[דבר עורך עיתון אפוק טיימס: ידיעה זו היא אוסף של מידע שהתקבל על-ידי אדם שמזדהה כרופא צבאי ותיק באזור הצבאי בשן-יאנג, מחוז ליאו-נינג, סין. אפוק טיימס רק הוסיף כותרות. אפוק טיימס מעודד עוד אנשים למסור מידע פנימי אודות מחנה הריכוז סו-ג'יא-טון או מחנות אחרים דומים שכולאים מתרגלי פאלון גונג. אפוק טיימס יהיה דיסקרטי וזהיר בנוגע לבטחונך האישי.]

אני רופא צבאי ותיק בשירות הלוגיסטי בצבא באזור הצבאי בשן-יאנג. מטעמי בטחון, לא אחשוף את זהותי בשלב זה. הידיעות מחוץ לסין אודות מחנה הריכוז סו-ג'יאה-טון שכולא מתרגלי פאלון גונג הוא נכון, למרות שכמה פרטים הם לא נכונים. מחנה הריכוז התת קרקעי אכן קיים. קצירת האיברים היא שיגרה שם. גם נהוג לשרוף גוויות של מתרגלי פאלון גונג או אפילו מתרגלים בעודם בחיים.

האפר שניתן למשפחות מגיע מחיות או מגופות אחרות מהמשרפה

כללי מדינה רבים קבעו תקנות לפיהן לרמה הגבוהה ביותר של כל ממשל מחוזי יש סמכות להקים "ארגוני מחזור" כדי להשתמש ולנצל עבריינים באזור הצבאי תחת תחום שיפוטו. הנוהל הזה מאושר על-ידי מסמך חוקי ש"הוועדה הצבאית המרכזית של המפלגה הקומוניסטית הסינית" ייסדה כבר בשנת 1962. נוהג זה לא פסק עד עצם היום הזה. בהתאם לכללים שבמסמך, אפשר להשתמש באסירים הנידונים למוות ועבריינים בהתאם לצרכים המתפתחים של המדינה או של הסוציאליזם. במהלך "מהפכת התרבות הגדולה", הדרך הקיצונית ביותר לניצול אותם אסירים הייתה להשתמש בגופותיהם לצורכי אוכל. הדרך השנייה הקיצונית ביותר הייתה להשתמש בהם כעובדי פרך לצורכי ייצור או הנדסה.

אחרי השינוי בחוק ב-1984, זה נעשה חוקי לקצור איברים מעבריינים. המשטרה והמחלקות המשפטיות ביצעו קצירת איברים מאסירים חיים לפני ששרפו את גופותיהם. לפעמים הם רק פצעו את האסירים בהצגות ראווה של הוצאות להורג לפני שהם ביצעו את קציר האיברים באסירים הפצועים. ואז הם שרפו את גופותיהם.

מאז 1992, הנוהג הזה נעשה ציבורי. עקב ההתפתחות של עסקים הקשורים לנושא, גופות של אנשים נעשו חומר גלם ריווחי. אנשים חיים וגוויות, נעשו חומר גלם תעשייתי.

משרפות רבות בסין לא באמת שורפות את הגופות לאחר שהן מקבלות אותן. במקום זאת, אותן גופות מועברות למקום אחר דרך תעלות סודיות. במקרים רבים, האפר שניתן למשפחות הנידונים למוות מקורם מחיות או מאנשים אחרים. חלק מהגופות שניתנו למשפחות הם אפילו של סינים קדמונים או קורבנות של מלחמת העולם השניה. הגופות האמיתיות נמכרות כחומר גלם במחירים גבוהים לסוגים רבים של מפעלים בבעלות המדינה כדי ליצור סוגים שונים של מוצרים דרך ערוצים רבים. כמעט כל המשרפות הגדולות בסין מעורבות בעסקים מחתרתיים כאלה.

בית-החולים בסו-ג'יאה-טון הוא רק אחד מבין 36 מחנות ריכוז דומים בכל רחבי סין

המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) הכריזה בגלוי שפאלון גונג הוא "אויב המעמד", והפכה את מתרגלי הפאלון גונג למטרת רדיפה חמורה ואכזרית ביותר. במילים אחרות המק"ס הכריזה על מתרגלי פאלון גונג כעבריינים. בית-החולים כביכול בסו-ג'יאה-טון הוא רק אחד מ-36 מחנות ריכוז דומים בכל רחבי סין. כרגע, רוב מתרגלי פאלון גונג העצורים נמצאים בבתי כלא, מחנות עבודה בכפייה, ומרכזי מעצר. הם מועברים למקומות אחרים בהיקף נרחב באירועים מיוחדים שמצריכים זאת. במחוזות היי-לונג-ג'יאנג, ג'ילין וליאו-נינג  כלואים המספר הגדול ביותר של מתרגלי פאלון גונג. מחנה הריכוז באזור ג'יו-טאי, מחוז ג'ילין הוא המחנה החמישי בגודלו בסין שכולא מתרגלי פאלון גונג. מחנה זה בלבד כולא למעלה מ- 14,000 מתרגלי פאלון גונג.

מחנה הריכוז בג'ילין, בשם הצופן 672-S, כולא למעלה מ- 120,000 אנשים

בהתבסס על מידע שיש לי גישה אליו, מחנה הריכוז הגדול ביותר הוא במחוז ג'ילין. מחנה ריכוז זה, ששם הצופן שלו הוא 672-S, כולא למעלה מ- 120,000 אנשים. מספר גדול של מתרגלי פאלון גונג, עבריינים, ואסירי מצפון מכל סין כלואים שם, אבל אני לא יודע מה הכתובת שלו.

למעלה מ- 10,000 אנשים היו עצורים במחנה הריכוז סו-ג'יאה-טון בתחילת 2005

במחנה הריכוז התת קרקעי של ביה"ח המחוזי בסו-ג'יאה-טון, היו באמת למעלה מ- 10,000 אנשים בתחילת 2005, אבל כרגע, מספר העצורים שם הוא בין 600 ל-750. עצורים רבים הועברו למחנות ריכוז אחרים.

5,000 בני אדם יכולים להיות מועברים ב- 24 שעות על-ידי מסילות רכבת סודיות

זה לוקח לא יותר מיום להעביר 5000 אנשים ברכבת משא סגורה בנתיב מיוחד. הייתי עד לשליחת רכבת מסע מיוחדת שהעבירה 7000 אנשים בסיבוב אחד מטיאן-ג'ין לאזור ג'ילין. היא נסעה בלילה, ונשמרה על-ידי הצבא הסיני. כל מי שהיה ברכבת היה קשור באזיקים למתקן מיוחד בתקרת הקרונות כמו במתקן לצליית עופות.

לא תמצא שום ראיה אפילו אם תכנס לסו-ג'יא-טון כדי לחקור

זה חסר תועלת להיכנס לסוג'יא-טון כדי לנסות לחקור את מחנה הריכוז בגלל שזה קל להעביר כמה אלפי אנשים.

הדרגים הגבוהים של המק"ס מכנים את מתרגלי הפאלון גונג כ"אויבי המעמד", שמועילים רק כדי לייצר הכנסה

צריכים להבין שבהתבסס על החלטה שנעשתה לאחרונה על-ידי הדרג הבכיר של המק"ס: "הוועד המרכזי של המק"ס" הסכים להתייחס לפאלון גונג כ"אויב מעמדי" ולטפל בהם בכל צורה שהיא מועילה מבחינה כלכלית ללא  צורך לדווח לאוטוריטה גבוהה. במילים אחרות, מתרגלי פאלון גונג, כמו עבריינים רבים אחרים בסין, לא נחשבים יותר כיצורים אנושיים, אלא כחומרי גלם למוצרים מסחריים. הם נהפכו לסחורה.

זה כל מה שאני יכול לספר לך.