאת מקודם, אבל אף פעם לא הזכרתי אותה. מדוע? משום שכשתלמידי הדאפא מאמתים את הפא, מה שהם עומדים מולו הם כל הצורות של ההפרעה מהמק"ס המרושעת, כמו גם הניצול שלה את מכונת התעמולה של מדינה שלמה. וישנם גם אלפי העיתונים ומאות תחנות הרדיו והטלוויזיה שהמק"ס שולטת בהם, שבו זמנית הפעילו לחץ מקיף על הפאלון גונג, בנוסף לשימוש בסוכנים חשאיים הזורעים תככים ולביצוע כל מיני מזימות, ולעובדה שכל מה שהיא מדווחת עליו הם השמצות ושקרים. בנוסף, יש העובדה שתחת הסיטואציה שכל אנשי העולם הורעלו, תלמידי הדאפא צריכים להבהיר את האמת לכ-7 מיליארד אנשים. אז ללא כוח רצון מוצק הנובע ממחשבות נכונות, הם לא יוכלו להציל ישויות חיות ולאמת את הפא. לכן התעלמתי ממה שהאלוהויות האלה אמרו לי במהלך השנים האלה, ולא לימדתי את החלק הזה של הפא. אם תלמידי הדאפא היו כולם אדיבים במיוחד ולא היו אומרים מילה כשאנשים העירו לגביהם, אפילו כשהרוע השמיץ אותם, זה היה פוגע בהבהרת האמת והצלת האנשים שלנו, ואפילו יותר מכך פוגע בחשיפת הרוע. זאת הסיבה שלא לימדתי את החלק הזה של הפא. זאת הסיבה שנמנעתי מלדבר על זה במשך כל הזמן הזה. הסיבה שאני מדבר על זה עכשיו היא שבנקודה הזאת זה לא יפגע בעשייה שלכם. תלמידי הדאפא עכשיו בשלים כשהם מתעמתים עם הרוע, והבהרת האמת שלהם לא תושפע. אתם עכשיו רציונלים ומפוקחים, ולאחר שעברתם את מה שעברתם במהלך השנים האלה, אתם יודעים עכשיו איך לעשות דברים. זה שאני מדבר על זה עכשיו לא יביא לנזק להבהרת האמת שלכם. אז מעתה ואילך כולכם צריכים לשים לב שאתם מטפחים את ההיבט הזה.

אמרתי לכם באופן דומה בפעם שעברה, כשדיברתי בוועידת הפא בלוס אנג'לס, שאתם תיתקלו בזה לאחר מכן. באופן אישי ראיתי כמה מקרים כאלה. (כולם צוחקים) זה הופיע באופן די עז. אבל למרות שזה נראה עז מאוד, ההערות שגרמו לזה היו באמת שום דבר. בכל זאת כמה תלמידים לא יכלו לעמוד בזה והתפוצצו. הם מיד נכנסו לוויכוח עם האדם, וההתנהגות שלהם בכלל לא הייתה כמו התנהגות של מטפח. כמובן, זה לא אומר שלא טיפחתם היטב. כפי שעכשיו ציינתי, זו לא אשמתכם, משום שהמאסטר לא טיפל בדבר הזה כדי לאפשר לכם להבהיר את האמת. אילו טיפלתי בזה קודם לכן, ואילו כשהייתם מבהירים את האמת הייתם עושים זאת בחולשה, ההשפעה שלכם הייתה קטנה. אבל כפי שזה נראה, ההרגל שיצרתם עכשיו קשה מאוד לסילוק. למרות שהחומר כבר לא שם, אתם עדיין לא עומדים בסטנדרט כשאתם נתקלים בדברים האלה. נתקלתי בדי הרבה מצבים כאלה, ואמרתי להם: "האם הגעתם לוועידת הפא בלוס אנג'לס?" מבלי שאגיד שום דבר נוסף הם הבינו: "או, לא פעלתי בזה טוב. מאסטר, טעיתי." (כולם צוחקים) זה מכיוון שהוא מטפח אחרי הכול, ואחרי שהוא יבין את הנושא הוא ישתנה. כולם רוצים לפעול היטב. זה רק שכשהקונפליקט מופיע, הוא מגיע באופן בלתי צפוי. אתם לא יכולים לצפות לקבל התראה והזדמנות להתכונן. אין כזה דבר - הוא יתפוס אתכם בהפתעה. כמובן, מחסום קרח של מטר לא נוצר מהיום למחר, אז למרות שהדבר החומרי הזה הוסר, ההרגלים שיצרתם ודברים מסוימים אחרים יגרמו [למילות ויכוח] להתגלגל לכם ישר מהלשון. זה הפך להרגל, וכך אם אתם רוצים לסלק אותם אין זה קל. אבל עליכם לסלק אותם.

אני יודע שבתהליך הזה יכול להיות שלא תפעלו היטב ברגע שתצאו מהדלת, אבל אל ייפול לבכם. המאסטר יודע שבזמן שאתם מטפחים בסופו של דבר תצליחו לפעול היטב. אלה רק דברים שמתרחשים בתהליך הטיפוח. אבל אתם חייבים לא לתת לעצמכם להרפות. זה לא יעבוד אם תגיד לעצמך "אני אעשה את זה לאט לאט"! כמטפח, עליך להיות נחוש. זה יהיה הטוב ביותר אם תוכל לעשות את זה נכון בניסיון הראשון. [אם לא תצליח] זה ילך רק אם תפעל טוב יותר ויותר. מהיום ואילך זה הכרחי שבאמת תשימו לב לזה – במיוחד כשזה נוגע לשיתוף הפעולה של תלמידי הדאפא בדברים. סילקתי מכם כל דבר שלא היה צריך להישאר בכם בזמן שטיפחתם, פרט לדבר הקטן הזה, שהשארתי שם מקודם כדי לא לפגוע בהבהרת האמת שלכם. על דברים כמו [לקבל ביקורת] גם דיברתי שוב ושוב בימים המוקדמים, לפני ה-20 ביולי 1999. הסיבה הייתה שבאותו הזמן חשבתי שאם הכוחות הישנים יעשו משהו, אם הם באמת יוציאו את אותן שיטות ישנות על תלמידי הדאפא שלנו, תלמידים רבים, מפני שהם לא בנו בסיס טוב, עלולים לא להיות מסוגלים לעבור את זה ולוותר על הטיפוח, וכך לא להצליח וליפול. אז הדגשתי די הרבה דברים אז, ולימדתי יחסית יותר, ודיברתי הרבה על טיפוח השין-שינג. כשהגיע ה-20 ביולי 1999 הפסקתי להעלות דברים כאלה, במיוחד הבעיה הזאת שאנחנו מדברים עליה רק היום – מאותה סיבה ששיתפתי אתכם לגביה. אז מהיום ואילך, כולכם חייבים לפעול היטב בזה. ראיתי שכמה אנשים באמת פעלו היטב בזה, בעוד שאחרים, למרות שנראה שהם עברו את זה, בלב הם לא יכלו לעבור את זה והם שמים מחסום בלבם. (המאסטר צוחק) (הקהל צוחק) הם לא אומרים מילה, והם נראים שלווים לחלוטין, אבל הם עדיין מחזיקים את זה בלבם. (המאסטר צוחק) לכל הפחות זה אומר שהם יכולים להישאר רגועים. וזהו הצעד הראשון. מכיוון שתלמידי דאפא הם ברמות שונות, דרישות הטיפוח מהם יהיו שונות. זה אומר שמישהו שפועל היטב אולי יינתנו לו דרישות שהן קצת יותר גבוהות, והוא יוכל כך להשתפר מהר יותר. כך הוא בדיוק הטיפוח. אם המבחן שמוצב עבורכם הוא קטן, אז אתם יכולים לקחת בעזרתו רק צעד קטן. אם המבחן שמוצב הוא גדול, אז תהיה זאת קפיצה קדימה.

דבר נוסף שיש להעלות: כתלמידי דאפא עליכם לשים לב לדברים בחיי היום-יום שלכם. כפי שאתם יודעים, יחסים בלתי הולמים בין אנשים שאינם בעל ואישה הם חטא עבור בני האדם. זה מערער את מוסד המשפחה וגם את היחסים המוסריים. כבר לפני כן, בשלב המוקדם, זיהיתי את הבעיה הזאת, שכשמטפחים בחברת האנשים הרגילים האתגרים הגדולים ביותר הם הפיתויים המיניים שמציבה החברה הרגילה בשעה שהעולם נמצא בבלבול. הדרישות עבור מטפחים לגבי דברים כאלה היו בעבר מחמירות מאוד. לא משנה באיזה סוג של טיפוח, בכולם לקחו זאת ברצינות רבה. בעבר, אם מישהו שהתנזר היה מפר את התקנה בעניין כזה, היה זה סוף הטיפוח שלו. ואם בן אלמוות היה מדריך טיפוח של תלמיד בהרים והתלמיד היה עושה את הטעות הזאת, זה היה אומר שהוא נהרס לנצח. זה דבר כה רציני. אתם תלמידי דאפא שמטפחים את החוק הגדול, מה שעושה אתכם לאפילו יותר קדושים, ובכל זאת כמה תלמידים יחסו לכך כל כך מעט תשומת לב. אין זה משנה מה הם העקרונות שבקרב החברה בעולם האנושי של היום או איך אנשים מתייחסים לדברים כאלה. כמטפח עליך להתייחס לעניינים האלה על פי סטנדרטים גבוהים ועל פי עקרונות העולים מעבר לעקרונות האנושיים ולדרוש מעצמך דרישות של אלוהויות. אפילו כאן בין בני האדם יחסי מין בלתי הולמים הם ביצוע פשע. אלוהות לעולם לא תעשה דבר כה מטונף. והאם מטפחים אינם בדרכם לאלוהות? האם מטפחים לא הולכים בדרך אלוהית? אז מדוע אינכם יכולים להתנהג כמו ישויות אלוהיות? מדוע אינכם יכולים לפעול בהתאם לדרישות מישויות אלוהיות? ובנוסף, איך זה שאנשים מבצעים זאת שוב ושוב? איך זה יכול להיות בסדר?

כפי שאתם יודעים, אנחנו מודעים לכך שהסוף שסופר עליו בנבואות העבר נאמר עבור האנשים של היום שיקשיבו לזה. נבואות רבות הזכירו כיצד בסוף אלה שיישארו יהיו טהורים, והגוף שלהם יהיה נקי. הם התייחסו לשמירה על טוהר כדבר החשוב ביותר, שאין שום דבר החשוב כמותו. אז אלה שיישארו לבטח יהיו אנשים כאלה, ולבטח מי שטיפח בהצלחה יהיה כזה, ואלה שיושארו על הארץ בוודאי יהיו מהסוג הזה. אז חישבו על זה: איך האלוהויות של היקום יתייחסו אליך אם הן רואות שתלמיד דאפא עושה דברים כאלה? אם מסתכלים על זה לפי הדרישות שלהם עבור אלה שיהפכו בעתיד לאלוהויות, האם אתה מבין כמה מפחיד זה ברגע שאתה עושה דברים כאלה? ברגע שמישהו טועה בהיבט הזה, כל האלוהויות בשמים חושבות שחייבים להוריד אותך מטה, מכיוון שבהחלט לא יכולים לאשר אותך או להכיר בך. לכן בהרבה מהמצוקות שבהן תיתקל מעתה ואילך יהיו הרבה אלמנטים מהאלוהויות האלה, והם בהחלט ינסו להוריד אותך למטה. חשוב על כמה קושי זה יוסיף לטיפוח שלך! ואז הם יגרמו לך לבצע את אותו החטא שוב ושוב כשאתה מסרב לתקן את דרכיך ואתה חוזר על זה. בסופו של דבר הקונפליקטים של השין-שינג יובילו אותך להתעורר בדרך רעה. [זה כיוון ש]אתה הולך ומתרץ תירוצים לעצמך שוב ושוב, מה שיוביל להתעוררות בדרך רעה, ובסופו של דבר אתה אפילו לא תזדהה עם העקרונות של הדאפא, ובסוף תלך לכיוון הנגדי. האם אתם חושבים שכל האנשים האלה שהתעוררו בדרך רעה באמת התכוונו לעשות כך? במקרים רבים היה זה שהאדם לא פעל היטב בהיבט מסוים וכך הרוע ניצל את הפתח הזה. זאת אומרת שהישויות המרושעות האלה נאחזות בנקודות החולשה שלך, נאחזות בדברים האלה שלך. ברגע שהן מאמינות שאתה כישלון חסר תקווה, שלפי הסטנדרטים שלהן אתה לא יכול לטפח בכלל, הן בהחלט יחפשו דרכים להוריד אותך, להרוס אותך. אבל כמובן, הן יודעות שלי הונג-ג'י לא יוותר על התלמידים שלו וימשיך לנסות להציל אותם. אבל האם אתם מבינים שהם יגרמו לאדם הזה לעבור לצד השני, ויגרמו לו לעשות דברים שאינם ראויים לדאפא ולתלמידי הדאפא, ויהפכו אותו לכלי עבור הרוע. אז כשמישהו ביצע חטא בלתי נסלח נגד הדאפא, איך הוא יוכל להינצל? הם רוצים להביא את האנשים שביצעו את הסוג הזה של הטעות לידי כך. וכשמישהו באמת מגיע לידי כך, הוא באמת לא יוכל להינצל, כי כבר לא תהיה לו דרך לפצות על זה. אז איך הוא יוכל להינצל? לתיקון הפא יש סטנדרטים, וכך גם לטיפוח של תלמידי הדאפא. אז מדוע אינכם יכולים להיות קפדנים לגבי הנושא הזה? העטית חרפה על המאסטר ועל תלמידי הדאפא. ההשפעה היא עד כדי כך רעה.

יש נושא נוסף. זִכרו שאתם מטפחים בחברת האנשים הרגילים. במשך כל הזמן לא פעלתם היטב בהתמודדות עם הנושא של בני משפחה שאינם מטפחים. הביטוי שהשתמשתי בו קודם תופס גם כאן – בלוק קרח של מטר לא נוצר במשך לילה אחד. לאחר שאינך מצליח לנהל דברים היטב בהתחלה, התרעומת מתחילה להיערם עד שהיא נעשית חמורה, והיא תיעשה במשך הזמן לקרע שנראה שלא ניתן ליישב אותו. סיטואציה כזאת תביא לקושי עבור תלמידי הדאפא כשהם מנסים לאמת את הפא. אבל בכל מצב, הטעות היא אצל תלמיד הדאפא. זה משום שלא פעלת היטב בסיטואציה בהתחלה שזה הפך למה שזה. בנוגע להרבה דברים, אם אתה יכול לאזן דברים היטב ולארגן את העניינים באופן נכון, לא ייגרמו עיכובים לדברים של הדאפא שאתם עושים. [הבעיות] נובעות בדיוק מכך שלא פעלתם היטב והזנחתם את הנקודה הזאת.

כולכם יודעים שתיקון הפא והטיפוח הם רציניים, ושמי שמטפח משיג את הפרי האמיתי. בני המשפחה שלך יזכו לברכות וגמול טוב אם תצליח בטיפוח שלך. אבל זה בהחלט לא שקרובים, חברים, הורים או ילדים שאינם מטפחים יוכלו להצטרף אליך בשלמות המלאה. כישות אינדיווידואלית, אם הוא אינו מטפח, מה שצריך לקרות לאדם ההוא יקרה לו. אינך יכול לעשות במקומו. אינך יכול להחליף אותו וגם אינך יכול לקחת על עצמך את הדברים שלו. אם הוא אינו פוגע בפא, אבל אינו מטפח, אם תגיע לשלמות הוא יוכל לזכות בברכות ובגמול טוב, ויכול להיות שכמה אנשים אפילו ילכו לעולם שלך להיות ישויות חיות שם. זה גם יכול להיות שיום אחד הם ייהנו מברכות ומגמול טוב בעולם האנושי. זה תלוי בקשר הקבוע-מראש שלו. כתוצאה מכך שתטפח בהצלחה כאן בסביבה הזאת, בני המשפחה שלך – ואפילו אבותיך – יזכו בתועלת. ולעומת זאת, האבות של אלה הרודפים את תלמידי הדאפא ומפריעים לתיקון הפא יהיה עליהם חטא והם ירדו בשל כך לגיהינום. אם תוכל לעזור לבני המשפחה שלך להתחיל לטפח, כמובן שזה הטוב ביותר. אבל אם הם אינם יכולים לטפח, אז עליך לוודא שהם ישויות שיכולות להינצל, ולכל הפחות להיות אנשים טובים, כך שהם יוכלו ליהנות מברכות ומגמול טוב. כמה מהתלמידים שלנו לא פעלו היטב בדברים בהתחלה, והזניחו את העניין הזה. הסיבה העיקרית הייתה המושג שלך: הוא קרוב שלי, הורה שלי, ילד שלי, ושטיפוח בדאפא זה דבר אדיר, אז כיוון שאני זה שקובע דברים, אגרום להם לטפח. כתוצאה מכך, המילים שלך נראו ככפייה או כאילו אנשים חייבים להקשיב לך. ברגע הקריטי של החיים של ישות, אף אחד לא יכול לבוא במקומה, מה שאתה אומר אינו קובע. אתה יכול לבוא במקומם כשזה נוגע לעניינים ארציים אנושיים, ואולי אתה אפילו יכול להחליט על דברים עבורם. אבל כשהדברים הקריטיים של הישות של האדם הזה באמת מעורבים, ההחלטה שלו אינה כה פשוטה כמו העניינים האחרים ההם. אדם לא נולד רק פעם אחת. אולי בגלגול הזה האדם הוא בן משפחה שלך, אבל בפעם הבאה הוא יהיה משפחה של מישהו אחר, ובפעם שלאחר מכן מי יודע היכן הוא יכול להתגלגל. [והקשר שלכם כמשפחה עכשיו] הוא רק קשר שנקבע מראש עבור גלגול אחד. אז איך אתה יכול להחליט בשמה של הישות ההיא את ההחלטה שקובעת את הגורל הנצחי של החיים שלה? רק כשבאמת יש לך בלב את הרצון להציל את האדם ההוא, ואתה רואה אותו כישות חיה שיש להציל, תוכל לראות שדברים ישתנו. אז זאת אומרת שלגבי הרבה דברים, אם מנהלים אותם באופן שונה, יתקבלו תוצאות שונות.

כמובן, יש גם כמה תלמידי דאפא צעירים שהתחתנו עם אנשים רגילים, ובכמה מקרים זה נראה שהאדם באמת נגרר על ידי צ'ינג והופך להיות אדם רגיל, ואפילו יותר רגיל מאדם רגיל; בכמה מקרים ההפרעה שהובאה לאדם הייתה גדולה. אז האדם מרגיש שהוא רוצה בלב אבל לא מסוגל [לעשות את מה שצריך]. מצד אחד הוא חושש שמערכת היחסים הזוגית תיפגע, ומצד שני הוא חושש שהוא לא מסוגל לפעול היטב עם דברים של הדאפא, ויודע שכל זה משפיע על הטיפוח שלו. בסופו של דבר זה גורם לאדם להיות מותש נפשית ופיזית, וגם מבולבל לגבי מה לעשות. למעשה, אם אתה יכול להירגע ותחשוב על זה, תראה שהדברים האלה כולם ניתנים לפתרון. כיוון שהפא הועבר כך בעולם האנושי, וכיוון שנעשה שימוש בשיטת טיפוח כזאת שמציבה אותך בתוך החברה הרגילה, אז ודאי שכל דבר שאתה נתקל בו בחברה של האנשים הרגילים יכול להיפתר. זה רק תלוי איך במקרה הזה אתה מתייחס לבני המשפחה שלך. האם אתה מסוגל לנהל את זה עם מחשבות נכונות? האם אתה מסוגל להסביר בבהירות באמצעות מחשבות נכונות של מטפח? אם אתה יכול לנהל דברים היטב, דברים ילכו טוב; אם אינך יכול לנהל אותם היטב, זה יהיה ההיפך.

כל זה למעשה נכון גם לגבי הבהרת האמת שלכם. אם אתם מסוגלים לשמור על חמלה בלבכם כשאתם מתקשרים עם האדם, לא משנה מה הגישה שלו, אז בעומק הנשמה שלו, או בצד היודע של הישות שלו, הוא יבין. אם אתה עושה דברים כלאחר יד, או גרוע מכך, מאפשר ללבבות של אנשים רגילים להשפיע עליך, אז בטוח שלא יהיו תוצאות טובות. איך אתה יכול להיות כל כך קל דעת לגבי משהו כל כך קדוש, משהו שקובע את העתיד של ישות? או לנהל את זה כל כך כלאחר יד? איך אתה יכול לאפשר ללבבות של אנשים רגילים להשפיע עליך? למרות שאנחנו קוראים למה שאנחנו עושים "להבהיר את האמת", האם אינכם למעשה מצילים אותו? האם אינכם מצילים אנשים? אבל בכל זאת אינך מציל אותו, ואפילו נמשך למטה על ידו. הסיבה שהלב שלך יכול להיגרר היא שיש לך החזקות. אם לא היו לך החזקות, לא היית מושפע על ידו. אם תהיה רציונלי מאוד ויהיו לך מחשבות נכונות כשאתה מבהיר את האמת, התוצאה תהיה שונה.

תלמידי דאפא רבים לא חושבים על המרחק האדיר שהיה עליהם לנסוע כדי להגיע לוועידת הפא הזאת, וזה לא היה קל עבורם כיוון שיש להם עבודה והם צריכים לנצל את זמן המנוחה של סוף-השבוע שלהם כדי לטוס לכאן ובחזרה. קרוב לוודאי שיש להם הרבה דברים שהם היו רוצים לדבר עליהם עם המאסטר עכשיו כשהם כאן, ואולי יש להם כמה שאלות שהם רוצים להעלות. כיוון שרק סיימנו את הוועידה בלוס אנג'לס, [והרצאת הפא משם] עוברת תיקונים לקראת פרסומה בדפוס, אם אדבר עוד לא תוכלו לעכל את זה. לכן לא אדבר יותר היום. כיוון שבקיץ נערכות יותר ועידות פא, אדבר שוב בפעם אחרת. (מחיאות כפיים)

אומר עוד דבר. האינטנסיביות של הבהרת האמת שלנו צריכה רק לגדול ולגדול, אז אל לכם להרפות – אתם בהחלט חייבים לא להרפות. אם המין האנושי באמת יעבור משהו כמו שהנבואות תיארו, זה יהיה מאוחר מדי להתחרט. אל לכם לאכזב את הישויות החיות, ואל לכם להיכשל בכיבוד הנדר שנדרתם מקודם בשחר ההיסטוריה. וכיוון שהרדיפה המרושעת עדיין לא הסתיימה, בהחלט אין לנו אף סיבה להרפות. כתלמידי דאפא, למעשה אינכם עושים את מה שאתם עושים עבור אחרים, וגם לא עבור הדאפא, וכמובן אפילו עוד יותר אין זה בשבילי, המאסטר שלכם. כל דבר שאתם עושים הולך לכיוון של הטיפוח שלכם, כיוון שזאת הצורה של הטיפוח שלנו – צורה ללא צורה. כל מה שאתם נתקלים בו בחברה הוא בתוך הטווח של הטיפוח שלכם, והוא מכוון בדיוק כדי לראות איך תנהלו דברים. אז להתנגד לרדיפה הזאת, באופן טבעי, זה גם בתוך הטווח של הטיפוח שלכם. לכן, להצליח ללכת היטב את הדרך שלכם בזמן שנותר זה גם להצליח לטפח את עצמכם היטב. לגבי כמה נושאים מסוימים שהופיעו, אני מעדיף לא לומר דבר עוד, כיוון שנעשיתם שקולים ואתם יודעים ששום דבר אינו במקרה, שיש סיבה. התקווה שלי היא שהמחשבות הנכונות שלכם ייעשו קצת חזקות יותר, שתוכלו להיות קצת יותר נחושים בטיפוח שלכם, ושלא תאפשרו לרוע לנצל את הפרצות שלכם. אם תלמידי הדאפא שלנו יעשו את זה, תסבלו פחות הפסדים. במיוחד הבהרת העובדות בנקודת הזמן הזאת דורשת הרבה כוח אדם, צריך שיהיו עוד יותר אנשים כדי שישתתפו בהבהרת האמת ובהצלת ישויות חיות, ואפילו עוד יותר אנשים שייקחו חלק בפרויקטים השונים המיועדים לחסל את הרדיפה של הרוע. אז לאבד אדם אחד זה לאבד כוח אדיר, ואדם אחד נוסף זה כוח אדיר נוסף. אז אני לא רוצה שאף לא אדם אחד יישאר מאחור, ואני גם לא רוצה לאבד אותם או לתת להם לעזוב מוקדם מדי. אין כבר שאלה לגבי ההגעה לשלמות של תלמידי הדאפא. אבל אם תעזבו מוקדם, זה יפגע במה שתלמידי הדאפא מנסים להשיג, וזה יהיה שקול ללאפשר לכוחות הישנים לנצל את הפרצות שלכם. זהו זמן בו כוח אדם באמת נחוץ. אז אל תגרמו להפסדים. אני רוצה לראות את כולם עושים את המיטב לפעול היטב, שיהיו לכם מחשבות נכונות חזקות יותר, ושתימנעו מכל אובדן.

זה כל מה שאומר. תודה לכולכם. (מחיאות כפיים רועמות מכל הנוכחים)