Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

וונקובר, קנדה: סיפורים מביתן כחול קטן (חלק שישי)

17/08/2007 |   נכתב על-ידי מתרגל פאלון גונג מוונקובר, קנדה

(Minghui.org)

לחלק הראשון,   לחלק השנילחלק השלישילחלק הרביעילחלק החמישי

אנשים שאינם מתרגלים תומכים בעמדתם העמידה של מאמצי מתרגלי פאלון גונג  בהבהרת האמת

למרות שמתרגלי פאלון גונג סובלים מהרדיפה האכזרית, הם מתמידים בהבהרת העובדות אודות פאלון גונג לאנשים, בחמלה ובסובלנות. הם משתמשים באמצעים שלווים כדי לעורר את טוב לבם וטבעם המוסרי של האנשים. כאשר החלה הרדיפה האמינו בתחילה חלק מהאנשים לשקרים ולהולכת השולל של המפלגה הקומוניסטית הסינית. הם לא לגמרי הבינו את המחאות השקטות של מתרגלי הפאלון גונג. אנשים אחדים אף התנגדו למחאות. בכל זאת ההתמדה של המחאות השקטות והשלוות של מתרגלי הפאלון גונג בחזית הקונסוליה הסינית בוונקובר נגעו ללבם של עוברים ושבים רבים. יותר ויותר אנשים בוונקובר מתחילים להבין ולתמוך במתרגלי הפאלון גונג. בנמשך החורף הקר, אנשים אחדים הביאו קפה חם ואפילו מעילי חורף עבים למתרגלים באתר המחאה. אחדים גם עזרו בקריאתם להפסקת הרדיפה ואחדים עזרו בפעילויות להצלת מתרגלי פאלון גונג.

"כסף אינו יכול לקנות אומץ"

בראותם את המתרגלים, כמה עוברים ושבים העירו "שמעתי בעבר אנשים מדברים שמתרגלים קבלו כסף בשביל לשבת כאן (במחאה השקטה), אך עתה אינני מאמין לזאת. אתם יושבים כאן במשך כל הלילה במזג אוויר מקפיא. אם הסיבה לא הייתה היחס הנורא והלא-חוקי (בסין), מי היה עושה זאת? שום סכום כסף לא יכול לקנות מסירות והקדשה כזו.

בכנות, אני מכבד אתכם

ב-25 באפריל 1999, הצטרפה הגב' ג'נג למחאה השקטה בת 10,000 המשתתפים בג'ונג-נאן-האי (מקום מושב הממשלה המרכזי של המשטר הקומוניסטי בבייג'ינג, המת'). גם היא הצטרפה לעיתים תכופות עם נכדה, למחאה השקטה בחזית הקונסוליה הסינית. היא סיפרה "היה זה יום גשום וקר בתחילת הסתיו, ואני עשיתי מדיטציה בחדר הקטן הכחול (מחסה קטן מאד שהורכב במקום המחאה עבור המתרגלים). אישה צעירה הביאה לי ספל קפה חם כל הדרך מבית הקפה ברחוב ברודווי. היא ברכה אותי בלבביות וסיפרה כי היא עוברת לעיתים תכופות בסביבה זו  וכי קראה את המידע הרשום על הלוחות והכרזות שלנו. הייתה לה סימפטיה חזקה אלינו. כשעברה באותו יום, היות והיה קר מאד , קנתה ספל קפה חם עבורי. טוב ליבה נגע לליבי.

ביום אחר, כשהגב' ג'נג ביצעה את התרגילים, גבר בגיל העמידה הופיע ואמר "צר לי להטריד אותך. אני תמיד נוהג ברכב בדרך הזו, אך היום באתי ברגל היות ורציתי לומר לך שאני מאד מכבד אתכם".

איחולי הצלחה ותמיכה של אנשים

הגב' ג'יאנג, אחת מהמבוגרות ביותר בין המוחים מול הקונסוליה, היא בת קרוב ל-70. היא סיפרה שלפני שהחלה לתרגל בפאלון גונג סבלה ממספר רב של מחלות. בין השאר: נפיחות בריאות, אי ספיקה מספקת של דם לשרירי הלב, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, נפיחות שלפוחית השתן, כבד שומני ושבר בחוליות הצוואר. כל אלו נעלמו לאחר שתרגלה בפאלון גונג. היא מורה שפרשה לגמלאות, בריאה ומאד שקדנית ונוהגת לפי העקרונות "אמת-חמלה-סובלנות". למרות זאת, נאסרה בסין שלוש פעמים על שעתרה לצדק עבור פאלון גונג. הגב' ג'יאנג הולכת כל שבוע לקונסוליה הסינית למחות. הזמן הארוך ביותר שנשארה שם היה 14 שעות. כשנשאלה מהם רגעי הזיכרון שראוי לזכרם יש לה, ענתה, "ביולי 2001 בשיא החום, עמדתי על המדרכה והחזקתי כרזה. פניי בערו והזיעה זלגה על לחיי. ג'נטלמן אחד ירד מאופניו ופסע לקראתי. הוא נתן לי שטר של 10 דולר, כשהוא מתעקש שאלך לקנות שמשייה. סירבתי לקבל את כספו בנועם, ואמרתי לו כי אשמור בליבי ואזכור את טוב לבו. כשהייתי צמאה מאד, נערה בלונדינית נתנה לי תפוח עץ אדום. בנוסף, יום אחד כשסיפרתי לאנשים את העובדות על פאלון גונג ג'נטלמן אחד נתן לי 5 דולר כדי שאדפיס עוד חומרים (חומרי הבהרת אמת).

בוקר אחד בשנת 2003 כשהגב' לי עשתה מדיטציה בחזית הקונסוליה, מכונית עצרה בשקט לידה וחיכתה למעלה מ-30 דקות. לאחר שסיימה את המדיטציה, האישה שנהגה ברכב יצאה מהרכב והגישה לה בקבוק מים וקצת מזון. לאחר זאת הוציאה אגרטל עם צמח האזליאה והניחה אותו ליד הלוח. בנוסף הוציאה כמה חלוקי אבן, עבודת סריג, וקוף (בובה) מפוחלץ. במילים ובתנועות הסבירה לי כי פריטים אלה מסמלים רכות, שלווה ומזל טוב".

הלוואי והייתי יכול להציע קצת עזרה למתרגלי הפאלון גונג האלה

לגב' וואנג יש עסק בצ'יאנה טאון, היא האמינה לשידורי המשטר הקומוניסטי שטענו שמתרגלי הפאלון גונג ביצעו את ה"הצתה העצמית", ו"היו נגד הממשלה". לפני כחמש שנים הגב' לי שכרה בית מהגב' וואנג. ומאז ראתה גב' וואנג לעיתים תכופות את הגב' לי מתרגלת פאלון גונג ושמעה אותה מספרת את סיפורי הפאלון גונג. הגב' וואנג החלה לשנות את השקפתה לגבי פאלון גונג. היא אמרה אני חשה ש"אמת חמלה וסובלנות" חשובים מאד לכל אחד. אני חייה בקנדה למעלה מעשר שנים ואני תומכת בחופש האמונה. רדיפת מתרגלי הפאלון גונג על-ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית היא אכזרית באופן קיצוני. כל שנה כשהמתרגלים מחלקים גלויות לאיסוף חתימות להפסקת הרדיפה, אני תמיד לוקחת 20 עד 30 גלויות בשביל שחברותיי יחתמו. אני מקווה שאול לעשות כמיטב יכולתי לעזור למתרגלי פאלון גונג אלה.

מדריך טיולים מדבר עבור פאלון גונג

מדריך טיולים בוונקובר אמר לי "אני נוצרי. למרות שאינני מתרגל פאלון גונג, אני תומך בחופש האמונה. לעיתים קרובות אני מאט בחזית הקונסוליה הסינית כדי שאורחיי יקראו את הכתוב על לוחות המידע של פאלון גונג ויראו את המתרגלים היושבים שם בשקט. בדרך כלל, התיירים הסיניים נדהמים כשרואים את המחזה הזה ושואלים 'למה הקונסוליה הסינית מרשה למישהו לעשות דבר כזה? מדוע המשטרה הקנדית אינה אוסרת אותם?' ואני עונה להם 'אתם נמצאים כעת בקנדה. מדינה זאת מכבדת באמת את יסוד זכויות האדם ואת חופש האמונה. המתרגלים לא עוברים על החוק. מדוע שהמשטרה תאסור אותם?' אני גם אומר להם 'החוקה הקנדית מגינה על האנושיות וחופש הדת. לפי זה, למתרגלי הפאלון גונג הנרדפים בסין מוענק מעמד של מהגר והוא יכול לבוא לקנדה'. כשהם שומעים זאת, התנהגות פקידי הממשלה ומנהלי עסקים שבין התיירים משתנה מתדהמה לשתיקה והרהורים.

נהג אוטובוס תומך במתרגלים שמודטים (מדיטציה) בחזית הקונסוליה

כל יום חולפים אוטובוסים ציבוריים רבים על פני הקונסוליה. כדי להביע את תמיכתם, נהגים אחדים צופרים בעדינות ומנפנפים בידם למתרגלים. בדרך כלל, הגב' לי תופשת את האוטובוס של הערב לקונסוליה. לפעמים שואל אותה הנהג באם היא בדרך לקונסוליה. ואז הוא עוצר את האוטובוס בחזית הקונסוליה שנמצאת בין שתי תחנות עצירת האוטובוס, כדי להניח לה לרדת. לפעמים היא חוזרת לביתה בחצות, ונהגי האוטובוס לוקחים אותה עד לביתה. יום אחד, לילה אחד מאוחר מאד, כשהגב' לי מיהרה למסוף האוטובוסים, האוטובוס האחרון כבר עזב, כששמע נהג מהמסוף כי היא בדרכה לקונסוליה, לקח אותה הנהג באוטובוס ארוך מריצ'מונד לקונסוליה הסינית בוונקובר (מרחק של כ-11 ק"מ).

שוטרים קנדי מגינים על מתרגלי פאלון גונג

השוטרים בוונקובר דואגים לביטחון המתרגלים. הגב' ג'נג ג'יון עובדת במשך היום, לפיכך היא מצטרפת למחאה בערב. היא סיפרה "שוטרי הסיור היו עוצרים ויושבים אתנו במשך זמן מה, כשהם שואלים על מצב הרדיפה. לפעמים הם גם משוחחים אתנו. היו שואלים אם אנחנו פוחדות או שקר לנו, כמה זמן תארך המחאה, ומה הם התוכניות שלנו להצלת בני משפחותינו. פעם עצרתי את מכוניתי בצד הכביש בחזית הקונסוליה. בגלל שמכוניתי בצבע כהה וחנתה במדרון, שוטר דאג פן מכוניות החולפות יתנגשו במכוניתי, והציע שאחנה במקום יותר בטוח. כשראה שעשיתי את מה שהציע, רווח לו והוא עזב.

הגב' ג'נג ג'יון סיפרה: "כשרק התחלנו לשבת כאן, לא היה לנו מחסה. פעם ירד גשם חזק, היה עלי לחנות את הרכב בחזית הקונסוליה ולהישאר בתוכו, לפני שהכרתי בזאת נרדמתי ברכב. כשלפתע התעוררתי ראיתי רכב משטרתי מאחורי, היות ולא ידעתי כמה זמן השוטר היה שם, קצת פחדתי, יצאתי מהרכב ושאלתי אותו. השוטר פתח את החלון ואמר, "היה חשוך וגשום, וחששתי שמשהו עלול לקרות לך, עכשיו מתחיל להתבהר קצת. והכל בסדר". לאחר זאת עזב את המקום. לא ידעתי שהשוטר שמש לי כמגן במשך כמה שעות.

ה"אמת-חמלה-וסובלנות" שלי יהיו עמכם

בשנת 2001 בחור צעיר בשם אדל הגיע לקונסוליה ורצה לדעת יותר על פאלון גונג. הוא וחברתו כתבו מכתב לקונסוליה הסינית ולראש ממשלת קנדה כשהם קוראים לסיום הרדיפה. יחד עם מתרגלי פאלון גונג הצטרף לצעדת האס.או.אס (SOS) ברחבי קנדה" לשבוע שלם. רגליו התנפחו והוא צלע, אך הוא לא נטש. הוא טען "זה שום דבר בהשוואה למה שהמתרגלים סובלים כל יום בסין".

אדל גם כתב שיר עבור הצעדה, מילות השיר הן "חבריי היקרים והנפלאים, אתם קבוצת אנשים טובי לבב ואמיצים. אני בטוח שתצליחו לגעת בלב האנשים בקנדה ובעולם כולו, בגלל שאני אחד מהם... צעדו איתן בדרככם, שלוותי תלווה אתכם, יהי רצון ואמת-חמלה-וסובלנות תהייה עמכם!"

עיתונאי במאמרו: אבחר בפאלון גונג

בעל טור ראשי באחד מאמצעי התקשורת היה חולף לעיתים תכופות על פני הקונסוליה. כדי לגלות איזו עוצמה פנימית חיזקה את המתרגלים למחות שם במשך זמן כה רב, החליט בשנת 2002 להישאר עם מתרגלי הפאלון גונג במשך שני לילות בחזית הקונסוליה. לאחר שראיין כמה מתרגלים הוא כתב מאמר באחד מעיתוני ערי השדה: "הקונסוליה הסינית מוציאה סכום כסף עצום לשפץ את הקונסוליה. כולה בנויה מבטון ונראית מאד איתנה. בניגוד לזאת, מתרגלי הפאלון גונג הקימו ביתן פשוט מחוץ לקונסוליה, כשהם מתכוונים להאריך את מחאתם. אם תשאלו אותי מי משניהם מוצק ואיתן יותר, ויחזיק יותר מעמד, אבחר בפאלון גונג!".

כולנו נעזור לעצור את הרדיפה

ב-20 באוגוסט 2004 דיווח העיתון "וונקובר סאן" כי מתרגלי הפאלון גונג יערכו באותו לילה משמורת נרות להנצחת שלושת שנות המחאה.

משפחת אדוארד

לאחר שקראו את הדיווח הזה אח ואחות ששמם אדוארד הגיעו לאתר המחאה כדי ללמוד יותר על פאלון גונג, וללמוד מה דחף את המתרגלים להמשיך את המחאה השקטה במשך שלוש שנים למרות עונות מזג אוויר קשה ששרר במשך תקופות אלו.

לאחר ששוחחו עם המתרגלים, מה ששמעו נגע מאד לליבם. האחות, הינה אחות בשירותי הרפואה, שהייתה עדה למאות אנשים במצבי גסיסה. היא הבינה מה משמעות המוות, אך היה לה קשה לדמיין אדם המעונה למוות. כשהיא מנסה לשלוט בדמעותיה, שאלה מה היא יכולה לעשות כדי לעזור למתרגלים כדי שלא יירדפו. היא הבטיחה כי תכתוב מכתב לחבר הפרלמנט המייצג את מחוזה ותבקש ממנו לתמוך בפאלון גונג, ולדאוג לכלוא את אלה שביצעו את הרדיפה.

האח, כתב עיתון בעיר פרינס ג'ורג'. אמר שיפרסם את סיפורי פאלון גונג בעיתונו, כדי לתת אפשרות ליותר אנשים לדעת על פאלון גונג, ועל מה שמתרחש בסין. האח והאחות הבחינו בשלושת המילים הכתובות באנגלית על הלוח, "אמת-חמלה-סובלנות". הוא העיר "על-ידי קריאת שלושת המילים האלה, אני יודע שפאלון גונג טוב. העולם זקוק ל"אמת-חמלה-וסובלנות" כולנו נעזור בהפסקת ובסיום הרדיפה".

הם התעכבו זמן רב וצילמו הרבה תמונות. לבסוף, לפני שהיה עליהם לעזוב, האחות חיבקה את המתרגלות בחוזקה והפצירה בהם להמשיך באותו כיוון.

למחרת היום הגיעו שוב ודיברו עם המתרגלים במשך שעתיים נוספות. האח לקח ערמה מעלוני המידע של פאלון גונג ואמר כי יתחיל לתרגל בעצמו בבית, וגם יאמר לכל חבריו לנסות לתרגל בפאלון גונג.

עלינו לעבוד כולנו יחד כדי לעצור את הרדיפה

יום אחד, סימה הולט, סנטורית לשעבר של וונקובר, שרק שבה מאוטווה, נהגה ברכבה משדה התעופה ישירות לקונסוליה. היא בירכה את המתרגלים ואמרה, "בסין נרצחים מתרגלי פאלון גונג. איבריהם נקצרים וגם נמכרים. זוועות אלו מתרחשות בקצה השני של האוקיאנוס. כל הסינים החיים מחוץ לסין צריכים לבוא ולתמוך במתרגלים. גם על כל הארגונים להגיע. יחדיו עלינו לקרוא לסיום הרדיפה".

הסנטורית לשעבר סימה הולט

כשנשאלו המתרגלים עוד כמה זמן תימשך המחאה, כמעט כל המתרגלים ענו שהמחאה תימשך כל עוד הרדיפה נמשכת. הם שולחים מסר לעולם: חמלה היא הדבר רב העוצמה ביותר. אף שיטה לא יכולה להרוס את האמונה הצודקת ב "אמת-חמלה-סובלנות". הם ימשיכו את מחאתם הרציונאלית והשקטה, כשם קוראים לסיום רדיפת המוסריות של בני האדם. הם לא שומרים שנאה בליבם היות והם מאמינים ששקרים ואלימות אינם יכולים להימשך לזמן ארוך, והצדק ינצח בסופו של דבר.