(Minghui.org)

20 ביולי נוסף קרב ובא. מתרגלי פאלון דאפא הולכים זה שמונה שנים בנתיב המתנגד לרדיפה. במבט לאחור, רוחם המוצקה והאמיצה של המתרגלים, והתמדתם בהליכה אחר אמת-חמלה-סובלנות, לנוכח התעללות, זוכה ליחס כבוד של אנשי העולם ועוזרת לאין ספור בני אדם להשתחרר מההונאה של המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית). מצד שני, שמונה השנים שעברו הן משא כבד בהיסטוריה, כיוון שרדיפה כזאת לא הייתה צריכה להתרחש מלכתחילה, וגם לא הייתה צריכה להימשך זמן רב כל כך.

כאשר הרדיפה מגיעה לשנתה השמינית, כיוון שתלמידי דאפא נותנים כתף למטלות כבדות, הכרחי שנבחן את ההבנות שלנו על-פי עקרונות הפא והמצב הנפשי שלנו. האם זיהינו את האחריות שלנו? האם אנחנו יודעים כיצד ליישם את המטלות שלנו?

הבחנתי בסוגיה מסוימת במהלך שיתוף הבנות עם מתרגלים עמיתים. לכמה מהם חסרה השקפה ברורה לגבי סיום הרדיפה, והם לא מוארים לעובדה שזה לא נורמאלי שהרדיפה עדיין נמשכת. הם גם לא מודעים לכך שתלמידי דאפא הם האחראים לסיום הרדיפה.

יש מתרגלים שחושבים שהרדיפה לא הסתיימה כיוון שמאסטר רוצה שנציל יצורים חיים נוספים. ברגע שהרדיפה תסתיים, העקירה הגדולה מן השורש תחל ואנשים רבים לא יוכלו להינצל. אני חושב שזו הבנה שגויה של דברי המאסטר. המאסטר מעולם לא הכיר ברדיפה, כך כמובן גם תלמידי דאפא לא היו צריכים לקבל זאת. כל שנייה וכל רגע של הרדיפה הזאת לא צריכים להתקיים. תלמידי פאלון דאפא לא צריכים לטפח בתוך הרדיפה ואנשי העולם לא צריכים למקם את עצמם על בסיס הרדיפה. בני אדם יכולים למקם את עצמם נכון בדרכים רבות. סיום הרדיפה יום אחד מוקדם יותר יכול לעזור לאנשים רבים לשנות את דעותיהם המעוותות יום אחד קודם, ולדעת את האמת על פאלון דאפא. וכך יינצלו בני אדם נוספים.

מתרגלים אחרים מרגישים שיש לנו משימות ארוכות טווח רבות, ואנחנו הוארנו מן הפא לעובדה שלא צריכה להיות לנו החזקה לזמן ולתוצאות. אם כך, נראה שמחשבותינו הלכו לקיצוניות אחרת וחשבנו שהתנגדות לרדיפה היא מטרה ארוכת טווח, ונראה שהרדיפה אינה יכולה להסתיים באופן מיידי. במציאות, החזקה לתוצאות אינה שקולה להפניית תשומת לב לתוצאות, ו"להיות בלי החזקה לזמן", אינו זהה ל"לא לאפשר לרדיפה להמשיך". היום בו תסתיים הרדיפה הוא תוצאה של בחירת כל תלמיד ותלמיד של הדאפא.

במשך מספר השנים האחרונות של ההתנגדות לרדיפה, משימות אימות הדאפא שלנו הפכו ליותר ויותר מבוססות, מה שהקל עלינו לשקוע בעניינים מסוימים. לנוכח אתגרים אמיתיים בזה אחר זה, במידה מסוימת התייחסנו להתנגדות לרדיפה כאל משימה נכונה אבל קשה. על אף שהנתיב שלנו מלא בקשיים נראה שאנו "נהנים" ממנו ובגאווה, "מקבלים קושי בהנאה", במבחנים שתכננו לנו הכוחות הישנים.

המאסטר לימד אותנו להתנגד לחלוטין לתכנונים של הכוחות הישנים. כולנו יודעים שלא צריך היה להכיר ברדיפה הזאת והיה עליה להיפסק מיידית. אם כן, איך אנחנו הולכים לסיים אותה? לפני כמה שנים מספר מתרגלים עמיתים שמו את יהבם בשינויים בחברת האנשים הרגילה. אחרי שהמאסטר תיקן אותנו, יש מתרגלים שעדיין ממתינים למאסטר שיסיים את הרדיפה הזאת. נכון שלמאסטר יש את הכוח לעשות זאת, אבל להבנתי הוא הטיל את המשימה ההיסטורית עלינו.

לעולם לא נוכל לשער במלואם את הקשיים שהמאסטר סובל בתיקון הפא הזה, ואת תכניתו חסרת הגבולות עבורנו. אולם, המאסטר אמר לנו בבירור בכתביו מה עלינו לעשות. הוא העביר לנו את הדאפא, העניק לנו כוח שמימי, נתן לנו את היקום החדש וייסד את הנתיבים שלנו כמראי מקום לעתיד. אם דבר מבוצע על-ידי התלמידים או על-ידי המאסטר, זה מביא משמעות שונה לחלוטין לגבי היקום העתידי. כל התהליך של השגת הפא על-ידי המתרגלים, אימות הפא, הליכה לקראת שלמות והשגת סטאטוס הפרי, זה חלק מיצירתו של המאסטר את היקום החדש דרך תיקון הפא. עלינו כתלמידי דאפא של תקופת תיקון הפא להשיג את הסטנדרט ולהשלים את השליחות ההיסטורית שלנו.

אז איך נוכל למעשה לסיים רדיפה זאת? האם זה באמת קשה כמו שרבים מדמיינים? אני חושב שלכולנו יש כאלה התנסויות בטיפוח שלנו. משהו נראה כל כך קשה ובלתי אפשרי, אבל כשאנחנו עושים דברים על-פי עקרונות הפא כתלמידי דאפא, הבעיות נפתרות בקלות בדיוק כמו:

"אחרי שעוברים עצי ערבה מוצלים, יהיו פרחים זוהרים ועוד כפר מלפנים!" ("ג'ואן פאלון" - הרצאה תשיעית)

במטרה לסיים את הרדיפה עלינו לשדרג את ההבנה שלנו את הפא ולפרוץ דרך כל מיני הגבלות שעוצבו על-ידי דעות אנושיות. ברגע שנשדרג את רמת ההארה שלנו, המאסטר והפאלון דאפא יעניקו לנו כוח שלא ניתן להשוואה והמצב ישתנה באורח פלא.

היו לנו הזדמנויות רבות בעבר, כמו ב-25 באפריל 1999. אם עוד מתרגלים היו מוארים בבירור לפא, לרדיפה לא הייתה אפילו הזדמנות להתרחש. מועד אחר היה ה-20 ביולי 1999. אם תלמידי הדאפא כולם היו בשלים והגיוניים, והיו עוזבים את האנושיות, הרדיפה לא הייתה ממשיכה. הפעם הראשונה שהבנו שיכולנו לסיים את הרדיפה על-ידי עזיבת האנושיות הייתה לאחר קריאת מאמר מערכת בקלירוויסדום “Serious Teaching” בקישור: http://www.clearwisdom.net/emh/articles/2000/9/28/8105.html

במארס 2006 נחשף הפשע של המק"ס בקצירת איברים ממתרגלים חיים. אם היינו אוחזים בהזדמנות זאת כדי לחשוף בגדול את הרשע, המצב הנוכחי היה שונה. אבל בגלל שאיננו בשלים בטיפוח שלנו, הפסדנו את ההזדמנויות בזו אחר זו.

עברו כבר שמונה שנים! מתרגלים עמיתים לאין ספור, הן בסין והן מעבר לים, סובלים קושי כה רב באימות הפא. אנחנו מדירים מעצמנו שינה ומנוחה, יום ולילה, ומסתכנים במגוון סכנות. אולם, אין עלינו להפסיק ברמה של נשיאת הקשיים, כיוון שדרישות הפא מאיתנו הן הרבה יותר גבוהות. עלינו לבחון מהי הדרישה להיות בתוך תיקון הפא ומה היקום החדש צריך, ועלינו להשלים משימות אלה.

20 ביולי נוסף מגיע. כאשר אנו מצטרפים לאירועים להתנגדות לרדיפה בבירת ארה"ב, וושינגטון, כאשר אנחנו חושפים את פשעיה האכזריים של המק"ס, כאשר אנו מפיצים את האמת בסביבה המסוכנת של סין, אנא, אל תשכחו שאנחנו,

"תלמידי הפא הם הדמויות המשמעותיות של היום" ("לועידת הפא האירופית בשטוקהולם") (תרגום זמני, לא רשמי)

אנחנו הם אלה שמכריעים את עתידו של כל יצור חי. בואו ונשתמש כולנו במחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא ונסיים מיידית רדיפה זאת, שלא צריכה להתקיים.