[פורסם במגזיני"קול רעננה", "קול כפר-סבא", ו"קול הרצליה".]

השנה: 2006. 120 אלף איש הוכנסו ל-36 מחנות ריכוז בסין. מי שלא מת, קוצרים את איבריו בעודו בחיים. קבוצת צעירים מכפר סבא: צריך ללמוד את המסר מיום השואה. אחרי שזה קרה לעם שלנו, אסור לעמוד מהצד

שלושה צעירים חדורי מוטיבציה והרבה אנרגיה ורצון טוב מכפר סבא, החליטו לא לשתוק ולא להתעלם מהמתרחש בסין, ולהעלות את המודעות לרדיפת מתרגלי הפאלון דאפא. הכירו את גיא סגל ואיתמר בראל, בני 17 מתיכון הרצוג, ואת עדי פרילינג, בת 16 וחצי מתיכון כצנלסון.

שיטת הפאלון דאפא

פאלון דאפא. שירים יד מי שלא חושב שזה נשמע כמו קללה שיפנה אליך איזה סיני כאשר תחתוך אותו בכביש. אך לא: פירושה המילולי של המילה ''פאלון'' הוא גלגל חוק, ו''דאפא'' הוא החוק הגדול. מדובר בשיטה סינית עתיקה (המכונה לעתים גם פאלון גונג) לתרגול וטיפוח של מכלול האדם. השיטה קיימת כבר מאות שנים, אך רק ב-1992 הוצגה לציבור הרחב, ומאז צברה פופולריות עצומה. כיום כבר מתרגלים אותה למעלה מ-100 מיליון איש ביותר מ-30 ארצות, כולל כמובן בישראל. מטרת השיטה היא הורדת מתחים, שיפור הבריאות ולימוד העיקרון האוניברסלי של ''אמת-חמלה-סובלנות''. תרגול השיטה נעשה באמצעות תנועות איטיות ורכות ומדיטציה. אז איפה המילכוד? בסין, התנועה הקומוניסטית, שבהתחלה תמכה בשיטה והפגינה כלפי הערכה, לא אהבה את העובדה כי השיטה הולכת ותופסת תאוצה, ותפסה אותה כאיום על האידיאולוגיה הקומוניסטית שלה. לכן החליטה להתנכל למתרגלי הפאלון דאפא, וביולי 1999 הכריזה על השיטה כבלתי חוקית. מאז, מתרגלי השיטה נרדפים, מושלכים לכלא ולמחנות עבודה בכפייה, נחקרים תוך כדי עינויים, מוכרזים כבלתי שפויים ונקנסים בסכומים גדולים. וכל זאת ללא משפט הוגן. הכל במטרה לגרום להם לוותר על אמונתם ועיסוקם בשיטה. יש לציין כי במהלך כל הזמן הזה מתרגלי הפאלון דאפא לא נקטו בשום סוג של מחאה אלימה, היות שזאת מנוגדת לעקרונות השיטה. הדבר היחידי אותו הם עשו הוא ניהול עצרות שקטות ופנייה לרשויות באמצעים משפטיים על מנת שיהפכו את השיטה חוקית שוב, ולא יטרידו אותם יותר.

לא שמעתם על כך עד היום? לא מפתיע. הממשלה הסינית מתאמצת לשמור את הנושא תחת מעטה סודיות, ואנשים רבים שמנסים לספר על מה שקורה במדינה לאמצעי התקשורת המקומיים או הזרים, נשלחים לכלא באשמת ''חשיפת סודות מדינה''. מדי פעם מסתננים דיווחים כלשהם, ואלה מועברים לארגוני זכויות אדם כגון אמנסטי, המדווח עליהן בדו''ח השנתי שלו. מספר רב של אתרים באינטרנט מספרים גם הם על הזוועות המתחוללות בסין.

את הגוססים שולחים למשרפות

מה הביא אתכם לנושא? בראל: ''גיא ואני נחשפנו לזה לפני שנה, בדשא של בית ספיר. אנשים שתרגלו שם הזמינו אותנו להצטרף אליהם. התחלנו לתרגל, אבל הפסקנו לאחר כמה חודשים בגלל חוסר זמן. לפני כחודש בערך קיבלתי אי-מייל בנוגע לרדיפה ולזוועות שמתרחשות בסין''. פרילינג: ''גיא שלח לי את הכתבה. הייתי בשוק שאף אחד לא יודע ולא שומע על הדבר הזה. אחרי שזה קרה לעםשלנו, אני מנסה בעצם עכשיו כמה שיותר להפיץ את זה''. אתם חלק מתנועת הפאלון דאפא בארץ? סגל: ''אנחנו לא מתרגלים את השיטה. המחאה שלנו היא גם לא מטעם התנועה. אנחנו באים כאנשים פרטיים שרואים את זה כמשהו שמציק וכואב לנו, ואפילו, אתה יודע מה - בתור יהודים שקשה לנו לשתוק כשזה קורה לעם אחר. ''חשוב גם להגיד שמדובר במקרים ממש קשים. לאחרונה התגלו 36 מחנות ריכוז בסין שבהם 120 אלף מתרגלים, ובסופו של דבר מי שלא מת מוות 'טבעי' מגיע לתהליך קצירת האיברים, שבו, אם הוא חי או מת, קוצרים לו איברים שניתן אחר כך להשתיל, שזה עסק שמרוויח שם כסף. את הגופות והאנשים שבתהליכי גסיסה מהתהליך הנוראי הזה שולחים למשרפות, להעלמת ראיות''. יש לכך תיעוד? ראיות? בראל: ''ממשלת סין מכחישה כל קשר''. סגל: ''יש עדויות שרק עכשיו מתחילות להגיע''.

הזוועות לא מפורסמות

ומה אתם יכולים לעשות בעניין? בראל: ''הפעילות ההכרחית והעיקרית שלנו היא להפיץ את זה. הזוועות האלה לא מפורסמות בשום מקום. אני בתור פעיל בצופים, העברתי לחניכים שלי פעולה על זה ביום השואה. היתה המון התעניינות ורצון לשמוע על הנושא''. סגל: ''אנחנו רוצים להפיץ את זה דרך אי-מיילים, פורומים. מעבר להעלאת הנושא למודעות, אנחנו רוצים להתחיל לפעול בעוד כמה תחומים: פנייה לסלבריטאים או פוליטיקאים על מנת להשיג תמיכה פומבית שלהם בעניין, פנייה לארגוני זכויות אדם שיתמכו. בהמשך אנחנו מקווים להצטרף להפגנות של התנועה שכבר קיימת למאבק, ולשתף איתה פעולה''. פרילינג: ''עוד רעיון שיש לי הוא להעביר שיעורי חברה בבית הספר. אצלי בבית הספר יש בערך אלף איש, ואף אחד מהם לא יודע על הנושא''. למה להתעסק דווקא במה שקורה בסין הרחוקה? יש מספיק עוולות והפרות זכויות אדם גם פה בארץ. סגל: ''זאת שאלה שעולה הרבה, ואני מסכים איתה לגמרי. אני לא רואה את זה כדברים שמבטלים אחד את השני, ואני חושב שאלה שני תחומים שונים לגמרי שצריך לפעול בשניהם. יותר מדי אנשים אומרים 'אני אזרח קטן, אין לי כוח על סין הגדולה, אז נלך על הדברים היותר קטנים בארץ', ובסוף גם על זה הם לא הולכים. זה סוג של פספוס. לכן אנחנו החלטנו לקחת את זה על עצמנו''. יש לכם מסר להעביר לקהל הקוראים? פרילינג: ''צריך לפתוח ראש, ולא לשאול 'מה כבר אני יכול לעשות?'. כל בנאדם שמצטרף, עוזר''. בראל: ''למרות שזה בצד השני של כדור הארץ, כל דבר שעושים עוזר המון ומגביר את המודעות לנושא. דווקא אחרי יום השואה, חשוב לזכור שזהו יום שנועד לא רק להיות עצוב בו, אלא כדי שנלמד את המסר ונוכל לפעול הלאה. לכן חשוב מאוד שכולם יתגייסו לעזור במאבק הזה''. סגל: ''תיכנסו לאתר של העצומה ותחתמו עליה. בנוסף יש גם את האי-מייל שלנו שאנחנו מבקשים שתפנו אלינו בכל דבר שאתם יכולים לעזור, גם הכי קטן. אנחנו צריכים ורוצים את העזרה שלכם''.