(Minghui.org)

גב' יאנג האי-לינג, מתרגלת פאלון דאפא, היא מהעיר ג'י-שי אשר בפרובינצית היי-לונג-ג'יאנג. מאז שנעצרה ב- 25 לאפריל, 2002 בעיר מי-שאן, היא סבלה עינויים כגון דקירת מחטים לתוך ראשה, זרועותיה וידיה, מריחת חרדל לתוך עיניה, וכפיתת ידיה מאחורי גבה. העלמה יאנג  נפטרה ב- 12 לאפריל 2003, לאחר שסבלה עינויים אכזריים מידיו של הסוהר מא בּאו-שנג ממחנה המעצר מספר 1 בעיר מי-שאן. להלן פרטים נוספים:

גב' יאנג האי-לינג הייתה בת 34 והתגוררה באזור המכרות של דונג-האי במחוז צ'נג-זי-הה, בעיר ג'י-שי אשר בפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג. היא החלה לתרגל פאלון דאפא ב 1997. היא נעצרה ב- 25 לאפריל, 2002, בבית החרושת לטקסטיל של העיר ג'י-שי. באותו הלילה היא נחקרה ועונתה באכזריות על-ידי המשטרה. לאחר מכן כבר לא הייתה מסוגלת לעמוד על שתי רגליה והיה צריך להרים אותה על מנת להכניס אותה לתוך הרכב המשטרתי. ביום המחרת, קציני המשטרה ג'וּ הונג-ג'וּן וליוּ שיאאו-הוּ  הגיעו למרכז המעצר על מנת לחקור אותה שוב. ואז הם דקרו את ראשה, גופה וזרועותיה עם מחטי תפירה. המשטרה עינתה מתרגל נוסף, וּואנג יאן, באותה שיטה. הם אמרו שבאופן זה לא נותרים שום סימנים על הגוף. באותו היום, שלושה סוכני משטרה נוספים חזרו על ההתעללות המתועבת הזאת, ודקרו אותה בכל חלקי גופה.

כעבור חודשיים, ביוני 2002 , מנהל המחלקה הפוליטית ומנהל מחלקת הביטחון מנג צ'ינג-צ'י ודוּ יונג-שאן ממטה המשטרה העירונית, הגיעו למרכז המעצר על מנת לחקור שוב ולענות  את העלמה יאנג האי-לינג ללא רחמים.

1. הם כפתו את ידיה של העלמה יאנג מאחורי גבה ומרחו חרדל לתוך עיניה ואפה. הם הלמו בה באגרופיהם, אלותיהם, בבקבוקים, בכלים ממתכת, ובמכשירים אחרים. השוטרים כפתו אותה בעזרת שני זוגות אזיקים, זוג אחד על פרקי ידיה, והזוג השני על זרועותיה. האזיקים היו כה צמודים עד שהם חתכו לתוך בשרה, ואילו זרועותיה השחירו והתנפחו, אך השוטרים דחסו ספרים בין גבה לבין זרועותיה הכפותות על מנת להגביר את סבלה.

2. השוטרים תלו אותה על הקיר, בעזרת שרשראות שהם חיברו לזרועותיה הכפותות מאחורי גבה. הם גם אילצו אותה להגביה את ישבנה ולקפל את ראשה כלפי מטה. לאחר יום שלם של עינויים שכאלה, חלק משריריה של העלמה יאנג נקרעו והיא איבדה את יכולתה ללכת בכוחות עצמה. השוטרים סחבו אותה בחזרה לתאה.

חודשיים לאחר מכן, באוגוסט 2002, חמישה מתרגלי דאפא אחרים נשלחו ממרכז המעצר למחנה עבודה, אך מחנה העבודה סרב לקבלם. תחת נסיבות שכאלה, מתרגלים אלה היו אמורים להשתחרר, אך מחנה המעצר המשיך להחזיק בהם. ב- 14 לאוקטובר, 2002, הגב' יאנג האי-לינג ועוד עשרה מתרגלים אחרים פתחו בשביתת רעב מתוך בקשה להשתחרר לאלתר. הסוהרים האכילו אותם בכפייה. בהגיע ה- 1 לאוקטובר, העלמה יאנג כבר הייתה במצב קריטי ונשלחה לבית החולים העירוני לקבלת טיפול חירום. למרות זאת, לאחר שנשלחה חזרה למרכז המעצר, ההתעללות לא פסקה.

ב- 11 לאפריל, 2003, גב' יאנג האי-לינג ושלושה מתרגלים אחרים תרגלו בתאם את תרגילי הפאלון גונג. מנהל מרכז המעצר, מא באו-שנג, מלווה בכמה סוהרים ואסירים, הגיעו לתאם במרוצה על מנת להכות אותם. מא באו-שנג אחז בשערות ראשה של העלמה יאנג והשליך אותה לעבר הרצפה. העלמה יאנג התעלפה במקום. בהגיע אחה"צ של יום המחרת, חברותיה לתא הבחינו בכך שהיא נושמת בכבדות וביקשו שהיא תקבל טיפול מידי, אך מא באו-שנג התעלם מהבקשות. העלמה יאנג נשמה את נשימתה האחרונה ב 1:20 אחה"צ.

כשנודע למא באו-שנג על מותה של העלמה יאנג, הוא מיד השתיק את העניין ודאג שאף אחד לא יתקרב לגופתה. הוא שלח את גופתה לבית החולים העירוני, ושם הרופא פברק את הבדיקה וקבע שהעלמה יאנג נפטרה כתוצאה מהתקף לב. מא באו-שנג העביר את החדשות למשפחתה והורה להם לבוא ולאסוף את חפציה.

בני משפחתה של העלמה יאנג הזדעזעו למראה גופתה. לפני המעצר היא הייתה בריאה ושלמה ואילו כעת גופתה הייתה כחושה ומושחתת. בעלה התעלף כמה פעמים מרוב צער. בעבר, הוריה הגישו בקשות רבות לבקרה, אך מא באו-שנג תמיד סרב. שניהם התעלפו בקבלם את הידיעה על מות בתם. בנה נאחז בגופתה וגעה בבכי.

במהלך הדיון עם מא באו-שנג, בנושא הסידורים להלוויה, בני משפחתה בקשו להיפגש עם חבריה לתא, על מנת לבדוק אם היא הותירה מאחוריה חפצים כלשהם או שמא מסרה איזשהו מסר אחרון. מא באו-שנג, מתוך שחשש שהאמת תצא לאור, סרב מיד לבקשתם: "לא!, חבריה לתא מועברים מחר למקום אחר".

המשפחה דרשה שתבוצע בגופה נתיחה שלאחר המוות על מנת לקבוע את סיבת המוות האמיתית, וטענה שייתכן שמרכז המעצר אחראי למותה.  בתחילה, מא באו-שנג אמר שנתיחה כזאת עשויה לעלות 2000 יואן ועל המשפחה לשאת בהוצאות, אך לאחר מכן הוא חזר בו ואמר שייתכן שהמחיר יהיה נמוך יותר. בית החולים, במזימה עם מא באו-שנג, סרב לבצע את הנתיחה, היות וזה יאפשר למשפחה לגלות שתעודת הפטירה מזויפת. מא באו-שנג הציע לשרוף את הגווייה מיד, על חשבונו של מרכז המעצר. המשפחה הרגישה שאין יהיה זה הוגן להסכים לשריפה בטרם תתגלה סיבת הפטירה האמיתית, כפי שנהוג על פי החוק.

מא באו-שנג ידע היטב שלפי החוק, מרכז המעצר ואנשי צוותו הם האחראים הישירים למותו של כל אסיר, אך הוא המשיך לסרב לבקשת משפחתה של העלמה יאנג. בלית ברירה, בידעם שיהיה זה קשה מאוד לחשוף את האמת, המשפחה נענתה להצעתו של מא באו-שנג.