(Minghui.org)

לאחרונה, שמתי לב שלמספר מתרגלים יש הערכה עצמית נמוכה יחסית. הם מרגישים שהם לא טיפחו היטב, שיש להם יותר מידי החזקות ושהם לא יכולים להצליח בטיפוח, או שהם אינם ראויים להיות בעתיד בודהות, טאואים או אלוהויות. בתהליך הטיפוח זה מועיל לשפר את עצמנו ללא הרף, כשאנו רואים את החסרים שלנו. אולם אסור שתהיה לנו הערכה עצמית נמוכה. זו עלולה להיות תוצאה של אמונה לא מלאה במורה ובפא. המורה בוודאי יכול להציל אותנו ואני בטוחה שמתרגלים יכולים להצליח בטיפוח.

הביטחון שלנו בא מאמונה במורה ובפא. ההבנה שלי היא שהמורה כביר ביותר (אין מילים שיכולות באמת להביע כמה כביר הוא המורה). המורה לימד אותנו את החוק הגדול האוניברסאלי. כמה גבוה אנחנו יכולים לטפח בפאלון דאפא? זה מעבר לדמיון שלנו. ביקום הישן אף אחד לא יכול היה ללמד פא כה אדיר. נוסף לכך, המורה נותן לנו את הכבוד הגדול ביותר - לאמת את הפא ולהציל יצורים חיים, כדי לבנות את המוסריות האדירה שלנו. אלוהויות ברמות גבוהות מאוד מקנאות בנו. אם כן מדוע אנחנו שוקעים בתוך הערכה עצמית נמוכה?

נכון, אנחנו מטפחים בחברה רגילה והכוחות העל-טבעיים שלנו נעולים. נוסף לכך, הגוף שלנו משתנה מהמיקרוסקופי ועד לפני השטח, כך שאיננו יכולים לראות או להרגיש שום דבר מיוחד. למעשה לכול מתרגל ישנה התנסות אחרת. כיצד נוכל להשוות את עצמנו למצב המחשבה של האנשים הרגילים? בעוד חברת האנשים הרגילים מתדרדרת למטה מדי יום ביומו, אנחנו [מנסים] לשפר את עצמנו בהתאם לתכונות של אמת-חמלה-סובלנות.

על-אף שאנחנו מרגישים שלא עשינו מספיק, כל עוד אנחנו מטפחים, כל עוד אנחנו עובדים קשה, נוכל בוודאות להשיג את המטרה שלנו. המורה יוודא שנצליח. עלינו להיות גאים שיש לנו מורה נהדר כזה, שהשגנו את הדאפא ושאנחנו מתרגלים בתקופת תיקון הפא.

עמיתי המתרגלים, אסור שתהיה לנו הערכה עצמית נמוכה בגלל שאנחנו מבוגרים, או שלא למדנו מספיק, או שאיננו מושכים, או שאיננו מבינים יותר את הפא, או שאיננו עושים היטב את שלושת הדברים, או שאיננו מסוגלים להציל עוד יצורים חיים. כל עוד נתמיד בטיפוח עד לשלמות, אנחנו אדירים. האם המורה לא אמר גם כן שאנחנו אדירים? המורה דואג לנו והוא נתן לנו כל כך הרבה. ככול שאנחנו מתקרבים לסוף, עלינו להאמין במורה ובפא יותר ויותר.

למעשה, את כל מה שציינתי המורה לימד כבר בבירור לפני זמן רב. אני רק מנסה להזכיר זאת לעמיתיי המתרגלים. כמובן, איננו יכולים ללכת לקיצוניות השנייה ולהפוך לגאוותנים ולצדיקים בעיני עצמנו. כול הליכה לקיצוניות היא שגויה.