(Minghui.org)

מופע "הספקטקיולר לכבוד השנה החדשה הסינית" של ה-NTDTV סיים את מסעו בצפון אמריקה, באירופה וביפן וכעת הוא מגיע לאוסטרליה ולטייוואן. עזרתי לקדם מכירת כרטיסים למספר מופעים, ויש לי רגשות עמוקים כלפי כמה דברים שאני רוצה לחלוק אתכם, עמיתי המטפחים.

קידום מכירת הכרטיסים כשלעצמו אינה המטרה, שכן רק אחוז קטן מהאנשים יכולים לצפות במופע החי. כיצד אנחנו יכולים להציל אנשים רבים ככל האפשר בכל עיר? ההבנה שלי היא שאנחנו צריכים ליצור אווירה. מטרתנו היחידה היא לחלק עלונים ברכבת התחתית, והפרסומות והביקורים אצל האישים החשובים הם כדי לאפשר לאנשים נוספים לשמוע על 'הספקטקיולר'. כשהתחלתי לראשונה לקדם את המופע בתחנת הרכבת התחתית קרוב לבית ספר, חששתי לצעוק בקול רם, עד שהמורה רמז לי ולימד אותי מה לומר. אחרי שעשיתי את המאמץ וצעקתי, הרגשתי שהקולות שלנו הם כמו כלים של הפא. המופע עצמו הוא ברכה, אנחנו מצילים אנשים רק בכך שאנו מעבירים הלאה את המידע אודות ההופעה. כשאנחנו צועקים אנחנו מטהרים את השדה באותו הזמן. כמובן שישנן דרכים רבות לעשות זאת, אך עלינו להבין במחשבתנו שלא חשוב מה אנחנו עושים, אפילו אם מדובר רק בחיוך, זהו כלי הפא שלנו.

עלינו להאמין בצורה המרבית במורה ובדאפא. בעיקר עלינו למנוע ממושגים קבועים מסוימים לחסום אותנו, כמו "סביר להניח שסוג מסוים של אנשים מעוניינים לקנות את הכרטיסים" או "מה יחשבו עלי אנשים אחרים אם אעשה את זה או את זה". ניסיוננו אומר לנו שפעמים רבות אנחנו חוסמים את עצמנו. 'הספקטקיולר' הוא המופע הטוב ביותר, וגם כל דבר שקשור אליו צריך להיות הטוב ביותר ולהתנהל בצורה החלקה ביותר.

ותרו על האגו והתמוססו בפא. המורה מתקן את הפא, ואין עלינו לחסום את התהליך תוך שימוש במושג אנושי כלשהו. היו שני אירועים בהם היינו כולנו מותשים. לכולנו היו מחשבות אקראיות שלא היו אמורות להיות. דנו בנושא ושלחנו מחשבה אחת נכונה כגוף אחד "הספקטקיולר מציל את כל היצורים החיים". המצב לא השתפר. הבנו שכיוון שהפעם המורה מתקן את הפא, כל המחשבות שלנו – כולל אלו שאנחנו חושבים שהן חומלות מאוד – עלולות להוות מחסומים בשל הרמות המוגבלות שלנו. עלינו פשוט לוותר על ה'עצמי' ולא לחשוב על דבר, להתמוסס לחלוטין בפא ולפעול היטב במה שאנחנו אמורים לעשות. נטענו שוב מיד באנרגיה, והתוצאה של קידום הכרטיסים הייתה טובה מאוד.

יום המופעים הוא בדרך כלל הזמן בו נמכרים רוב הכרטיסים. הדרך הטובה ביותר לקדם את הכרטיסים במהלך הימים האלה היא לספר לכל מי שאתה פוגש כמה המופע הזה טוב, אפילו אם הם לא יקנו את הכרטיסים. תגובות האנשים הן בדרך כלל בלתי צפויות בנסיבות אלו.

לימוד הפא ושיתוף בקבוצה הם חשובים. תהליך קידום הכרטיסים הוא מפרך מאוד, ואנחנו עובדים תחת מגבלת זמן. אך אנחנו מוכרחים לוודא שנלמד את הפא, נתרגל את התרגילים ובעיקר נקיים קבוצות לשיתוף התנסויות, כיוון שזה יעזור לנו ליצור גוף אחד. לא חשוב מהן הנסיבות, עלינו ראשית להירגע. דברים רבים בחברה הרגילה, ואפילו תגובות שונות שעולות מקרב המתרגלים, הם השתקפות ישירה של ה"שין-שינג" שלנו עצמנו.

הפא של המורה עלה כל הזמן במחשבתי במהלך קידום הכרטיסים:

"עבור יצורים חיים של היקום הישן, וזה כולל את כל האלמנטים החיים, בעניין הזה של תיקון הפא, בתוך הבחירה שלי, כל היצורים החיים משלימים אותו לפי הבחירה שלי ותורמים את הרעיונות הטובים ביותר שלהם - לא כדי לשנות את מה שאני רוצה, אלא כדי להשלים אותו לפי מה שאמרתי - זוהי המחשבה הטובה ביותר שיכולה להיות ליצורים החיים ביקום." (הרצאת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003)

לפעמים כשאנחנו לא בטוחים בדבר מסוים, עלינו לשאול את עצמנו עם מחשבה נכונה "האם זה מה שהמורה רוצה?" ואז נדע מה עלינו לעשות. בסופו של דבר, זה קשור לויתור על ה'עצמי' ובהתמוססות אמיתית בפא. אנחנו חלק מהגונג של המורה, והמורה כבר עשה את הסידורים עבור כל דבר.

מאמר שנקרא "למתרגלים הטייוואנים: אל תפריעו לתיקון הפא, הניחו לאנשים הרגילים להחזיק בכרטיסים ולקדם את המופע בחברה הרגילה" (הגרסה הסינית נמצאת בקישור http://minghui.ca/mh/articles/2007/3/7/150280.html, אין גרסה בשפה האנגלית) מזכיר לי מה שקרה למתרגל אירופאי: הוא נסע רחוק, לפריז, כדי לצפות שם במופע, אבל ביקשו ממנו להתנדב כשומר ביטחון במהלך המופע אחר הצהריים. ביקשו ממנו לשבת ליד היציאה, אבל אף אחד לא השתמש בפתח במשך כל המופע. אחד המתרגלים שעבר שם שאל אותו: למה אתה יושב כאן? אין כאן אף אחד, זה חסר משמעות לחלוטין". הוא הרגיש נורא. כשהוא פתח את ה"ג'ואן פאלון" המלים הראשונות שהוא ראה היו "הפסד ורווח". הסיפור הזה ריגש אותי. המורה אמר לנו שוב ושוב לטפח את השין-שינג שלנו. אנחנו לא יכולים לתרגל את התרגילים מבלי לטפח את השין-שינג. מתרגלים רבים רואים ב'ספקטקיולר לכבוד השנה הסינית החדשה' תהליך של טיהור עצמי ושיפור, אך זהו גם תהליך טיפוח של ויתור על האנוכיות ועל ההחזקות להפסד ולרווח.