לפני שלושה שבועות, ב-14 נובמבר שתי אחיות מבאר שבע התעניינו באתר התרגול המקומי על מנת להצטרף. הן הגיעו לאתר של פאלון דאפא לאחר שיטוט באינטרנט בחיפוש מענה למצוקה בריאותית של אביהן. לאחר קריאה מעמיקה החליטו לצור קשר אתנו ולהצטרף לתרגול כדי ללמוד את השיטה ולתרגל בבית עם אביהן. קבענו שיגיעו ביום ראשון שהוא יום התרגול.

רוב המטפחים באותו יום לא יכלו להגיע ואני נותרתי לבד, לכן חשבתי שאולי נדחה את התרגול ליום ראשון הבא. אולם ביום המיועד הן לא הגיעו לתרגול עקב התדרדרות במצב הבריאותי של האב ואשפוזו. בשבילי זה היה רגע של חשבון נפש, שאולי לא הייתי צריכה להסס לקיים את התרגול אפילו אם אני המתרגלת היחידה, והצטערתי שלא השתדלתי מספיק.

השבוע נפגשנו באתר, תרגלנו, עניתי על שאלות רבות שהעסיק אותן והן התמלאו תקווה. החלטתי לעזור כמיטב יכולתי למרות שציינתי באופן חד משמעי שהשיטה לא מיועדת לריפוי כי הריפוי הוא תוצאה של טיפוח תרגול, אך זה יכול להקל על קשיים ועל שיפור במצב הרוח. התנדבתי להגיע לביתו ולתרגל אתו ועם הבנות. אתמול, ה-25 בנובמבר התקיים המפגש בבית אחות שלישית שגרה בנתיבות. פגשתי משפחה מאוד נעימה ששמחה לקראת התרגול. שלושת האחיות והאב התייחסו ברצינות ותרגלו בקלות כאילו ידעו את התנועות מראש. האב, איש עדין מאוד, בצע את כל התרגילים בגבורה עם חיוך קורן והנאה מרובה, ולא ניכר עליו שקשה לו למרות הסבל הפיזי. בחצר המשפחתית הזו היה שדה חזק של אנרגיה וחמלה. כולם נראו מאושרים.

לקראת סוף התרגול הצטרף אלינו בנה של האחות המארחת, ילד כבן 12, וגם הוא התעניין בתרגול. כשסיימנו הגיע אח אחר של המשפחה. כולם נראו קורנים מאושר למרות הדאגה הרבה שלהם לאביהם. המקום היה מלא זוהר והאור היה חזק והאווירה הייתה קסומה. סיימנו את המפגש בשתיית שני מרקים טעימים מאוד ותה חם ומתוק.

אם רוצים לפגוש אנשים המיוחדים - תגיעו לפריפריה, ובעיקר לנתיבות.