התחלתי לתרגל פאלון דאפא בשנת 1996. בכל פעם ששמעתי סיפורים על חמלתו הרבה של המאסטר בהפצת הפא (חוק, דרך) ובהצלת יצורים חיים, התרגשתי מאוד. פעם שמעתי סיפור על המאסטר. זה קרה בסתיו של 2004. הלכתי למסור חומר להבהרת האמת לבעל חנות לחומרי כתיבה. לחוסר מזלי בעל החנות עבר משם. הדייר החדש היה תרפיסט רפואי. אשתו והתינוק שלהם היו גם כן בבית. הוא בירך אותי והזמין אותי להיכנס ולשבת על הספה. התחלתי להבהיר את האמת וסיפרתי להם על הפאלון גונג והרדיפה. התרפיסט קטע את דברי ואמר: "אני לא האמנתי למה שהטלוויזיה משדרת (תעמולה), כיוון שפגשתי את המאסטר שלכם באופן אישי". אז הוא החל לספר לי איך פגש את המאסטר. "זה קרה בדיוק כשהמאסטר שלכם התחיל בהפצת הפא. נסעתי לבקר חבר בטיי-לינג בפרוביציית ג'ילין. זה התגלגל כך שהחבר שלי הזמין את המאסטר שלכם לארוחת ערב במסעדה, כך שגם אני הצטרפתי. המאסטר שלכם מאוד גבוה ומנומס מאוד. כשדיבר היה מאוד צנוע וחביב. הוא ישב שם זקוף וישר כשידיו בתנוחה אחת כל הזמן. כשאכלנו החבר שלי הזכיר את שכנתו, אישה מבוגרת, שארבעת בניה מתייחסים אליה בחוסר כבוד. הם פראיים ומקללים כל הזמן. אחרי הארוחה המאסטר ביקש להביא לפניו את ארבעת הבנים למסעדה. כשהגיעו, הוא דיבר אתם באריכות. הבנים ישבו שם בשקט עם ראש מורכן והקשיבו. מאז, הם הפכו לאנשים טובים יותר ודיברו בכבוד לאמם". אמרתי לתרפיסט: "וואו, איזה קשר גורלי בלתי יאומן יש לך שפגשת את המאסטר שלנו באופן אישי". אשתו הוסיפה ואמרה: "כשבעלי ראה מה משודר בטלוויזיה, הוא מיד אמר שאלה שקרים. איך אדם כזה טוב יכול לעשות דברים כאלה?" למרות שאף פעם לא ראיתי את המאסטר באופן אישי, הרגשתי בר מזל שזכיתי לשמוע את התיאור הזה עליו. הבנתי שזה היה גם כדי לעודד אותי.